אדום עולה – איך למנוע אנמיה בילדים ואיך לטפל בה?
אדום עולה - איך נמנע אנמיה בילדים ואיך נטפל בה? צילום: pixabay
הסבתות של פעם היו אומרות: "צריך לתת לילדים הרבה ברזל אחרת הם יהיו חלשלושים".
היום כבר יש המלצה גורפת ממשרד הבריאות לתת לתינוקות טיפות ברזל יום יום.
עדיין, לא כולם מודעים לחשיבותה של מניעת אנמיה אצל תינוקות וילדים ולא רבים מבינים את תפקידה המכריע של התזונה הנכונה כאן.
אנמיה היא מחלה "שקטה", שגורמת לנו לאט לאט "להוריד הילוך".
זה מתחיל בעייפות וחולשה ובחיוורון בפנים.
זה יכול להמשיך בפגיעה בתפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון וריכוז ולהגיע אפילו לפגיעה במערכת העיכול, לדיכאון ואף לשבץ או התקף לב.
אבל אצל תינוקות, ילדים ונוער, הנמצאים בשלבים של גדילה, האנמיה שכיחה הרבה יותר מאשר אצל שאר האוכלוסיה.
כאן יש חשיבות רבה למניעתה שכן היא עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים בהתפתחותם.
האנמיה שכיחה יותר בקרב תינוקות וילדים ועלולה לפגוע בהתפתחותם. צילום: unsplash
מהי אנמיה?
אנמיה היא מצב בו מספר תאי הדם האדומים או רמת ההמוגלובין (החלבון הנושא את החמצן) נמוכים מהרמה התקינה.
ההמוגלובין נמצא בתוך תאי הדם האדומים.
הוא זה שמאפשר להם לשאת חמצן מן הריאות ולהביאו לתאי הגוף.
מחסור בתאי דם אדומים או בהמוגלובין שבתוכם גורם לאספקת חמצן ירודה שפוגעת ביכולותינו לתפקד.
מהם הגורמים לאנמיה?
דימום מוגבר
במקרה של איבוד דם בכמות גדולה מצבורי תאי הדם האדומים מתרוקנים ולוקח זמן עד שהם מתמלאים מחדש.
דימום כרוני סמוי או גלוי
כמו טחורים, כיב קיבה או מעי, דימום ווסת קשה וכו'.
ייצור נמוך של תאי דם אדומים
על מנת לייצר תאי דם אדומים זקוק גופנו למספר רכיבים תזונתיים ובראשם ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, וגם מעט ויטמין C, ריבופלבין, נחושת והורמונים שונים.
ללא רכיבים אלו קצב ייצור תאי הדם האדומים אינו מספק או שהתאים פגומים ואינם יכולים לשאת חמצן כראוי.
גם מחלות כרוניות עלולות לפגוע בייצור תאי הדם האדומים.
הגוף נדרש לייצר באופן תדיר תאי דם אדומים חדשים. צילום: pixabay
הרס מוגבר של תאי דם אדומים
באופן רגיל משך חיים של תאי דם אדומים הוא כ-120 יום ואז הם מתים ומוחלפים על ידי תאי דם חדשים שהגוף מייצר.
מחלות שונות גורמות לתמותה מהירה יותר של תאי הדם.
אז, לעיתים, הגוף אינו עומד בקצב הייצור ונוצר מחסור בתאי דם אדומים המכונה "אנמיה המוליטית".
איך מגלים אנמיה?
הסימנים השכיחים לאנמיה הם:
- עייפות
- עצבנות ורגזנות
- חיוורון
- קצב לב מוגבר
- הפרעות עיכול וגם בחילה
- איבוד תאבון ומשקל
- בלבול
- דכאון
- ירידה בזכרון
- עצירות
- כאבים בפה או בלשון
כשיש חשד לאנמיה יש לעשות בדיקת דם ולראות מהי רמת ההמוגלובין.
המדד שונה לגילאים שונים.
כאשר מאובחנת אנמיה, מדדים נוספים בבדיקת הדם מאפשרים לרופא להעריך מהי הסיבה לכך כשלרוב היא תהיה עקב מחסור ברכיבים חיוניים בדם.
בדיקת דם פשוטה מאפשרת לאבחן אנמיה. צילום: pixabay
חסרים תזונתיים נפוצים בקרב ילדים
ברזל
מחסור בברזל הוא הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה בילדות ובינקות.
לעיתים הבעיה אינה תזונה החסרה בברזל אלא בעיית ביכולת ספיגת הברזל בגוף ואז יש להקפיד על תזונה למניעת אנמיה (ראו פירוט מטה) ובמקביל להרבות בצריכת ויטמין C המשפר את הספיגה.
B12
ויטמין B12 האחראי לייצור כדוריות דם אדומות מצוי רק במזון מן החי: בשר, עוף, דגים, גבינות וביצים.
הגוף זקוק לכמות קטנה מאוד של B12 ובאופן רגיל יש לו מאגר המספיק למספר חודשים .
לכן, גם אם הילד כמעט ואינו אוכל בשר, הגוף לרוב יוכל להתמודד עם המצב.
במידה שהילד אוכל די בשר ועדיין ישנו מחסור בויטמין B12 ייתכן שיש בעיה בספיגת הוויטמין במעי ואז יש להתאים טיפול מתאים וניתן גם להיעזר בתוסף תזונה.
חומצה פולית (B9)
חומצה פולית אינה מיוצרת בגוף אלא מגיעה רק דרך המזון שאנו צורכים.
איננו זקוקים לכמויות גדולות ממנה אולם גם מאגריה בגופנו אינם גבוהים.
מחסור בחומצה פולית שכיח במיוחד בתקופות גדילה לרבות הריון.
אנו נחשוד במחסור בחומצה פולית כאשר בנוסף לסימני האנמיה הרגילים יופיעו גם הפרעות במשקל, שלשול כרוני ואף הופעה של קרישי דם ושטפי דם.
גם כאן ייתכן שהבעיה אינה תזונתית אלא בעיית בספיגת החומצה הפולית בגוף עקב מחלות מעיים שונות ואז ניתן לרוב להשתמש בתוסף תזונה ולעיתים להשלים אותו גם בטיפול אנטיביוטי.
חומצה פולית נמצאת בעלים ירוקים, אגוזים, בוטנים, קטניות, בשר, עוף (במיוחד בכבד) מוצרי חלב, דגים וביצים.
אגוזים – מכילים חומצה פולית. צילום: 123rf
אז מה אוכלים כדי למנוע אנמיה?
המקור המרכזי לברזל הוא בשר ובעיקר בשר בקר והודו אדום.
יחד עם זאת, לא צריך לתת לילד בשר בכל יום.
2-3 פעמים בשבוע בהחלט יספיקו.
ברזל נמצא לא רק בבשר!
אם הילד אינו אוכל בשר, אפשר לספק לו ברזל גם ממקורות אחרים כמו:
- דגים – סלמון, אמנון, פורל, אנשובי וסרדינים
- אגוזים וגרעינים – מלך, פקאן, קשיו, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, בוטנים, צנוברים ושקדים
- טחינה משומשום מלא
- לחם מחיטה מלאה
- גרעיני פשתן
- טופו ופולי סויה
- שעועית אדומה
- עדשים
- גרגרי חומוס
- אפונה ירוקה
- תרד
- פטרוזיליה
- כוסמת
- פירות יבשים אורגניים
- ואפילו… שוקולד מריר!
זכרו! מאחר ורק כ-10% מכמות הברזל שאנו אוכלים נספגת בגופנו יש לאכול כמות של 8-15 מ"ג ברזל ביום.
בנוסף, כדאי מאוד להקפיד על צריכת ויטמין C המסייע לספיגת הברזל בגוף.
ניתן למצוא ויטמין C בפלפלים, פירות הדר, עגבניה, חמוציות, ברוקולי ותותים.
פלפל אדום עשיר בוויטמין C שמסייע לספיגת הברזל. צילום: pixabay
למאמרים נוספים בנושא:
רמת ברזל נמוכה בדם – סיכון לאירוע מוחי
מה עושים אם עדיין יש חוסר בברזל?
תוסף מזון יכול להוות פתרון זמני אך חשוב לגלות מהי הסיבה למחסור בברזל ולפתור אותה.
ייתכן שיש בעיה בריאותית בספיגת הברזל בגלל מחלה כלשהי, מצב נפשי או צריכת מזונות המפריעים לספיגה.
לכן מומלץ לקבל ייעוץ נטורופתי שיפתור את הבעיה מהשורש ולתמיד.
