O3_FLYL

Powered by WP Bannerize

BODY_B_FLYR

Powered by WP Bannerize

מה נאכל ב-2030?

העתיד הולך לעבר מזון בריא יותר או פחות?

עשור חדש נפתח, הקונפטי התפזר, אבל הסקרנות לגבי מה שצפוי הולכת וגדלה. כדי לחקור מה עתיד התזונה שלנו פנינו לנטע גרנות – כותבת, מרצה, מנטורית וחוקרת באקדמיה בתחום החדשנות וה-Foodtech. נטע היא מנהלת החדשנות והמצויינות העסקית באסם-נסטלה.

 

מה לדעתך טרנד המזון הכי גדול שיסחוף את העולם בעשור הקרוב?

את הטרנדים בעולם המזון אני אוהבת לחלק לשתי קטגוריות, קטגוריית ה-WE וקטגוריית ה-ME. בקטגוריית הME – אלו טרנדים שמטרתם להטיב עם היחיד, למשל מזון יותר בריא, כמו פחות סוכר, שומן רווי ומלח, ומזון מותאם לצרכים אישיים (פרסונליזציה) כמו תזונה התורמת לירידה משקל וביצועים בספורט. בקטגוריית הWE – אלו טרנדים שמטרתם להיטיב עם העולם, למשל שינוי באריזות על מנת להפחית את זיהום הסביבה. אבל אם יש טרנד אחד גדול שאני מאמינה שייסחוף את העולם בעשור האחרון, אני בוחרת את טרנד הanimal free.

ולמה בחרתי דווקא אותו? משלוש סיבות:

  1. ראשית, יש בו גם את אלמנט הWE- וגם את אלמנט ה-ME . גידול בעלי חיי הוא גורם משמעותי בניצול משאבים חיוניים בעולם בזבוז של מים ואנרגיה. מאידך, מעבר לתזונה על בסיס צמחי יש יתרונות בריאותיים.
  2. שנית, בגלל המומנטום. הנושא צובר תאוצה כבר מספר שנים ברמה גלובלית. צמחונות וטבעונות כבר אינה נישה. המודעות עולה וגוברת, והופכת לכדאית כלכלית. כאשר יותר ויותר חברות עסקיות בוחרות את הanimal free  כאסטרטגיה עסקית. דבר זה מעלה את המודעות עוד, ונוצר תהליך בתאוצה אקספוננציאלית.
  3. ושלישית – בגלל הפן ההומני. כמו שהאנושות התפכחה מעוולות אחרות כמו עבדות או הפליית נשים, ופועלת במרץ לתקן את עוולות העבר, אני באמת מאמינה שהאנושות שלנו צריכה להתקדם צעד אחד קדימה ולהבין שהרג וניצול בעלי חיים לא מתאים בעולם שלנו יותר.

הביטוי של הטרנד הזה מיוצג באמצעות עליה במוצרים על בסיס צמחי, ומספר שהולך ועולה של מיזמים וסטרטאפים העוסקים בחלבון מהצומח ובבשר מתורבת.

 

מה המחקרים אומרים על השינוי לצמחונות-טבעונות בעשור הקרוב?

יש מספר סוגי מחקרים ואני אחלקם לשני תחומים: האחד, מחקרים שעוסקים בדעת קהל, הרגלי צריכה והרגלי תזונה. מאידך, מחקרים העוסקים בהשפעות בריאותיות של תזונה מן החי ומן הצומח.

מחקרים שעוסקים בשינויים בדעת הקהל וכוונות הקניה שלהם, מראים על עליה עקבית ברחבי העולם, של כמות הצמחונים והטבעונים, כמו כן בכמות האנשים שבאופן מודע מפחיתי אכילת בשר (ונקראים flexitarians או בעברית חצי-מחונים).

לדוגמא: על פי הלמ"ס בישראל 5.2% מגדירים עצמם בטבעונים, כאשר לפני חמש שנים מספר זה עמד על 1%. על פי סקר של ה- Grocery Shopper Trends בארה"ב יש עליה של 33% במספר בתי האב שבהם לפחות אחד מהמשפחה הוא צמחוני, טבעוני או מפחיתים. מענין לראות שבקרב דור ה-Z אחוז הצמחונים גבוה משמעותית מהוריהם וסביהם. מה שעשוי להצביע של המשך המגמה כשדור זה יהיו אחראיים על רכישת המצרכים לביתם. מחקר אחר שערכו Global data בסוף 2017  מצא ש34% אחוז מהצרכנים שנשאלו מאמינים שתזונה טבעונית היא בריאה יותר. כאשר מחקר אחר שהם ערכו בסוף 2018 מצא כי 76% מהנשאלים ציינו כי להשפעה סביבתית ואחריות חברתית יש השפעה על המוצרים שהם קונים. מחקר אחר שבוצע ב2019 על ידי The Power of Meat מצא כי עליה של 19.2% בקניה של מוצרים חלבון מן הצומח לעומת שנה שעברה.  כל אלו מראים על שינויים בתפיסות של הציבור, ועל כך ששינוי מתרחש הן בפן הצהרתי וגם בפן המעשי.

מחקרים מסוג אחר, הם מחקרים שמדברים על ההשלכות הבריאותיות של התזונה צמחונית וטבעונית לעומת תזונה שמתבססת על החי.

למשל: מחקרים שמדברים על כך שצריכה בשר קשורה לסיכוי גבוה להשמנה[1,4] או על כך שאכילת מעל ל10% של חלבון מהחי מעלה את הסיכוי לתמותה [2] כמו כן שתזונה טבעונית טובה יותר לטיפול בסוכרת [3] . חשוב לציין, כי ישנם גם מחקרים אחרים שמצאו בצד היתרונות של התזונה הטבעונית גם חסרים תזונתיים טבעונית, למשל בקרב בני נוער [5].

באופן כללי, כאשר מסתכלים על התמונה הגדולה, נראה שמגמת הצמחונות-טבעונות תמשיך לצבור תאוצה בשנים הקרובות ותהפוך להיות מהמשמעתיות ביותר.

 

איפה ישראל נמצאת במפת החדשנות העולמית במזון?

איזה שאלה נהדרת. אני מלאת גאווה לענות עליה. לשמחתנו בדנ"א הישראלי יש שני אלמנטים ששמים את החדשנות בתחום המזון במקום בולט במפה העולמית.

ראשית, ישראל מהווה כר פורה ליזמות, מה שנקרא בעולם החדשנות אקוסיסטם, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לעצמנו הstartup nation. כמות הסטראטאפים בתחום המזון, ה-foodtech, הוא מהגבוהים בעולם ובטוח ביחס לגודל האוכלוסיה. בנוסף למספר הרב של הסטרטאפים, באקוסיסטם הישראלי קיימים גופים רבים שתומכים בצמיחה של תחום החדשנות במזון. כגון קרנות הון סיכון, גופים אקדמיים, חממות ופיילוטים בתאגידי המזון. מנתונים שאני מכירה, ההשקעה בתחום הפודטק בישראל שילשה את עצמה בחמש שנים האחרונות. כל אלה יחד פועלים במנגנון רב משתתפים, המקדמים משמעותית את החדשנות במזון והופכים את ישראל לשחקן מרכזי בזירה העולמית.

ירקות ירוקים, שייק ירוק המכיל גם עלים ירוקים הוא דרך מצוינת לקבל הרבה פירות וירקות בארוחה אחת המחליפה ארוחה שתכיל ברוב הסיכויים פחות פירות וירקות

ישראל עם תזונה בריאה יחסית? צילום: 123RF

 

שנית, בתרבות שלנו יש פתיחות גבוהה לנסות דברים חדשים. תכונה ישראלית זאת, מאפשרת טולרנטיות גבוהה להתנסות וחשיפה של מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות. כך שגם השוק הישראלי, מהווה מקום טוב לחשיפה ראשונית של מוצרים חדשים למשל עבור חברות מזון גלובליות.

 

"מזון קנוי צפוי להיות חלק מחיינו"

היום אומרים ללכת על אוכל כמו של "האדם הקדמון" ולהיזהר מרשימות רכיבים ארוכות. מה דעתך על הטיפ הזה?

מבחינתי האורך לא קובע, אלא התוכן. כלומר איזה מרכיבים רשומים ומה ההרכב התזונתי.

אישית כשאני בוחרת סלט במסעדה אני אוהבת שיש בו כמה שיותר מרכיבים. במקרים רבים שילובים של רכיבים רבים ומשלימים מייצר איזון, מבחינה בריאותית.

אבל זה נכון שאנשים רוצים לדעת מה הם מכניסים לפה, מה יש במוצרים שהם אוכלים והקשר בין המזון לבריאותנו ברור מתמיד. עשרות שנים בעבר, המודעות לכך היתה נמוכה ובהתאם המיקוד של יצרני המזון. כך קרה ששנים רבות השתמשה התעשייה ברכיבים שאינם מוכרים, ובמקרים מסויימים גם בעייתיים מבחינה בריאותית. כל אלו יצרו בעיית אמון בין יצרני המזון לקהל הצרכנים.

אבל זה לא המצב היום. יש שינוי משמעותי בהלך הרוח גם בקרב הצרכנים ובהתאמה בקרב יצרני המזון. יצרני המזון היום מבינים שהלקוחות דורשים שקיפות מלאה ורוצים שהמזון שהם אוכלים יהיה בריא יותר. דרישה למזון בריא מייצרת מנוף כלכלי ויתרון אסטרטגי של חברות המזון שנענות לו. כלומר קונים יותר מוצרים בריאים יותר ומוצרים שהמרכיבים שלהם מוכרים ומובנים. ההצלחה במכירות של מוצרים כאלה ממשיכה ומייצרת מוטיבציה לפתח עוד מוצרים בריאים, ולהתאים ולשנות את מוצרי המזון שאינם טובים מספיק.

באופן כללי, אני מאמינה שאנשים צריכים לאכול מה שמתאים להם ולהשקפתם. יש מי שבוחר לאכול רק מוצרים גולמיים בסגנון האדם הקדמון, זה בסדר. מצד שני, יש לזכור שבעולם המודרני כמות הזמן שיש לנו כדי לבשל לעצמנו הולכת ויורדת, ולכן מזון קנוי צפוי להיות חלק מחיינו עוד שנים רבות. כך שהמגמה של שיפור רשימות המרכיבים על ידי שימוש ברכיבים מוכרים ובריאים, כנראה תמשיך ותתעצם.

נטע גרנות – חוקרת באקדמיה בתחום החדשנות וה-Foodtech; צילום: אדוה מלובני

 

מה דעתך על חוק סימון המוצרים?

כפי שאמרתי, יש דרישה של צרכנים למוצרי מזון בריאים יותר ולשקיפות לגבי ההרכב שלהם. כוח הצרכנים מייצר גם לחץ עסקי וגם לחץ על גופים רגולטוריים. הגופים הרגולטוריים, מחוקקים חוקים ומתקנים תקנים שמטרתם לקדם את אותם נושאים – שקיפות ובריאות. גם לפני כניסת חוק המזון לתוקף, ארגוני מזון, בעיקר הגדולים ביניהם, פעלו וולונטרית ועל בסיס דרישות הצרכנים שלהם, על מנת לשפר את מוצריהם מבחינת תזונתית. אך אין ספק שחוק המזון האיץ את תהליכי השיפור הללו.

בעיני, חוק שמקדם בריאות ושקיפות הוא באופן עקרוני טוב, כי הוא מאפשר יותר חופש בחירה לצרכנים. מה בסופו של דבר תהיה הבחירה ומה יהיה יגרום השינוי בשוק בסופו של דבר, זאת כבר שאלה אחרת.

 

האם החדשנות טובה לבריאות שלנו? אומרים שמשתמשים בטכנולוגיה כדי לייצר אוכל ממכר ולא בריא. מה דעתך על זה?

באופן עקרוני, כל חדשנות וכל טכנולוגיה יכולה להיות טובה ויכולה להיות רעה. תלוי מי מוביל אותה ולמה היא משמשת.

חדשנות שמטרתה, במקביל לצמיחה עסקית, גם חיבור לערכים שמטיבים עם אנשים, עם קהילות ותורמים לסביבה, היא בעיני חדשנות טובה.

ממה שאני מכירה, החברות שעבדתי בהם, בפרויקטים הרבים שבהם השתתפתי והובלתי במהלך חיי המקצועיים, המצב בדיוק הפוך. יש דחיפה תמידית ברורה ועקבית מצד ההנהלות הבכירות שאנשי המדע והטכנולוגיה, ימצאו דרכים ופתרונות לכך שהטכנולוגיה והמדע יעזרו לפיתוח מוצרי מזון שיהיו גם טעימים, גם בריאים וגם במחיר נגיש לכל אחד. אישית, לא נתקלתי במאמץ יזום למצוא טכנולוגיה שמטרתה לייצר התמכרות למזון.

 

יש חלום חדשני שאת רוצה להגשים?

החלום החדשני שלי הוא להניע כמה שיותר אנשים שאיתם אני עובדת, נפגשת ומשתפת פעולה, להוביל את העולם למקום טוב יותר. במיוחד עולם שבו מתאפשר לאנשים שחיים בו בריאות ואיכות חיים, עולם שבו לא פוגעים בכדור הארץ ולא מאמללים חיות. לשם כך אני גם פועלת לייצר בסיס לעבודה משותפת ומגוונת, במטרה להעלות רעיונות גדולים ויצירתיים ולספק כלים שיאפשרו הגשמת הרעיונות הטובים האלה.

 

[1] Wang, Y., & Beydoun, M. A. (2009). Meat consumption is associated with obesity and central obesity among US adults. International Journal of Obesity, 33(6), 621.‏

[2] Song, M., Fung, T. T., Hu, F. B., Willett, W. C., Longo, V. D., Chan, A. T., & Giovannucci, E. L. (2016). Association of animal and plant protein intake with all-cause and cause-specific mortality. JAMA internal medicine, 176(10), 1453-1463.‏

[3] Barnard, N. D., Cohen, J., Jenkins, D. J., Turner-McGrievy, G., Gloede, L., Green, A., & Ferdowsian, H. (2009). A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. The American journal of clinical nutrition, 89(5), 1588S-1596S.‏

]4] Satija, A., Malik, V., Rimm, E. B., Sacks, F., Willett, W., & Hu, F. B. (2019). Changes in intake of plant-based diets and weight change: results from 3 prospective cohort studies. The American journal of clinical nutrition.‏ ‏

[5] Johansson, G. K., & Larsson, C. L. (2002). Dietary intake and nutritional status of young vegans

and omnivores in Sweden. The American Journal of Clinical Nutrition, 76(1), 100-106.

השאירו תגובה: