גיל המעבר אצל נשים – האם הורמונים הם התשובה?
אפרת בר לב מרצה על אתגר גיל המעבר בכנס אוכלים בריא 12. צילום: ליאור שני
"אנחנו בסוף 2021, והגיל הכרונולוגי הוא בגדר המלצה בלבד", אומרת לנו אפרת בר לב בתחילת הרצאתה.
"היום 40 זה ה-30 החדש, 50 זה ה-40 החדש וכן הלאה.
נשים היום חיות חיים ארוכים ונפלאים. תוחלת החיים עולה בכל שנה, ונשים מגיעות לגיל 80, 90 ואפילו 100, כשהן פעילות ויצרניות ויכולות להמשיך ולהתפתח בהמון תחומים. הבעיה היא שהשחלות שלנו לא שמעו על עליית תוחלת החיים!"
אפרת בר לב היא נטורופתית, מרצה ומפתחת תוכניות העשרה מבוססות מחקר למטפלים. אפרת היא גם קולגה שלי ושמחתי מאוד לסקר את הרצאתה.
מה קורה לנו בגיל המעבר?
נתחיל מההגדרה: מנופאוזה משמעותה 12 חודשים רציפים של העדר וסת באופן מוחלט.
כלומר, מאגר השחלות התרוקן ולכן אין זקיקים שיפרישו את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
על פי הממוצע האמריקאי, השחלות מפסיקות לייצר את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בגיל 51 בערך.
המשמעות היא שלמעשה כשליש מחייה, האישה חיה במצב של חוסר הורמונלי.
חמישים זה הארבעים החדש. רק השחלות לא מעודכנות… צילום: pexels
תפקיד האסטרוגן
אסטרוגן משמש לא רק לרבייה (ביוץ, הריון, הנקה וכד') .
יש לנו קולטנים לאסטרוגן לאורך כל הגוף.
בכבד, לדוגמא, האסטרוגן משפיע על סינתזה של שומנים, משפיע על ה-LDL, ה-HDL והטריגליצרידים.
לאסטרוגן גם קולטנים במעיים, מה שמסביר למה להרבה נשים בגיל המעבר יש פתאום בעיות עיכול.
האסטרוגן משפיע גם על הלב. הוא מרחיב כלי הדם החזק ביותר. לכן, לא פלא שנשים בגיל המעבר נוטות לעלייה בלחץ הדם.
האסטרוגן גם מונע חמצון של שומנים וחלבונים ושקיעתם בכלי הדם ובכך מונע טרשת עורקים.
האסטרוגן משפיע על השרירים, על חוזק ומסת השריר, על העצמות והמפרקים, על הקולגן בעור.
למעשה האסטרוגן משפיע על הכל! שינה, תיאבון, מוח, זיכרון, ועוד.
לכאורה, החוסר באסטרוגן הוא מצב טבעי בגיל זה, אך כשאישה חיה עד גיל 80 בממוצע, לאסטרוגן יש חשיבות גדולה מאוד.
מהו המענה הרפואי?
כשרופא רואה אישה בגיל המעבר, הוא רואה בעיני רוחו עלייה בסיכון ל:
המטופלת לעומתו מרגישה שהיא:
- סובלת מגלי חום
- לא ישנה טוב
- אין לה מצב רוח
- יש לה הפרעות עיכול
- אנרגיה נמוכה
- חוסר כוח בשרירים
- אין לה כוח כבר לעשות ספורט
- אין לה מוטיבציה
- היא עצבנית על כולם
וכל זה בגין היעדר אסטרוגן.
התסמינים של גיל המעבר פוגעים באיכות חייה של האישה. צילום: pexels
במצב של סוכרת, אם לאישה חסר הורמון אינסולין, מותר להשלים לה אינסולין ממקור חיצוני? כן.
כאשר לאישה אחרת עם תת פעילות בלוטת התריס, חסר הורמון T4 ,מה עושים? נותנים לה אלטרוקסין או יוטירוקס.
אז אם כל אישה שמגיעה לגיל המעבר סובלת ממחסור בהורמונים, שבמשך כל שנות הפוריות סיפקו לה הגנה מפני מחלות, למה לא לתת לה את ההורמונים הללו מבחוץ באמצעות תרופות?
לכן השאיפה של הרופא היא לתת לה אסטרוגן באמצעות תרופות שנקראות HRT.
HRT – Hormone replacement treatment
תרופות אלו פותחו על מנת לתת לאישה את אותם הורמונים שהגוף שלה מפסיק לייצר.
על פי המחקרים, התרופות הללו מפחיתות את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם וסרטן השד.
עם זאת, נשים רבות חוששות לקחת את ההורמונים הללו כי הן סבורות שזה דווקא חושף אותן לעלייה בכל המחלות הללו.
למה נשים רבות מסרבות ליטול הורמונים?
כדי להבין את מקור החשש מההורמונים, בוא נצלול קצת להיסטוריית המחקרים.
מחקר ה-WHI
בשנת 2002 התפרסם מחקר מדעי מטעם (Women Health Initiative) WHI ארגון לבריאות האישה, שבדק מה הסיכון או התועלת בנטילת הורמונים HRT.
המחקר הזה מצא שדווקא בקרב נשים שנטלו הורמונים עלה הסיכון למחלות לב וכלי דם וסרטן שד.
אם כך, למה היום הרופא אומר שאין סיכון למחלות לב וכלי דם וסרטן בנטילת הורמונים?
האם נשים שנוטלות הורמונים הן בסיכון מוגבר לסרטן השד? צילום: pexels
מחדלי מחקר ה-WHI: הורמונים משתן של סוסות הרות וניתוח מוטעה של הנתונים
בשנת 1906 מדענים גילו ששחלות של בעלי חיים מייצרות חומר שגורם להם לתשוקה מינית.
ב-1929, מדענים הצליחו לבודד את החומר הזה ונתנו לו את השם אסטרוג'נן.
בשנת 1940 חברת תרופות קנדית ייצרה את ה-PMU. זהו למעשה מיצוי שתן של סוסות הרות, ממנו ייצרו תרופה שנמכרה לנשים אמריקאיות וקנדיות.
החברה הזאת הרוויחה מיליוני דולרים ממכירת התרופה הזאת. איזו אישה לא רוצה להחזיר לעצמה את הנעורים ולהשאר עם תשוקה לעד?
בשנת 1993 התחיל מחקר WHI המדובר (שהתפרסם בשנת 2002).
במחקר היו 2 קבוצות:
- קבוצה אחת של נשים שנטלו גלולה עם PMU – מיקס של שתן של סוסות הרות + פרוגסטרון סינתטי כדי להגן על הרחם מפני השלכה מסרטנת של האסטרוגן.
- קבוצה שנייה של נשים שעברו מסיבות כלשהן כריתת רחם והן קיבלו פלצבו.
המחקר נערך בקרב 16,600 נשים בגיל 50-79.
בשנת 2002 פורסמו התוצאות.
כל העולם ראה שנטילת PMU + פרוגסטרון סינטטי גורמת לעלייה של 26% בסיכוי לסרטן שד, עלייה של 29% בסיכוי להתקף לב, עלייה של 41% בסיכוי לשבץ מוחי ועלייה של 113% בסיכוי לפקקת ורידים!
נשים התחילו להיבהל. כולם הבינו שהורמונים זה לא טוב, הרופאים פחדו לתת את ההורמונים והמחקר הופסק 3 שנים לפני המועד המתוכנן.
ניתוח חוזר של הנתונים הוביל לתובנות חדשות
בשנת 2007 חוקרים אמריקאים ביצעו ניתוח חוזר של הנתונים מאותו מחקר WHI.
הפעם הם סיננו את התוצאות לפי גיל. הסתבר שבקבוצת הגיל 50-59 הייתה ירידה בסיכון לאותן מחלות לב כלי דם וסרטן שד. כלומר, התיזמון של נטילת ההורמונים הוא קריטי!
במחקר ה-WHI גיל הנבדקות היה 50-79. כלומר, הגיל הממוצע היה 63, מה שאומר שרוב הנשים קיבלו את ההורמונים רחוק מדי מגיל הפסקת הווסת.
לחשוף אישה מבוגרת להורמונים, כשכבר הקולטנים של האסטרוגן ירדו והצטבר רובד טרשתי בכלי הדם זו טעות.
נטילת ההורמונים בגיל זה הפעילה תהליכים שגרמו לערעור היציבות של הרובד הטרשתי, להתפתחות תסחיפים ולסתימת עורקים בלב ובמוח.
התזמון חשוב. בגיל מבוגר מידי, החשיפה להורמונים עלולה להזיק. צילום: pexels
מחקר מיליון הנשים
בשנים 1996-2001 נערך מחקר בריטי בשם מחקר מיליון הנשים מטעם אוניברסיטת אוקספורד.
נשים בנות 50, בריאות ובמשקל תקין, קיבלו הורמונים. במחקר התקבלו תוצאות הפוכות מהמחקר האמריקאי, אך הן לא הצליחו לבטל את ההד המבהיל של תוצאות מחקר ה-WHI.
בשנת 2012 פורסם מחקר בדנמרק שנמשך 11 שנים.
המחקר נערך על 1,000 נשים בריאות בנות 50 שנטלו הורמונים. תוצאות המחקר גם הן היו הפוכות מהמחקר האמריקאי. קבלת ההורמונים גרמה לירידה בסיכון למחלות וסרטן.
איך מסבירים את השוני בתוצאות המחקרים שנערכו בבריטניה ובדנמרק לעומת מחקר ה-WHI האמריקאי?
ראשית, במחקרים אלה ניתנו ההורמונים סמוך לתחילת גיל המעבר, בניגוד למחקר ה-WHI, שם נתנו את התרופה רחוק מדי מגיל המעבר.
בנוסף לכך, ב"מחקר מיליון הנשים" הבריטי השתמשו באסטרוגן שהיה דומה לאסטרוגן שמיוצר על ידי שחלות של אישה, בעוד שבמחקר ה-WHI השתמשו בשתן של סוסות הרות.
שתן הסוסות הכיל אסטרוגן מסוג שונה – אסטרון E1, שהוא בעל פוטנציאל להעלאת הסיכון לחלות בסרטן שד, ולכן אינו מתאים לנשים.
הבריטים והדנים השתמש בסוג אסטרוגן אחר, כזה שדווקא מגן על האישה מפני מחלות לב וכלי דם וסרטן השד, וזהו האסטרדיול.
אסטרוגן משתן של סוסות הרות אינו בטוח לשימוש בנשים. צילום: pixabay
הבדלים בין סוגים שונים של הורמונים
אסטרוגנים הם משפחה של הורמונים. כל אסטרוגן יש לו פרופיל פעולה משלו ודרך פעולה משלו.
בשנת 2017 המרכז הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב פרסם מחקר שנערך במשך 12 שנים.
במחקר נבדקו 1,300 נשים חולות סרטן שד ו-1500 נשים בריאות.
במחקר נמצא שבחולות סרטן השד יש רמות גבוהות של ההורמון אסטרון E1, בדיוק אותו הורמון שהיה בשתן הסוסות ההרות במחקר ה-WHI!
כיום ההורמונים בתרופות ה-HRT הם אסטרדיול אנדוגני כמו האסטרוגן שהאישה מייצרת עצמה.
אסטרוגן זה נחשב לבעל סיכון נמוך למחלות וסרטן הורמונלי. הוא נמצא במחקרים מוריד ב-30% את הסיכון לחלות בסרטן שד.
בנוסף, במחקר האמריקאי נתנו גם פרוגסטרון שמעלה את הסיכון לסרטן השד.
בשנים 1990-2005 נערך מחקר צרפתי שכלל 100,000 נשים שקיבלו הורמונים. במחקר זה ניתן גם פרוגסטרון, אך לא עלה הסיכון לסרטן שד כי הם נתנו פרוגסטרון מסוג אחר אשר בטוח לשימוש.
חשיבות המינון
הכשל נוסף במחקר הWHI האמריקאי הוא המינון.
המינון שנתנו האמריקאים היה גבוה מאוד, ללא הבדל בין הנשים.
המינון היה גבוה מידי לנשים מבוגרות וכן לנשים עם עודף משקל שהיו גם כך בסיכון מוגבר למחלות לב, כלי דם וסרטן.
היום נותנים הורמונים במינון נמוך כדי להקטין סיכונים.
מסקנות עדכניות בנוגע למתן הורמונים לנשים בגיל המעבר
לאחר ניתוח המחקרים כולם, הגיעו האמריקאים והאירופאים למסקנה כי עבור אישה הנוטלת הורמונים תוך עשר שנים מגיל המעבר (כלומר מתחת לגיל 60) הסיכון למחלות לב וכלי דם נמוך.
אם היא נוטלת אסטרוגן ופרוגסטרון יש עלייה קלה בסיכון לסרטן שד.
רופא הנשים צריך לשים על המאזניים את הסיכון למחלות כלי דם לב, פקקת ורידים ואלצהיימר מול עלייה קלה בסיכון לסרטן השד.
נשים רבות חושבות כי נטילת HRT תסייע להם לרדת במשקל, אך כדאי לדעת שתוצאות המחקר בנושא אינן חד משמעיות.
כמחצית מהנשים שנטלו HRT חוו ירידה במשקל וכמחצית מהנשים שנטלו HRT חוו עלייה במשקל.
ירידה במשקל? אל תבני על זה. צילום: pexels
אז מה השורה התחתונה – כן הורומונים או לא הורמונים?
לסיכום, HRT שנוי במחלוקת.
נשים רבות נמנעות מלקחת HRT בגלל ההיסטוריה של כל המחקרים.
בנוסף, הסטטיסטיקה מצביעה על החמרת תופעות הלוואי של גיל המעבר בקרב 1 מתוך 10 נשים שנוטלות HRT.
חשוב להבין ש-HRT זה תהליך. מתחילים ממינון מסוים, בודקים את ההשפעה, ומשנים מינונים. לא לכל הנשים יש סבלנות לעבור את התהליך הזה.
כמו כן לא כל אחת יכולה לקחת!
שימו לב – למי אסור לקחת הורמונים?
נשים מעשנות, בעלות קרישיות יתר, עודף משקל, נשים עם טריגליצרידים גבוהים, נשים עם היסטוריה של מחלות הורמונליות וסרטן הורמונלי, נשים עם מחלות כבד ועוד מחלות רקע אחרות לא יכולות לקחת הורמונים.
בנוסף, יש אינטראקציות עם תרופות אחרות וזה מסובך. לפעמים נשים מאוזנות עם תרופות לוקחות HRT ויוצאות מאיזון.
גם נשים שנוטלות HRT צריכות להבין שנדרש לעשות שינוי באורחות חיים ולא רק לקחת כדור.
הזווית הטבעית של הטיפול באישה בגיל המעבר
התמודדות עם אתגרי גיל המעבר בצורה טבעית. צילום: pixabay
פיטואסטרוגנים הם חומרים דמויי אסטרוגן שנמצאים בעולם הצומח ונמצאו יעילים מאוד לתסמינים של גיל המעבר.
הם אינם אסטרוגנים, אך המבנה שלהם דומה להורמון אסטרדיול שהוא אנדוגני ונמצא אצל בני האדם.
דוגמאות לפיטואסטרוגנים שנמצאים באוכל שלנו:
- איזופלבונים – גניסטאין ודיאזין שנמצאים בסויה
- קומסטנים שנמצאים בתלתן אדום, בתרד, שעועית לימה, נבטי סויה ואספסת
- ליגנאנים נמצאים בזרעים כמו זרעי פשתן, זרעי חמניה, זרעי דלעת, תה ירוק
ועוד.
נשים שהולכות לנטורופת ומקבלות צמחים עם פיטואסטרוגנים מעידות על שיפור באיכות החיים.
אבל – האם פיטואסטרוגנים שנמצאים במזון שלנו מהווים אלטרנטיבה להורמונים בהגנה מפני מחלות?
המטרה שלנו היא הרי לא רק להקל על התסמינים. אנחנו רוצים להבטיח הגנה ממחלות לב וכלי דם וכן מסרטן השד.
התגלה שישנם פיטואסטרוגנים שהם מעודדי פעילות מקדמת ומעודדת אסטרוגן באמצעות היקשרות לקולטני אלפא וישנם פיטואסטרוגנים שהם אנטגוניסטים לאסטרוגן, כלומר מדכאים פעילות אסטרוגנית באמצעות היקשרות לקולטני ביתא.
מחקרים אודות פיטואסטרוגנים
ספיגה שונה של החומר הפעיל מאדם לאדם
בשנת 2017 נערכה מטה אנליזה של 135 מחקרים מטעם אוניברסיטת רנה בצרפת.
שם הסיקו החוקרים שרוב הפיטואסטרוגנים נקשרים לקולטני ביתא ולכן מדכאים היתכנות של סרטן שד.
יחד עם זאת הם מצאו כי הזמינות הביולוגית של פיטואסטרוגנים שונה מאדם לאדם.
כלומר, יכול להיות ששתי נשים יאכלו את אותה התזונה בדיוק, אבל אצל אחת הזמינות הביולוגית של הנגזרות הפעילות של הפיטואסטרוגנים יהיה 5% ואצל השנייה הוא יהיה 66% .
כלומר, גם אם על הצלחת יש את אותו מזון כל אחת תעבד את זה בצורה שונה.
בשנת 2016 המגזין המדעי מולקולר פרסם מאמר שאמר שמערכת העיכול שלנו משפיעה על כמה אנחנו נספוג פיטואסטרוגנים.
כלומר, המטאבוליזם המיקרוביוטי במערכת העיכול משפיע על כמה נרוויח מאכילה של רכיבי התזונה הללו.
לכן, לפיטואסטרוגנים יש פוטנציאל טוב, אך זה לא מספיק.
צריכת סויה – מומלצת או לא? צילום: pixabay
כן מסרטן או לא מסרטן?
המחקרים שיצאו בנושא סותרים אחד את השני.
בוודאי גם אתם שמעתם על המחקר שמצא כי צריכת סויה עלולה לגרום לסרטן.
לדברי אפרת, החוקרים נתנו גניסטאין (פיטואסטרוגן הנמצא בסויה) מבודד מרוכז ומסונתז ומעובד שאין סיכוי שאישה נורמלית תצרוך.
זה גרם לסרטן שד אצל בעלי חיים ומכך הסיקו שסויה מסרטנת.
נשים אסייתיות צורכות פי 20-50 סויה מנשים אמריקאיות ויש להן פחות סרטן שד, אך גם המיקרוביום שלהן שונה.
כפי שלמדנו מהמחקר הקודם, ההשפעה עשויה להיות שונה מאישה לאישה בהתאם למיקרוביום שלה.
היום אנחנו יודעים שסויה בצורה טבעית בטוחה בכל שלבי החיים אבל בעיבוד מאסיבי תעשייתי היא עלולה לגרום לסרטן אצל בעלי חיים.
השפעת פיטואסטרוגנים על מחלות לב וכלי דם
בשנת 2005 – המגזין האמריקאי Medical Heart Association ערך מחקר על השפעת פיטואסטרוגנים על מחלות לב וכלי דם.
במחקר עקבו אחרי 16,000 נשים הולנדיות בריאות שצרכו סויה במשך 6 וחצי שנים.
מתוך 16,000 נשים אירעו 380 מקרי התקף לב ו-150 מקרי ארוע מוחי. מכך הסיקו החוקרים שצריכת פיטואסטרוגנים אינה מבטיחה הגנה מפני מחלות לב וכלי דם.
תה ירוק – מכיל פיטואסטרוגנים שנמצאו כמסייעים במניעת טרשת עורקים. צילום: pexels
פיטואסטרוגנים מגנים מפני טרשת עורקים
ב-2016 נערך מחקר קליני שבדק האם תכשיר של צמחי מרפא שמכיל איזופלבונים מעכב טרשת עורקים.
במחקר השתתפו נשים בנות 65, בריאות וללא רקע של מחלות לב וכלי דם.
קבוצה אחת של נשים נטלו תכשיר שהכיל איזופלבונים: עלים של תה ירוק, זרעי ענבים, אבקת כשות ושום. הקבוצה השנייה קיבלה פלצבו.
אחרי שנה מדדו את עובי עורקי הצוואר ומצאו הבדל משמעותי וניכר בעורקי הצוואר בין הנשים שנטלו צמחים לבין אלה שנטלו פלצבו.
אצל הנשים שנטלו את התכשיר עובי עורקי הצוואר היה 6 מיקרון, ואילו אצל הנשים שקיבלו פלצבו עובי עורקי הצוואר היה 100 מיקרון.
המסקנה – התכשיר הצמחי אכן עיכב טרשת עורקים!
יחד עם זאת אמרו החוקרים שנדרשים מחקרים נוספים כדי לבדוק שפיטואסטרוגנים מהווים אלטרנטיבה להורמונים.
למאמרים נוספים בנושא:
למה נשים בגיל המעבר סובלות מהשמנה?
הפחתה של הוצאה אנרגטית במנוחה
בשנת 2005, נעשה מחקר באוניברסיטת קולורדו שבדק את השפעת האסטרוגן על הוצאה אנרגטית במנוחה.
לקחו 14 נשים צעירות ונתנו להן תרופה שמדכאת את הציר ההורמונלי (כלומר, עשו סימולציה כאילו הן בגיל המעבר).
כתוצאה מכך, החוקרים ראו הפחתה של 5% בהוצאה האנרגטית.
בשנת 2015 נעשה מחקר דומה נוסף שאישר את תוצאות המחקר המקורי מ-2005.
הוצאה אנרגטית במנוחה פוחתת בהיעדר אסטרוגן. צילום: pixabay
האפקט של אסטרוגן על השרירים שלנו
בשנת 2019, המגזין המדעי "פרונטייר" בדק את השפעת האסטרוגן, שידוע כמגן על השרירים שלנו.
כידוע, ישנם שני אותות שגורמים לשריר לגדול: פעילות גופנית וחלבון.
אבל, ככל שאנחנו מתבגרים, ישנה ירידה בתנועה וירידה בצריכת החלבון והשרירים מתכווצים.
אסטרוגן חיוני לניצול אנרגיה על ידי השרירים. הוא מונע הצטמצמות של השרירים וכך הוא מונע תנגודת לאינסולין. כלומר, שרירים בריאים מפחיתים סיכון לסוכרת.
בהיעדר אסטרוגן, נשים סובלות מהשמנה בטנית, ירידה בתפקוד שרירים וירידה בעיכול.
בספטמבר 2020, המגזין המדעי Journal of physiology פרסם מחקר מטעם אוניברסיטת קופנהגן:
לקחו 20 נשים: חצי מהנשים בגילאי 59-70 והחצי השני בנות 28.
כל הנשים ביצעו פעילות גופנית מאמצת שרירים.
כאשר לקחו ביופסיה מהשרירים גילו שהנשים הצעירות פיתחו את השרירים שלהן והנשים המבוגרות לא . זאת למרות שגם הן עשו פעילות גופנית מאומצת.
המסקנה של המחקר הייתה שצריך להתכונן למנפאוזה.
כלומר, חשוב לעשות פעילות גופנית בזמן שרמות האסטרוגן גבוהות כדי להגדיל את נפח השריר כל עוד זה אפשרי.
ריכוז גבוה של נימים בשרירים לפני גיל המעבר מפחית את הסיכון לסוכרת אחרי גיל המעבר.
בכל מקרה, החוקרים ציינו שמומלץ כמובן לעשות פעילות גופנית גם לאחר גיל המעבר, כי זה מפחית את השומנים בדם, מפחית את הסיכון להשמנה ויסראלית.
תוצאות שונות לאימון בגיל צעיר ובגיל מבוגר. צילום: pexels
מה הפתרון הטבעי להשמנה בגיל המעבר?
צריכת עלים ירוקים
החוקרים החליטו לעורר את ההורמון GLP-1 במקום אסטרוגן.
GLP-1 הוא הורמון המופרש בגוף מרירית המעי בתגובה למזון – הוא מגביר הפרשת אינסולין, מדכא הפרשה של גלוקגון, מאט את קצב ריקון הקיבה ומדכא תיאבון.
מה מעורר אותו? צריכת ירקות גולמיים עשירים בסיבים תזונתיים מסיסים ולא מסיסים. כלומר, ההמלצה הראשונה היא לצרוך עלים ירוקים.
צריכת חומצות שומן רב בלתי רוויות
ההמלצה השניה של החוקרים הייתה – לווסת את המערכת המשנית של השובע על ידי תזונה שמעודדת את המערכת האנדוקנבינואידית – מערכת שמונעת השמנה.
מערכת מווסתת תיאבון ואגירת שומן, מווסתת רמות אינסולין וסוכר בדם ומאזנת את בלוטת התריס שנמצאת בהיפוקמפוס.
זוהי לא המערכת הראשית שנמצאת בהיפותלמוס ומתקשרת למעיים שלנו ולעיכול.
אז מה עושים? בכדי לווסת את המערכת האנדוקנבינואידית, אמר ד"ר מיכאל מרי, צריך לצרוך חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג ALA, GLA, ואומגה 3.
לא לפחד מביצים, דגים, שמנים מהצומח ובשר. הם מווסתים את המערכת האנדוקנבינואידית.
בגיל המעבר, יש לצרוך יותר אגוזים, זרעים, שמן זית, אבוקדו, אומגה 3 מדגי מים קרים (סלמון, מקרל, הרינג והליבוט) דגי מים עמוקים ואומגה 6 במתינות.
לסיכום –
- סיבים מסיסים ולא מסיסים מעלים את GLP-1 שנותן תחושת שובע
- לא לפחד משומנים! השומנים הללו מיטיבים איתנו בהיעדר אסטרוגן
אבוקדו – שומן בריא בגיל המעבר. צילום: unsplash
למה נשים בגיל המעבר סובלות מהפרעות בשינה?
אסטרוגן מונע נזקי חימצון במוח. מחקרים מראים שבהיעדרו מתפתחות גם הפרעות שינה, דכדוך, בלבול, עצבנות, דכאון, דמנציה שבץ מוחי ועוד.
בינואר 2021 פורסם מאמר במגזין המדעי נוירוסיאנס בעריכת ד"ר יובל ניר, חוקר מאוניברסיטת תל אביב.
המאמר עסק בהפרעות בשינה בגלל היעדר אסטרוגן, וחשף כי נשים סובלות ב-41% יותר מגברים מבעיות שינה. הדבר גורם לחוסר רעננות בבוקר, ולעייפות במשך כל היום.
נמצא כי נשים צעירות נרדמות מהר יותר וישנות יותר. זאת, בין היתר, מכיוון שאסטרוגן מסדיר מוקדים עצביים במוח ומשפיע על נוירונים מקדמי שינה ומקדמי עירות.
מה הפתרון הטבעי להפרעות שינה בגיל המעבר?
אז מה נעשה כדי לשפר את השינה? שוב, נפעיל את המערכת האנדו קנבינואידית.
לפי ד"ר מיכאל מרי, מומחה לתזונה ברפואה טבעית, התזונה המועדפת עבור נשים עם היעדר אסטרוגן היא:
ירקות מצליבים
תורמים למטאבוליזם של אסטרוגן ומונעים סרטן שד
אומגה 3 מדגים ושמן דגים
חיוני לקוגניציה, זכרון, ריכוז ,חשיבה, מוטיבציה ומצב רוח.
מומלצים דגי מים קרים: סלמון, מקרל, פורל, הליבוט ועוד.
חלבון איכותי שתומך בשרירים
חשוב שהשרירים יהיו בריאים כדי לווסת את רמות השומן בדם.
שומנים בריאים מין הצומח
זה ה–Plan B שלנו בהיעדר אסטרוגן! אגוזים, זרעים, קטניות, שמן זית, אבוקדו, סויה ,עדשים, זרעי פשתן, זרעי דלעת, זרעי שומשום, שיבולת שועל ועוד.
ירקות שמכילים סיבים מסיסים ולא מסיסים
מסייעים בעיכול ומאפשרים קליטה טובה של הפיטואסטרוגנים שתלויה בבריאות מערכת העיכול ובמיקרוביום שלנו.
רזרבטרול
מקיים אינטראקציה עם קולטני אסטרוגן. נשים צרפתיות או איטלקיות שותות יין אדום וכן צורכות פירות יער, ענבים וקקאו העשירים ברזרבטרול. הן סובלות פחות ממחלות לב וכלי דם.
פעילות גופנית
צאו להליכה! הספורט טוב לגוף ולנפש.
אבץ
תומך בהורמונים סטרואידיאלים
ויטמינים לבריאות העצם
ולסיום, לפעמים יש גם צורך בעזרתם של צמחי מרפא – קוהוש שחור, אנג'ליקה סינית, פטריית הטרמטס, מרווה רפואית, רמניה, פאוניה, בטטת בר, נר הלילה, תלתן אדום. כל אלה ועוד, הינם צמחים נפלאים שיכולים לסייע.
אפרת ממליצה ללכת לנטורופתית שתתאים גם תזונה וגם צמחי מרפא לאיזון ובריאות.
ואני מצטרפת אליה כמובן. מהנסיון בקליניקה, זה עובד!
הנטורופתית אפרת בר לב ומפיק הכנס בן יקיר ב"אוכלים בריא 12". צילום: ליאור שני
תודה רבה !!!
מאוד מחכים , ומשכנע!
אפרת תותחית! אחת הנטורופתיות המקצועיות שיצא לי להכיר