SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

מהו המיקרוביום האנושי?

מאת: ד"ר אולגה רז, ראש תחום תזונה קלינית באוניברסיטת אריאל ויו"ר הועידה המדעית לתזונה בישראל
מדובר באוסף חיידקים שונים המלאים את גופנו בלי שבדרך כלל אנחנו מודעים להם ומרגישים אותם, ובלי לדעת שיש להם השפעה מכרעת על בריאות וחולי
איור של זכוכית מגדלת מגדילה חייקדי מעיים, המקרוביות שבמעיים שיש להם השפעה מכרעת על בריאות וחולי

צילום: 123RF

זה אוסף חיידקים שונים שנמצאים בגופנו – בפה, בנרתיק, על העור, במערכת העיכול, באוזניים, באף, בפה, בקיצור ממלאים את גופנו בלי שבדרך כלל אנחנו מודעים להם ומרגישים אותם, ובלי לדעת שיש להם השפעה מכרעת על בריאות וחולי.

מספר החיידקים בגופנו גדול בערך פי 10 ממספר תאי הגוף. חיידקים אלה מכילים כמות אדירה של גנים, שביחד עם הגנים שלנו יוצרים את מה שנקרא מטא גנום. נשמע מפחיד? מתברר שחלק גדול מהחיידקים דווקא תורמים לבריאות ואפילו לרזון.

עד שנות ה-90 המאוחרות לא ממש ידעו על חשיבות החיידקים. רק לקראת המילניום ובמהלך שנות ה-2000 התחיל חקר של החיידקים – צורותיהם, תפקידם וחשיבותם בבריאות ובחולי, וחקר זה הביא להפתעות רבות. ב-2008 התחיל פרויקט המיקרוביום האנושי כזרוע של פרויקט הגנום האנושי. מטרת הפרויקט היא לבדוק ולהגדיר את כל החיידקים והגנים באנשים בריאים.

חיידקי המעיים

החיידקים הנמצאים במעי הגס שוקלים כ-2 ק"ג, וחלק מהחוקרים מתייחסים לאוסף של חיידקים כאבר נוסף בגוף.

בין תפקידי החיידקים:

 

אחת המטרות של החוקרים – להגדיר את החיידקים בצורה מדויקת. רק אז אפשר בעצם להכיר אותם ולהיעזר בהם. הגדרה מלאה של כל קבוצה לה הוא שייך (group), סוג (genus), מין (species) וזן (strain). רק כשנדע את הפרטים הללו נוכל להשתמש בצורה מושכלת בחיידקים, הן לאבחונים קליניים, והם לטיפול ואפילו לקביעת סוג הפרוביוטיקה שמתאימה בכל מצב ומצב.

חקר החיידקים עדיין בעיצומו, לא ידועות ההגדרות המלאות של חיידקים רבים ולכן יידרש זמן עד שאפשר יהיה להשתמש בדגימת הצואה לאבחון קליני או תזונתי, כלומר לקבוע מה הוא האוכל המתאים לאדם לפי בדיקת הצואה, אם כי הדבר יהיה אפשרי כשהידע יתקדם.

איור שלאישה קופצת ורואים את מערכת העיכול חייקדי מעיים, המקרוביות שבמעיים שיש להם השפעה מכרעת על בריאות וחולי

צילום: 123RF

 

השפעה, טיפול ותזונה נכונה

גורמים רבים משפיעים על המיקרוביום. לדוגמה: תזונה, שימוש באנטיביוטיקה, גנטיקה, סביבה, מצב בריאותי, שימוש בפרו-ביוטיקה ופרה-ביוטיקה, גיל, לידה טבעית לעומת לידה קיסרית, הנקה לעומת פורמולה ועוד.

הקשר בין הרכב וכמות החיידקים ומחלות שונות הביא לפיתוח שיטת טיפול חדשה – השתלת הצואה מאדם בריא לאדם חולה. זה גורם לשינוי המאזן של החיידקים וההחלפה של מיקרוביום ליותר בריא. כיום משתמשים בטכניקה זו במיוחד בטיפול במחלות מעיים קשות. אבל יש לה עתיד גם בטיפול במחלות אחרות ואולי אפילו בהשמנה.

לתזונה השפעה רבה על חיידקי המעיים. דיאטה מערבית נחשבת כלא בריאה עבורם, היא מביאה לדיסביוזיס, מצב בו הרכב החיידקים משתנה לרעה וכמותם יורדת. הבסיס  של דיאטה מערבית – כמות גדולה של אוכל מתוק, שמן ומעובד, הרבה חלבון מן החי, מעט יחסית פחמימות מורכבות ומעט מאוד ירקות ופירות. מול דיאטה מערבית עומדת דיאטה ים תיכונית, דיאטה שגורמת לשיפור בהרכב המיקרוביום. היא הפוכה לגמרי לדיאטה המערבית, היא מבוססת על ירקת ופירות, כמות גדולה של פחמימות מורכבות, כמות סבירה של חלבון מן החי וכמות קטנה מאוד של אוכל מתוק ושמן. שני הפכים.

כדאי לאכול נכון כדי לשמור על החיידקים רבים, מגוונים ומשפרים את הבריאות.

השאירו תגובה: