Trima_saffron

Powered by WP Bannerize

Elima_01

Powered by WP Bannerize

על חיידקים ואנשים

מאת: ארבל בן
מה ההבדל בין חיידקים פרוביוטיים מיובשים לחיידקים בתמיסה נוזלית או לחיידקים מוקפאים ומדוע לחיידקים בתמיסה יש יתרון רפואי בולט? ארבל בן מחברת "ביוזה דנמרק", המתמחה בגידול חיידקים ושיווקם בנוזל, מסבירה איך זה עובד. כתבה פרסומית

כאשר מדברים על המערכת החיסונית, אצל מרביתנו יצוצו מחשבות על נוגדנים, אנזימים, דלקות או זיכרון חיסוני – והרשימה עוד ארוכה. מביני דבר ייחסו חשיבות לתפקוד תקין של חסמים אנטומיים כמו העור, הריריות במערכות העיכול, הנשימה, אברי המין, וההפרשה – או כל מערכת שחוצצת בין האיברים הפנימיים לבין האברים החיצוניים.

חיידקים? כן, בהחלט. אצל מרביתנו חיידקים נתפסים באופן שלילי כמחוללי מחלות. למעשה, רוב רובם של החיידקים המוכרים למדע כיום אינם פתוגניים (מחוללי מחלה) וגם נוכחות של חיידקים כאלה אינה מעידה בהכרח על אי תקינות או חולי. להמחשה: אוכלוסיית חיידקי מעיים תקינה מכילה כ-15% חיידקים פתוגנים. כאשר שיעור זה גדל, הפונדקאי, כלומר אנו, נחלה או נסבול מתסמינים כמו כיבים, דלקות, גזים ובעיות עיכול שונות. אין דרך, וחשוב יותר – אין שום סיבה – להיפטר מהחיידקים הפתוגניים, כל עוד הם מאוזנים עם החיידקים הפרוביוטיים.

חיים ביחד

סימביוזה היא יחסי גומלין בין שני יצורים או יותר, החיים בצמידות ותלויים זה בזה. כיום מעריכים כי בגוף האדם קיימים 500-300  זני בקטריה שונים. מספרם גדול פי 10 ממספר תאי הגוף ומונה כ-כמאה טריליון (10 בחזקת 14) תאים מיקרוביאליים חיים שמרביתם חיידקים. תאים אלה נמצאים במערכת העיכול שלנו, על עורנו, במערכות הנשימה, ההפרשה והמין, ובעצם בכל איבר החוצץ בין הפנים לחוץ, עד כדי כך שהחיידקים מהווים כ-2% ממשקל גופנו.
נשמע מלחיץ? אין סיבה – אנחנו צריכים את החיידקים בדיוק כמו שהם צריכים אותנו, הפונדקאים שמארחים אותם. אנו מספקים להם בית גידול ומזון והם בתמורה עוזרים לנו לעכל ושומרים על הבריאות שלנו.

כל זה נכון כמובן רק בתנאי שהאיזון המיקרוביאלי המתאים נשמר. בכל אזור בגוף האיזון משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. חיידק המתאים לאזור מסוים בגוף יכול להיחשב לפתוגן באזור אחר. זו הסיבה לכך שחיידקי צואה גורמים לדלקות בשתן. חיידקים אינם מאכלסים את האברים הפנימיים. אלה נשארים סטריליים, כל עוד הרקמות החוצצות בין הסביבה החיצונית לבין הסביבה הפנימית נשארות שלמות ובריאות.

אחרי שהבנו מהם הכוחות הפועלים בגוף, נוכל להבין מהן התועלות העיקריות המיוחסות לחיידקים פרוביוטים. התועלות נחלקות לשלושה תחומים: עיכול, חיסון והשפעה על רמת הדלקתיות בגוף.

עיכול –  חיידקי המעי הפרוביוטיים מפרישים אנזימי עיכול וחומצות המסייעים בפירוק המזון הלא מעוכל, מתסיסים סוכרים, מפרקים חלבונים ושומנים ויוצרים חומצות שומן קצרות החיוניות לגוף. בנוסף הם חיוניים להתפתחות תאי דופן המעי והגנתם. מחקרים מראים שחיידקי המעי שותפים בסינתזת ויטמינים כמו ויטמין K, ויטמינים מקבוצתB  ובכלל זה B12 (ויטמין זה, שרבים טוענים כי הוא מגיע ממוצרי בשר, נוצר למעשה בגוף החיה וגם בגוף האדם מחיידקי המעי המצויים בו). חיידקי המעי אף מסייעים בקליטת סידן, מגנזיום וברזל ממערכת העיכול אל הדם.

חיסון – מעצם קיומם, החיידקים הפרוביוטיים מהווים מגן מפני פתוגנים שמנסים לפלוש לגוף הפונדקאי. ההגנה מתאפשרת תודות לחומרים אנטיביוטיים טבעיים, כמו אצידולין, בקטריוצין, לקטוצידין וחומרים נוספים, שאותם חיידקים אלה מייצרים. זאת ועוד: במערכת העיכול יכולת הפירוק של החיידקים הפרוביוטיים מונעת מחומרים שהגוף רגיש אליהם להגיע אל הרקמות החיסוניות. בכך נמנעת הפרשה של נוגדנים אלרגנים (lgE) ואיתה הפעלת תגובה חיסונית שעלולה בהמשך להתבטא כדלקת או כתגובה אלרגית.

השפעה על רמות הדלקתיות – מחקרים מצאו שהתקשרות רצף החומר התורשתי, הדנ"א, של החיידקים הפרוביוטיים  לתאי המעי גורמת בסופו של תהליך לירידה ברמת הדלקתיות. בכך בעצם לחיידקים יכולת השפעה חיובית על גופנו במצבי חולי שאינם נגרמים בהכרח מפתוגנים, למשל דלקות מפרקים.

תוספים ומה שביניהם

לאור תרומתם הרבה של החיידקים הפרוביוטיים לבריאות האדם, קיימים בשוק תוספים רבים שמטרתם לספק לנו בצורה נוחה את החיידקים הללו. ישנם הבדלים רבים בין התוספים השונים. אתמקד בהבדל עיקרי המשפיע על יעילות המוצר והוא זמינותם של החיידקים הפרוביוטיים. כיום ניתן לרכוש חיידקים מוקפאים, מיובשים או חיים בתמיסה נוזלית.

עקומת גדילה של חיידקים כוללת ארבעה שלבים. השלב הראשון הוא שלב ההסתגלות (שלב ה-lag), שבו החיידקים מתרגלים לתנאים החדשים, למזון ולסביבה, לפני שהם מתחילים להתרבות. אורכו של שלב זה משמעותי ביותר למשך הזמן שבו תחול השפעת החיידקים הפרוביוטיים, ולכן ככל שהתנאים יהיו קשים יותר, כך מספר החיידקים שישרוד יהיה קטן יותר וזמן ההתאוששות שלהם יהיה ארוך יותר. לחיידקים מיובשים שלב נוסף מקדים של "חזרה לחיים", שאינו קיים בשתי הצורות האחרות של התוספים – חיידקים מוקפאים וחיידקים בתמיסה נוזלית. את שלב החזרה לחיים מרבית החיידקים אינם עוברים "בשלום", ולכן רוב החיידקים הדרושים לגוף אינם זמינים. בשל כך נמכרות כתוסף כמוסות המכילות עשרות מיליארדי חיידקים, וזאת על אף שלפי ארגוני הבריאות העולמיים, כמות הפרוביוטיקה המומלצת עומדת על 1 מיליארד חיידקים פרוביוטיים ליום לאדם.

החיידקים המיובשים חייבים לעבור תהליך ציפוי להגנה מפני חומציות הקיבה. בשל כך השפעתם תחול רק מהמעי הדק למעי הגס ובהמשך מערכת העיכול, זאת בעוד חיידקים מוקפאים או בתמיסה נוזלית ישפיעו מרגע הבליעה על כל מערכת העיכול, כולל הגרון, הוושט והקיבה. החיידקים הפרוביוטיים המוקפאים או המצויים בתמיסה יותר עמידים לחומציות הקיבה. החיידק לקטובצילוס אצידופולוס חי גם ברמת pH של 3.5 (רמה חומצית מאוד). עם פרוביוטיקה נוזלית ניתן אף לשטוף את חלל הפה ולמנוע הצטברות חיידקים פתוגנים הגורמים לריח פה רע, לדלקות חניכיים ולחורים.

דרישות השוק והצרכן לחיי מדף ארוכים ולמוצר קטן שאינו דורש הרבה התעסקות והקפדה, הביאו להצפת המדפים במוצרים המכילים חיידקים מיובשים, שנמכרים בקפסולות או באבקות עם ציפוי כימי המגן עליהם מפני חומציות הקיבה. למעשה, מבין שלוש האפשרויות לצרוך פרוביוטיקה, כתוסף יבש, קפוא או נוזלי, נטילת קפסולות של חיידקים מיובשים היא הצורה הכי פחות יעילה.

ויטה ביוזה הוא תוסף פרוביוטי נוזלי ואורגני, המיוצר על ידי חברת "ביוזה" מדנמרק. ביוזה דנמרק היא החברה הראשונה בעולם שייצרה ושיווקה מוצרי פרוביוטיקה נוזליים לבני אדם והצליחה לספק מוצר נוזלי המכיל חיידקים חיים שעברו תסיסה (פרמנטציה) ומוחזקים בתנאים ייחודיים המאפשרים חיי מדף ארוכים. ויטה ביוזה הוא מוצר הדגל של החברה ויש לו מוטינין ארוך שנים. המדיום הנוזלי הייחודי מאפשר מגוון רחב של צורות טיפול, פנימי או חיצוני, ושליטה על המינונים הנצרכים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר www.biosa-il.com.

מקורות לכתיבה ולהעמקה בנושא:

Guarner, F. & Malageladg, J.R (2003). Gut flora in health and disease. The lancet, Vol 360, 512-519.
Madigan, M. T. & Martino, J. M. & Sthal, D.A. & Clarck, D.P. (2006), Brock Biology of Microrganizmin. (13th Ed). Pearson.
Rachmilewitz, D. Katakura, K.  Karmeli, F.  Hayashi, T.  Reinus, C.  Rudensky, B.  Akira, S. Takeda, K. Lee, J. Takabayashi, K. & Raz, E. (2004). Toll-like receptor 9 signaling mediates the anti-inflammatory effects of probiotics in murine experimental colitis. Gastroenterolgy, Vol 126, 520-528

השאירו תגובה:
  1. אפרת כהן

    שלום. אני נטורופתית. אשמח לקבל דוגמית למוצר הזה.
    תודה

  2. עוזר שרון

    שלום אשמח לקבל את האיימל של ארבל בן כדי להתייעץ בנושא

  3. מיכל

    מעונינת בדוגמית של חידקים חיוביים בצורה נוזלית
    תודה
    מיכל

  4. דינה קרטן

    מעונינית בדוגמית .

  5. עופרה יאגר

    שלום
    אני מעוניינת לקבל דוגמית מהמוצר.
    בברכה
    עופרה

  6. ארבל בן

    מכיוון שפרוביוטיקה אינה אקמול חד פעמי, אלא טיפול נכון בה לוקח זמן (פרט לדיזנטריה או נגעי עור)
    אין אנו מחזיקים דוגמיות.
    עמכם הסליחה.

    מטפלים אשר מעוניינים לקבל עוד פרטים על המוצר וליצור שיתופי פעולה מוזמנים ליצור איתי קשר.

  7. ולדימיר וייסר

    You didn't mention about gel kind of probiotics. Its more effective, possible to use many times the same balls of probiotics and many other properties and applications
    0507707302 mishpahavaiser1416 – skype