Trima_saffron

Powered by WP Bannerize

ecosapp_vitamined3

Powered by WP Bannerize

שורש זנגביל (ג׳ינג׳ר) - טוב נגד דלקות ומונע סרטן

מאת: בעריכת: מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית .M.Sc
שורש הזנגביל, הארומטי והחריף, הוא מקור ייחודי לחומרים פעילים רבי עוצמה. הזנגביל (הידוע יותר בשמו הלועזי ג'ינג'ר) משמש בסין לטיפול בבחילות ובהקאות, וכן בשלשול, בכאבי בטן, בכאבי שיניים ובשגרון (ראומטיזם). גם את עמי הודו, ניגריה ואיי הודו המערבית משמש הזנגביל כתרופה חשובה.

הזנגביל מכיל שמנים נדיפים חיוניים, קטונים ארומטיים הידועים בשם הקיבוצי ג'ינג'רול, והם המרכיבים הפעילים מבחינה תרופתית. ג'ינג'רול הוא האחראי לחריפות טעמו של הזנגוויל ולתכונותיו ממריצות העיכול.

זנגביל טרי מכיל ג'ינג'רול, בעוד זנגוויל מיובש מכיל ג'ינג'רול וכן נגזרת שלו, שוגואל, הנוצרת תוך כדי הייבוש. לשני מרכיבים אלה יש לעתים תכונות פיזיולוגיות שונות. ככל הנראה, שוגואל הוא האחראי לתכונותיו משככות הכאבים של הזנגוויל המיובש, אך הוא נוטה להעלות את לחץ הדם – בניגוד לזנגוויל הטרי המוריד את לחץ הדם.

הזנגביל משמש למניעת בחילה והקאה הקשורות במחלת הנסיעה. הוא עוזר למנוע הקאה, מעודד הפרשת רוק ומיצי עיכול, ומגביר את פעילות המעיים ואת התנועה הפריסטלטית שלהם. הוא משמש גם להגברת התיאבון.

בעוד שמקובל להמליץ על זנגביל נגד בחילות הקשורות בהריון, הוועדה הגרמנית לצמחי מרפא דוחה המלצה זו, וכמוה גם הגוף האמריקני המקביל (Herbal PDR).

עם זאת, לא הוצגו נתונים כלשהם כגיבוי לאזהרה זו. פולדר וטין (Fulder and Tenne), בסקר הספרות שערכו, לא מצאו כל הצדקה להיזהר משימוש בזנגביל נגד בחילת בוקר, כאשר הוא נלקח במינון הרגיל של 2 עד 4 גר' ליום. זנגביל אכן גורם לתחושה של "בעירה", והרגשה זו אינה נעימה אם הוא נלקח ממש לפני הקאה.

הזנגביל נמצא ברשימת החומרים "הבטוחים לשימוש בדרך כלל" (GRAS) של מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).

היתרונות הבריאותיים של הג׳ינג׳ר: נוגד דלקות, נוגד חמצון ונוגד סרטן

הזנגביל הטרי מכיל, מלבד ג'ינג'רול, גם אנזימים המפרקים חלבונים (פרוטאזות), התורמים לשימושו כנגד דלקות. במחקר בחולי דלקת המפרקים (ארתריטיס) נמצא ששלושה רבעים מהם חשו בהקלה בכאבים ובנפיחות כאשר נטלו זנגביל. איש מהמטופלים לא דיווח על תופעות לוואי שליליות במשך התקופה בה צרכו זנגביל, פרק זמן שנמשך משלושה חודשים עד שנתיים ומחצה. מוצע שלפחות אחד המנגנונים שבהם מביא הזנגביל להשפעותיו קשור למניעת ביוסינתיזה של פרוסטאגלנדין ולאוקוטריאן, כלומר, הוא פועל כמעכב ביוסינתיזה של איקוסאנואידים. עוד נמצא כי לזנגביל השפעות משככות כאבים ומורידות חום.

מחקרים שנעשו לאחרונה הראו גם כי הוא ניחן ביכולת נוגדת חמצון גבוהה ובכושר הגנה מפני סרטן המעי הגס. הזנגביל מהווה מקור למגנזיום ולכמה ויטמינים ומינרלים נוספים. את הזנגוויל צורכים בדרך כלל בחליטה או בתבשילים.

מה המינון המומלץ של זנגביל בשימוש למטרות טיפוליות?

מינון מקובל הוא שניים עד ארבעה גרמים של זנגביל ביום, מחולקים לשתיים-שלוש מנות. מחצית הגרם של זנגביל מיובש היא שוות ערך לשני גרמים זנגביל טרי.

ערכים תזונתיים נבחרים ל – 100 גרם שורש ג׳ינג׳ר (Ginger root)

קלוריות (קק"ל)  80
חלבונים (גר') 1.82
פחמימות (גר') 18
שומנים (גר') 0.75
סיבים תזונתיים (גר') 2
נתרן (מ"ג) 13
ויטמין C (מ"ג) 5
ויטמין B3 (מ"ג) 0.75
ויטמין B6 (מ"ג) 0.16
אשלגן (מ"ג) 415
ברזל (מ"ג) 0.6
מים (גר') 80
מגנזיום(מ"ג) 43

 

פיטוכימיקלים: ג'ינג'רולים, פרוטאזות ועוד.

המלצת מומחי מועצת הצמחים

הג׳ינג׳ר מכיל חומרים התורמים להסדרת פעילות מערכת העיכול, ובעיקר למניעת בחילות והקאות. צריכה של 4-2 גר' ליום, המחולקים ל-3-2 מנות, מומלצת בדרך כלל להקלה על בחילות הריון.

בנוסף, הג׳ינג׳ר מכיל חומרים נוגדי דלקת, היכולים לתרום להקלה במצב של דלקת מפרקים. כן הוא מכיל חומרים נוגדי חמצון ונוגדי סרטן. מומלץ להשתמש בזנגביל כתיבול בריא במיוחד, לעתים קרובות בתפריט השבועי, וכתרופה טבעית להקלה על בחילות ומצבים דלקתיים.

השאירו תגובה: