למה חשוב לסחוט את הרימון יחד עם הקליפה
רימונים. צילום: מו"פ צפון במכון המחקר מיגל
פרופ' אמיר ממכון המחקר מיגל ומכללת תל חי, חוקרת מטבוליזם של צמחים, מובילה מחקרים על רימונים הידועים כבעלי ערך תזונתי ותרפויטי גבוה.
היתרונות הבריאותיים של הרימון
הרימון משמש כצמח מרפא כבר אלפי שנים וערכו התזונתי גבוה במיוחד.
הוא ניחן בחומרים תרפויטיים המסייעים בהורדת רמות כולסטרול, הקלה על דלקת מפרקים ואוסטיאופורוזיס, וחיזוק מערכת החיסון.
הוא עשיר במינרלים, ויטמין C, ויטמין B5, ויטמין K, ויטמין E, חומצה פולית, אשלגן ונחושת.
פרי הרימון
עשיר בתרכובות נוגדות חמצון, המסייעות בהגנה מפני מחלות כלי דם ולב.
תמצית הרימון
מונעת סוגי סרטן שונים: שד, ריאות, מעי גס ומוצעת כטיפול בסרטן הערמונית.
חליטת הרימון
מטפלת בבחילות והקאות, תולעים במעיים, טחורים, כיב בקיבה ובתריסריון, גזים במערכת העיכול ושלשולים.
שמן הרימון
מכיל חומצה לינולאית ואולאית ואומגה 5 המשמשות כנוגדות חמצון. בנוסף הן מסייעות לחידוש תאי עור באפידרמיס, מטפחות את העור ומגנות עליו מפני כוויות שמש ופיגמנטציה.
משקה רימון סחוט
מטפח את העור, מנקה את הדם, מקל על חמרמורת (הנגאובר), מונע דלקות וזיהומים, פצעים בכלל ובפה, כוויות, דלקות חניכיים ודלקת עיניים.
למה חשוב לסחוט את הרימון יחד עם הקליפה?
במחקר נמצא כי שילוב של מיץ הגרגירים יחד עם מרכיבים המגיעים מהקליפה מעלה את הפעילות נוגדת החימצון פי 20 יחסית למיץ הגרגירים!
לכן ממליצה פרופ' אמיר לסחוט את הרימון יחד עם הקליפה. זאת על מנת למצות וליהנות מהחומרים הפעילים שיש בה.
מחקרה של פרופ' רחל אמיר אודות קליפת הרימון
פרופ’ אמיר מתחקה במחקרה אחר הגנים שמעורבים ביצירת החומרים הבריאים של הרימון.
הרימון מכיל שפע של חומרים הגורמים להאטה של דלקות, טרשת עורקים ותופעות הזדקנות, כמו דמנציה, פרקינסון, דלקת פרקים, השמנה, סוגי סרטן שונים, סכרת, התקפי לב ושבץ מוחי.
רוב החומרים הבריאים ברימון ידועים, אך עדיין אין מידע על מסלולי היצירה שלהם.
כדי לקבל מידע על יצירת החומרים האלו פרופ' אמיר מאתרת גנים, שהם מאסטרים השולטים על פתיחת וסגירה של מסלולי היצירה, כולל אלו המסייעים לבריאות האדם.
גנים כאלו יאפשרו בהמשך לאתר את הגנים המעורבים ביצירת החומרים.
רימונים במטע ביסוד המעלה. צילום: רבקה מזרחי
החומר הפעיל נמצא בקליפה.
לכן, המיקוד במחקר כעת הוא על הקליפה החיצונית, שהיא המקור לחומרים בריאותיים אלו.
הקליפה מכילה גם חומרי צבע, טנינים וחומרים הבונים את הדופן, כגון: ליגנין וסוברין, המגנים על הפרי מפני קרינה ופגעי מזג אוויר, מפני מחלות ומזיקים.
המחקר, שמתבצע בשיתוף פעולה עם דר' דורון הולנד ממכון המחקר נווה יער, עוסק בחקר הפרופיל המטבולי של קליפת הפרי החיצונית של זני רימון שונים.
מטרת המחקר הינה לבחון את המגוון והיחסים השונים בין שלוש קבוצות כימיות עיקריות המצויות בקליפה:
- hydrolyzable tannins – קבוצה שיש לה יתרונות בריאותיים גדולים לאדם
- אנתוציאנינים, אשר מקנים לקליפת פרי הרימון את צבעו
- פלבנואידים
כל שלושת הקבוצות תורמות לערך המזוני של מיצי הרימון.
היות והאנתוציאנינים הינם בעלי ערך שיווקי גדול (רימון אדום ויפה נמכר גם טוב יותר) וה-hydrolyzable tannins והפלבנואידים בעלי ערך בריאותי רב, הרי שמחקר זה יכול להוביל בעתיד לפיתוח זני רימון בעלי ערך שיווקי גבוה ביחד עם ערך בריאותי גבוה.
מאמרים נוספים אודות הרימון:
פריחת הרימון. צילום: אייל כרמי
עוד אודות הרימון
הרימון הינו אחד ממיני העצים הנשירים הקדומים ביותר שבויתו על ידי האדם.
מקור העץ הוא מערבות פרס ועם התפשטות התרבות, הרימון התפשט להודו וסין ולכל המזרח התיכון.
כיום מגדלים רימונים בארצות הים התיכון, בערב הסעודית ובארה"ב.
עם הזמן נוצר מגוון גנטי מאוד גדול הכולל מאות זנים.
בתרבות היהודית מסמל הרימון ברכה, שפע חקלאי, יופי וחוכמה. הוא נזכר בתורה בשני היבטים: הראשון כקישוט, כרכיב בעיצוב, והשני כסמל להצלחה ושפע חקלאיים. בנוסף הוא נמנה עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל (דברים, ח').
המגוון הענף של זני הרימון, מאפשר לפרופ' אמיר ולעמיתי המחקר, לבחון תכונות שונות ולהתמקד בשיפור מתמיד של גידולים לטובת תוצרת חקלאית.
המחקר מומן מקרן BARD התומכת בשת"פ בין חוקרים מישראל ומארה"ב להעצמת החקלאות בשתי הארצות.
