Liat_Fly
LiveWell_Fly

צמח ריחני ושמו יועזר

מאת: אברהם דהאן, תלמוד הצמחים
זמן קריאה: 3 דקות
מי שמע מי ראה, צמח ריחני עתיק ושמו העברי יועזר, הלוא היה הנענע! הצמח נראה בארץ ישראל, בבל וברחבי ארצות אגן הים התיכון. אהוב למאכל שתיה ולרפואה, כבר למן העת העתיקה
LiveWell_Article

בחודשי הקיץ החמים, אין נפלא ממנו להכנת 'שארב לימונים' קר צונן ומרווה, המסייע לבריאות ולהקלה. היכן נעלם היכן מסתתר אותו צמח אהוב – יועזר?

נתחקה אחר מקצת שמותיו של הצמח בתולדות עם ישראל. בתקופת המשנה נקרא שמו, יועזר או דנדנה. בבבל (בתלמוד) נזכר בשמות פותנק, אמיתא, דנדנה, ניניא או מינטא (ריבוי מינים) אסף הרופא הזכיר את שמו ביוונית, מינתא ברא. רש"י הזכיר את שמו הערבי נענע, אכן יועזר בעברית הוא נענע בערבית.

יועזר, צמח תה מוכר ואהוב ומן הבולטים לשימוש במקורות היהודים. הצמח שימש אצל יושבי הארץ וארצות המזרח, לשימושים קולינאריים ורפואיים כאחד. שמותיו העבריים מתקופת המשנה והתלמוד, נדחקו ונשתכחו מזכרוננו בשל כיבושי הארץ והטמעת שמות זרים ביונית, לטינית וערבית.  נענע השם הערבי נתקבע בתודעתנו בימנו.

נענה הוא בן שיח רב שנתי ממשפחת השפתניים, גדל בנחלים, נהרות ומעיינות מים. מועד פריחתו בחודשים מאי – אוגוסט ועליו הריחניים משמשים למאכל ולתה. בין מיני הנענה הנפוצים נמנים: נענה כדוריםMentha pulegium נענה המים aquatica Mentha  נענה ריחנית  M.suaveolens נענה משובלת  M. longifolia העלים, לבידים נעימים למגע וריחם נעים וחריף. הצמח מכיל שמן האתרי מנתול בשיעור של עד 1.5% המקנה את ריחו הטעמו המיוחדים.

בתקופת המשנה והתלמוד שימש היועזר, לאכילה כירק חי הנלווה למאכלים ולתיבול בשיגרת תזונה בריאה, כך העידה המשנה "אין אוכלים אזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את היועזר ושותה אבוב רועה".

ממרח תלמודי עתיק – 'שום ואמיתא' היה נאכל כתוספת תיבול נפלאה, למקפא פול וגריסין הנאכל בשבת קודש. המקפא נעשה מפולים שלמים מעורבים עם פולים קלופים וגרוסים, בשל צמיגותו נקרא בלשון המשנה מקפא. ממרח 'שום ואמיתא' היה תוספת תיבול נפלאה (מתכון תלמודי נמצא בסוף הערך).

ברפואת הצמחים היהודית, שימש היועזר על שמותיו הנרדפים לטיפול ומניעה בקשת רחבה של מחלות ותופעות:

בתלמוד הבבלי: נעשה שימוש בניניא כמרכיב בתרופה נגד מחלת השחפת. לסובלים מ 'צרחא דליבא' – לחץ וכאב בשריר הלב. הומלץ על אכילת תערובת תבלינים שכללה: ניניא – נענה, כמונא – זרעי כמון ושומשומי – שומשום. פותנק, שימש לטיפול נגד מחלת 'ארקתא', מחלת כבד שהתאפיינה לדעת רש"י בתולעים בכבד ולדעת ערוך השלם, מחלת הצהבת

אסף הרופא: כלל מינתא ברא בתערובת צמחים המסוגלת לקליטת הריון. עם זאת במקור אחר נמצא שעלולה לגרום לקושי בקליטת הריון. הפניתי שאלה בענין לד"ר נתיב דודאי ממרכז המחקר החקלאי בנוה יער, שסבר שאכן נענה הכדורים מסוגלת למניעת הריון אם נצרכת במינון גבוהה, אולם אין חשש משתית תה מנענה משובלת הנפוצה מאד בשווקים.

הרמב"ם: המליץ על שימוש במנתה להקלה מגודש ליחתי, ואף הסתייע בו כמרכיב במשקה ייני, להקלה וטיהור הגוף מלחויות ועשנים. המנתה נכללה ברשימת צמחים והתבלינים סןתרי רעלים שנכללו על ידו בתריאק (נסיוב).

רבי נתן בן יואל פלקירא: ציין כי בישול יועזר ביין יעיל לטיפול בגרב וצרעת – מחלות עור. רנב"י לא המליץ על שתית תה דנדנה לנשים לפני משגל משום שמונעת קליטת הריון, והמליץ על אכילתה לסובלים מאנמיה.

רבי מאיר אבן אלדבי: מציין מקור לדברי רנב"י "עשיית התשמיש כתב אריסטו, שהיא אחר טוהר הנדה…ותזהר האשה מלאכול נענע הוא מנטה קודם התשמיש".

רבי חיים ויטאל: ציין, כי 'ירבא בואינא' ובערבי נענע, מסייע להקלת כאבי ראש ומונעת בחילות והקאות. להרגעת כאבי אוזנים המליץ רח"ו על שימוש בשמן שקדים המכיל פוליא"ו – נענע. לחיזוק והסדרת מערכת העיכול, המליץ רח"ו על ירבא בואנה לחיזוק האצטומכא "מיץ יירבא בואינא הנק' מינטא ונענע, ובלשון הקודש דנדנה מגביר תאבון" להקלה על כאבי בטן המליץ רח"ו על הכנת שארב לימונים מבושל עם סוכר וצרור עלי נענע טריים, שארב זה נפלא להגיש קר וצונן בימי הקיץ הלוהטים.

סיכום מסע:

קדימה אמרתי לעצמי, בוא נבחן את הירקנים בשוק. הלכתי וביקשתי ממוכרי עשבי התבלין הטריים צרור יועזר… הסתכלו עלי בתימהון ולא הבינו מבוקשי, כשהסברתי אמרו… אההה… תגיד נענע מה זה יועזר, מאיפה הבאת את זה וצחקו. הם צודקים ! באמת מאיפה הבאתי את זה… והרי השם העברי יועזר נשתכח בדורנו. אציע הצעה נועזת לנו ולאקדמיה ללשון עברית, יוחזר השם יועזר ללקסיקון השימוש היום יומי. מעתה אם חשקה נפשך בכוס תה עם נענע אמור חשקה נפשי לכוס תה עם יועזר.

'שום ואמיתא' – תלמוד בבלי מסכת שבת

לכבוד שבת קודש קבלו מתכון עתיק לממרח 'שום ואמיתא' כפי שנהגו אבותינו לאכול מידי ערב שבת. ממרח נהדר וכל כמות שתכינו תיגמר. על מנת שלא נזכה לגינויים חריפים אודות ריח השום הנודף מפינו, ובשל חום הקיץ, ממליץ לאדות חלק מכמות השום.

חומרים:

4 ראשי שום שלמים
1 צרור יועזר טרי
חצי כוס שמן זית
מיץ מלימון טרי אחד
קורט מלח ים

אופן הכנה:

קלפו את שיני השום והכניסו לסיר אידוי ובו מעט מים חמים, אדו משך 10 דקות או עד ששני השום נימוחות היטב. הותירו 6 שיני שום לא מאודים בצד. קצצו היטב את עלי היועזר ללא הגבעול והניחו בכלי רחב. הוסיפו ליועזר הקצוץ את שיני השום המאודים ושמן זית, רסקו היטב בעזרת כף או מזלג וערבבו יחד. רסקו את שיני השום הטריים, הוסיפו מלח ולימון, ערבבו היטב, מרחו מעט על לחם מלא טרי ברכו… וטעמו טעם נפלא לגוף ולנשמה.

להשלמת הארוחה, הכינו פול במתכון שתבחרו, רסקו שלושת רבעי כמות הפולים וכך ישתנה שמם לגריסין. את יתרת הפולים השלמים הניחו בצד. להרכבת המנה, מלאו צלחת גריסין חמים ומרוסקים, הוסיפו כפית או שניים ממרח שום ואמיתא ואחר הוסיפו פולים שלמים, כך תקבלו 'פול וגריסין'. ניתן להוסיף טחינה, שמן זית, ביצה קשה. והעיקר, כשאנו אוכלים לאור נרות השבת הדולקים זכרו, הנה עוד דרך להתחבר אל התלמוד הבבלי ואל ארון הספרים היהודי, באמצעות רפואת הצמחים היהודית והקולינאריה העתיקה של עמנו.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו