תזונה מאוזנת מהי?
גם לחזק את הגוף וגם לרדת במשקל! (123RF)
חלוקת אבות המזון בתזונה מאוזנת היא 60% פֵּרות וירקות (חומרי ניקוי), 20% חלבונים ו-20% פחמימות וסוכרים. עכשיו, משאתם יודעים את החלוקה, אפשר לשכוח אותה משום שלא ניתן לנהל את החיים בחישובי אחוזים. ההוראות לארוחות בוקר, צהרים וערב שיופיעו בהמשך בנויות באיזון הנכון, ואין צורך לשבור את הראש. כמו כן, ההתייחסות לאחוזים היא מטעה כי חשיבות רבה נודעת גם למקורו הטבעי של המזון ולצורת הכנתו, הקובעים את ערכו התזונתי.
הכלל הראשון בתזונה מאוזנת הוא לגוון ככל האפשר את סוגי הפֵּרות והירקות, כי כל אחד מהם עשיר בסוגי ויטמינים ומינרלים אחרים ובהרכבים שונים. כפי שתראו בפרק על מחקרים חדשים, פֵּרות וירקות מכילים גם פיטו-כימיקאלים, שהם אלפי חומרים בעלי חשיבות עצומה לבריאות. הגיוון מבטיח שנקבל את כל צורכי הגוף. דיאטה חד-גונית מְפֵרה את האיזון בגוף – אנו יוצרים עודף בחלק מן החומרים וחסר באחרים; העודף מעמיס על הכליות עבודת יתר של פינוי, והחסר פוגע ביכולת התפקוד של התאים.
לא רק הריפוי והניקוי של הגוף מרוויחים מהאיזון ומהגיוון של המזון – הם מאפשרים גם הכנת ארוחות טעימות יותר ומונעים תחושת רעב בגלל מחסור כלשהו, וזלילה מוגברת בעקבותיו. גם כאשר יש צורך בניקוי נמרץ יותר אין זה נבון לאכול רק סוג פרי אחד. צום כפוי, בייחוד אם הוא ארוך, הוא צורה קיצונית יותר של יצירת חסרים. עם זאת, לפעמים מודיע לנו הגוף, באמצעות הפחתה בתיאבון, שהוא זקוק למנוחה מאכילה לצורכי ניקוי, לפעמים עד כדי צום מוחלט. תהליך זה מלַווה בדרך כלל כל מחלה ותופעת ניקוי, וזה הזמן להפסיק לאכול, או לאכול פחות, עד שהתיאבון חוזר.
צום כפוי, בייחוד צום ארוך, או דיאטה חד-גונית, הם רעיונות מקובלים משום שהם מבוססים על האמונה שניתן לתקן את הבריאות רק באמצעים קיצוניים וקשים לביצוע. מחשבה זאת נובעת מהעדר סבלנות, שבגללה אחרים מעדיפים תרופות, ומחוסר הבנה שהגוף סולד בדרך כלל מפעולות קיצוניות. אין כל בסיס הגיוני למחשבה שבריאות ניתן להשיג רק באמצעים יוצאי דופן, ואולי חבוי כאן גם הצורך השגוי להעניש את עצמנו כדי להבריא.
האמונה בטיפול "מיוחד", קיצוני או קשה אינה הגיונית בדיוק כמו השימוש בתרופות, בצמחי מרפא, בדיאטות של אבקות, בתוספות של ויטמינים מרוכזים וכדומה – שיטות המנסות להשיג בתוקפנות, אך ללא הצלחה, שינוי בתהליכים טבעיים עדינים. הגישה הנבונה היא לספק לגוף מזון מאוזן ומגוּון ובאיכות הגבוהה ביותר האפשרית, כדי לאפשר לו לבצע בעצמו את כל התהליכים הנחוצים לשמירה על הבריאות.
חלבונים
גבינה לבנה, עד 5% שומן, וביצים הם חלק חשוב ביותר בתזונה מאוזנת. החלבון שלהם מלא, קל לעיכול וזמין לגוף יותר מהחלבון הצמחי הנמצא באגוזים, בשקדים ובקטניות. כיוון שהחלבון של הגבינה והביצים קל יותר לעיכול, הוא פחות מפריע בתהליך הניקוי של הגוף. הוא מזין ומחליף בשר, דגים ועוף בלי להעמיס על הכליות מאמץ מיותר של סילוק רעלים הנוצרים בתהליך עיכולם, כמו בבשר. הסיבה להיווצרות הפסולת הזאת היא שהמעי האנושי ארוך פי כמה מזה של טורפים, ולכן הבשרים השוהים בו זמן רב מתחילים תהליך של ריקבון המלוּוה בהפרשת רעלים. למרות זאת, בהמשך התהליך, לאחר החלמה מלאה, יש אנשים שיכולים לאכול מדי פעם בשר לסוגיו בכמות קטנה.
האגוזים, השקדים והקטניות מכילים חלבון קשה יותר לעיכול מהגבינה ומהביצים, ולכן הם מכבידים במיוחד על תהליכי הניקוי. אנו ממליצים לאדם הממוצע שלא להשתמש בהם בחודשיים הראשונים. מובן שזאת הוראה המשתנה בהתאם למצב האישי. אני משתדלת שההוראות כאן יתאימו לרוב האנשים, מלבד לחולים מאוד ולבריאים מאוד הנדירים באותה מידה. רוב מוצרי הסויה, שהיא קטנית, אינם מומלצים, מלבד הטופו – ואף זאת במידה. המוצרים דמויי הבשר מסויה מעובדים בתהליכים כימיים ויש בהם מלח ותבלינים שאינם מומלצים, ולכן הם מזון מסוכן.
הגוף זקוק לכמות מסוימת של חלבון, ולכן מי שאינו אוכל די גבינה וביצים יהיה מורעב ויאכל יותר מדי לחם או פחמימות אחרות. רק בשבוע הראשון לתזונה, וכאשר יש תופעת ניקוי רצוי שלא לאכול ביצים ולהפחית בחלבונים בכלל. הדבר חשוב במיוחד בבעיות של גידולים, כדי לעודד את הגוף לפרק את הגידול.
אסכולות רבות בריפוי הטבעי מתנגדות לאכילת דברי חלב וביצים, ואחת הטענות לגישה זו היא שאצל אדם בוגר חסר האנזים שמפרק סוכר חלב. הטענה נכונה, אך בחלב מוחמץ שמכינים ממנו לבן, יוגורט וגבינה כמעט אין סוכר חלב, ולכן אנו לא ממליצים לשתות חלב בלתי מוחמץ.
יש טענות נוספות נגד מוצרי החלב, אך הן אינן יכולות לשנות את העובדה שהם נחוצים לבריאותנו, מספקים חלבון קל לעיכול ומהווים מקור לוויטמין B12 הנמצא רק במוצרים מן החי.
הכנת לבן וגבינה
גבינה באיכות הטובה ביותר, שנשמרו בה הסידן, המינרלים והוויטמינים, ניתן להשיג מחלב בלתי מפוסטר. מי שיכול להשיג חלב כזה (חלב עזים עדיף על חלב פָּרות), ורצוי גם ממקור הניזון מגידולים אורגניים, יכול להכין ממנו לבן וגבינה בדרך הבאה:
את החלב הטרי, ללא חימום או הרתחה, שופכים לכלי בעל פתח רחב (ההחמצה מתבצעת באמצעות חיידקים המצויים באוויר, ולכן צריך שטח מגע רחב עם האוויר). מכסים בבד חיתול או בד גבינה, המאפשרים חדירת בקטריות אך מונעים כניסת חרקים. למחרת מסירים בכף את השמנת שהצטברה למעלה, ומשתמשים בה מעט למריחה במקום חמאה. לאחר מכן בוחשים היטב את החלב להחדרת הבקטריות פנימה. כעבור יומיים עד ארבעה ימים, לפי מזג האוויר (בחורף יש להעמיד את הכלי במקום חמים), החלב נעשה סמיך והופך ללֶבֶּן. ניתן לשתות את הלבן או לעשות ממנו גבינה. לשם כך יש לאסוף אותו בתוך הבד (אפשר לפרוש את הבד בתוך מסננת גדולה), לכסות היטב עד שיגיר חלק מן הנוזלים ויתגבן. מליטר חלב ניתן להכין כרבע ק"ג גבינה, שהיא התצרוכת היומית. את הלבן והגבינה יש לאחסן במקרר.
רוב האנשים אינם יכולים להשיג חלב כזה, ולכן אפשר להסתפק בגבינה קנויה. רצוי שהגבינה תהיה מחלב עזים, עדיף אורגני, ואם אפשר גם בִּיוֹ – כלומר שהחזירו לה את החיידקים שהושמדו בתהליך הפסטור. עליה לכלול עד 5% שומן ומעט נתרן ככל האפשר. לבן או יוגורט מפוסטרים אינם מומלצים בשל עודפי נוזלים מפוסטרים ומשום שהיוגורט גם עלול להיות חמוץ מדי. ניתן להשתמש במעט חמאה, ובמקום גבינה צהובה במעט גבינת מוצרלה ללא חומרים משמרים ועם מעט נתרן. בעיקר לילדים זה פתרון לכל הדברים שהם אוהבים לאכול עם גבינה צהובה מותכת מלמעלה.
הכנת המזון
את הירקות החיים, אך רצוי גם את המבושלים, יש להכין קרוב ככל האפשר לזמן הארוחה. מזון מבושל לשבת ניתן להכין סמוך לשבת, אך לא להשאיר על הפלטה. אכילת מזון מבושל לעייפה, שאיבד מערכו ומחיוניותו, מעמיסה עבודת סרק על מערכת העיכול וגורמת לחסרים ולהחלשת הגוף.
דגנים וקטניות מאבדים לאחר ההכנה רק מעט מערכם התזונתי, ואפשר לבשלם ליום או ליומיים מראש. רצוי להשרותם לפני הבישול – יום אחד השריה לדגנים, ויומיים לקטניות. בקטניות יש להחליף את המים פעם או פעמיים, וגם לפני הבישול, להוצאת החומצות המקשות על עיכולן.
חומרי יסוד שכדאי שיהיו בבית
כדאי שיהיו תמיד בבית קמח מלא, אורז מלא ודגנים מלאים אחרים, כגון כוסמת, דוחן, קינואה, גריסי פנינה ובורגול; קטניות כגון שעועית יבשה לסוגיה, עדשים, חומוס ואפונה יבשה; טחינה בעיבוד טבעי וממרח שקדים טבעי; אגוזים ושקדים למיניהם, לא קלויים ולא מלוחים; פֵּרות מיובשים ללא חומר משמר; אבקת חרובים במקום קקאו ועשבי תבלין שונים. בסוכר חום ובדבש יש להשתמש מעט מאוד, כי הם סוכרים מרוכזים מדי. הדבש נספג מהר מאוד בדם ומפר את האיזון שבו, שכן תגובת הדם לדבש היא חומצית כמו לסוכר. יתר על כן, יש לדעת שדבורים ניזונות בחורף גם מסוכר, וכיוון שהדבר גורם להן לחלות מוסיפים המגדלים לתזונתן תרופות, המגיעות גם לדבש. ניתן להשתמש במעט מאוד ממתקים טבעיים שאינם מכילים תחליפי סוכר.
