SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

זהירות ירקות – תחקיר ערוץ 2

מאת: חגית אריאלי – שיינפלד, רפואה איורוודית
נדמה כי גלית גוטמן ועוד קומץ אנשים, הם היחידים שהופתעו מתוצאות תחקיר ערוץ 2 בנוגע לשאריות חומרי ההדברה שנמצאו על מבחר פירות וירקות, הנמכרים במרכולים, בשווקים ורשתות השיווק הגדולות

ע"פ הגדרת משרד הבריאות, חומר הדברה הנו חומר כימי או תערובת חומרים כימיים המיועדים להגנת המזון מפני פגעים כגון חרקים, אקריות ,פטריות ,מכרסמים ,עשבים, נמטודות ומחלות אחרות הפוגעות בחיות משק ,בגידולים חקלאיים או במוצרי מזון.

הצורך והתרומה של חומרי הדברה ביצור מזון חשובים, כיוון ששימוש בחומרים אלו משפר את איכותו, כמותו וכן את המגוון וזמינותו של המזון. עם זאת תמיד עולה השאלה באם שאריות חומרי הדברה במזון מהווים סיכון בריאותי.

ניהול סיכונים

בשנת 2012 פרסמה היחידה לניהול סיכונים בשרות המזון הארצי, דו"ח בנושא "ניתוח הסיכונים משאריות חומרי הדברה במזון בישראל". במסגרת העבודה, נבחנו שאריות חומרי הדברה ב-5558 דוגמאות מזון שנלקחו מ-108 מוצרי מזון שונים שנדגמו בין השנים 2006 – 2010. בשנת 2010 היו מורשים בישראל לשימוש 274 חומרי הדברה פעילים ו-6 חומרים שהיו בשימוש בעבר ניתן היה למצוא עדיין במזונות כמזהמים סביבתיים.

ע"פ הממצאים ב-56.7% מהדוגמאות, נתגלו שאריות חומרי הדברה, כאשר ב-11.4% מהם, חומרי ההדברה היו מעל הרמה המותרת. עם זאת, קבע הדו"ח כי לגבי מרבית החומרים (253) קיים סיכון נמוך כתוצאה מחשיפה וצריכה ממושכת, "ע"פ הנתונים המצויים כיום". בעוד שב-27 חומרים, קיים סיכון תיאורטי בחשיפה ממושכת.

מהם אותם סיכונים?

למרבה הצער, הדו"ח לא מפרט סוגיה זו והנושא לוטה בערפל. עם זאת הדו"ח מציין כי יש להגביר את הפיקוח על חקלאים, לבדוק את שאלת רגישותם של אוכלוסיות כגון ילדים וזקנים (כיוון שהכבד והכליות שלהם מתקשים להיפטר מחומרים רעילים) ולצמצם את מספר הגידולים בהם נעשה שימוש בחומרי הדברה.

זאת ועוד, בעקבות הערכה מחודשת שהתקיימה בשנים 2011-12, חלו שינויים בהנחיות לשימוש בחומרי הדברה וחלקם נאסרו לשימוש בשנת 2013, ונוספים יוצאו מהרשימה במהלך 2014.  

ירקות

מה יעשה הצרכן הקטן?

חקלאים רבים גורסים כי תכשירי הדברה שמשמשים בחקלאות מתאפיינים בזמן פירוק מוגדר וידוע מראש של החומר הפעיל. ומן הסתם, הזמן שחולף מרגע הריסוס עד לרגע שהפרי או הירק מוצאים את דרכם למטבח הביתי שלנו הוא רב, ואם נשטוף את המוצרים, לא יוותר כמעט זכר לחומרים הבעייתיים. האומנם? מסתבר שבחלק מהשיטות המודרניות להדברת המזיקים נעשה הטיפול על ידי השקיה ועל ידי טפטוף (ולא על ידי ריסוס). בדרך זו חודרים חומרי ההדברה דרך השורשים אל הצמח ואל חלקי הצמח הנאכלים, כך שהזיהום של חומרי ההדברה הוא בתוך הפרי ולא על שטח פניו, כפי שקורה בריסוס. במקרה זה רחיצה או חיטוי לא יועילו.

בנוסף, בעבר ההנחה המקובלת הייתה כי רק חשיפה לריכוזים גבוהים של חומרים כימיים (ובמיוחד לאלו הנחשבים למשבשי פעילות המערכת האנדוקרינית) היא בעלת השפעה על גוף האדם. אך עדויות מדעיות חדשות מצביעות על כך כי ההשפעות של חומרים אלו נוצרות גם כתוצאה מחשיפה לריכוזים נמוכים. כיום ידוע גם כי מידת ההשפעה תלויה בגיל החשיפה וכן בנטייה וברגישות המסוימת של כל אדם ואדם. ע"פ פרסומי הקרן לבריאות וסביבה, מתברר  גם כי ההשלכות של שיבושים אנדוקריניים בסביבת הגנום, המולקולה והתא עשויים שלא להתגלות במשך שנים ארוכות, אך בכל זאת להיות מועברים מדור לדור!

מסיבות אלו ואחרות, משקיעים אנשים רבים מדי חודש את מיטב כספם ברכישת ירקות ופירות אורגניים. אולם כיוון שידם של אנשים רבים אינה משגת רכישת מוצרים אורגניים, השאלה הגדולה היא מה ניתן לעשות כדי לנטרל את השפעתם המזיקה של חומרי ריסוס והדברה, לצד חרקים, תולעים, כנימות וכד'? האם שטיפה במים פושרים מספקת? או שמא כדאי לקרצף את הפירות והירקות במברשת וסבון? האם יש צורך להשתמש בחומרי הניקוי הייעודיים הנמכרים לצורך כך? או שמא קילוף הקליפה מספיק? מתברר שלמרות שעל פניו מדובר בשאלות טריוויאליות, התשובות אינן ברורות מאליהן כלל וכלל.

בנוסף לחומרי ההדברה, יש לקחת בחשבון שבין העלים והתפרחות השונות אורבת לנו סכנה נוספת בדמותם של פתוגנים כדוגמת: אי קולי, סלמונלה, שיגלה ועוד, עקב השקיה של גידולי ירקות במי ביוב או במים שמנקזים הפרשות בע"ח באזורים חקלאיים, או אפילו עקב דישון של גידולים אורגניים בדשן אורגני שמקורו בהפרשות בע"ח. זכורה לחלקכם ודאי המגיפה שהתפרצה בקיץ 2011 באירופה וגבתה את מותם של עשרות אנשים ולמעלה מ-4000 אנשים שפיתחו תסמונת HUS  שלוותה בשלשולים דמיים, אנמיה חריפה ופגיעה בכליות, עקב הימצאותו של זן חדש של חיידק אי קולי בנבטים ( אורגניים אגב…).

מהי הדרך הנכונה לשטוף את הפירות והירקות שאנו צורכים?

ע"פ הנחיות המרכז הלאומי האמריקאי למידע בנושא הדברה (NPIC) קיימת חשיבות עליונה לשטיפת ירקות ופירות במים, כאשר קיימת עדיפות לשטיפה במים זורמים לעומת השרייה.
מומלץ לשפשף את קליפתם של פירות וירקות בעלי קליפה עבה, או שעירה כגון: אפרסק, תפוח אדמה וכד', באמצעות מברשת, תחת מים זורמים. גם לטמפרטורת המים יש חשיבות, ועדיף להשתמש במים קרים ולא בחמים!

נוהגים לשטוף עם סבון כלים או חומרי ניקוי אחרים? מתברר שזו טעות נפוצה. לפי דעת מומחים נוזלים לשטיפת ירקות ופירות לא יעילים יותר משטיפה במים, זאת ועוד, מומחים מסבירים כי בשונה מכלי מטבח, לירקות ופירות יש נקבוביות ולכן סבון כלים או חומרי הלבנה, עשויים להילכד או להיספג ע"י הנקבוביות, עד שיהיה קשה לשטוף ולהסיר גם אותם. בנוסף, במקרה והפרי או הירק טופלו בשעווה, חומרי הדברה עשויים להילכד תחת השעווה והשטיפה לא תהיה יעילה. כך שבאופן פרדוקסלי, דווקא שטיפה בחומרים המיועדים לכך לכאורה, גורמת לנו להוסיף עוד שאריות או משקעים.

ואם נקלף את הפרי/ירק? האם נקטין את הסיכון? מתברר שלא בהכרח. שאלת חדירות חומרי ההדברה מבעד לקליפה אינה חד משמעית. בנוסף, יש הגורסים שגם לפני קילוף הקליפה חשוב לשטוף את הפרי ו/או הירק, על מנת למנוע הידבקות של חומרי ההדברה לסכין או למשטח החיתוך, דבר שעלול לגרום כשלעצמו לזיהום נוסף. לאחר שנחתך, יש לאכול את הפרי/ירק או לשמור אותו בקירור. לא מומלץ לרכוש ירקות חתוכים שאינם נשמרים בקירור. בסיום השטיפה, כדאי לנגב את הפרי/ירק במגבת נייר לצורך הסרה נוספת של בקטריות וחומרי הדברה.

מה הדין לגבי ירקות עליים? יש להפריד את העלים ולהשרות אותם בקערת מים קרים למשך מספר דקות ולייבש. ניתן להוסיף מעט חומץ למים. כנ"ל לגבי ירקות בעלי תפרחות כדוגמת כרובית, ברוקולי וחסה.

ע"פ המלצות של המחלקה למדעי המזון ותזונת האדם באוניברסיטת מיין שבארה"ב, יש יתרון לשימוש במים מזוקקים לשטיפת ירקות ופירות, כדי למנוע הדבקה של מזהמים, כיוון שהללו עברו טיהור.

בהקשר זה חשוב לציין גם את חשיבות ניקוי משטחי העבודה (לוח עץ, שיש, צלחת, מגש) והפרדת הפסולת מהמשטחים, כיוון שכאמור, חיידקים וחומרי הדברה הנמצאים על הקליפה יכולים לעבור לתוך הפרי/ירק, כאשר הוא נחתך או מקולף.

אופציה נוספת היא שימוש בגז אוזון, שהפך לפתרון פופולארי להארכת חיי המדף של מוצרים שונים, כמו גם לקטילת ומניעת פטריות, עובש וכד', ונמכר אף לשימוש במקררים ביתיים. אם כי לא ברורה יעילותו לגבי נטרול השפעתם של חומרי ריסוס והדברה.

למרות האמור, חשוב לציין כי בכל מקרה, שום שיטה שננקוט בה לא תבטיח לנו הסרה של כל החומרים ב-100%.  

אריזות מוכנות של ירקות שטופים

כדי להקל על חייו של האדם המודרני, גם את הירקות הכניסו לנו לאריזות מרשרשות, מוכנים לתיבול ואכילה. ע"פ נתונים משנת 2005, מוערך שוק הירקות החתוכים והמצוננים ב-100 מיליון שקלים חדשים בשנה, ויש להניח שבעקבות המודעות לתזונה בריאה וחשיבות אכילתם של ירקות ופירות, המספרים נמצאים בעלייה. מתברר שהשטיפה של הירקות הללו נעשית באמצעות שטיפה בחומרים כימיים, בדר"כ ב-CHLORINE, דהיינו בכלור! על מנת להסיר שאריות של חיידקים, שמרים וחומרי הדברה..

ע"פ הנחיות משרד הבריאות מ-2006 הנוגעות לחומרי חיטוי לפרות וירקות המיועדים לעיבוד תעשייתי או לטיפול בבתי אריזה, מורשים היצרנים להשתמש בחומרים הבאים: חומצה תת כלורית, תת כלורית הנתרן/סידן, חומצה פרוקסיאצטית – דהיינו שילוב של מי חמצן עם חומצה אצטית, תמיסות נתרן כלורית מוחמצות ו/או תרכובות אמוניום רביעוני, כאשר קיימת הגבלה לגבי הריכוזים השונים המותרים. כאילו לא די בחומרים המיותרים המגיעים אלינו לצלחת, אנחנו צריכים "אורחים" נוספים? ומה השפעתם על בריאותנו? האם נשטפים במים או מותירים גם הם את עקבותיהם? 

כך או כך, חשוב להדגיש כי בסופו של דבר ירקות ופירות הם המרכיב החשוב ביותר בסל המזון שלנו, ולמרות האמור, השפעתן של שאריות חומרי הריסוס וההדברה, בטלה בשישים למול יתרונותיהם התזונתיים ורבי העוצמה של מתנות אמא טבע. 

 

השאירו תגובה:
  1. סניף

    מאוד חשוב להבין שהציבור הוא זה שמעודד את הגידול המרוסס. מסיבה אחת פשוטה, שהוא קונה אותו. ככל שיותר אנשים יקנו אורגני כך הוא יהיה השוק התחרותי והשולט וכך ירדו המחירים.

  2. שרי

    מה עם מנקה פירות וירקות אקולוגיהמיוצר מרכיבים טיביים ואינו מכיל פטרוכימיקלים ו-SLS ???כדוגמת ECOFRIEND

  3. גל

    מה שנשאר כרגע לעשות זה לקלף הכל
    יש כיום בשוק ציוד שיודע לקלף גם עגבנייה ופלפל
    לאחר הקילוף לא נשארת הדברה

  4. אבנר

    1.מדנגים=טיפול בשעווה בשפתך,רק פרות שאת קליפתם מקלפים לכן מה שכתבת לא רלבנטי.
    2.אם יש נקבוביות לתוכן חודר הסבון אז מה קרה לחומרי ההדברה?

    הפניקה שאת וכמוך מייצרים מטריפה את דעת הציבור,במיוחד אמהות לילדים.
    ההרגשה שלהן שבכל פינה אורב איזה שד או דרקון.
    להזכירך-האויר מלא מזהמים החודרים ישר לדם דרך הראות
    תאונות דרכים ואחרות ועוד סכנות נוראות.
    כל חומרי ההדברה היום מתפרקים תוך פרקי זמן כאלו ואחרים לחומרים לא רעילים.
    לרוב האנשים אין זמן להתעסק כל היום בבריאותם.
    מספיק לשטוף ירקות ופרות הנאכלים עם קליפתם עם מים וסבון.
    כל שאר "ההגנות" עוזרות,אולי,לשקט הנפשי ולא עיניינית.