HimalayaSkin_Fly
HimalayaSkin_Fly

חלב על הזמן: ויכוח שאינו נגמר

מאת: לאה רזניקוביץ, מקדמת בריאות ואחות
זמן קריאה: 4 דקות
הסינים, היפנים, היוונים ועוד רבים וטובים טענו לאורך ההיסטוריה שעל האדם לצרוך רק חלב אם וכל חלב של יונק אחר מזיק לבריאות. הייתכן שכולם טעו ורק הממסד הרפואי בימינו צודק?
Humor_In

חלב על הזמן

 

מוצרי החלב (במיוחד חלב פרה) מהווים את אחד מהמזונות השנויים ביותר במחלוקת בין אנשי המקצוע העוסקים ברפואה ובתזונה. בשנים האחרונות חלה הקצנה במחלוקת זו. כל צד משמיע את דעתו באופן נחרץ יותר ודואג שתהיה לדעתו חשיפה רחבה בקרב הציבור.

בצד הממליץ על צריכת מוצרי חלב נמנה הממסד הרפואי בכללותו ורוב הרופאים והדיאטנים הקונבנציונאליים בעולם המערבי וביניהם הרבה אנשי מקצוע מוערכים מאוד. גורמים אלו טוענים בבטחון מלא שצריכה קבועה ויומיומית של מוצרי חלב חשובה מאוד לבריאותנו, לגדילה ולהתפתחות של ילדינו ולמניעה של אוסטיאופורוזיס.

בצד הנגדי שאיננו ממליץ על צריכה של מוצרי חלב, נמנית קבוצה הולכת וגדלה של מדענים, רופאים, דיאטנים ונטורופטים שמתחברים לאסכולה ההוליסטית והטבעית.  צד זה טוען באופן נחרץ שמוצרי חלב (במיוחד חלב פרה) מהווים מפגע בריאותי חמור מאוד, שהם פוגעים קשות בילדינו ומהווים את הסיבה העיקרית להתפתחות אוסטיאופורוזיס.

רוב הציבור בעולם מאמין ומקבל ללא עוררין את כל מה שנאמר ומומלץ ע"י הממסד הרפואי. אבל לחלק לא מבוטל מן הציבור, חילוקי דעות אלה גורמים לבלבול ולחוסר בטחון בנוגע להתנהגותם התזונתית. אנשים לא יודעים למי להאמין ומהי ההמלצה הנכונה למען בריאותם.

הנה כמה שאלות נפוצות שאני כל הזמן נתקלת בהן בנושא החלב:

1.  כיצד יתכן שהממסד הרפואי ממשיך להמליץ על צריכה של מוצרי חלב?
2. אותם אנשי מקצוע שמספרים לנו דברים מפחידים על נזקי החלב טוענים שכל דבריהם מבוססים על מחקרים מדעיים. אם זה נכון, כיצד יתכן שהממסד הרפואי איננו מתייחס למחקרים אלה?
3. כיצד קורה שהציבור לא שומע ולא יודע דבר על מחקרים אלה?
4. מדי פעם מתפרסמים גם מחקרים המצביעים על כך שהחלב דווקא טוב לבריאות. לאילו מחקרים להאמין?

עוגת גבינה פעם בשנה

רבים מהאנשים שאני מדריכה מפנים אלי שאלות אישיות כמו: למי אני מאמינה? האם אני צורכת מוצרי חלב? אני באופן אישי אינני ממליצה על צריכה של חלב ומוצריו וכמעט ולא צורכת מהם (בחג השבועות אינני מוותרת על עוגת גבינה). אבל על השאלות האחרות קטונתי מלענות, ולכן, את כל השואלים אני מפנה לקבל את התשובות לשאלותיהם החשובות מאיש המקצוע המתאים ביותר לכך – פרופ' קולין קמפבל.

פרופ' קמפבל הוא אחד מהמדענים המוערכים ביותר בעולם העוסקים בחקר המזון. בתקופה של כ-44 שנים תיכנן, ניהל וביצע מאות מחקרים על מזון בכל העולם. ישב בכמה מהוועדות החשובות ביותר שעסקו בגיבוש מדיניות והמלצות תזונתיות שהשפיעו על כל אוכלוסית העולם, בחלקן שימש כיו"ר. כל המלצותיו מבוססות על מאות מחקרים מדעיים איכותיים ורק האמת המדעית היא זו העומדת לנגד עיניו, חפה מכל שיקולים ואינטרסים זרים.

על השאלות שציינתי ועל רבות אחרות עונה פרופ' קמפבל בספרו "מחקר סין" שתורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת פוקוס. מדובר בסקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בעולם על הקשר בין תזונה לבריאות, המסתמך על כ-700 מחקרים מדעיים אמינים. ספר זה חושף בפנינו את האמת על השפעת חלב ומזון מן החי על בריאותנו. פרופ' קמפבל מספר לנו על המאמצים והכסף הרב שמשקיעה תעשיית החלב והבשר כדי שאמת זו לא תגיעה לציבור, ועל ההתנכלויות האישיות שהוא עבר ממדענים עמיתים שעבדו גם בשירות התעשייה, וזאת  בשל האומץ והחוצפה שהיו לו להשמיע דעות שהיו מנוגדות לסטטוס קוו ופגעו קשות באינטרסים של התעשיינים.

פרופ' קמפבל מספר לנו עד כמה ההמלצות התזונתיות שאנו מקבלים מהממסד הרפואי, שרוב הציבור בעולם בוטח בו, מושפעות מאינטרסים כלכליים. כלומר, שבמקרים מסוימים שיקולים כלכליים באים לפני שיקולים של טובת בריאות הציבור.

מאחר ודבריו של פרופ' קמפבל מזעזעים בחומרתם ועשויים לטלטל כל צרכן תמים שבוטח בממסד הרפואי ובפרסומיו בנושא תזונה, חשוב לי לדייק בדברים, ולכן החלטתי להביא בפניכם ציטוטים מתוך הספר. כל הציטוטים הם מהחלק הרביעי של הספר שנקרא: "מדוע לא שמענו על כך קודם?" מפרק 13 "הצד האפל של המדע" ומפרק 15 "'המדע' בשירות התעשייה" (שמות הפרקים מדברים בעד עצמם).

עמוד 217 – "המערכת כולה- הממשלה, המדע, הרפואה, התעשייה ואמצעי התקשורת – מעדיפים רווחים כלכליים על פני בריאות, טכנולוגיה על פני מזון ובלבול על פני בהירות".

עמוד 250 – "כאשר מחקר סין יצא לדרך, שמעתי על ועדה שמנתה שבעה חוקרים מדעיים ידועי שם שהוכשרו מטעם תעשיית המזון מן החי (מועצת החלב והמכון האמריקאי לבשר) לעקוב אחרי המחקרים הנערכים בארה"ב שעלולים להזיק לתעשייה … בזכות מעקב צמוד כזה, התעשיינים יכלו להגיב ביעילות רבה יותר לתגליות שליליות בלתי צפויות. ידעתי היטב כי כאשר סכומי כסף עצומים מונחים על כפות המאזניים, התעשיינים לא מהססים להתערב ולעוות את הנתונים".

עמוד 254 – "תעשיית החלב מעסיקה ועדה מייעצת המורכבת מרופאים, אנשי אקדמיה ואנשים אחרים מתחום הבריאות. אלה הם המדענים שמופיעים כמומחים רפואיים באמצעי התקשורת, ומספקים לציבור הצהרות המבוססות על נתונים מדעיים אודות היתרונות הבריאותיים של החלב".

עמוד 256 – "…פרסומים מדעיים מטעם התעשייה מובילים לבלבול נוסף בקרב הציבור…ניגודי אינטרסים מצויים בשפע בקרב מדענים שפועלים מטעם התעשייה…מדענים חוקרים פרט מסוים מחוץ להקשרו כדי לקבל מסקנה חיובית עבור הגורם שמממן אותם".

אני חושבת שהספר "מחקר סין" הוא ספר חובה לקריאה לכל שוחרי הבריאות,  אבל באופן מיוחד חייבים לקרא אותו אנשי מקצוע העוסקים בבריאות ובתזונה, הדבקים באמונתם שצריכת חלב ומוצריו תורמים לבריאות. הספר עשוי אולי לעורר אצלם רצון לבדוק ולשקול מחדש את גישתם לחלב.

המטרה/השליחות העיקרית בעבודתי היא לגרום לאנשים לשנות התנהגויות בריאותיות. על כלל/קריטריון אחד חשוב אני מקפידה מאוד בעבודתי- כל השינויים התזונתיים עליהם אני ממליצה הם פשוטים לביצוע, אינם כרוכים במאמץ או בהקרבה רבה מידי, ולכן כולם יישומיים. לעת עתה, הפסקה של צריכת חלב ומוצריו איננו שינוי שעומד בקריטריון זה. לכן אינני ממליצה עליו למטופלי. אבל למי ששואל אותי שאלות ישירות בנושא החלב ויש גם את האומץ לקבל את התשובות ולדעת את האמת, אני ממליצה לקרא את הספר "שוטי החלב" שכתב ד"ר אריה אבני. ד"ר אבני מספר לנו דברים שרובנו לא רוצים לדעת על ניזקי חלב הפרה לגוף האדם ובמיוחד לילדינו. כל מי שאוהב חלב ומוצריו וקורא את הספר, לא יכול שלא לחשוב שד"ר אבני הוא אדם אכזרי, חסר לב וחסר כל התחשבות ברגשות הציבור. "אכזריותו" גדולה עד כדי כך שהוא איננו מסתפק בלספר לנו דברים נוראיים, אלא הוא גם מביא לדבריו חיזוקים מדעיים.

לעת עתה אחוז האמיצים מקרבנו נמוך מאוד אבל הוא בהחלט נמצא במגמת עליה. עולם המדע והרפואה משקיע מאמצים אדירים וכסף רב לחקר האמת בנושא תזונה ובריאות. ובעצם אמת זו פרוסה לנגד עיננו באופן הכי ברור ופשוט. כל שעלינו לעשות הוא להביט אל העבר הרחוק, אל השורשים שלנו וללמוד את מה שידעו וכתבו החכמים הקדמונים של עמים רבים (הסינים, היפנים, היוונים ועוד). כולם טענו שעל האדם לצרוך רק חלב אם וכל חלב של יונק אחר מזיק מאוד לבריאות.

האם יתכן שכל החכמים מהעבר טעו ורק הממסד הרפואי בימינו צודק?

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
  1. שרה חמו

    העובדה שמצויינת במחקר סין שיש אינטרסים כלכליים לתמוך בצריכת דברי חלב אינה מעידה בהכרח שאינם בריאים. חלב ניגר הוא קשה לעיכול אבל גבינה ויוגורט, ובעיקר של עיזים, מהווים מזון איכותי ביותר וקל לעיכול. חבל שיש תאוריות ששופכות את התינוק עם מי האמבט וגורמות נזק לציבור מאמינים גדול.

  2. איילת בר

    מישהו שאל את עצמו למה כל כך הרבה אנשים חולים בסרטן > מחלות לב,וארועים מוחיים?שלא נדבר על אסטמה,
    למה מחפשים תרופה למחלה ולא מנסים לימנוע אותה?
    אם לא היה חלב בסופר מרקט הייתם קונים פרה ומגדלים אותה לצריכת חלב?הטבע הכתיב שאנו ניגמל מיניקה בגיל צעיר אבל את בני האדם מלמדים שאחרי שהתינוק ניגמל מחלב אימו הוא מתחיל לישתות חלב פרה
    ההרכב הכימי של חלב פרה שונה מזה של החלב האנושי,
    ותיסלחו לי אבל רוב הבנות בכיתה של הבן שלי ענקיות ממש כמו פרות אולי כי הן מקבלות הורמונים של פרות?