MIC_FLYL
OF_FLYR

סטרס- מהו בדיוק?

מאת: אווה אקסלרוד, נטורופתית
הסטרס נמצא בכל מקום איתנו ברגעים המאושרים שלנו כמו חתונה, ילדים, ברגעים העצובים כמו גירושים, מצב כלכלי גרוע, ובקונפליקטים הפנימיים, בין אם זה דילמות או פילוסופיות ושאלות שאנו שואלים את עצמנו

כולנו מדברים עליו, רובינו חווים אותו, מדברים על כך שהוא פוגע בגופינו, האם זה אמת או המצאה? הגיע הזמן שנבין איך הוא מתרחש בתוך הגוף ואיך ניתן להתמודד עימו באופן הטוב והנכון ביותר. חשוב להבין מבחינה ביולוגית איך הגוף פועל כשהוא שרוי בסטרס, לכן הכתבה הזאת תסרוק את המערכות השונות אשר שותפות בתהליך הסטרס בגופינו בכדי שנוכל להגן ולחזק את עצמינו.

הסטרס נמצא בכל מקום איתנו ברגעים המאושרים שלנו כמו חתונה, ילדים. ברגעים העצובים כמו גירושים, מצב כלכלי וכמו כן גם בקונפליקטים הפנימיים, בין אם זה דילמות, פילוסופיות, שאלות שאנו שואלים את עצמינו הוא שם וממש הפך להיות בן לוויה.

במצבים מסוימים הוא עלול להיות מסוכן ואנו יכולים לשלם בבריאותנו, לכן חשוב להבין איך ניתן לחיות עימו בשלום או לפחות למזער את הנזקים אשר הוא גורם.

סטרס היא מערכת שלמה בתוך הגוף ונועדה לעזור לנו. מבחינה אבולוציונית ללא המערכת הזו שאנו מתקשים להבין לא היינו שורדים. תזכרו שהמטרה הראשונית שלנו היא לשרוד, אז ישנם מערכות שמנוטרלות ברגע שאנו נתקלים במשהו שעלול לסכן את חיינו, זה יכול היות דוב ענקי או מחשבה הקשה להכלה. כשהיינו בטבע, אחרי מצב התשה היה לנו זמן לעכל את אשר עבר על גופינו ולחזור למצב מאוזן בתוך הגוף. היום בשגרת חיינו הדבר בקושי מתאפשר לנו ואנו נאלצים להמשיך ולתפקד מבלי לתת לגוף את הזמן שהוא צריך- מצב זה הוא הכי הרסני לנו.

בלוטת האדרנל (123RF)
בלוטת האדרנל (123RF)

אז מי הכי אחראית על כל נושא של המתח בגוף? יותרת הכליה


האדרנלים שומרים על איזון הגוף ע"י הפרשת הורמונים. היא מורכבת משתי חלקים ליבה וקליפה, הליבה קשור למערכת עצבים סימפטטית היא מפרישה את ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין שני ההורמונים הנ"ל דומים רק עוצמתם שונה. הקליפה מפרישה הורמונים שונים, את הקורטיקוסטרואידים: קורטיזול אשר יכול לעלות את רמת הסוכר בדם, אלדוסטרון אשר מחזיק נתרן בגוף ומפריש אשלגן בשתן.

יש לנו מספר שלבים המחולקים לקטגוריות אשר מעוררים מספר שינוים בגוף, הבה נסקור אותם:

תגובת אזעקה: היא התגובה הראשונית למתח, מתחילה ע"י תגובות במח שגורמות לאדרנל להפריש אדרנלין והורמונים. כלומר החושים קולטים שיש סכנה, המח מוריד פקודות למערכת העצבים בצורה של הורמונים וכל מערכת העצבים ובעקבותיה גם גופינו נכנסים למצב חירום. ואז מתגייסים שתי אפשרויות: לחימה או בריחה.

במצב של הילחם או ברח קצב הלב מתגבר כדי להזרים חמצן לכל חלקי הגוף, כוח התכווצות הלב עולה כלומר לחץ דם עולה כדי לספק דם לכל האזורים בגוף, הדם זורם לגפיים כדי לרוץ, שומן מועבר משכבת השומן כי אולי נצטרך להשתמש בקלוריות, כלי הדם מתכווצים, חמצן וגלוקוז מזורזים למח ולשרירים, זיעה בכמות מוגברת על מנת להנמיך את טמפרטורת הגוף ולסלק רעלים. שתי מערכות מנוטרלות שזה מערכת העיכול והמין, הכבד מספק גלוקוז לדם ואז רמת הסוכר בדם עולה, החושים מתחדדים, קשב מפוזר לכל הכיוונים, קוצר נשימה.

תגובת ההתנגדות: תגובת ההתנגדות מאפשרת לגוף להמשיך להילחם בגורם המתח זמן רב אחרי שנחלשו תופעות הילחם וברח. לתגובת ההתנגדות דרושים ההורמונים שבקליפה. למשל קורטיזול הופך חלבון לאנרגיה וכך מקבל הגוף אספקת אנרגיה אחרי שמאגרי הגלוקוז התררוקנו. אלדסטרון אוצר נתרן כדי לשמור על לחץ דם גבוה. כלומר תגובת ההתנגדות מספקת את האנרגיה הנחוצה ויוצרת שינויים הדרושים במחזור הדם כדי שאפשר יהיה להתמודד ביעילת עם מתח ומשברים רגשיים או לבצע משימות הדורשות מאמץ. תגובת התנגדות ארוכה או מתח ממושך מגבירה את הסיכון ללקות במחלה משמעותית או להגיע לקצה. הסיבה העיקרית זה איבוד יונים של אשלגן ודילדול הקורטיזול. תאי אשלגן מתים ובלי קורטיזול יש היפוגליקמיה. חולשה של איברים היא סיבה של תשישות. אדרנל תשוש לא מסוגל לייצר אלדסטרון, מים ומלח בורחים מהגוף, לחץ דם יורד, הגוף מתייבש ואשלגן מופרש.

הדבר הראשון שסטרס פוגע בו זאת מערכת החיסון מכיוון ששניהם נלחמים על אותו מאגר ויטמינים. כשאנו בסטרס הגוף מפרש זאת כהישרדות ולכן למשל מערכת החיסון תוותר על ויטמין סי בכדי לתת אותו לאדרנל כי עכשיו חשוב לשרוד.

עכשיו תדמיינו לעצמכם שאתם חווים סטרס גדול ולאורך זמן, כמה המערכת שלנו משתדלת, כמה אנו מתישים אותה, הסוכר גבוה לאורך זמן, מערכת העיכול אשר אינה מתפקדת, ההתשה של הלב וכלי הדם וכל מה שכבר פירטתי. זה מתיש, זה מחולל מחלות ולכן חשוב לדעת איך לתחזק את הגוף.

יש יתרון עצום של פעילות גופנית כשאנו חווים סטרס, פעילות הגופנית שורפת את הכימיקלים של הסטרס (כל אותם הורמונים שמתחמצנים) יחד עם קלוריות מיותרות, אנדרופינים מופרשים ומניעה של מחלות : הורדת לחץ דם, שיפור הלב, כלי דם ופחות שימוש באדרנלין ונוראדרנלין.

תרגילי נשימות עמוקות מאוד מקלות על המצב, כמו כן בזמן שאנו מתוחים הנשימות הופכות להיות שטחיות יותר ואנו מכניסים פחות חמצן ומשאירים יותר פחמן דו חמצני. כשאנו נושמים באופן נכון ועמוק אנו בדרך עקיפה מאותתים לגוף שאנו רגועים וזה באמת עוזר למערכת להירגע.

ישנם תוספים שמומלץ לקחת (כמובן בייעוץ עם רופא או נטרופת)

אשלגן בין 3-5 גרם – בזמן הסטרס מופרש מהגוף אשלגן.
B5,B6,c הם ויטמינים חשובים כדי לייצר את ההורמונים של הארנל בי חמש גם משקם את האדרנל ניתן למצוא אותו בקטניות, דגנים מלאים, בטטה, כרובית, ברוקולי.

חומצה אמינית הנקראת גלוטמין יש לה יכולת טובה להחזיר את הגוף למצב רגיל 500 מ"ל ביום וכמו כן היא גם מחזקת את מערכת החיסון.

פירות יער נוגדי חימצון (123RF)


אז מה אנו יכולים לאכול על מנת לעזור ולהקל על המערכת שלנו?

קודם כל חשוב להמעיט במזון חומצי כמו בשר, מוצרי חלב ולהגביר את צריכת המזון הבסיסי כמו: אספרגוס, מנגו, אשכולית, אבטיח, לימון, שמן זית, תפוז, בננה, דובדבנים, אננס, אפרסק, אבוקדו, גזר, עגבניה, פטריות, כרוב, אפונה, טופו, ערמונים, דוחן, אמרנט, אורז בר, ענבים, קיווי, אגס, תפוח, צימוקים, סלק, סלרי, חסה, קישוא בטטה, שקדים, קינואה.
מומלץ גם לצרוך אשלגן כי בזמן סטרס הוא מופרש מהגוף: בננה, משמש, מלון, ענבים, שסק, תמרים, תאנים, פירות יבשים, אנונה, קיווי, רימון, מנגו, טחינה, גזר חי, ארטישוק, כרוב ניצנים, כרוב עלים, קולורבי, פטרוזיליה, פטריות, אספרגוס, כרובית, תרד, עגבניות, דלורית, סלרי
מערכת עצבים ניזונה ומשתמשת באופן שיגרתי בוויטמינים מקבוצת B  ובעיקר בזמן סטרס לכן חשוב להקפיד לאכול מזונות העשירים מקבוצה זאת קודם כל דגנים מלאים (הקליפה עשירה בוויטמיני B), ניתן להוסיף שמרי בירה לדייסת בוקר או ליוגורט, אגוזים, בטטה, כרובית, ברוקולי. כמו כן ניתן להוסיף את וויטמיני B  ע"י תוסף תזונה.
בזמן סטרס הגוף משאיר הרבה רדיקלים חופשיים ועל מנת לנטרל אותם חשוב לאכול מזונות העשירים באנטי אוקסידנטים כמו כל פירות היער, ברוקולי, תרד, אורוגולה, קייל, פרי האסאי, גוג'י ברי.

וכן כמובן פחות להעמיס על עצמנו וללמוד להרפות, זה חשוב ומועיל.

אז שיהיה בהצלחה!!!

 

אווה אקסלרוד

השאירו תגובה:

  1. קרפיבה

    תודה רבה אווה , עזרת לי מאוד

  2. רמי. ג'.

    הנושא של תזונה נכונה מתחיל להכנס לתודעה בשנים האחרונות.
    כתבות חשובות מהסוג הזה עוזרות להגביר את המודעות לתזונה נכונה, בעיקר בשל הנתונים המפורטים במה אנו עשויים להיעזר גם בנושא של "סטרס" ולחצים.
    מי כמונו יודע, חיינו בעידן המאה ה-21 רוויים ב"סטרס", בכלל, ובארצנו בפרט.
    יישר כוח ותודה

  3. תמר

    מעניינת ומלאת אינפורמציה. תודה רבה נהניתי מאוד לקרוא!!

  4. ולרי

    תודה! הסברת זאת בצורה שכל אחד יוכל להבין ולהפנים.