9KATEDRAFLYL

Powered by WP Bannerize

9KATERDRFLYR

Powered by WP Bannerize

נזקי ההדברה והחומרים הכימיים

מאת: ד"ר ראסל בליילוק
לפי ההערכות מיליוני בני אדם חשופים באופן קבוע לחומרים רעילים מסוגים שונים - באוכל, בבית, בעבודה. רובנו לא מודעים לכך שחומרים כימיים נפוצים עלולים לגרום נזקים למערכת העצבים שלנו ושל ילדינו
הדברה סכנות

חומרים רעילים למוח (123RF)

אין בידינו תשובות לשאלות חשובות על אודות ההשפעות הרעילות של אספרטיים ומונוסודיום גלוטמט על המוח האנושי, אך הן הגורמים הממשלתיים והן התעשיינים המשתמשים בחומרים אלה, אינם עושים דבר כדי לכבד את זכותו של הציבור לקבל מידע על אודות החומרים המסוכנים שבמזון. אותה התעלמות רשמית קיימת גם לגבי פלואוריד, חיסונים ורעלים אחרים שהאוכלוסייה חשופה להם בעל כורחה.

מתוך למעלה מ-65,000 החומרים הכימיים הרשומים בסוכנות להגנת הסביבה, רובם הגדול לא נבדק כראוי בכל הנוגע להשפעותיהם הרעילות על מערכת העצבים, ובמיוחד על התפקודים הגבוהים הקשורים לקליפת המוח, כמו זיכרון, יכולת קוגניטיבית ותפקודים ניהוליים של המוח. מכיוון שאנו נתקלים בהם מדי יום, התוספים המלאכותיים במזון והחומרים הכימיים שבמוצרי הקוסמטיקה הם המדאיגים אותנו במיוחד.

החומרים בטוחים לשימוש?

לדוגמה, לפני שנים רבות הכילה אבקת פודרה נפוצה עופרת לבנה. מאות מקרים של הרעלת עופרת הובילו להסרתם של המוצרים המזיקים מן המדפים. ב-1955, מיליוני נשים השתמשו בחומר AETT (בשמו המלא: acetylethyl tetramethy tetralin), מרכיב ריח במוצרי קוסמטיקה רבים, עד שהתברר שתרכובת זו גורמת לניוון תאי עצב אצל חיות וכמו כן לשינויים התנהגותיים משמעותיים, כולל תוקפנות ואי-שקט. החומר נאסר לשימוש 23 שנה לאחר מכן. מה קרה לנשים שהשתמשו ב-AETT? איש אינו יודע וכפי הנראה לאיש לא אכפת.

התוויות שעל גבי אריזות המזון נראות כאילו הן נלקחו מספר לימוד בנושא כימיה אורגנית. רובנו משערים שהחומרים הבלתי מזוהים בטיחותיים לשימוש, שכן אילולא כן ה-FDA היה מוריד אותם מן המדפים. כן אנחנו רוצים להאמין שכל אחד מהם נבדק ביסודיות, אלמלא כן הרשויות המפקחות לא היו מאפשרות ליצרני המזון להשתמש בחומרים אלה מלכתחילה. זו טעות! הרוב המוחלט של החומרים הרשומים לא נבדק מעולם בכל הנוגע להשפעות נוירולוגיות ארוכות טווח. אתם ובני המשפחה שלכם מהווים את שפני הניסיון של היצרנים.

ברוב המקרים, ההשפעות ארוכות הטווח של התוספים המלאכותיים לא נבדקו מעולם. אפילו המחקרים שבדקו את ההשפעות של תוספים מלאכותיים על רקמות הגוף, לא בדקו את ההשפעה המשולבת של התוספים עם חומרים רעילים אחרים. לדוגמה, מה קורה בגוף בעקבות חשיפה משולבת לשני תוספים מלאכותיים, כמו linalyl isovalerate ובנזואיל פניל אצטאט? אינני יודע. איש אינו יודע. וזאת הבעיה האמתית.

הסוכנות להגנת הסביבה וה-FDA פשוט מתעלמים מנוירוטוקסיות בכל הזדמנות אפשרית. בחלק מהמקרים, כפי שראינו במקרה של ד"ר פיליס מולניקס והמכונים הלאומיים לבריאות, פקידים ממשלתיים יוצאים מגדרם כדי להגן על היצרנים שעוברים על החוק. אנשים שמערערים על פסיקתם התמוהה, צפויים לסבול מתוצאות זעמה של המערכת.

קשה להפריז בחשיבותה של הבעיה הזו. היא כבר הגיעה לממדים עצומים וממשיכה לגדול בקצב מהיר. למעלה מ-1,000 תרכובות חדשות מתווספות מדי שנה לרשימה הקיימת של 65,000 החומרים הכימיים. נוסף לכך, יש כשני מיליון תערובות, תרכובות ונוסחאות אחרות שכבר נמצאות בשימוש התעשייה. כ-5%-3% מתוכן ידועות כרעילות למערכת העצבים. פירושו של דבר שלמעלה מ-6,000 תרכובות ידועות כגורמות נזק למוח! מכיוון שרוב החומרים הרשומים מעולם לא נבדקו, סביר להניח שהמספר גדול בהרבה.

ברשימת החומרים הכימיים האלה מצויים 34,000 חומרי הדברה הרשומים בסוכנות להגנת הסביבה, שרבים מהם רעילים למוח. הנתון שלפיו למעלה מחצי מיליארד ק"ג של חומרי הדברה נמצאים בשימוש מדי שנה, ממחיש את חומרת הבעיה. ברחבי העולם, כמות החומרים השנתית שנמצאת בשימוש קבוע, מגיעה ל-2 מיליארד ק"ג. בארה"ב בלבד, למעלה מ-900,000 חוות חקלאיות, המשתרעות על פני כ-350,000 קמ"ר, משתמשות בחומרי הדברה ו-70% מהחיות הגדלות בהן מטופלות אף הן בחומרים הכימיים המזיקים.

ריסוס נזקים

(dan_FreeDigitalPhotos.net)

בעבר, חומרי ההדברה איפשרו לנו לגדל את כמויות המזון העצומות שנדרשו כדי להאכיל את העולם. אין ספק שחייהם של מיליוני אנשים ניצלו הודות לשימוש בחומרי הדברה. עם זאת, המצב בחזית המלחמה בחרקים השתפר מאז משמעותית. שיטות חדשות וטבעיות של לוחמה בחרקים פותחו, אך לא הוכנסו לשימוש נרחב. החוות המסחריות נמנעו מלשפר את הבטיחות, כיוון שלא רצו לקצץ ברווחים, והחקלאים הפרטיים שוכנעו שהחומרים הכימיים המסוכנים דווקא בטוחים מאוד לשימוש.

לא רק בחוות חקלאיות

אין זה מקרה שהשכיחות הגבוהה ביותר של מחלות סרטן מסוג לימפומה ולויקמיה נרשמה בקרב אנשים שעובדים או עבדו בחוות חקלאיות. הדבר נכון גם לגבי שיעורי התחלואה בפרקינסון. החקלאים שהתפתו להאמין בבטיחותם של חומרים כימיים מסוכנים, ריססו את התוצרת החקלאית שלהם בחומרים קוטלי חרקים, קוטלי עשבים וקוטלי פטריות. באותו זמן, גם הם ובני משפחתם ספגו את החומרים המזיקים.

במהלך לימודי התזונה שלי פגשתי כמה אנשים שעזבו את החוות החקלאיות שלהם, במיוחד באזור הסמוך לנהר המיסיסיפי, ארץ הכותנה. אחת המטופלות שלי, הסובלת ממחלה נוירולוגית, סיפרה לי על מטוסי ריסוס שהיו טסים מעל השדות שליד ביתה וממטירים גשם של חומרי הדברה על כל הסביבה. הילדים נהגו להתרוצץ בחצר ולהריח את ריחם החריף של החומרים הכימיים. עד מהרה נספג החומר בידיהם ובבגדיהם. אביה לא דאג בשל כך מכיוון שהסוכן אמר לו שהחומר בטוח לשימוש כמו מי מעיין.

הדברה השפעה

אובססיה לחיים נטולי מזיקים (Suat Eman_FreeDigitalPhotos.net)

אם אתם חושבים שאינכם חשופים לסיכון מכיוון שאינכם גרים בחווה חקלאית, אינכם אלא טועים. בגלל האובססיה הלאומית בארה"ב בנוגע לבתים נטולי חרקים ומדשאות מושלמות, אותם חומרים כימיים מציפים גם את השכונות העירוניות. בשכונה הקודמת שבה גרתי, הייתי רואה את משאית הגינון שנוסעת מבית לבית ומרססת בכל חצר שכבות עבות של קוטלי חרקים ועשבים על הדשא. היינו חייבים להתחבא בבתים עד שאדי הריסוס ייעלמו, ולהזהיר את הילדים לא לשחק בחצרות המרוססות.

כמה מחקרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של לויקמיה אצל ילדים, ואפילו אצל חיות מחמד, ששיחקו בחצרות שרוססו בחומרי הדברה. רוב ההורים שאיתם שוחחנו על הסכנות של ריסוס מדשאות ביתיות בחומרים כימיים, צחקו ואמרו שהם בטוחים שחברות הגינון היו מיידעות אותם אילו החומרים היו מסוכנים.

אחת השערוריות הגדולות ביותר בנושא חומרי הדברה התרחשה במיסיסיפי בשנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-20. כפי הנראה, אחד היזמים המקומיים וחבריו החליטו לפתוח חברת הדברה, וכדי לחסוך בהוצאות, השתמשו ברעל כותנה לריסוס דירות פרטיות. לאחר שהם נחשפו, הם נשלחו לכלא, ואת הבתים שרוססו בחומר הרעיל היה צורך להרוס. לצערם של רבים, אפילו חברות הדברה מורשות עלולות לגרום לכך שביתכם לא יהיה ראוי עוד למגורי אדם.

מתוך ספרו של ד"ר ראסל בליילוק, גילויים על רפואה ותזונה

ב-15.5.15 יתקיים הכנס האורגני הראשון בישראל לפרטים נוספים לחצו כאן

השאירו תגובה: