MORE_FLYL

Powered by WP Bannerize

MORE_FLYR

Powered by WP Bannerize

סויה - בעד ונגד

האם סויה היא תוספת בריאה וחיונית או מסוכנת? ומה הבעיה עם הנדסה גנטית, אם בכלל?

אם בעבר סויה נחשבה ל"עוף מוזר" היום קשה למצוא בית קפה שאין לו חלב סויה לקפה או מסעדה שאין לה לפחות מנה סמלית טבעונית אחת עם טופו, לכל הפחות.

בעוד שהסויה נכנסה לחיינו, בעולם התזונה קיימת מחלוקת לגבי האם היא בריאה או לא. בחרנו להציג שתי עמדות מנוגדות כדי להעניק לכם את מלוא התמונה, כדי שתוכלו לעשות את הבחירה הטובה ביותר עבורכם.

 

סויה היא בטוחה ובריאה

"צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים", כך קובע נייר עמדה חדש של 'עתיד' – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות.
דף העמדה מבסס את המלצותיו על התוצאות של כ-200 מחקרים מקיפים שנעשו בתקופה של מעל לעשור. בין היתר נייר העמדה מתייחס לאספקטים הבאים:
  • צריכת סויה לא גורמת להתפתחות מינית מוקדמת או להשפעה שלילית על מערכת הרביה הגברית.
  • צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד אלא להיפך, היא עשויה לסייע במניעת סרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות המחלה.
    עמדת אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו טופו, עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסוגים של סרטן השד, הערמונית והרחם ויתכן שגם בסוגי סרטן אחרים.

 

בנייר אף מתייחסים לפורמולה לתינוקות, תמ"ל וממליצים לבחור בתמ"ל צמחי רק אם לא ניתן לתת תמ"ל על בסיס חלב פרה.

אחת מהמוחות והחוקרים מאחורי נייר העמדה היא אורית אופיר, דיאטנית קלינית (.M Sc) ונטורופתית, דוקטורנטית לתזונה, האוניברסיטה העברית:
"חלק מהטענות נגד הסויה מופרכות ומביכות. למרות זאת ממשיכים לזרוק אותן לאוויר. בשורה התחתונה – אין סימוכין מדעיים להאשמות האלו".

 

את אישית אוכלת סויה?

"בוודאי! קטניות הן חלק חשוב בתזונה, ואמורות להכלל בתזונה יומית של כולנו לפי הנחיות התזונה החדשות בארץ ובמדינות נוספות. סויה היא עוד דרך לצרוך קטניות".

 

אז מה "יוצא לנו מזה"?

"המון! הסויה עשירה בחלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. כמו-כן, היא מכילה מגוון פיטוכימיקלים, ביניהם האיזופלאבונים. למרות שאלה ידועים בתור 'פיטואסטרוגנים', קיימים הבדלים משמעותיים בינם לבין אסטרוגן: לאיזופלאבונים זיקה זניחה לסוג קולטני האסטרוגן שבמערכת הרבייה, וכמו כן יכולתם לשפעל את הקולטנים הינה נמוכה לאין ערוך מזו של אסטרוגן. במזרח הרחוק הסויה משמשת כמזון בסיסי מזה אלפי שנים וגם כיום ממשיכה להכלל בתזונה היומית בכמויות משמעותיות. בנוסף למחקרים שנעשו באוכלוסיות אסייאתיות, הצטברו עד היום מחקרים רבים גם באוכלוסיות מערביות והממצאים מצביעים על כך שלסויה אין השפעה אסטרוגנית על מערכת הרבייה הנשית והגברית. לעומת זאת, האיזופלאבונים, כמו גם פיטוכימיקלים נוספים בסויה כמו חומצה פיטית, הינם בעלי פעילות נוגדת סרטן"

 

סויה היא מסוכנת

אז מה הבעיה עם סויה? פנינו ללירז בלומנפלד היא נטורופתית שמובילה קליניקה לאימון תזונתי ואורח חיים בריא בבסיס גישת הפליאו ותזונה קטוגנית הממוקמת בצפון תל אביב שפוסט האזהרה שלה מפני הסויה היה ויראלי וזכה לתשומת לב מרובה: "הסויה היא קטניה ולא חלבון מלא, חוץ מה היא מאוד אלרגנית ובעייתית לאנשים שיש להם גם מחלות אוטואימוניות, כמו פסוריאזיס ואף אלרגיות במערכת הנשימה, שלא לדבר על חולי צליאק".

 

מסתבר ש-90% מהסויה בעולם מהודסת גנטית, מה בעצם הבעיה עם הנדסה גנטית?

"הנדסה גנטית גרמה לזה יש יותר חומצה פיטית. יש בעיה עם החלבונים בהנדסה גנטית. מצאו שחלבון הסויה דומה לחלבון הגלוטן אחרי הנדסה גנטית. הגלוטן בעייתי לכל קשת המחלות האוטואימוניות".

 

אם לאדם אין בעיה עם גלוטן, למה להימנע?

"לא צריך להיות חולים. החומצה הפיטית והלקטינים מפריעים לעיכול ולספיגה. הם עלולים לגרום למעי דליף ולהזיק לפלורה של מערכת העיכול. התוצאה היא דלקות ופגיעה בספיגת וויטמינים ומינרלים, זה סוג של רעלן בגוף".

 

אם כבר אני מתעקשת על סויה, לאכול לא מהונדס?

"עדיף לא מהונדס ומותסס. כי אז רוב החומצות משתחררות ולכן יש המלצה שאם כבר אוכלים אז ללכת על סויה שהתסיסו".

 

מה הבעיה עם פיטואסטרוגנים? פעם אמרו שהם טובים לגיל המעבר?

"צריך להבין את ההקשר. נכון, פיטאסטרוגן הוא לא באמת הורמון, אבל הגוף יכול להתנהג כאילו זה הורמון. זה לא בשליטתנו – אי אפשר להחליט כיצד הגוף יגיב כשאנחנו אוכלים סויה. כשיש חוסר איזון הורמונלי, לאו דווקא שקשור לאסטרוגן, זה יכול לקחת לצד השני. יש מחקרים שאומרים שסויה יכולה להתאים למצבים הורמונליים מסוימים ספיציפיים, אך זה לא טוב לכל המצבים.

יש מחקרים שמראים שכשיש בעיות הורמונליות הסויה יכולה להחריף את המצב. זה שהוציאו את הסויה כבטוחה לתינוקות וגברים זה חמור מאוד – אם מצד אחד אומרים שזה טוב לנשים בגיל המעבר כי היא מעלה את רמות האסטרוגן, למה זה מתאים לתינוקות ולגברים? ההנחיה מאוד סותרת".

 

אבל משהו לא מסתדר – אומרים שהאסייאתים שחיים שנים ארוכות חיים על סויה

"זה לא נכון! במחקרים מצאו שהאסייאתים אוכלים בערך 10 גרם – שזה שתי כפיות. כמו כן הם אוכלים את המותסס. כלומר זה לא באמת המזון שלה. זה נמצא שם אבל לא בכמות שמתארים לנו"

 

יש מומחיות תזונה לבלוטת התריס שממליצות על טופו. מה הבעיה?

"זה מפריע ליוד ומעכב את ספיגת היוד וכך פוגע בבלוטת התריס. מי שיש לו בעיה בבלוטת התריס אסור לו לגעת בסויה מלכתחילה, כי זו מחלה אוטואימונית"

 

את אומרת שכדאי להיזהר גם כשבוחרים חטיפים

"גם אם את לא צורכת סויה כטופו או חלב סויה אפשר להיתקל בה במלא מוצרים מעובדים. אפילו בגלידות דוחפים בזה – לציטין סויה, שמן סויה. כל התוצרים של התעשייה של הסויה נמצאים במגוון מאכלים. כדאי לקרוא היטב את התוויות. מעבר לזה שממליצים לא לאכול מעובד, שימו לב שאתם בוחרים במעובד נטול סויה".

 

למה הסויה בכל מקום?

"כי היא מאוד זולה. מדברים פה על מוצר שקיים מאז מהפיכת החקלאות בשנות ה-70".

 

סיכום ומסקנות – לאכול סויה או לא?

לשני הצדדים יש טיעונים חזקים. על פניו, נראה שעדיף לבחור סויה שאינה מהונדסת גנטית וכך כבר להימנע מחלק מהסיכונים, לכאורה, לכל הפחות.

 

מה שבטוח הוא שתזונה מאוזנת שמשלבת פירות וירקות טריים היא בחירה טובה, ושבכל מקרה צריכה מוגזמת של סויה או כל מרכיב שהוא, עלולה להיות בעייתית.

השאירו תגובה: