EPHARMA_FLYL

Powered by WP Bannerize

OIG_FLY_R

Powered by WP Bannerize

הצנצנת שתציל אתכם

מאת: הילה לב, נטורופטית והרבליסטית קלינית
החורף כבר כאן וזה הזמן להצטייד בשפע חיידקים טובים שיישבו אצלכם בתוך צנצנת במקרר ויצילו אתכם מהצטננויות, שפעות, אלרגיות ושאר מחלות חורף. איך עושים את זה?
מזונות מומלצים

גם ירקות מוחמצים עשירים באנזימים, צילום: pixabay

יחסים מסוכנים

אם יצא לכם לשוטט נבוכים מול מדפי הוויטמינים ותוספי המזון בבתי הטבע או אם אתם משוטטים להנאתכם באתרי בריאות ורפואה תזונתית, זו בטח לא הפעם הראשונה שתתקלו במושגים "בקטריות חיוביות", "חיידקים ידידותיים" או "פרוביוטיקה".

אוכלוסיית החיידקים במעיים האנושיים מכילה כ-400 זני בקטריות במספר עצום ובמשקל מדהים של למעלה מקילוגרם. אין זה מפתיע שלאוכלוסיית החיידקים הטובים יש כל כך הרבה שמות – הם אפילו זוכים לאחוזי רייטינג גבוהים בטלוויזיה, כשהם מככבים בפרסומות של יוגורטים.

החיידקים הידידותיים נמצאים באופן טבעי במערכת העכול (בעיקר במעיים הגסים). במצב מאוזן נשמר יחס אופטימלי של 85% בקטריות חיוביות ו-15% של מה שנקרא פלורה פתוגנית שהיא אינה בעייתית כל עוד היחסים האופטימיליים הנ"ל נשמרים.

אולם הפלורה החיובית הינה מאוד עדינה וגם בהקשר הבריאותי הזה אורח החיים המודרני גובה את מחירו כשמצבי מתח מוגבר, שימוש בתרופות ואכילה לא נכונה מפרים את האזון העדין במערכת העיכול. כך שרוב האוכלוסיה מסתובבת עם יחסים לא תקינים לטובת הפלורה הפתוגנית דווקא. מצב שמהווה פתח לפתלוגיות רבות, לאו דווקא במערכת העיכול.

אי שם בצינות העיכול

בתור נטורופתית שנושמת את אורח החיים הנטורופתי, לבטן כמובן, אני עדיין מוצאת את עצמי מופתעת מהיתרונות הבריאותיים של קיומה של צנצנת פרוביוטיקה בדלת המקרר הביתית שלי – במיוחד מאז שאני אמא. ומכיוון שבריאות מערכת העיכול משתקפת בתפקוד התקין של הגוף כולו החלטתי לשתף אתכם ביתרונותיהם ואיכויותיהם של החיידקים הטובים העובדים למעננו אי שם במעמקי צינורות העיכול האנושיים.

חיידקי המעי פועלים כמעט על כל חומר המגיע למעי הגס – בשאריות מזון, הורמונים, טוקסינים ושאר חומרים שאינם מעוכלים באמצעות אנזימי מערכת העיכול. הם מתחרים עם שמרים וחיידקים פתוגנים על מקורות המחיה ובכך מונעים את התרבותם.

תפקיד נוסף וחשוב של הפלורה במערכת העכול הוא ייצור חומרים במעייים כמו רכיבים אנטיביוטיים, חומצה לקטית שחשובה לאיזון החומציות במעי, אנזימי עיכול  וכמות קטנה של ויטמינים ממשפחת ויטמיני ה-B.

הכל מתחיל בעיכול

כשמסתכלים על הגוף בעיניים הוליסטיות ומחפשים את שורש הליקוי הגופני, נראה קשר בין מחסור של חיידקים פרוביוטיים למצבים פתולוגים כמו ירידה בתפקוד החיסוני (אלרגיות לדוגמא), בעיות נשימה, מחסור בוויטמינים, מחלות אוטואימוניות, זיהומים פטריתיים או דלקתיים, עודפי כולסטרול וכמובן תפקוד מטבולי לא תקין של מערכת העיכול, כרוני או אקוטי.

אז למה דווקא עכשיו?

עונות המעבר מביאות עימן בשורה של שינוי. הגוף מגיב לירידה בטמפרטורות, לרוחות הקרירות וללילות שמתארכים. לכן חשוב לשמור על חום הגוף, על הזנה מתאימה ועל כך שמערכת החיסון תהיה במיטבה.

חיידקי מערכת העיכול הם למעשה פונקציה חשובה במערכת החיסון. כאמור, יש להם יכולת ניטרול חיידקים פתוגניים באמצעות חומצות שהם מפרישים ובכך ניתן להכריז עליהם כעל מנגנון חיסוני פעיל.

שמירה על פלורה חיובית תקינה באנשים עם נטיה לאלרגיות הינה חשובה ביותר מכיוון שהיא תורמת לניטרול עודפי היסטמין.

איך נעזור  נגרום לחיידקים הטובים לשגשג?

1. ראשית יש להשתדל לצמצם צריכת תרופות סטרואידליות ואנטיביוטיות לאפס וכן להימנע מחשיפה לחומרים רעילים כמו הדברה, עישון, סטרס, חומרי ניקוי ורעלים אחרים.

2. אכילה מגוונת של ירקות ופירות שמכילים סיבים תזונתיים שמהווים קרקע פוריה לתושבות החיידקים הפעילים – סלק , לדוגמא , מכיל את ה-f.o.s – סיבים תזונתיים מסוג אוליגו סכריד שהחיידקים אוהבים.

3. נטילת תוספות במידת הצורך. פורמולה טובה נחשבת לכזאת שמכילה לפחות ביליון חיידקים מכל סוג במנה (ישנם חמישה סוגים עיקריים)

שימרו בבית כעזרה ראשונה תוספת פעילה של פרוביוטיקה איכותית. לכל מצב של שלשול /עצירות /כאבי בטן לילדים /מחלות שמאלצות טיפול אנטיביוטי.
אני מצטיידת בהם באופן קבוע בתיק עזרה ראשונה ובטיולים בטבע.

ויש גם מתכון לייצור ביתי של אצידופילוס בצורה טרייה וצמחית:

ריוולאק – תחמיץ כרוב

מתכון למחמצת ביתית שעבר אליי ממורי האהוב לנטורופתיה חן פרופסורסקי. חיידקי אצידופילוס (המשפחה העיקרית ששוכנת במעי הגס ובנרתיק) אוהבים להתרבות בין עלי הכרוב החמוץ והטעים.

החומרים:

 3 כוסות (720 מ"ל) כרוב חתוך גס
3/4 1 כוסות (420 מ"ל) מים מסוננים (ללא כלור ופלואור הפוגעים באצידופילוס)

הוראות הכנה ושימוש:

מערבבים המים עם הכרוב לאחר שמעבירים אותו בבלנדר לחצי דקה ומעמידים במקום חמים בצנצנת מכוסה אך לא סגורה הרמטית למשך שלושה ימים. מסננים את הכרוב (ומשתמשים לבישול ואכילה). שומרים 1/4 כוס מן הנוזל כחומר התחלה לסיבוב הבא ואת השאר שותים:

1/2 כוס (120 מ"ל) שלוש פעמים ביום. מה שנשאר בסוף היום – זורקים.

מוסיפים ל 1/4- כוס ריוולאק מהיום עוד 1/2 1 כוסות מים ומנה חדשה של כרוב וחוזרים על התהליך פרט לשינוי אחד: מעכשיו זה לוקח רק יום אחד (בזכות חומר ההתחלה המוכן).

מומלץ לשימוש של 30-40 יום רצוף (לפחות) ולפחות פעם בשנה.

לקריאה נוספת בנושא פרוביוטיקה ויתרונותיה לחצו כאן.

הילה לב

השאירו תגובה:
  1. מאור

    ז"א כרוב כבוש בצנצנת (עם מלח/חומץ/שום) שנשאר לשבוע ויותר.

    האם גם כך מתפתחים האצידופילוס?

  2. מיכל

    מה זה ריוולק…אני לומדת נטורופתיה ולא שמעתי על זה אף פעם.

  3. אלישבע

    מעניין שדווקא ד"R תל-אורן אמר שכרוב כבוש הוא מאכל מקולקל

  4. שני פרופסורסקי (נטורופתית וגם אשתו-של)

    מאור – המלח מטבעו מפריע להתפתחות החיידקים. לגבי החומץ והשום לא בטוחה מה השפעתם על החיידקים הטובים. השימוש בחומץ כשלעצמו שנוי במחלוקת, יש המצדדים ויש המתנגדים. בכל מקרה בתהליך הזה הכרוב מקבל טעם חמצמץ עדין.

    מיכל – ריוולק זה הכינוי שניתן לתחמיץ הזה של הכרוב. הנטורופתיה היא תחום כל כך רחב, שנדרשות הרבה יותר מארבע שנים כדי ללמוד את כולה, וכל מטפל ממשיך ללמוד דברים חדשים כל הזמן. לא כל מורה מעביר את כל הידע שלו בזמן הקצוב. מציעה שתפני למורים שלך לתזונה ותשאלי מה הם יודעים על זה.

    אלישבע – ד"ר תל-אורן מגדיר הרבה מזונות כ"מקולקלים". אני לא יודעת אם הוא התכוון גם לצורה הזו של הכבישה או לכבישה המקובלת במלח חומץ וכו'. אני מקווה ביום שישי להיות בסדנה שלו ואם אספיק אז אשאל אותו.

  5. יגאל

    ברכות הילה על המאמר המענין
    כרוב כבוש בצורתו זה נקרא (לפי מיטב ידעתי) ריג'וולק או rejuvelac, המגיע מהמיהל rejuvenation, חידוש נעורים.

  6. דבורה

    נראה לי שאתקשה לשתות מי כרוב. האם סלט כרוב עם הרבה לימון ומעט מלח ישתווה בערכו למחמצת? האם עדיף כרוב מבושל?

  7. הילה לב

    כך מתרבים החיידקים הטובים .
    תנסי את המתכון . זה מעניין על סנדוויצים וכתוספת מלוחה חמוצה