Laisha_Fly
supherb_Fly

10 עקרונות תזונתיים שיחסכו לכם טיפולי שיניים

מאת: ד"ר שרית אברהם
זמן קריאה: 5 דקות
אילו הייתי מרצה כרגע בפני אולם מלא באנשים ושואלת "מי רוצה לחסוך הרבה מאוד כסף, זמן וכאבים?" בטוחני כי כל האנשים היו מרימים את ידיהם. מטרתי בסדרת זו היא להעניק לכם מתנה – ידע

שיניים בריאות בזול (123RF)

supherb_IN

חלק א

אני מוצאת כי מטופלים רבים, המגיעים אלי, שואלים  "אני מצחצח שיניים ערב ובוקר, עושה חוט דנטלי ובכל זאת יש לי כאבים וחורים כל הזמן… מה עוד אני יכול לעשות?…"

אילו הייתי מרצה כרגע בפני אולם מלא באנשים ושואלת "מי רוצה לחסוך הרבה מאוד כסף, זמן וכאבים?" בטוחני כי כל האנשים היו מרימים את ידיהם. מטרתי בסדרת המאמרים באתר זה היא להעניק לכם מתנה – ידע.

ידע זה שווה הרבה מאוד כסף. באמצעותו תוכלו לנהל את הבריאות שלכם ולקחת אותה בידיים, להפסיק לסבול מכאבים ולאפשר לעצמכם איכות חיים אמתית. הדבר היחידי הוא שתצטרכו לדעת כיצד להפיק ממנו את המרב וליישמו בתוך שגרת החיים שלכם.

במאמר הקודם, "הקשר שבין תזונה, מחלת הסוכרת ומחלות הפה והשיניים", התחלנו להבין כי כשם שתזונה משפיעה על מחלת הסוכרת, היא יכולה להשפיע באותה מידה (ואף יותר) על בריאות הפה והשיניים. חידדנו עוד יותר את ההבנה כי ישנה חשיבות מכרעת ללעיסה נכונה של המזון וסימונו על ידי הרוק, כדי שמערכת החיסון לא תתעורר ביתר שאת ותיצור "פקקי תנועה" בזרימת הדם אל הנימים הקטנים המזינים את השיניים. הבנו כי אותם "פקקי תנועה" במערכת הדם עלולים לגרום לתחלואה של השיניים עד לאובדן של שיניים בשל עקירה הכרחית, וכן למחלות גוף נוספות.

במאמר זה אנסה לתמצת עבורכם את העצות המעשיות שהרכבתי עבור מטופלים במרפאת השיניים שלי. חלק חשוב ובלתי נפרד מתהליך איסוף הנתונים לצורך בניית תכנית הטיפול השיקומית לשיניים הוא השלב בו מתבקש המטופל למלא אחר "יומן הרגלים". מהו יומן הרגלים? זהו יומן בו מפרט המטופל את הרגלי האכילה, שתייה, צחצוח וכל דבר אשר חוצה את "מחסום השפתיים" שלו מעת הקימה בבוקר ועד הליכתו לישון, במשך ארבעה ימים שלמים.

שיניים בריאות

הרגלי האכילה חשובים לא פחות מאיכות המזון (123RF)

מטרת יומן ההרגלים היא למצוא את הגורם העומד בבסיס התופעה של מחלות הפה והשיניים שאנו מגלים אצלו. באמצעות יומן זה, ניתן להרכיב עבורו את תכנית הטיפול המניעתית, אשר מטרתה היא לקדם את בריאות הפה שלו ולעזור לו להימנע מהצורך בטיפולים רבים ויקרים. תכנית הטיפול המניעתית היא הפן הרפואי הבסיסי שאמור ללוות כל תכנית טיפול במרפאת השיניים.

אחד מן הדגשים החשובים, שיש לשים בתוך תכנית הטיפול המניעתית, הוא על הרגלי התזונה. כפי שנאמר, לתזונה מרכיב משמעותי ביותר בהיווצרות מחלות הפה ממש כמו תפקידה בהיווצרות מחלות באזורים אחרים בגוף (Moynihan, 2004).

רבים נוטים לאחד בין איכות התזונה לבין הרגלי התזונה. האמת היא כי בפועל, שני דברים אלו שונים זה מזה ויש להתייחס לכל אחד מהם בנפרד:

איכות התזונה. מונח המתייחס למרכיבי התזונה. לדוגמה אכילת מזונות מלאים כמו אורז מלא, לחם מלא לעומת אכילת מזון מעובד וכו'.

הרגלי התזונה. מונח המתייחס לתזמון האכילה, לעיסה נכונה של המזון, כמות המזון בארוחה, הרווח בין ארוחות שונות וכו'.

בעקבות טיפול במספר לא מבוטל של אנשים, הגעתי למסקנה כי להרגלי התזונה יש חשיבות רבה יותר מאשר לאיכות התזונה. מסקנה זו מושתת, כאמור, על תצפיות מטופלים אך לא פחות על מחקר רב שנים שנערך כבר על ידי רופאים אחרים. אם נלך אחורה בזמן, כבר הרמב"ם דן בהרגלי התזונה בספריו שנכתבו לפני למעלה מ- 800 שנים. גם הוא מבסס את דבריו אודות הרגלים אלו על תצפיות שערך על מטופליו כמו גם על מחקר שנערך עוד טרם זמנו – על ידי חכמי יוון העתיקה.

בספר הרפואות עוסק הרמב"ם רבות באיכות המזונות – אילו מזונות כדאי לאכול ומאיזה מקור לצרוך אותם. לאחר שתיאר תיאור ארוך ביותר של המזונות השונים וכיצד מוטב לצרוך אותם הוא כותב כך: "גם אם יאכל האדם מזון מקולקל (=לא טוב) אם יאכל מעט הימנו (=ממנו) לא יזיק לגוף הרבה". הוא גם מוסיף ואומר כי ארוחות גדולות, בצירוף לא נכון ובתזמון לא נכון, גם אם המזונות הם טובים לכשעצמם, עלולים הם "להביא קלקול הרבה" ולגרום לחולי רב. מובן כי אין ברצוני, חלילה, להמעיט בחשיבות אכילת מזון איכותי. מטרתי היא להדגיש שגם כאשר אוכלים מזון איכותי – להרגלי התזונה יש חשיבות מכרעת בשמירה על בריאות תקינה.

אני משערת כי רובכם, אם הגעתם לאתר זה, צרכנים של מזון טבעי, איכותי וטוב. ברצוני לתת לכם מספר עצות מעשיות לשימוש נכון במזון ולהסביר בקצרה את חשיבותה של כל עצה מההיבט של שמירה על בריאות הפה והשיניים:

1. אכלו צלחת אחת בכל פעם

2. לעסו טוב את המזון

3. תזמנו מרווח מספק בין הארוחות

4. לכו לישון על קיבה ריקה

5. השתדלו להימנע מארוחות מגוונות

6. השתדלו להימנע מנשנושים בין הארוחות

7. הימנעו מצירופי מזונות מסוימים

8. הימנעו מקינוחים, בעיקר מקינוחי פירות

9. הקפידו לצרוך כמות מספקת של מים

10. אם את בהיריון – הקטיני את כמות הארוחה ככל שההיריון מתקדם.

על חלק מן העקרונות כבר דנו בעבר. בהמשך מאמר זה ארחיב יותר בעניין העצות שנאמרו ואוסיף על חלק מהעצות המעשיות החדשות. שימו לב, זהו מידע חשוב ביותר:

אכלו צלחת אחת בכל פעם

לאחר הכניסה של מזון דרך בית הבליעה הוא עובר דרך הוושט אל הקיבה. בין הוושט לקיבה מצוי שריר טבעתי הקרוי בעברית "שער הקיבה". תפקידו, בין היתר, הוא לוודא כי מעבר המזון מן הוושט אל הקיבה יהיה חד כיווני. היינו, תפקידו של שריר זה הוא לוודא כי לא תהיה חזרה של מזון מן הקיבה אחורנית של הוושט.

שיניים בריאות

צלחת אחת בכל פעם (123RF)

במאמר קודם, "האם תזונה יכולה להשפיע על בריאות הפה?", פירטתי בהרחבה לגבי המדורים השונים של מערכת העיכול ועל רמת החומציות השונה בין מדור אחד למשנהו. רמת החומציות בקיבה היא הגבוהה ביותר, לעומת רמת החומציות בשאר מדורי מערכת העיכול. כן הדבר נכון גם לגבי רמת החומציות בפה. השריר המצוי ב"שער הקיבה" נוטה להיחלש עם העלייה בגיל. אכילת כמות גדולה של מזון בארוחה אחת עלולה להוביל למצב שבו מזון יעלה מן הקיבה אחורנית אל הוושט. מצב זה מתבטא פעמים רבות בתחושה של צרבת, אך לא בהכרח. מצב זה נקרא בלשון המקצועית "רפלוקס" והוא גורר אחריו עלייה של חומצה מן הקיבה אחורנית של הוושט וחלל הפה. עלייה של חומצה אל חלל הפה, בין היתר, תחליש את מינרל השן ותגרום לעלייה בנזקים לשיניים, ביניהם שחיקת שיניים (על ידי חומצה) ועלייה בהיווצרות חורים בשיניים.

השיטה היעילה ביותר מבחינת רוב האנשים היא למלא צלחת אחת פעם אחת בלבד, בכל ארוחה. ניתן בעקרון למלא את הצלחת בכל מה שמעוניינים לאכול (במידה ונמצאים בשולחן גדוש בכל טוב). זו גם כמות שהקיבה תוכל לעכל אותה בלי צורך לפלוט חזרה את המזון (גם רפלוקס קטן יכול להיות משמעותי אם מדובר במצבים כרוניים, החוזרים על עצמם שוב ושוב).

לעסו היטב את המזון

המזון, הנכנס אל גופנו, אמור לעבור סדרת תהליכים כדי שהוא יוכל להתפרק ולהפוך לתוצרים אשר יספקו את צרכי הגוף. עיכול המזון מתחיל כבר בשלב הלעיסה. בשלב זה המזון עובר פעולת טחינה וריסוק מכניים, תהליכים של פירוק כימי וכן תהליכים ביולוגיים, ביניהם מירקור (סימון) המזון על ידי הרוק לפני בליעתו. במורד מערכת העיכול, ממשיך המזון את פירוקו בקיבה ומועבר אל המעי הדק. באזור המעי הדק מרוכזים מעל 70% מתאי מערכת החיסון שלנו. על מנת שמערכת החיסון תכיר את תוצרי המזון המפורקים כגורם מיטיב ולא כגורם זר על המזון להיות מסומן על ידי אותם חלבונים מן הרוק. אחרת, עלולה מערכת החיסון להתעורר ולהפריע לפעילות התקינה של הגוף, בין אם על ידי הפעלת תהליכים דלקתיים ובין אם על ידי הפעלת תהליכי אלרגיה בגוף.

על כן, חשוב ביותר ללעוס טוב ככל הניתן את המזון. יש ללעוס את המזון שבפה לפחות עשרים פעמים לפני הבליעה. לאחר שתתרגלו ליישם את העצה הקודמת, למלא את הצלחת פעם אחת בלבד במשך הארוחה, תרגישו פנויים יותר ללעוס טוב וביסודיות את המזון. בתחילה תרגישו שזה זר ומוזר ללעוס את המזון תוך כדי שאתם סופרים כמה פעמים לעסתם אותו אך עם הזמן ההרגל ייטמע (אפילו לאחר זמן קצר יחסית) ויהפוך להיות אוטומטי ולא תצטרכו לספור יותר.
תזמנו מרווח מספק בין הארוחות

במחקר (Ruxton, 2010) נמצא כי לתדירות האכילה יש השפעה רבה יותר על תחלואת הפה והשיניים מאשר לאיכות המזון. במחקר זה, ראו החוקרים כי אנשים אשר אכלו בתדירות גבוהה יותר ונשנשו בין הארוחות נטו לפתח יותר מחלות של הפה והשיניים מאשר אנשים שהקפידו לאכול מספר ארוחות מסודרות ביום, במרווחים מספקים. לטענת החוקרים, אכילה בתדירות גבוהה לא מאפשרת יצירה מספקת של רוק לצורך עיכול נכון של המזון שבפה. לרוק, הנמצא בפינו, יש מספר תפקידים חשובים, ביניהם:

1. מירקור המזון והפיכתו לתוצר, אשר יכול להמשיך ולהתעכל בצורה נאותה במורד מערכת העיכול.

2. לרוק יש יכולת בופריזציה, סתירת החומצה הנוצרת על ידי חיידקים בעת חשיפתם לתוצרי המזון שבפה (תמיד יהיו חיידקים בפה. היכולת שלהם לגרום למחלה תוכרע בין היתר על ידי איכות וכמות הרוק) .

3. הרוק מכיל פקטורים ותאים של מערכת החיסון, אשר מטרתם להגן על הפה והשיניים מפני פלישה של חיידקים/ פתוגנים פוטנציאליים (הנמצאים כבר בפה באופן טבעי או כאלו הנכנסים דרך המזון, שתייה או אפילו על ידי החזקת חפצים זרים בפה).

היווצרות הרוק, בין ארוחה לארוחה מצריכה מרווח של לפחות 3-4 שעות בין כל ארוחה. שימו לב שאתם מתזמנים את הארוחות שלכם בהתאם.

מניסיוני, עם מטופליי, כלל הברזל שאימצתי הוא כי יש לאפשר מקום להפנמה והטמעה של הרגלים חדשים אט אט. על כן אעצור בשלב זה עם 3 עקרונות חשובים אלו ובמאמר הבא ארחיב את הדיון לגבי 3 עקרונות נוספים מן הרשימה, שציינתי לעיל.

כולי תקווה, שבעזרת מאמרים אלו תוכלו להבין טוב יותר את תהליך העיכול, השפעתו על בריאות הפה והשיניים שלכם ובכך להיטיב עם בריאותכם הכללית בכלל והדנטלית בפרט.

מאחלת לכם בריאות איתנה,
ד"ר שרית אברהם DMD, MSC
רופאת שיניים בירושלים.

רשימה ביבליוגרפית:

Moynihan P, Petersen PE. Diet, nutrition and the prevention of dental diseases. Public Health Nutrition 2004;7:201-26.

Ruxton CH, Gardner EJ, McNulty HM, Ruxton CHS. Is sugar consumption detrimental to health? A review of the evidence 1995-2006. Crit Rev Food Sci Nutr2010;50:1-19.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו