11_flyL

Powered by WP Bannerize

11_flyR

Powered by WP Bannerize

חרקים הם העתיד של התזונה?

מאת: ד"ר אולגה רז
חיפושיות, זחלים וארבה - מסתבר שמדובר במזון מזין שיכול להיות מועיל בעתיד. המזון הולך ואוזל והאוכלוסייה הולכת וגדלה - בכזה מצב חרקים מהווים את הפתרון העתידי – זול ומזין

מסתבר שכשני מיליארד בני אדם בעולם ניזונים מחרקים שונים באופן יומיומי. לפי התחזיות העולמיות* אוכלוסיית העולם צפויה להגיע ב-2050 לכ-9 מיליארד, לצורך הזנת כמות כזו של אנשים נדרש להכפיל את כמות המזון ביחס לכמות הנצרכת כיום.  לשם כך דרושים מקורות מזון נוספים וחדשים. כמות האדמה הנדרשת לגידול בעלי חיים המיועדות לאכילה, האפשרות המתמעטות להשגת דגים ופירות ים והשינויים באקלים – גורמים אלה לצד הגידול באוכלוסייה לא יאפשרו לייצר את הכמות הדרושה. יש צורך במציאת פתרון להגדלה משמעותית של המזון הנדרש ונעשה ניסיון למצוא אוכל חדש כדי לספק את הצרכים?

חרקים עשויים להיות מקור חיוני לצורך זה. ידוע כיום, שכשני מיליארד אנשים ברחבי העולם צורכים סוגים שונים של חרקים, תולעים, עכבישים וכדומה כמזון יום יומי. השם המדעי לאכילת חרקים אנטומופגיה (entomophagy).

מה הסיבות לאכילת חרקים?

בריאותית: הרכבם התזונתי דומה להרכב בע"ח שאוכלים כיום – עוף, בקר ודגים. רבים מהם עשירים בחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, שומנים "בריאים", ויטמינים ומינרלים וע"פ מחקר שפורסם לאחרונה גם בנוגדי חמצון.

סביבתית: רוב החרקים כמעט ולא מפרישים גזים שפוגעים באטמוספירה (גזי חממה) וזאת בניגוד לבע"ח שאוכלים היום. כמות המזון הנדרש לחרקים כדי לייצר חלבון קטנה משמעותית מזו הנדרשת לבע"ח שנאכלים כיום.  לדוגמה ליצור אותה כמות חלבון, צרצר צריך פי 12 פחות מזון מפרה, פי 4 פחות מכבשה ומחצית מעוף

כלכלית וסוציאלית: גידולם אינו מצריך טכנולוגיה גבוהה- נחשב ל low-tech, דורש מעט השקעה, אין צורך בהשכלה גבוהה ובכך מאפשר תעסוקה לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר בעולם. הגידול נעשה בתנאי שדה או  בגידול מתוחכם יותר בתנאים מיוחדים בהתאם להשקעה כספית.

האם אכילת חרקים תמצא את מקומה במערב? שאלה טובה.  בין הראשונים שקיבלו את הרעיון הייתה אנג'לינה ג'ולי, שאכלה בעצמה והאכילה את ילדיה בחרקים ועקרבים.

אחד החסרונות למזון זה מכונה "איכס פקטור", תחושה גועל שעולה בנו בעצם המחשבה על אכילת חרקים. כדי להפחית ככל הניתן תחושה זו, נעשים ניסיונות לשינוי הצורה הטבעית של מזון מחרקים, לדוגמה, קמח מחרקים, הוספת קמח חרקים לאורז וכדומה. כבר היום נפתחים עסקים מסוג זה בהיקפים קטנים בארה"ב ובאירופה ומספר הצורכים מזון מחרקים עולה באיטיות.

קסרול

תולעים הן חלבון מלא – האם אפשר להיפרד מהבשר? צילום – deposotphotos

 

 

בטיחות באכילת חרקים: קיימת הסתייגות בעיקר בשל אפשרות לזיהום בכימיקליים, רעלניים וחיידקים וכן בשל תגובות אלרגיות אפשרית. ייתכן ומגבלות בטיחות אלה לא תהיינה רלוונטיות כשגידול החרקים יבוצע בצורה מכוונת ומתורבתת.

סוגי החרקים הפופולריים ביותר לאכילה: חיפושיות (31%), זחלים (18%), דבורים, צרעות ונמלים (14%), חגבים, ארבה וצרצרים (13%) ועוד.

 

מתי עלול להתרחש השינוי?

"אני לא חושבת שזה יקרה בזמן הקרוב – בטח לא אצלנו. בישראל אוהבים לאכול אוכל טוב ואני לא חושבת שנסכים להחליף את האוכל בחרקים"

 

אם למישהו לא אכפת מהטעם?

"אומרים שזה לא עניין של טעם. מי שמכין את זה אומר שזה טעם מצוין ולגמרי נורמלי – אסור לשכוח שיש שני מיליון באוכלוסיה שאוכלים את זה יום יום. אם אנג'לינה ג'ולי והילדים שלה אוכלים זה כנראה לא רע. זה עניין של מה שזה עושה לנו מבחינת התחושה. רוב האנשים ברחוב לא יסכימו לטעום ג'וקים וזה לא רק בישראל כך. רגילים שג'וקים הם מטרד מגעיל ולא אוכל – זה עניין של מוסכמות".

 

האם היית ממליצה לאדם שרוצה לשלב בתזונה שלו חרקים כבר היום לעשות את זה?

"מבחינה תזונתית החלבונים של תולעים וחרקים הם חלבונים מלאים – אז מבחינת קבלת חלבונים אין בעיה ואפשר להחליף. מבחינת ויטמין B12, אין מספיק מידע – כי מה שחשוב במוצרי בשר ודגים זה גם תכולה של B12 – מהספרות בנושא חרקים לא מצאתי תזכור על ויטמין B12 וייתכן שזה גורם מגביל".

 

המידע באדיבות ד"ר אולגה רז ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל. מסקרן לחשוב לא רק על מה נאכל בעתיד, אלא גם מה יהיו התרופות שלנו בעתיד.

 

*(Food and Agriculture Organization of the United Nations Rome, 2013) 

חלק מהמקורות:

Sirimungkararat et al., 2010

Oonincx and van der Poel, 2011

Yang et al., 2012; Enos et al., 2014

Dobermann 2017

Tao et al., 2018

Mason et al., 2018

השאירו תגובה: