מחקרים: זוהי התזונה שהפחיתה את הסיכון לפרקינסון
מהי התזונה שהפחיתה במחקרים את הסיכון לפרקינסון? צילום: pixabay
סדרת מחקרים מצביעה על כך שתפריט עשיר במזון מהחי מגביר את הסיכון לחלות במחלת הפרקינסון.
קשר עיקרי נמצא עם הגדלת צריכת כמות השומן מן החי.
קשר משמעותי נמצא גם עם כמות הכולסטרול שבתפריט ועם רמות החלבון מן החי שנאכל.
גורמים שנמצאו כמפחיתי סיכון: צריכת מזון צמחי וצריכת קלוריות מצומצמת.
שומן מן הצומח לא השפיע על התחלואה, לא לטוב ולא לרע.
מחקרים נערכו בהקשר זה בארצות הברית, אירופה, דרום אמריקה, אפריקה שמדרום לסהרה, סין ויפן.
בכל המקומות האלו נמצא שככל שכמות המזון והשומן מהחי נמוכה בתפריט, כך נמוכה יותר התחלואה בפרקינסון.
תזונה טבעונית – מומלצת על פי המחקרים בהפחתת הסיכון. צילום: pixabay
מאחר ובין כהי עור בארצות הברית המחלה שכיחה פי חמישה ויותר מאשר בין בני גזעם בניגריה שבאפריקה, ברור שנתונים סביבתיים הם המשפיעים. במקרה זה, צריכת מזון מן החי.
לא לגמרי ברור אם הגורם המזיק הוא בשומן מן החי, בכולסטרול המצטרף אליו או בחומרים אחרים המצויים בשומן.
ידוע שרעלי חקלאות מצטברים בשומן של בעלי חיים שאוכלים מזון מרוסס.
אבל – שומן מהחי נמצא מזיק בכל מקום, גם בארצות בהן ממעטים לרסס, והפרות רועות במרעה טבעי.
עובדה זו מלמדת שעיקר הנזק הוא בשומן כשלעצמו.
לא נבדקו בבדיקה פרטנית מזונות המכילים חלבון מן החי וללא שומן, כמו גבינה כחושה.
לכן, אין נתונים לגבי השאלה אם חלבון מהחי ללא שומן מזיק אף הוא מבחינת תחלואה בפרקינסון.
צמצום צריכת הקלוריות עשוי לסייע גם הוא למניעה
בניסויים עם בעלי חיים צמצום בצריכת הקלוריות נמצא עוזר אף הוא למנוע פגיעה בנוירונים הדופמינרגיים (מייצרי דופמין) על ידי רעלים הפוגעים במערכת העצבים.
תהליך הגנה זה דומה לתהליך ההגנה שמספקים חלבוני Heat-Shock.
אלו הם חלבונים שתפקידם בגוף לשקם חלבונים שעברו דנטורציה, כלומר כאלו שמבנם ניזוק.
צמצום צריכת הקלוריות הוכח כיעיל במחקרים על בעלי חיים. צילום: pixabay
סביר להניח שההגנה שמספק התפריט הטבעוני פועלת באותם מנגנונים.
האפשרות שתפריט טבעוני יכול להיות טיפול עבור חולי פרקינסון על ידי האטה של אובדן תאי הנוירונים מייצרי הדופמין, מה שתורם להאטה בתהליך המחלה, ראויה לבחינה.
תפריט טבעוני יכול גם לעזור לחולי פרקינסון בשומרו על בריאות העורקים ובעוזרו לכניסה של L-דופא במעבר דרך מחסום דם-מוח.
למאמרים נוספים בנושא:
האם שומשום הוא התרופה לפרקינסון
מחקרים שקישרו בין צריכה מוגברת של שומן למחלת פרקינסון
במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת נערכו בארצות הברית שלושה מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת מזון מן החי, שומנים ממקורות שונים וכולסטרול לבין התפתחות מחלת פרקינסון.
בשנים אלו נערכה גם שורה של מחקרים אפידמיולוגיים ברחבי תבל על מנת לבדוק את התחלואה בפרקינסון, בהקשר להרגלי חיים ותזונה בארצות אלו.
כל המחקרים שנעשו מצאו קשר הדוק בין צריכת שומן מן החי לבין התחלואה במחלה זו.
מתוך שלושת קבוצות המחקר שבדקו את הנושא בארה"ב שתיים הגיעו לידי מסקנה שצריכה מרובה של שומן מהחי מגבירה במידה ניכרת את התחלואה במחלה זו.
המחקר השלישי מצא קשר עם כלל כמות השומנים הנאכלת. כלומר, ללא הפרדה בין שומן צמחי לשומן מן החי.
שומן של בעלי חיים הרועים במרעה טבעי ללא ריסוס נמצא בעל השפעה זהה. צילום: pixabay
מחקר ראשון: הסיכון לפרקינסון גבוה יותר ככל שצריכת השומן מהחי גבוהה יותר
במחקר שנעשה על ידי לוגרוסקינו ועמיתים בניו יורק נמצא שהסיכון היחסי לחלות במחלת פרקינסון ברביעונים השונים של כמות צריכת השומן מהחי, מן הנמוך ליותר גבוה, היה כדלקמן: 1.0, 1.86, 3.61, 5.28.
כנגד זה, צריכה של שמנים צמחיים לא הראתה שום קשר לשכיחות המחלה.
מחקר שני: תוספת של אנטיאוקסידנטיים או פיטוכימיקאלים לא מסייעת בצמצום הנזק
בדומה לכך, במחקר שנעשה לאחרונה על ידי אנדרסון ועמיתים מסיאטל, שבדק סיכון לחלות באלצהיימר עם צריכת מנות של שומן מהחי, כולל גלידה, גבינה, חמאה, ביצים, חלב, בקר, חזיר וכבד – נמצא סיכון יחסי ברביעונים השונים של 1.0, 3.4, 4.26 ו – 3.46.
ניתוח הנתונים הראה שלא נמצא קשר בין צריכת כלל הקלוריות לבין התפתחות המחלה, אלא רק עם צריכת שומנים מהחי.
נתון נוסף שהתברר הוא ששום כמות של אנטי אוקסידנטים או פיטוכימיקאלים לא עזרה לצמצם את התחלואה בקרב אותם אנשים שאכלו כמויות גבוהות של שומן מהחי.
הפתרון היחיד הוא לצמצם את הצריכה של מזון מזיק זה.
באשר לחלבון, במחקר של לוגרוסקינו מצאו עליית סיכון של 1.93 בקבוצת הצריכה היותר גבוהה של חלבון מהחי.
במחקר זה לא נבדקה השפעה של חלבונים שונים מן החי בנפרד.
הסיכון עולה ככל שצריכת שומן מן החי עולה. צילום אילוסטרציה: unsplash
מחקר שלישי: צריכה גבוהה יותר של כלל השומנים מקושרת לסיכון גבוה יותר
המחקר השלישי של ג'והנסון ועמיתים הראה קשר של סיכון עם הגברת הצריכה של כלל השומנים, שומנים רוויים, חומצת שומן אולאית וכולסטרול.
בהשוואה ל-1, תחתית הרביעון הנמוך, הסיכונים כלפי מעלה היו: 1.94, 1.77, 1.64 ו-2.11.
ההקשר עם כלל השומנים היה תקף סטטיסטית – עם נתונים כמו: 1.0, 1.08, 1.51 ו-1.94.
הקשר עם צריכת כולסטרול ברביעונים השונים היה אף הוא תקף: 1.0, 1.24, 1.56 ו-2.11.
מחקר זה לא בדק את ההשפעה של שומן מהחי לבדו, אבל הכולסטרול נתן תמונה המתאימה לשומן מהחי.
מאחר ובמחקר זה לא הפרידו בין ההשפעה של שומן מן החי להשפעה של כלל השומנים, ייתכן שהקשר המזיק שנמצא עם הגדלת צריכת השומנים נגרם על ידי אותם שומנים מן החי שנאכלו ולא על ידי שומנים מן הצומח, כפי שנמצא במחקרים אחרים.
חלבונים מן החי לא נבדקו בנפרד.
לכן לא ברור אם חלבונים מהחי ללא שומן – כמו למשל אלו שבגבינה כחושה, מזיקים אף הם מבחינת הסיכון להתפתחות פרקינסון.
בדיקה נפרדת שנעשתה לגבי שומן צמחי העלתה שהסיכון למחלה היה דומה בכל הרביעונים של צריכתו: 1.0, 1.03, 0.78 ו-1.01.
כך, שומן כשהוא לעצמו לא נמצא גורם סיכון, אלא רק שומן מהחי ו/או חומרים הנלווים אליו.
מכל הנאמר כאן משתמע שההגנה היותר טובה בפני התפתחות מחלה זו, היא אכילת מזון צמחי לחלוטין או צמחי ברובו.
כאשר אוכלים תפריט כזה, יש להשגיח לבל ייווצרו חסרים תזונתיים, בעיקר במה שנוגע לוויטמין B12.
לכן מומלץ לטבעונים לקחת תוספים שלו.
בחרתם בטבעונות? חשוב להשלים B12 באמצעות תוסף תזונה. איור: pixabay
מחלת פרקינסון נדירה גם בתרבויות הצמחוניות למחצה
מחלת פרקינסון נמצאה נדירה בקרב אוכלוסיות כפריות באזורים שונים בעולם כמו אפריקה המערבית, דרום אפריקה, סין הכפרית ויפן.
לעומת זאת, שכיחותה רבה בארצות בהן מרבים לאכול בשר, כמו ארצות אירופה, ארצות הברית והמדינות הדרומיות של דרום אמריקה, בהן בשר הוא המזון הנאכל ביותר.
שכיחותה של מחלה זו באורגווי היא היותר גבוהה. ארץ זו ושכנתה ארגנטינה ידועות כארצות בהן צריכת הבשר גבוהה במיוחד.
לעומת מה שקורה בארצות המערב, הנתונים בארצות תת סהרה, באפריקה, בסין הכפרית וביפן – היו נמוכים בהרבה.
במחקר שנעשה בניגריה בין כהי עור לעומת כהי עור בארה"ב נמצאה בניגריה השכיחות של חולים 67/100,000 לעומת 341/100,000 בארה"ב. הבדל של חמש פעמים!
מחקר זה לימד שהשפעות סביבה ולא "גזע", הן הקובעות את ממדי התחלואה.
בדרום אפריקה, בה חיים בני גזעים שונים במעורב באותם תנאי סביבה, אבל עם מצב כלכלי שונה, 2.3% מהביקורים של בהירי עור אצל רופא היו בגלל פרקינסון ובאותה עיר רק 0.15 מכהי העור.
מתן L-דופא לבעלי עור בהיר היה תשע פעמים רב יותר מאשר לכהי עור שם, לגבי אותה כמות אנשים.
בהירי העור, בעלי מצב כלכלי טוב יותר, אוכלים כמויות הרבה יותר גדולות של בשר לעומת כהי עור שם.
המחשבה של אי יכולת של קשישים כהי עור להגיע למרפאה נמצאה מוטעית.
זאת מאחר ולגבי שכיחות מחלות נוירולוגיות אחרות שגרמו לנכות דומה, לא נמצא שוני בהשוואה לבהירי העור.
ארה"ב: היום כבר כולם סובלים מהמחלה כמעט באותה מידה
קשישים כהי עור בארצות הברית סובלים כיום מהמחלה באותה מידה כמו בהירי העור. צילום: pixabay
בארה"ב, ככל שרמת החיים של בני גזעים שונים הולכת ומשתווית כך משתווה גם מצב הבריאות. או לשם דיוק: חוסר הבריאות.
באלף השלישי, התחלואה במחלת פרקינסון בקרב כהי העור בארצות הברית דומה לזו של בהירי העור.
נתונים אלו שונים מאוד מהנתונים שלוקטו בעיר בלטימור בין השנים 1965 ל-1967.
אז התחלואה בקרב בהירי עור הייתה פי ארבעה מזו של כהי עור.
הסיבה העיקרית לכך היא השינוי בתזונה.
כיום, לכהי עור בארה"ב יש יותר אמצעים. כתוצאה מכך, הם קונים ואוכלים הרבה יותר בשר ומזונות אחרים מהחי.
גם לגבי סוגי סרטן שהיו שכיחים אצל בהירי עור, השיגו גם כהי העור את השיא המפוקפק הזה.
שורשיהן של מחלות רבות הפוקדות אנשים קשישים נעוצים בהרגלי החיים ובעיקר במזון אותו הם אכלו בילדותם. דבר זה נכון גם לגבי מחלת פרקינסון.
מאחר ובעשורים הראשונים של המאה העשרים כהי העור היו הרבה יותר עניים מאשר בהירי העור הם אכלו יותר מזונות מהצומח ופחות בשר.
אז הם סבלו פחות ממחלה זו.
כיום הנתונים הבין-גזעיים הולכים ומתאזנים.
המחלה מתפשטת גם לסין ויפן
במחקר שנעשה בשנת 1970, ב-29 מחוזות בסין – והקיף 3,869,162 משתתפים, שכיחות מחלת פרקינסון הייתה 18/100,000.
פחות מחמישית מהרמה שנרשמה בארה"ב באותה שנה.
מחקר חדש כבר נתן תוצאות אחרות: 57/100,000. מחקר זה נעשה בערים בסין.
לתושבי הערים שם יש יותר כסף מאשר לכפריים והם אוכלים יותר מזונות מן החי.
רבים מתושבי הערים בסין מנסים לחקות את אורח החיים המערבי.
בעוד שבאזורים הכפריים בסין, בהם עדיין אוכלים את המזונות המסורתיים, 1% בלבד מהתושבים מתים ממחלות לב.
בערים הגדולות – אחוז כמעט זהה לזה של ארצות הברית או ארצות צפון אירופה.
הקשישים הסינים והיפנים כבר לא מוגנים כמו פעם בפני המחלה. צילום: pixabay
בשני מחקרים שנעשו ביפן נמצאה שכיחות של 61-73 איש ל-100,000 אנשים.
צריכת מזון מן החי ביפן עלתה מאוד בעשרות השנים האחרונות.
אין סטטיסטיקות מדויקות על שכיחות המחלה בין צמחונים או טבעונים.
בכל אופן, במאות הקודמות, באזורים בהם אכלו מעט מזון מהחי – המחלה כמעט ולא הייתה מוכרת.
זאת יחסית לתפוצתה באזורים עם הכנסה גבוהה יותר לתושבים – שם אכלו יותר מוצרי בשר וחלב.
תפריט עם רמת קלוריות מצומצמת בגבולות הנורמה מוריד את שכיחות מחלת פרקינסון
ניסויים עם בעלי חיים לימדו שתפריט עם רמת קלוריות מצומצמת, כל עוד איננו חסר רכיבי תזונה חיוניים, עוזר לאריכות ימים ולהתפתחות של פחות מחלות כרוניות וניווניות – ובהן גם מחלת פרקינסון.
בעבר היה חומר מזהם במספר תרופות, MPTP, שפגע בנוירונים מיצריי הדופמין וגרם למחלת פרקינסון.
כיום משתמשים בו במחקר עם מכרסמים, על מנת לגרום להם למחלה דמוית פרקינסון.
מתסון ועמיתים הראו שאצל חולדות מבוגרות צמצום הקלוריות הפחית את הרעילות של חומר זה כלפי תאים בסובסטנציה ניגרה, אזור במוח המייצר דופמין.
כך הייתה הקלה בהפרעות המוטוריות שקרו עם כימיקל רעיל זה.
יש גם סוג חלבון, Heat Shock Protein, שמגן על איברים שונים. בנוסף, הוא מסוגל להגן על חלבונים שעברו דנטורציה (איבוד המבנה הטבעי שלהם).
אחת מההשלכות החשובות של צמצום הקלוריות הינה הגברת פעולתו של חלבון זה שייתכן שיש לו תפקיד מפתח בריפוי מחלות ניווניות של העצבים.
הוא גם מפעיל תהליכי אפופטוזיס בגוף, תהליך מרכזי בו תאים פגומים וגם תאים סרטניים "מתאבדים".
חלבון Heat Shock Protein מסייע לתקינות תאי הגוף. צילום: pixabay
קיימת גם סברה נוספת.
כפי הנראה, דיאטה טבעונית מסוימת, הענייה בחלבון ובמספר חומצות אמיניות מפחיתה ייצור של הורמון גדילה דמוי אינסולין.
בכך יש פחות גידולים סרטניים וגם פחות הופעה של מחלת פרקינסון.
זאת מאחר והורמון גדילה זה גם מצמצם את ייצור ה-Heat Shock Protein – וכך יש יותר פגיעה בעצבים.
דיאטות שמצמצמות ייצור חלבון זה נמצאו גורמות גם למחלת אלצהיימר.
סיכום
שלושת המחקרים שנעשו בארצות הברית ושתמציתם הובאה כאן ומחקרים אפידמיולוגיים שנעשו ברחבי העולם, הצביעו על כך שדיאטה טבעונית של מזון צמחי לחלוטין או דיאטה של מזון צמחי מעיקרו, אם אוכלים אותו כל החיים, מצמצמת במידה רבה את הסיכון למחלת פרקינסון.
דיאטה כזו, ענייה במספר חומצות אמיניות ולרוב גם בקלוריות.
כך נוצר יותר Heat Shock Protein שמגן על הסובסטנציה ניגרה, מייצרת הדופמין, כמו גם על חלקי מוח ואברי גוף אחרים.
מחקרים אחרונים הראו שצריכה של קפה או תה ירוק צמצמה אף היא במידה רבה שכיחות של מחלת פרקינסון.
צריכת קפה אולי עוזרת נגד המחלה, אבל גורמת לאובדן מוגבר של מסת עצמות.
תה ירוק הרבה יותר בריא מקפה. לכן, מומלץ לשלבו בתפריט טבעוני – וכך לזכות בהגנה כפולה.
תפריט צמחוני ושתיית תה ירוק יכולים לסייע לא רק כמניעה, אלא גם לאלו שכבר חלו כדי להאט את תמותת תאי העצב שנותרו.
דיאטה טבעונית טובה גם כנגד מחלות לב ומחלות רבות אחרות, כך שבהחלט כדאי לשקול לאמץ אותה ולנקוט בכל אמצעי הזהירות נגד חסרים תזונתיים.
