SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

11_flyR

Powered by WP Bannerize

זהירות הנדסה גנטית

מאת: רומי חוכמה, נטורופתית ואירידיולוגית
לאחרונה נוסף לזירה אויב חדש: המזון המהונדס גנטית. אולם את תוצאותיו ניתן לראות היטב במספר מטופלים הולך וגובר הסובל מבעיות עיכול שונות

כארידיולוגית אני מאבחנת באמצעות קשתית העין בעיות ומחלות רבות, הן בשלב הפוטנציאלי והן בשלבים המתקדמים. רוב המחלות, גם אם הן גנטיות, מתפרצות עקב אורח חיים קלוקל, ג'אנק פוד, זיהום אוויר סטרס וכדומה.

לאחרונה נוסף לזירה אויב חדש, אותו איני יכולה לזהות בקשתית העין: המזון המהונדס גנטית. אולם את תוצאותיו אני רואה היטב במספר מטופלים הולך וגובר הסובל מבעיות עיכול שונות (מעולם לדוגמה לא היה אחוז כה גדול של אנשים רגישים לגלוטן, חולים בצליאק וסובלים ממחלות דלקתיות במעיים) שכן העיכול המתמשך של מזון לא טבעי – מהונדס גנטית פוגם לאורך זמן ב DNA של מערכת העיכול ,כלומר בפלורה של המעיים, ונוצרים חיידקים אחרים (מוטציות) דבר אותו ניתן לראות בבירור בחיות מעבדה.

מה פירוש GMO – הנדסה גנטית – בתחום המזון והחקלאות? 

הנדסה גנטית כרוכה בהחדרת גן זר לתוך רצף ה DNA של האורגניזם באופן מלאכותי, ללא תהליך רבייה טבעי אשר עשוי להוביל השפעות בלתי צפיות ובלתי מכוונות ביבולים. לדוגמא – למנוע מחרקים לתקוף את הצמח.

כיום בצמחי התירס, הסויה למשל , המשמשים כחומרי גלם בסיסיים למוצרי מזון רבים, מוחדרים גנים זרים (בעיקר של ווירוסים או בקטריות) שלא בדרך של רבייה טבעית כמו בהשבחה גנטית .
למזון מהונדס גנטית יש השלכות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות. יש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולעקוב, והכי חשוב: צריך שלנו הצרכנים תהיה האפשרות לבחור אם אנחנו מוכנים או לא מוכנים לקחת את הסיכון- מזון מהונדס גנטית חייב להיות מסומן.

ביותר מ 50 מדינות בעולם וביניהן: אנגליה, צרפת, הודו ואוסטרליה קיימים מנגנוני פיקוח וחובת סימון מוצרי מזון מהונדסים גנטית. בארץ לעומת זאת נותרנו ללא שום מנגנון פיקוח, רגולציה או יכולת בחירה לגבי המזון המהונדס גנטית אותו אנו צורכים ללא ידיעתנו.   

השבחה טבעית- אבולוציה יזומה

השבחה הוא תהליך שמתרחש כבר אלפי שנים. בעצם, כל המזון שאנו אוכלים כיום (כולל כל המזון האורגני…) עבר בשלב מסוים השבחה גנטית, כדי שיתאים יותר למאכל אדם, לגידול חקלאי וכו. כשמדברים על השבחה גנטית מתכוונים למעשה להכלאות בין צמחים שונים (אבל מאותו מין – מכליאים תירס עם תירס אחר, לא עם עגבניה). לאחר מכן בוררים, בין ה´צאצאים´ של אותם זוג תירסים, את אלו שמכילים את התכונות שאנו מעוניינים בהם, ואותם ממשיכים להרבות. באופן כזה, ניתן ליצור צמחים גדולים יותר, בעלי חיי מדף ארוכים יותר וכו´.

דוגמאות לגידולים שעברו הנדסה גנטית

שעורה- עמידות לווירוסים
בוטנים- עמידות לוירוסים
קנולה- עמידות לקוטלי עשבים
תירס- התנגדות לחרקים, עמידות לקוטלי עשבים
אורז- עמידות לקוטלי עשבים
תפו"א- עמידות לחרקים ווירוסים, עמידות לקוטל עשבים
סלק סוכר- עמידות לקוטלי עשבים
עגבניות- עיכוב הבשלה, הארכת חיי מדף

הטענות בזכות ההנדסה הגנטית:

1.מלחמה במחסור עתידי במזון עקב גידול האוכלוסין

2. הפחתת זיהום הסביבה החנקן- בחקלאות המודרנית מעשירים את הקרקע בחנקן על ידי שימוש בדשן המזהם את הסביבה ומי התהום. על ידי גידול מינים שהונדסו גנטית לעמידות לריכוז חנקן נמוך בקרקע ניתן להפחית משמעותית זיהום זה.

3.הקטנת צריכת מים- ניתן להקטין את צריכת המים לצורך הגידול על ידי פיתוח זנים עמידים ליובש .

 

סכנות בהנדסה גנטית 

בריאותית

מזונות שעברו תמורות גנטיות מפליגות אינם מזוהים על ידי הגוף, ועלולים לגרום לתגובות רגישות כמו כאבי ראש, עייפות, עלייה במשקל, צבירת נוזלים, הפרעות ריכוז, מחלות מעיים דלקתיות ואחרות בהן מופעלת מערכת החיסון שמזהה את המזון כגורם זר. 

יותר כימיקלים, יותר זיהום, יותר הדברה

בעיה גדולה שנוצרה בעקבות גידול הצמחים המהונדסים היא שעם הזמן הם מצריכים יותר ויותר חומרי הדברה, משום שהחרקים מפתחים עמידות אל מול הצמחים המהונדסים והופכים לחזקים יותר. גם העשבים מפתחים עמידות אל מול אותם קוטלי העשבים ולאחר כמה שנים יש צורך בקוטלי עשבים חזקים יותר.

אי עמידות של הזן מול תנאי אקלים שונים

קיימת בעיה ענקית עם השתלטות זרעים מהונדסים גנטית על מגוון הרחב של צמחים בעולם.ידוע שבכל אזור גיאוגרפי ישנם צמחים שמותאמים לתנאי האקלים ספציפיים.
בעקבות הדבקה עם זרעים מהונדסים נקבל זרעים אחידים שלא בהכרח יתאימו לסביבה המקומית ולתנאי האקלים. (למשל, כותנה שצורכת יותר מיים באזור יבש)

הרעלה של מגוון חרקים מועילים

חברת "מונסנטו" לדוגמה יצרה זרעים שמטרתם להרוג מזיקים באמצעות הטוקסין BT שנמצא בתוכם. אולם לעיתים הם מרעילים גם חרקים שלא רק שאינם מזיקים אלא מועילים, דבר המשפיע על האורגניזם שעומד יותר גבוה בשרשרת המזון.

המגוון הביולוגי

המגוון הביולוגי מבטא את השונות וגיוון היצורים מכל מארגי המזון במערכת האקולוגית ומאפשר את הישרדותם של זנים אל מול הטבע המשתנה.
הסכנה נמצאת בעובדה כי זרעים מהנדסה גנטית מתפשטים בטבע ומתרבים עם צמחים טבעיים ובכך מזהמים את הסביבה. תהליך זה הוא בלתי צפוי ובלתי נשלט זרעים שהונדסו גנטית  הינם מאוד דומיננטיים והם משתלטים בקלות על שדות זרעים רגילים הנמצאים לידם. שחרור זה הוא "זיהום גנטי" שמהווה איום רציני.

נחתמה אמנה בנלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי ובטיחות האדם מעל 50 מדינות בעולם מחייבות סימון של מוצרי  מזון המכילים רכיבים מהונדסים גנטית.
בנוסף יש מדינות בהן אסור על פי חוק לגדל לצרכים מסחריים צמחים מהונדסים גנטית כמו בצרפת.

בארצות הברית אין סימון למזון שמהונדס גנטית לכן עלינו להיזהר במוצרים המגיעים מאמריקה במיוחד מאכלים האהובים על הורים וילדים כמו דגני בוקר למיניהם, וחמאת בוטנים.

בישראל נמכרים מוצרי מזון רבים אשר מכילים רכיבים שעברו הנדסה גנטית, אבל העובדה הזו אינה מצוינת על גבי האריזה ולציבור אין דרך לדעת על כך. בקרוב, כך מתכננים במשרד הבריאות, זה עומד להשתנות, וחברות המזון יחויבו לסמן מוצרים מהונדסים לטובת הצרכנים שמעוניינים לדעת מה בדיוק הם אוכלים.

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-80 אחוז מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית, וכן כ-30 אחוז מגידולי התירס וכ-20 אחוז מהקנולה מהונדסים גנטית. בחלק ממדינות אירופה קיימת התנגדות ציבורית ליבוא מוצרים מהונדסים, ובכל רחבי האיחוד האירופי, כמו גם באוסטרליה, ניו זילנד ויפן, קיימת חובה לסמן מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים, לרוב באותיות GMO שמשמעותן: Genetically modified.

על מדפי רשתות השיווק בישראל ממשיכים להימכר מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים – ביניהם חלק מדגני הבוקר המבוססים על תירס מהונדס, חטיפים המכילים סירופ מתירס מהונדס ומוצרים המכילים סויה מהונדסת – בלי שהצרכנים יודעים על כך. הדרישה לסימון מגיעה גם מכיוונם של שומרי כשרות וצמחונים, שבנסיבות מסוימות החדרת הגנים הזרים למוצר עלולה לסתור את אמונתם או השקפתם.

החקלאות האורגנית לא פותרת את הבעיה, אלא אם כן התוצרת מסומנת ב-'נקי מהנדסה גנטית', 'יש אורגני מהונדס'.

טיפים איך לא ליפול בפח

-להסתכל על רשימת מרכיבים במוצרים.

-לחם וכל מוצר המכיל חיטה (אלא אם כן מסומן בפרוש שהחיטה או הלחם נקיים מהנדסה).

-לבדוק היטב במוצרים שמכילים סויה או תירס שרשום עליהם – לא מהונדס גנטי.

-לא לקנות שמן קנולה שהינו מהונדס גנטית.

-יש להימנע ממוצרים שמגיעים מארה"ב וקנדה אם לא כתוב עליהם שאינם מהונדסים גנטית לדוגמא כמו – קורנפלקס, חטיפי אנרגיה וחמאת בוטנים.

 

השאירו תגובה:
  1. אייל

    עד כמה שידוע לי החוק והתקן האורגני קובעים שכל מה שבפיקוח הוא לא מהונדס.
    מאיפה לך שזה לא כך?

  2. Yul

    סרט מעולה העושק בנושא ההנדסה הגנטית. חפשו ביוטיוב seeds of death.

  3. רומי חוכמה

    צמחים מהונדסים גנטית בארה"ב הגדלים בצורת גידול אורגנית הוא יהיה "אורגני"

  4. מרינה

    שלום רומי,
    דיברתי לפני שנה עם משרד הבריאות והם אמרו שנכון לאותו היום אין בישראל גידולים מסחריים של GMO.
    מה את חושבת על זה?

  5. חן

    למשל, פעם היא אומרת "השבחה" ופעם "השבחה גנטית", ולא ברור אם היא מתכוונת שלני דברים שונים. וזו רק דוגמית.

  6. גליה

    האם הכוונה היא לגריסים/גריסי פנינה שאנו קונים במרכולים ?
    האם כל העגבניות והלחמים בשוק ובמרכולים מהונדסים גנטית? לא הצלחתי להבין זאת מהמאמר.

    שימו לב (אולי פספסתי)לגבי הטופו שיהיה רשום שאינו מהונדס גנטית.

  7. זיו

    תמיד שמעתי ששמן לא ממש בריא אבל אם כבר משתמשים בשמן אז עדיף קנולה, עכשיו אני מבין אחרת, אז מה כן? איזה שמן הייתם ממליצים?

  8. רומי חוכמה

    היי מרינה,באתר משרד הבריאות נכתב במפורש כי "בארץ אין תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית" , והתקנות בנושא באתר משרד החקלאות (משנת 2005) מתייחסות לניסויים ולא לגידול למטרות מסחריות.

  9. רומי חוכמה

    היי חן, גריסי פנינה זה שעורה. רוב הגריסים מיובאים מחו"ל וסביר להניח שהם מהונדסים גנטית.
    בארץ אין עגבניות מהונדסות גנטית.
    רוב החיטה מיובאת מארצות הברית ולכן סביר שהיא מהונדסת.

  10. רומי חוכמה

    היי חן, השבחה והשבחה גנטית זה אותו הדבר.

  11. רומי חוכמה

    היי זיו , מומלץ שמן זית בכבישה קרה ושמן קוקוס אורגני.

  12. שי פליישון

    שלום רב רומי

    שמי שי, אני דוקטוראנט לביולוגיה ממכון וייצמן. קראתי את מאמרך, ואני כמו כן קראתי מידע רב על הנושא בספרות המדעית.
    האם יש מאמר מדעי שתומך בטענותייך? ואם לא אז אשמח לדעת על מה את מסתמכת בכתבתך

    בתודה
    שי

  13. רומי חוכמה

    היי שיי, יש הרבה חומר באינטרנט על הנדסה גנטית ונזקיה. הדף לא יכיל את האתרים.
    הייתי ממליצה לך על כתבה אחת מני רבות שפורסמו שמבוססת על מחקרים. .http://www.ynet.co.il/arti046,00.hcles/0,7340,L-3532tml

  14. שי פליישון

    אני שואל אותך לגבי מחקר מדעי כלשהו. האם יש איזשהו כמות מחקרים שאת מסתמכת עליהם או שמא הנתונים מבוססים על שמועות מבלוגים ואתרים לא מקצועיים?

    נ.ב- YNET זה לא עיתון מדעי.

  15. שאול

    כל מחפשי המחקרים למיניהם שכחו כנראה שמישהו עשיר צריך לממן אותם. מי לדעתם יעז לממן מחקרים על נזקים בריאותיים של הנדסה גנטית? האם הממשלות, שרוצות להאכיל יותר פיות בעולם הרעב? האם התעשייה החקלאית, שהיא המרוויחה הכי גדולה מההנדסה הגנטית? כולנו רק צריכים לאחל לעצמנו שעל נזקי ההנדסה הגנטית לא נשלם באיחור, כמו ששילמנו על נזקי העישון.

  16. שי פליישון

    כותבת המאמר מציגה ראיות לכאורה לכל מיני תופעות שלטענתה יש קשר ביניהן להנדסה גנטית ולמעלה מכך מציגה הסברים ודוגמאות.
    אני מעוניין לדעת על מה התבססה הכתבה. האם מדובר במחשבות אישיות וספקולציות או שמא במידע ממשי שהכותבת נחשפה אליו בעת תחקיר שביצעה.

  17. שי פליישון

    לדוגמא – את כותבת בתגובות כאן על שעורה מהונדסת גנטית. האם תוכלי לספר היכן קראת על קיומה של שעורה זו ?

  18. מולי

    היי
    האם ידע לך אם תהיה חובת כיתוב על מוצרים אם הם מהונדסים ?