הכירו את מזונות העתיד: היחנוק והעלקת
"וואו, היחנוק הזה ממש טעים"
"בתיאבון, קח לך גם מהעלקת"
זוהי שיחה שבהחלט יכולה להתקיים בעתיד הלא מאוד רחוק.
העלקת והיחנוק הם צמחים טפילים שפוגעים בגידולים רבים בארץ. ברגע שהעלקת מרגישה את שורש הפונדקאי, היא מיד חודרת אליו ומתחילה לקחת ממנו את חומרי המזון לגדילתה.
הזרעים נשארים חיוניים עשרות שנים באדמה. לכן, אי אפשר לגדל צמחים רגישים בשדות נגועים. אם נגדל שם כרוב, ברוקולי, כרובית, עגבניות, גזר, תפו"א, שומר, פלפל וחימצה – היא מיד תתעלק עליהם.
עיקר הפגיעה בארץ היא בעגבניות תעשייה המשמשות להכנת רוטב וקטשופ.
פרופסור רחל אמיר, ראש קבוצת מחקר במטבוליזם של הצמח במכון המחקר מיגל, חוקרת את הפרופיל המטבולי של צמחים אלה.
העלקת – בעלת ערכים תזונתיים גבוהים במיוחד
בדיקה של צמחי עלקת שגדלו על 10 פונדקאים שונים הראתה שהפרופיל המטבולי שלהם מאוד שונה. כלומר, הם לוקחים מהצמח הפונדקאי לא רק את המים והמינרלים כפי שחשבו בעבר, אלא הרבה יותר מכך.
בהמשך נמצא שצמחים אלו אוגרים רמות גבוהות של מטבוליטים ברמה שיכולה לפגוע בצמח רגיל.
המחקר הראה שיחסית לזרעי קינואה, במכלול צמחי העלקת:
- ערכים דומים של סה"כ חלבון
- רמה גבוהה של חומצות אמינו חיוניות
- חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3 ו -6
- תכולת סיבים תזונתיים גבוהה פי 6,
- ערך גליקמי נמוך (בגלל צבירת סוכרים כמו סורביטול, מניטול, שאינם גורמים לסכרת)
- ברזל פי 25
- סידן פי 6
- אשלגן פי 5
- ורמות חומרים נוגדי חמצון פי 20 יותר יחסית לקינואה.
כל אלו מראים שבעתיד כדאי יהיה לאכול את צמחי העלקת.
היחנוק – הבדואים והסינים כבר גילו אותו
במקביל לעלקת נבדקו בשנה האחרונה גם צמחי היחנוק שהם צמחים טפילים גדולים ממשפחת העלקתיים. היחנוק גדל בדרום הארץ על מגוון של פונדקאים מדבריים כמו רותם, אשל, מלוח ולענה.
היחנוק נאכל במונגוליה ובקרב הבדואים בנגב, ובסין הוא נחשב לאחד מבין עשרת הצמחים הכי מועילים ברפואה. היום הוא נמכר כאבקה.
מחקרים קודמים הראו שהיחנוק טוב כנגד הזדקנות, כי הוא מצמצם אפשרות ללקות במחלות כמו דמנציה. היחנוק מופק כמשחה הטובה לפצעים וכוויות. אבקת היחנוק מקלה על עצירות, טובה לפריון ומעוררת את הורמוני המין אצל נשים וגברים.
ממצאים ראשוניים של פרופ' אמיר מראים, כי הערך התזונתי של היחנוק דומה לעלקת. בעתיד, ייעשו ניסויים לבדיקת גידולו כצמח מאכל.
עוד על מזונות העתיד:
פרופ' רחל אמיר היא ראש קבוצת מחקר במטבוליזם של הצמח, במכון המחקר מיגל, ראש התכנית לתואר שני בביוטכנולוגיה, ואחראית על התארים המתקדמים במדעים במכללה האקדמית תל-חי.