PassoverFocus_Fly
supherb_Fly

מה בא לי לאכול?

מאת: ד"ר דינה ראלט, מדענית וחוקרת תהליכי השמנה
זמן קריאה: 2 דקות
נראה לכם שמדובר בהחלטה פשוטה? חוקרי מוח מלמדים שמדובר בהחלטה נוירולוגית מורכבת מאוד. החדשות הטובות הן שניתן להשפיע עליה בקלות לכיוונים חיוביים שיגרמו לנו לבחור באורז ולא בצ'יפס

להתחדש ולשמוח (123RF)

PassoverFocus_IN

מה בא לי לאכול הערב? סלט, מרק, טוסט, סטייק  או שאולי בכלל לא בא לי לאכול.  ללא ספק, ההחלטה מה לאכול היא החלטה נוירולוגית מורכבת ולא פשוטה, אבל לטענת חוקרים מקליפורניה, ניתן להשפיע עליה בקלות יחסית, על ידי הסטת המודעות לכיוון של בריאות. מודעות כזאת מובילה לא רק לאכילה נבונה אלא יכולה להוביל גם להתנהגות בריאה כמו הפסקת עישון וכן הלאה.

 בפעילות המח המעורבת בהחלטה של מה לאכול מעורב מידע כמו איזה טעם יש לכל מזון, מה גודלו, כמה קל להשיג אותו, מה הוא יעשה לנו, כולל תרומתו לבריאותנו. את כל השיקולים האלה מנתח מוחנו בו זמנית ומהר.

החוקרים, מומחי מוח, הראו כבר לפני שנתיים את ההבדלים בהפעלות המוח בין אנשים עם שליטה עצמית משופרת לבין אחרים והראו שיש הפעלה של אזור נוסף במוח – dorsolateral prefrontal cortex  המופעל במצבי שליטה כאלה ומאפשר לאזור המחליט  –  ventral medial prefrontal cortex לקחת בחשבון שיקולים נוספים.

במחקר הנוכחי הראו החוקרים איך ניתן להפעיל את איזור ה-dlPFC במוח, תוך שימוש ברמזים מבחוץ ובכך לקדם החלטות בריאות יותר.

בניסוי בחנו החוקרים בעזרת סורק fMRI את פעילות המוח אצל 33 מתנדבים (שלא עסקו בדיאטות) וזאת תוך צפיה ב- 180 סוגי מזון שונים, מצ'יפס וסוכריות עד ברוקולי ותפוחי עץ.

המשתתפים היו רעבים שכן הם נתבקשו לא לאכול לפחות 3 שעות לפני הניסוי ונתבקשו תוך 3 שניות לומר האם ירצו לאכול את המזון שבתמונה אחרי שהניסוי יסתיים.

לנבדקים ניתנו 4 אופציות על מנת לסמן עד כמה הם ירצו כל מזון: לא חזק, לא, כן, כן חזק.

אחרי הניסוי נבחרה באקראי תמונת מזון אחד ואם המשתתף סימן עליה בניסוי כן או כן חזק הוא קיבל את המזון הזה והיה רשאי לאכול אותו.

החוקרים הוסיפו לניסוי גם המלצה שהופיעה לפני כל 10 תמונות, המלצה שאמרה אחת מ- 3 האפשרויות:

• בחר את המזון הכי בריא.
• בחר את המזון הכי טעים.
• בחר באופן טבעי.

וכך, מתוך 180 תמונות הבחירה, היו 60 בחירות שהושפעו כל אחת משלוש ההמלצות האלה.

הרעיון היה להסב את תשומת ליבו של המשתתף ולראות איך זה משפיע על בחירות המזון.

אחרי הניסוי, ולא תחת סורק ה-fMRI, נתבקשו המשתתפים לדרג את המזונות ל- 4 דרגות של טעים/לא-טעים, ו- 4 דרגות של בריא/לא-בריא.

לאור הנתונים האישיים סומנו המזונות כבריא-לא טעים, בריא-טעים, לא בריא-טעים או לא בריא-לא טעים.

כמובן, לא מפתיע שהמשתתפים בחרו טעים-בריא בלי קשר לאן הופנתה תשומת לב לפני הסריקה.

 

העניין בתוצאות נתגלה בקטגוריות האחרות. כשחשבו המשתתפים על בריאות הם נטו פחות לבחור מזון לא בריא בלי קשר אם דרגו אותו כטעים או כלא-טעים. הבדל שלא נראה כאשר נתבקשו לבחור באופן טבעי.

בניגוד לחשיבה על בריאות, לא היה הבדל בבחירות בין החשיבה על טעם ובין החשיבה על בחירה טבעית, דהיינו אנו נוטים לבחור על פי הטעם.

נתוני סריקת ה-fMRI הראו שכשחושבים על בריאות (אך לא על טעם) אכן היתה הפעלה בולטת יותר של אזור ה-dlPFC שהגבירה את פעילות האזור המחליט במוח.

המסקנה: נראה שכדאי להפעיל סיגנלים שיזכירו לנו את נושא הבריאות ויכוונו את תשומת לבנו ופעילות מוחנו לבחירות נכונות.

 

מקורות
The Journal of Neuroscience, 27 July 2011, 31(30), 11077-11087

 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו