ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

EPHARMA_FLYR

Powered by WP Bannerize

להחזיר את המודעות לצלחת - תרומתם של החושים לתחושת שובע וסיפוק מהארוחה

מאת: רעיה ויינשטיין, דיאטנית, חברת עמותת עתיד
הדרך לאכילה בריאה יותר יכולה להתחיל בקצת יותר תשומת לב למה שאנחנו אוכלים

כמה פעמים יוצא לנו לאכול "על הדרך"? כמה שמענו, שצריך לאכול במודעות ולהתרכז באוכל? מסתבר, שמאחורי מושג "אכילה מודעת", מסתתרת מערכת מרתקת והכרות איתה, יכולה לסייע בשינוי חווית האכילה, צמצום כמויות האוכל וירידה במשקל.

בחיי היומיום העמוס שלנו, לאכילה, אין מקום של כבוד. לרוב, אוכלים "על הדרך", ,תוך כדי", על מנת לחסוך זמן יקר. במהלך היום, האכילה שלנו מתקיימת במקביל למשהו: עבודה, צפיה בטלוויזיה, נהיגה, עבודה מול מחשב ועוד. לא פלא, שאנחנו לא מרגישים את האוכל, לא מרגישים תחושת שובע, בקושי נהנים מהאכילה.

ללא תחושת שובע וסיפוק, אנחנו ממשיכים להיות רעבים ומעמיסים עוד ועוד אוכל. זה יוצר תחושת כובד, גורם לעליה במשקל ובסופו של דבר פוגע בבריאות שלנו.

חושים בצלחת

בני אדם קולטים את העולם דרך פילטרים מיוחדים – חושים.
יש לנו 5 חושים עיקריים -ראיה, שמיעה, תחושה, טעם וריח. הם אלה שהופכים את החיים שלנו למלאים, צבעוניים, עשירים בקולות, ריחות, טעמים ותחושות גופניות.

הקולנוע הרב חושי, נוצר כדי שנחווה את הצפייה בסרט עם כל החושים, שנרגיש ממש בתוך הסרט ונחווה סיפוק מירבי.

גם באוכל, אנחנו יכולים להגיע לסיפוק מירבי, אם נלמד להשתמש במהלך הארוחה בחושים שלנו.
בואו נכיר את החושים ואת תפקידם באכילה

 

חוש הראייה

חוש הראייה הוא המתווך המרכזי בין אדם לסביבתו. באמצעותו אנחנו קולטים צבעים, מראות, דמויות.

המשפט "אנחנו אוכלים עם העיניים" –  נכון בהחלט. באכילה, חוש הראייה עוזר לנו לזהות את המאכל ושמולנו ולהחליט, האם צורתו ומראהו מושכים אותנו.

 

חוש השמיעה

בעזרת חוש השמיעה אנחנו קולטים קולות מהסביבה. מסתבר, שלחוש השמיעה יש תפקיד גם באכילה. לכל מאכל יש צליל אחר בזמן הלעיסה. זה יכול להיות נעים או פחות נעים. שווה להקשיב.

 

חוש המישוש (מגע)
המידע מהסביבה נקלט באמצעות תאי חישה שיש לנו על עור הגוף. באכילה, חוש המישוש עוזר לנו להרגיש את הטמפרטורה ואת המרקם של המאכל. הם יכולים להיות מתאימים ונעימים לנו בפה או לא.

 

חוש הריח

בעזרת חוש הריח אנחנו קולטים ריחות מהסביבה. ארומה של הקפה הטרי, הריח מושך של הלחמניות, ריח של סלט חתוך, כל זה מעורר אותנו לרצות לאכול או להפך, ריח שלא נעים לנו, יכול לגרום לנו לדחות מאכל גם אם הוא נראה טוב.

 

חוש הטעם

בעזרת חוש הטעם אנחנו קולטים טעמים. הרצפטורים על הלשון עוזרים לנו להרגיש טעמים שונים. חוש הטעם עוזר לנו להבחין האם המרק מספיק מלוח, האם העוגה מספיק מתוקה או אם התבשיל יצא חריף מדי.

 

לכל אחד מאיתנו יש חושים שהם דומיננטיים יותר. הכרות איתם יכולה מאוד לעזור לנו. זה כמו להכיר את המפה ולפיה לבנות מסלול. תשומת לב למרקמים, למראה, לצליל, לטעם ולריח תעזור לנו לבנות ארוחה מספקת ומושקעת.

 

אומנות תשומת הלב

לאחר, שעשינו הכרות עם החושים, ננסה להבין כיצד המודעות קשורה לעניין. מודעות קשובה (מיינדפולנס), הינה תשומת לב למה שקורה לנו ב"כאן ועכשיו". פרופסור ג'ון קבט-זין פיתח תוכנית טיפולית מבוססת מיידנפולנס להפחתת מתחים. אחת הטכניקות בתוכנית המובנית שלו, היא תרגול אכילה מודעת. במהלך התרגול עוברים דרך כל אחד מהחושים.

קקאו אורגני

בשביל הטריק הבא תזדקקו לקוביית שוקולד (123RF)

אפשר לעשות את התרגול למשל עם קוביית שוקולד ולשים לב לתחושות. האם יהיה רצון לעוד? אולי כן ואולי לא, שווה לבדוק.

שימוש בחמשת החושים מאפשר לנו לחוות אוכל בצורה אחרת. לעתים נרגיש שאחד החושים התריע על בעיה. מאכל יכול להריח לא טוב, להיות לא נעים לנו מבחינת המרקם או פשוט להיות לא טעים.

אכילה מודעת מאפשרת עצירת אוטומטיות. אפשר לעצור בכל רגע ולא מתוך איסור או הגבלה, אלא מתוך בחירה מודעת.

פודינג בריא

המפתח הוא בשינוי הדרגתי. צילום: UNSPLASH

 

מעבר הדרגתי לאכילה מודעת

נניח שתרגלנו אכילה מודעת ואפילו הרגשנו את תחושת השובע מגיע יותר מהר וסיפוק מהאוכל. אך זה לוקח המון זמן, שלא תמיד יש לנו.
ניתן להכניס שינויים בהדרגה.

  1. אפשר לשחק עם החושים – אם אנחנו רגילים לראות טלויזיה בזמן הארוחה, אפשר לכבות את סאונד או להפך, להשאיר את הסאונד ולכבות את המסך עצמו. לבדוק איזו דרך עוזרת לנו להיות מודעים יותר לאוכל.
  2. להחליט שלפחות ארוחה אחת ביום תהיה ליד שולחן ובה נתרגל שימוש ב 5 החושים. אפשר רק בחלק מהארוחה.
  3. נשנוש מודע. אם במקום להגיד לעצמנו "לא" נשאל איזה נשנוש בא לי: קרנצ'י או רך? מתוק או מלוח? חם או קר? תשובות לשאלות אילו יביאו אותנו לבחירה מתאימה יותר וכך סיכוי שנוכל פחות הוא גדול יותר.

מודעות באכילה וקשבות לחושים, היא סוג של גשר בין חשק מיידי לאוכל לבין פעולה  מיידית– אכילה אוטומטית או אכילה קשובה. יותר נוכחות חושית במהלך האכילה – יותר סיפוק ושובע.

הכתבה באדיבות רעיה ויינשטיין דיאטנית RD, NLP מאסטר, מאמנת אישית, מנחת קבוצות, חברת עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל.

השאירו תגובה: