Eat12MiniSite_Migdal
ECO_C_Migdal

ככה כולנו גדלנו ויצאנו בסדר?

מאת: ורד לב, נטורופטית ויועצת הנקה
מה שאת אוכלת לפני ההריון ובזמן ההריון ישפיע לא רק על הילדים שלך, אלא גם על הנכדים שלך. ורד לב מפצירה באמהות לעתיד לא לחכות לאמצע ההריון כדי "לכבות שריפות"

מה שאנחנו אוכלים ביום יום, באופן קבוע, קשור באופן המיידי ביותר עם ההתפתחות המיטבית של החיים שלנו – של המוח, של מערכות הגוף, של מערכות ההגנה של הגוף, של המערך הרגשי-הנפשי-האנרגטי שלנו. אף אחד מאיתנו לא באמת מאמין שאם לאורך שנים רבות נאכל את המזונות המתאימים לנו, לא תהיה לכך השפעה עלינו ועל צאצאינו, נכון?

פעמים רבות אני פוגשת נשים בהריון עם מצבים רפואיים שונים ואני חושבת לעצמי שאולי זה כבר קצת מאוחר מדיי- בהריון – לטפל בהם. אילו הייתה אותה האישה מגיעה אליי עוד בשלב תכנון ההריון, אולי היה קל יותר לשנות את התמונה. אולם, רובנו לא מגיעים לחשוב על הדברים לפני שהם ממש קורים לנו. קשה לנו לתכנן למרחקים ארוכים, במיוחד כשזה נוגע לאוכל שלנו, לאורח החיים שלנו ולבריאות שלנו.

כך קורה לעתים שדווקא בהריון, שהוא השלב שבו אנו מייחלות להיות במיטבנו, אנו נאלצות  לעתים "לכבות שריפות"  ולתקן " תיקונים מיידים" כדי למנוע החמרה של המצב או כדי לאפשר הריון תקין.

ECO_C_Inside

אורית – אחת המטופלות שלי – הגיעה אליי בחודש שישי של הריונה השני עם המוגלובין 10.5 ורמת פריטין (מאגרי הברזל) נמוכה. למצב זה לוקח תקופת מה להתפתח. זה נכון שהריון "משתמש" במאגרי ברזל, אולם מצב זה לא קרה רק בגלל ההיריון וניתן לראות זאת לפי מצבו המדולדל של מאגר הברזל שלה. מאחר והיא תכננה לידת בית, שבה אחד התנאים הוא רמות טובות של ברזל, היה חשוב לנו לפעול על מנת לשפר את מצבה בהיבט הזה. תוספי ברזל הם אפשרות אולם אני מעדיפה תמיד לנסות את האופציה התזונתית לפני התוספים כדי לאפשר לגוף לעבוד בצורה היעילה והנכונה לו ביותר.

כשערכנו את תכנית הטיפול, לקחנו בחשבון שאין עוד זמן רב כדי לשחק עם הנתונים הללו ולכן דאגנו להכניס לתפריט שלה מזונות בעלי רמות ברזל גבוהות, כמו כבד עוף אורגני אחת לשבוע (בכבד יש גם הרבה ויטמין A ובהריון יש להיזהר מרמות גבוהות של ויטמין זה), שפע של עלים ירוקים (סרפד, למשל, כמזון ובתה ועוד), אגוזים וזרעים שאינם קלויים, נבטים, טחינה משומשום מלא ומונבט ועוד. בסופו של דבר, על אף שניסתה להכניס את המזונות הללו לתפריט שלה, כן נאלצנו להיעזר בתוספים לקראת סוף ההריון, כדי לשמור על רמת המוגלובין המתאימה ללידה הבית בה רצתה. להערכתי אם התכנון התזונתי היה מתחיל עוד קודם – בתחילת ההריון, או אפילו טוב יותר, 3 חודשים לפניו – לא היה צורך להשתמש בתוספים ותזונה הייתה בהחלט מספיקה כדי לשמור על בריאות מיטבית.

הסיפור של אורית אינו יחיד. ישנם סיפורים רבים נוספים שרלוונטיים לא רק למאגרי ברזל כי אם גם למרכיבי תזונה חשובים נוספים אחרים כמו חומצות שומן חיוניות, חלבונים, אבץ ועוד.

מהטעמים הללו, אני מוצאת שההתכוונות לנושא התזונה במיוחד בתקופת תכנון ההיריון ושנותיו הראשונות של הילד היא חשובה ביותר. אל לנו להתעלם מהנושא, רק כי "ככה כולנו גדלנו ויצאנו בסדר" ושלל אימרות שאני שומעת למכביר. נכון, אפשר "לגדול בסדר", אבל אם נסתכל על המצב בכנות, בתרבות המערבית שלנו הרבה אנשים אינם באמת "בסדר", אלא סובלים באופן שכיח מדי ממצבים שונים כמו סרטן, השמנת יתר, סוכרת, בעיות לב וכלי דם, בעיות של קשב וריכוז, אוטיזם, אי סבילות למזונות, אלרגיות, בעיות עיכול, דלקות, מחלות נפש, בעיות שינה, בעיות פוריות ועוד.

תכנות אנושי

הרעיונות האלה בהחלט מגובים כבר במחקרים, בעבודות, בגישות תזונתיות כאלה ואחרות ואני מזמינה אתכם לחקור בנושא. יש לנו היכולת להשפיע על כמה דורות קדימה. שכן אם יהיו מחסורים כלשהם בעת התפתחותם של ילדינו, זה מן הסתם ישפיע גם על ילדיהם וכן הלאה.

אם מסתכלים על כך בצורה כזו, של רצף אחד המוביל מהמחשבה על ההריון, דרך הכניסה להריון וההריון עצמו ולאחר הלידה – אפשר  אולי יותר בקלות לנסות ולהבין שזו תקופה ארוכה ומשמעותית שיש בה תכנון ארוך טווח מאוד או תקופה שיש בה – כפי ששמו של תחום מחקרי חדש מכונה – תכנות עוברי ואף מן התכנות האנושי. שהרי זה לא שלא יוולדו ילדים אם לא נאכל נכון וטוב, בהתאם לצרכים הביולוגיים שלנו, במרבית המקרים הם אכן יוולדו (למרות שלתזונה בהחלט יכולה להיות גם השפעה על עצם הפריון). יגדלו ויתפתחו. אלא שבחלק מהמקרים הם לא בהכרח יגדלו בצורה האופטימלית ביותר.

זה באמת כל כך חשוב בעיניי – מה נשים אוכלות לאורך שנות הפריון שלהן: כשהן מתכננות הריון, כשהן בהריון ולאחר הלידה. וגם מה התינוקות אוכלים מרגע שנולדו והלאה. אני מאמינה שישנו הרבה מידע שחשוב שיהיה זמין לנשים שמתכננות להביא ילדים לעולם. לאחר שהמידע יהיה בידיהן הן תבחרנה כמה ממנו ליישם ואיך.

זו הסיבה לכך שחברתי לגיא בן צבי ויחד יצרנו את סדנת הבישול והלימוד בנושא תזונה להריון, לידה ולשנים הראשונות כדי לסייע בהסברה, לימוד והטמעת נושאים אלה. לצד הידע התיאורטי, חשוב לנו גם להוריד את הדברים לשטח – ליומיום, למטבח, לארוחות ביתיות ומשפחתיות. כדי שכל אחד יוכל למצוא לעצמו את הדרכים לשלב תזונה בריאה ומזינה יותר בחיי היומיום הפרטיים שלו.

לסיום, מה שאנחנו אוכלות לפני ובעת ההריון יכול בהחלט להשפיע על ילדינו, ועל נכדינו וכן הלאה. אני יודעת שזו כותרת קצת מפוצצת אבל ככל שניסיתי לא הצלחתי לדחוס את מהות הרעיון הזה לכמה מלים בודדות.

למטבח הפתוח של ורד לב

השאירו תגובה:

  1. זוהי כתבה שיווקית נטו !
  2. שני פרופסורסקי

    למגיב/ה לפני:
    נראה לי שהתעלמת מהטיפים החשובים ביותר שהכתבה הזו מציעה:
    א. לא לחכות עד לאמצע ההריון כדי לסגל הרגלי תזונה בריאים אלא להתחיל הרבה קודם. אותם הרגלים צריכים כמובן להיות מותאמים אישית אבל יש מספיק כתבות אחרות הנוגעות לשאלה מהי תזונה בריאה בכלל ולהריון בפרט.
    ב. לא להשלות את עצמנו שהעובדה שככה ההורים שלנו אכלו וככה אנחנו אכלנו עד היום ואנחנו עדיין חיים זה "בסדר". כי בטווח הארוך זה ממש לא.

    יש לנו ספר שנקרא Genetic Nutritioneering המציע עוד צעד אחד מעבר למה שוורד כתבה: יש לנו אפשרות בעזרת התזונה בזמן ההריון ולפניו ובזמן להשפיע על אילו מהגנים יבואו לידי ביטוי ואילו לא. המסקנה של הספר היא שככל שהתזונה תהיה בריאה ומזינה יותר, כך יש יותר סיכוי שיבואו לידי ביטוי הגנים הבריאים ולא גנים של מחלות.