himalayaKrem_Fly
Nikui_Fly

סוכרים כוהליים

מאת: ד"ר ג'וזף מרקולה וד"ר קנדרה דגן פירסל מתוך הספר הונאה מתוקה בהוצאת פוקוס
זמן קריאה: 3 דקות
מה הם סוכרים כוהליים, האם הם תורמים או מזיקים לירידה במשקל?

תאי סרטן צורכים יותר סוכר (123RF)

himalayaKrem_IN

כפי ששמם מרמז, סוכרים כוהליים עשויים מסוכר. המדענים מכנים אותם סוכרים כוהליים אליפטיים מפני שהמבנה הכימי שלהם דומה בחלקו לזה של סוכר ובחלקו לזה של אלכוהול. לרוע המזל, חוקי התיוג של ארה"ב מאפשרים למוצרים המכילים סוכרים כוהליים להיקרא "ללא סוכר" כשלמעשה יש בהם רק 50% פחות קלוריות מסוכר.

ערכים קלוריים של סוכרים כוהליים נפוצים:

ממתיק

קלוריות לגר'

סוכר לבן (לשם השוואה)

4 קק"ל

סורביטול

2.6 קק"ל

קסיליטול

2.4 קק"ל

מלטיטול

2.1 קק"ל

איזומלט

2 קק"ל

לקטיטול

2 קק"ל

מניטול

2.6 קק"ל

טאגאטוז

1.5 קק"ל

אריתריטול

0.2 קק"ל

 

סוכרים כוהליים משמשים במגוון רחב של מוצרי מזון דלי קלוריות, מופחתי קלוריות, דלי שומן ונטולי סוכר, וזאת משום שהם מספקים מתיקות מבלי לתרום קלוריות רבות כמו סוכר. מוצרי מזון אלה כוללים מאפים, סוכריות, מסטיקים וגלידות.

אם בכוונתכם לצרוך סוכרים אלכוהוליים, נראה כי קסיליטול הוא הבחירה הטובה ביותר מכיוון שיש לו מגוון יתרונות בריאותיים כמו סיוע במניעת עששת ודלקות אוזניים. משתמשים בו במשחות שיניים, בתכשירים לשטיפת הפה, בסוכריות לרענון הנשימה, בתרסיסים ובמוצרים רפואיים כמו סירופ נגד שיעול, טיפות נגד שיעול ולכסניות מציצה לכאבי גרון.

ענייני בטיחות

סוכרים כוהליים נמצאים בכמויות קטנות מאוד במספר פירות וירקות טריים, ובצורתם זו אינם גורמים בעיות. אולם, סוכרים שעברו תהליכי עיבוד רבים, המצויים בשימוש בתעשיות הדיאט, שונים מאוד מן החומרים הנמצאים בטבע.

סוכרים כוהליים אמנם אינם מעלים את רמות הסוכר בדם כמו שמעלה הסוכר, אך גם הם תורמים לכך. הם עלולים להפוך לשומנים ועלולים לתרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים ולהוספת משקל. היוצא מן הכלל הוא הארתריטול שאינו מעלה את רמת הסוכר בדם, אך מצד שני גם אינו ממתיק היטב. במיוחד יש להימנע הימנעו מסירופ אגבה.

מרבית הסוכרים הכוהליים אינם נחשבים בטוחים בדרך כלל (GRAS) על פי חוק המזון והמשקאות, אך הם מותרים בתקנות האמריקניות לשיווק קוסמטיקה, טעמים וחומרים רפואיים. היזהרו מיצרנים שמוסיפים על התוויות את ההצהרה "הוגש לאישור ה-FDA". הגשה לאישור וקבלתו הם שני דברים שונים. לסוכרים כוהליים עלולות להיות תופעות לוואי כמו הפרעות במערכת העיכול בעקבות צריכה מתונה של 15 גר' (כפית וחצי עד כף) ליום.

תופעות הלוואי, בצריכה גבוהה מעל המומלץ, עלולות להיות התייבשות, שלשולים, גזים, הפרעות במערכת העיכול ועוד. הן עלולות להתעורר גם בעקבות צריכה נמוכה אצל תינוקות, פעוטות, חולי סוכרת או היפוגליקמיים, נשים בהיריון, קשישים ובעלי סוגים שונים של רגישות בריאותית. בנוסף, חלק מן הסוכרים הכוהליים נקשרו בעבר להתפתחות גידולים ממאירים.

אזהרה בדבר "פחמימות  נטו"



מוצרים "דלי פחמימות" רבים מכילים סוכרים כוהליים כממתיקים. לעיתים קרובות כתוב על אריזת החטיף, "רק גרם אחד של פחמימות נטו!", אך על גב האריזה שלו מצוין שבכל חטיף יש 19 או 29 גר' פחמימות, ש'אינן נחשבות' מפני שאינן מעלות את רמות הסוכר בדם.

ד"ר ריצ'רד ברנסטין, מחבר רב המכר 'פתרונות לסוכרת של ד"ר ברנסטין', אומר שזה פשוט לא נכון: "נכון שסוכרים כוהליים אינם מעלים את רמות הסוכר בדם מהר כמו סוכר רגיל, הם כן מעלים אותן. סוכרתיים ואנשים הסובלים ממשקל יתר, צריכים להימנע מהם".

מלטיטול, הסוכר הכוהלי הנפוץ ביותר בחטיפים ושוקולדים, לא זכה ב-1994 לאישור כ"בטוח בדרך כלל" על ידי ה-FDA, וזאת עקב ממצאים בדבר מספר משמעותי של חיות מעבדה אשר סבלו מגידולים סרטניים במערכת העיכול, במסגרת מחקרים שבהם מינון המלטיטול היה נמוך יחסית.

בשנת 2000 ביקש המרכז למדע לתועלת הציבור מן ה-FDA, להורות על חובת הדבקה של תוויות אזהרה על כל מוצר שבו סוכרים כוהליים. מטרת הבקשה הייתה להגן על הצרכנים מצריכה של יותר מגרם אחד, וזאת בשל ריבוי הצרכנים אשר סבלו מתופעות לוואי שליליות של סוכרים כוהליים במערכת העיכול.
למרות הפוטנציאל לבעיות, עדיין אנו ממליצים על קסיליטול כתחליף לממתיקים מלאכותיים.

*הערת גיא שלמון – העורך המדעי של הספר הונאה מתוקה:

"סוכרים כוהליים (הנקראים גם פוליאולים) הם למעשה נגזרות כימיות אלכוהוליות של סוכרים פשוטים. לדוגמה, הצורה האלכוהולית של גלוקוז היא סורביטול (Sorbitol), הצורה האלכוהולית של לקטוז היא לקטיטול
(Lactitol), הצורה האלכוהולית של מלטוז היא מלטיטול (Maltitol) וכן הלאה.

סוכרי הקבוצה הזו מכילים פוליאולים חד-סוכריים או פוליאולים דו-סוכריים והיא כוללת בין היתר את הממתיקים הידועים: סורביטול, מַלטיטול, לַקטיטול, מַניטול, קְסיליטול, אֶריתְריטול ואיזומַאלט.

ספיגתם של סוכרים כוהליים אלה מהמעי אל הדם היא איטית ולא מושלמת, כך שרק חלקם נספגים לזרם הדם. היות שאינם נספגים במלואם במעי, אכילתם בכמות גדולה עלולה לגרום להצטברותם במעיים ועקב כך – לשלשול (לדוגמה, צריכת סורביטול בכמות שמעל 50 גר' ליום או צריכת מניטול בכמות שמעל 10 גר' ליום עלולות לגרום שלשולים).

לאחר ספיגתם ממערכת העיכול אל הדם, הם מובלים לכבד ושם הם מתפרקים לגלוקוז ולכוהל. מאחר שספיגתם חלקית ומשך הזמן הנדרש להפיכתם לגלוקוז בכבד ארוך מספיק, הם אינם מקפיצים את רמות הגלוקוז בדם בדומה לפחמימות פשוטות אחרות. אולם, יש להם בכל זאת השפעה על רמות הגלוקוז בדם וכן תרומה קלורית חלקית"

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו