אוטיזם ועיכוב התפתחותי: יש מה לעשות!
אוטיזם ועיכוב התפתחותי - יש מה לעשות! צילום: pixabay
כשהוריו של עומרי (שם בדוי) הגיעו לקליניקה שלי בפעם הראשונה , הם תיארו תמונת מצב לא פשוטה.
בנם אובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך, כמעט לא תיקשר עמם ועם הסביבה, התמודד עם אנמיה על רקע גנטי, אטופיק דרמטיטיס, אלרגיות שונות וכן מחולשה חיסונית.
"לאחר מספר חודשים של טיפול, האלרגיות והרגישויות למזונות כבר בשליטה.
עומרי יותר שמח וחייכן והצוות הטיפולי בבית הספר מספר על התקדמות מרשימה.
בעזרת הטיפול אף הצלחנו להעלות לעומרי את מאגרי הברזל, מה שלא קרה אפילו כשקיבל עירוי ברזל", מספר האב.
אין תרופה לאוטיזם
הורים רבים שילדם אובחן בעיכוב התפתחותי או אוטיזם מיודעים כי ״אין תרופה לאוטיזם״.
לעתים הילד מופנה לגן או בית ספר תקשורתי או לכיתת תקשורת ולעתים מוצמדת לו סייעת במסגרת ״רגילה״.
כמו כן ממליצים למשפחה להיעזר בתרפיות כגון פסיכולוגית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, רכיבה טיפולית, טיפול באומנות ושחייה טיפולית.
אני לא שוללת אף אחת מהתרפיות האלה, כמובן, אם נמצאים אצל מטפל מיומן ואם הקשר עם הילד ועם ההורים הוא טוב.
אבל – כל התרפיות האלה לא מתייחסות למה שקורה בפנים, מתחת לפני השטח.
תרפיה בהחלט יכולה לסייע, אך חשוב גם לגעת בשורש הבעיה. צילום: pexels
במקרים בהם יש יותר מילד אחד עם עיכוב התפתחותי במשפחה, המשפחה נשלחת לבצע בדיקות גנטיות.
יחד עם זאת, לרוב לא מדברים על הסיבות העמוקות והמורכבות למצב.
חשוב לדעת שגם אם יש אינדיקציה גנטית עדיין יש הרבה מה לעשות ולשפר.
קוראים לזה ״אפיגנטיקה״.
אפיגנטיקה: ה-Happy של הגנטיקה
במחקרים המתקדמים ביותר בעולם מתייחסים לאורח החיים שלנו כקובע לא פחות (ובדרך כלל יותר) את מצבנו הרגשי, ההתפתחותי והגופני.
אפיגנטיקה מתייחסת ליכולת של אורח החיים שלנו להשפיע על ביטוי הגנים שלנו.
כלומר, יש לנו יכולת ״מבחוץ״ להשפיע האם גנים מסוימים יבואו לידי ביטוי או לא.
החוקרים לעתים מתארים זאת כ״הפעלה וכיבוי״.
ככל שאורח החיים תקין יותר – כך גנים ״טובים״ יופעלו יותר וגנים ״רעים״ יופעלו פחות.
התהליך הוא דינמי וקורה כל הזמן.
לאורח החיים השפעה משמעותית על התפתחות הילד. צילום: pixabay
אורח חיים – דוגמאות לתחומים
באורח חיים אנחנו מתייחסים כמעט לכל מה שקורה לנו בחיים:
הלידה
האם בניתוח קיסרי או בלידה רגילה?
האם הייתה מצוקה עוברית, והאם האם הייתה במצב טוב?
חיסונים
אלו חיסונים?
האם ניתנו מספר חיסונים ביחד ובאיזה גיל?
מה הכילו – האם מתכות כבדות?
האם הוולד קיבל אותם כשהיה במצב טוב?
האם יש רגישות מולדת לאחד מחומרי החיסון או יכולת מופחתת לנטרל מתכות כבדות?
במחקרים נמצא כי לילדים המאובחנים באוטיזם יש מוטציה שמפחיתה את יכולת פינוי הרעלים באחוז גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית.
תזונה
האם התינוק ינק וכמה זמן?
איזו פורמולה ניתנה לו?
האם עבר בזמן למוצקים?
מה איכות המזון שהילד אוכל והאם הוא מספיק מגוון?
האם הוא צורך פירות וירקות?
האם הוא רגיש לגלוטן או חלב וממשיך לאכול אותם?
חשוב שהילדים יאכלו מגוון ובריא מגיל צעיר. צילום: 123RF
מצב מערכת העיכול והמיקרוביום
גם המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) שלנו עובר בתורשה, ברובו מהאם.
כשאנו באים להעריך את מצב מערכת העיכול אנחנו מתייחסים, בן השאר, לנושאים הבאים:
האם יש איזון בחיידקי המעי?
האם התיישבו חיידקים כגון קלוסטרידיה או פטריות כגון קנדידה או וירוסים כגון אפשטיין בר (EBV) או ציטומגאליס וירוס (CMV)?
בנוסף, נבדוק גם אם מערכת החיסון בתוך מערכת העיכול חזקה מספיק, אם יש רגישויות למזונות או קושי בספיגה, האם יש מעי דליף (מצב הנקשר לרגישויות למזונות) והאם הילד או הילדה סובלים מכאבי בטן.
ילד עם כאב לא פנוי להתפתח וגם כנראה שלא סופג את חומרי ההזנה בצורה מיטבית.
לא כל הילדים אומרים שכואב להם ולכן מבצעים בדיקה מיוחדת לכך (פירוט בהמשך) אבל סימן אחד לכאב הוא שכיבה של הילד עם הבטן על כסא או שולחן וגם בכי ללא סיבה.
ילד כאוב לא פנוי להתפתחות. צילום: pexels
טואלטיקה, חומרי ניקוי וחומרי הדברה
האם הילד נחשף לחומרים חזקים כגון דגנרטים או חומרי ריח לא טבעיים מאבקת הכביסה?
האם הילד חשוף לחומרי הדברה בחצר כגון גלייפוסט (ראונדאפ)?
מהי רמת היכולת של גוף הילד לנטרל רעלים?
סטרס
מה האווירה בבית, בגן ובבית הספר?
האם לוחצים על הילד בתחומים שונים?
האם ההורים רבים כל הזמן?
לילדים עם אוטיזם יש רגישות יתר לסביבה.
לעתים רגישות זו היא זו שמביאה אותם ״לאטום את עצמם״
תנועה ומסכים
האם הילד פורק אנרגיה וסטרס?
האם הילד זז מספיק או ״דבוק למסכים״, במקום להתנסות באינטראקציות עם בני גילו?
כמובן שלעיתים קשה להפריד בן ״הביצה לתרנגולת״: האם הקושי המולד מביא לשהייה מוגברת במסכים או שהשהייה תורמת לבעיה התקשורתית?
מניסיוני: שניהם נכונים.
ככל שההורים שומרים יותר על זמן מסכים מצומצם (או בכלל לא, עד גיל בית ספר), כך הילד מרוויח.
הילד ירוויח מצמצום הזמן מול המסכים. צילום: pixabay
מצב התאים
התאים שלנו הם יחידת אנרגיה בפני עצמה.
אצל ילדים המאובחנים באוטיזם יש, לעתים קרובות:
- בעיות בתהליך המתילציה (לדוגמא בהמרה של חומצה פולית לחומר הפעיל שהגוף זקוק לו)
- חוסרים בוויטמינים ומינרלים מסוימים
- קושי בייצור אנרגיה תאית
- חוסרים בחומרים שהתא זקוק להם, כגון כולסטרול.
תאוריית הכוס המלאה
חשוב להבין שכל נקודה שהוזכרה פה כשתתרחש לבדה בדרך כלל לא תגרום לבעיה.
אבל – ככל שיש יותר אתגרים, הסיכוי לעיכוב התפתחותי גדל.
כמו כוס שמתמלאת ומתמלאת עד שנשפכת.
מדוע יש ילדים שמפתחים אוטיזם ואחרים לא?
צירוף הנסיבות, הרגישויות ולעתים צירוף של מוטציות בגנים מסוימים, למרות שלא כל הגנים המעורבים זוהו עד היום.
כשהכוס מלאה מידי, המים יתחילו להישפך החוצה. צילום: pexels
אין בדיקת דם לאוטיזם
אוטיזם אינה מחלה ואין בדיקת דם לאוטיזם.
אוטיזם זו תסמונת מורכבת אשר מאובחנת על ידי נוירולוג או פסיכיאטר (ובארץ אף נדרש להוסיף איבחון פסיכולוגי) בצירוף של קשיים תקשורתיים ותפקודיים כגון:
- עיכוב שפתי
- קושי ביצירת קשרים עם בני אותו גיל
- חזרה על מילים (אקולליה)
- התנהגות חזרתית
- התבודדות
- רגישות שמיעתית ו/או תחושתית.
מכך ניתן להבין כי גם הטיפול צריך להיות מפורט ומורכב ובמיוחד תפור לפי מידותיו של הילד או המבוגר המטופל.
וכן, ניתן לשפר תפקוד כמעט בכל גיל!
במאמר הבא אעסוק בטיפול בעיכוב התפתחותי ואוטיזם על פי שיטת הרפואה הפונקציונלית.
למאמרים קודמים בנושא אוטיזם ועיכוב התפתחותי:
האם אתם סובלים מחשיפה מתמדת לגלייפוסט?
על הכותבת:
נטע פלג-ג'ראד ND MBA, בעלת קליניקה מצליחה עם תוצאות בתחומי אוטיזם, עיכוב התפתחותי והזדקנות בריאה. נטורופתית מוסמכת, הרבולוגית קלינית, ארומתרפיסטית, חברת הנהלה באגודת הנטורופתים. מוסמכת בשיטת ד"ר וואלר לטיפול פונקציונלי-אינטגרטיבי באוטיזם ומשתתפת פעילה בכנסים בינלאומיים.
