Powered by WP Bannerize

Powered by WP Bannerize

האבסורד הכי גדול: קפאין

מאת: סטפן צ'רניסקה, מחבר "להעיר את שוטי הקפאין", הוצאת פוקוס
אפילו המונח הפסקת קפה הוא אבסורדי. מדוע? מפני שהתוצאה הישירה של צריכת קפה היא רק לחץ גדול יותר במוח ויכולת התמודדות קטנה יותר בחיים

אם תשאלו אנשים מה הקפאין עושה להם, רבים יאמרו כי הוא מחדד את השכל. אולם תפיסה זו נכונה רק במובן זה שהלחץ מגביר את העירנות. ידוע, למשל, שיש לנו נטייה לזכור אירועים טראומתיים בבהירות רבה. כל אחד זוכר מה הוא עשה ביום שבו נפלו מגדלי התאומים. לפני מאות שנים היה זה מנגנון של הישרדות שעזר לנו לזכור ולהימנע ממצבים מסוכנים, כשיכולת זו הייתה למעשה ההבדל שבין חיים ומוות.

אולם כיום, מיליוני אנשים יוצרים לחץ מלאכותי בצריכת קפאין פעמים רבות ביום, ואחר כך הם מתפעלים איך הוא 'מחדד' להם את השכל.

אז מה הן השלכותיו השליליות של הקפאין על השכל ועל הרגש, ומה באמת קורה למוח ולמערכת העצבים כשהם נתונים בלחץ מתמיד.

מחקרים מראים חד-משמעית כי קפאין תורם לחרדה, לרגזנות, להתקפי פאניקה, לדיכאון ולכעס. עם רמות גבוהות של קפאין בדם, גם טִרדה קטנה בחיים יכולה לקבל מימדים טראגיים. האירוניה, כמובן, היא שכאשר אנשים נתונים במצוקה, הם נוטים לשתות עוד קפה.

על פניו דבר זה נראה הגיוני, מפני שמרבית הזמן נדמה לנו שאנו זקוקים לעוד מעט אנרגיה. אולם מה שמקבלים מן הקפאין הוא לא אנרגיה, אלא לחץ מטבולי ונוירולוגי.

אומרים לנו כי קפה שותים כדי לפתור בעיות. אין דבר רחוק יותר מן האמת. אפילו המונח הפסקת קפה הוא אבסורדי, מכיוון שהתוצאה הישירה של צריכת הקפה היא רק לחץ גדול יותר ויכולת התמודדות קטנה יותר.

ברגים ואומים: קפאין ותפקודי המוח



לתגובת הלחץ יש השפעה בלתי ניתנת לערעור על מערכת העצבים. ידוע כי אנשים שחיים תחת איום של התקפה סובלים מאוד מלחץ, גם אם לא מתרחשת התקפה. באותו אופן, קפאין יוצר מתח ברקע שבסופו של דבר מוריד את איכות החיים – השפעה שלא תמיד ניתן להבחין בה מכיוון שהיא ממוסכת על ידי גורמי לחץ אחרים.

אולם, שלא כמו גורמי לחץ אחרים בחיים, בנוגע לכמויות הקפאין שאנו צורכים – אנו כן יכולים לעשות משהו. בשלב כלשהו מרבית האנשים מבינים ששלווה היא חוויה רצויה מאוד. הזמן לעשות משהו בנוגע לצריכת הקפאין הוא לפני שהשלווה מתנפצת.


סף הלחץ



עובדה בלתי ניתנת לערעור היא שהקפאין מוריד את סף הלחץ על ידי יצירת חרדה, רגזנות, כעס ועוינות. במילים אחרות, אירועים שבאופן רגיל היינו מסתדרים איתם בהצלחה, גורמים לנו לאבד את הראש.

החיים מסובכים ובלתי צפויים, וההתמודדות עם אתגריהם מצריכה גמישות, הבנה, תחושת הרמוניה ואיזון פנימי. אולם, לאנשים שרמת הקפאין בדמם גבוהה – מרווח הבריאות הרגשית קטן מאוד. כאשר מגיע הלחץ הראשון בחיים – אולי מחלה, משבר כספי, הופעה בפני ציבור, מבחן גמר, בעיות ביחסים, או סתם דו"ח חנייה – החוויה הורסת את שלוות נפשם ומכריעה אותם.

מקדמי המכירות של הקפאין מכחישים בעיה זו, והנתונים שלהם מלאכותיים ואף מטעים במתכוון. לדוגמה, במחקרים להערכת השפעת הקפאין על ההתנהגות, אנשים שנמצאים בלחץ רב בדרך כלל מורחקים מן המחקר, אולי משום שהם עלולים להפגין "תגובת יתר" לקפאין. האם זה הגיוני?

שיטת מחקר מדויקת יותר ובעלת משמעות תהיה דווקא לכלול אנשים כאלה, משום שהם אלה שעלולים להיפגע ביותר. הגישה הראויה ביותר תהיה להעריך את ההשפעה המצטברת של לחץ הנובע הן מהסביבה והן מן הקפאין.

מחקר שהיה לציון דרך, ואשר מדד את השפעת הקפאין על מתגייסים לצבא, מצא כי הקפאין

הוא תורם משמעותי להתפתחותה של תסמונת הלם קרב (שהיא למעשה לחץ). החוקרים קבעו כי "השימוש בקפה נטול קפאין במוסדות צבאיים עשוי להקטין את ריבוי תגובות החרדה השונות, כולל תגובות הלם קרב".

תפקיד הלחץ הנפשי על הבריאות מודגם היטב בדו"ח שפרסם כתב העת של איגוד הרפואה האמריקני

(Journal of American Medical Association): על פי דו"ח זה, לחץ יכול לשנות את הביוכימיה במוח כך שהשפעותיהם של אירועים עתידיים גדלות במידה ניכרת. כך למשל, בעלי חיים שנחשפים ללחץ, מפגינים תוקפנות מוגברת הרבה אחרי שהאירוע המלחיץ עבר, ולא מדובר רק בכמה שעות. ביוכימיה לא נורמאלית של המוח ועלייה של 200% בהתנהגות תוקפנית נצפו בטווחים של עד חודש מתקופת הלחץ.

 

במילים אחרות, לחץ עלול לגרום שינויים ארוכי טווח בייצור נוירוטרנסמיטרים במוח, אשר מביאים לגידול ברמות הנוראדרנלין, וכתוצאה מכך גוברות החרדה והעוינות. המסר הוא כי ללחץ יש השפעה מצטברת על חיינו, וכי לקפאין חלק מרכזי בנזק המתגבר שאנו חווים.

 

מה שגרגיר קפה אחד יכול לעשותאל תהיו מאושרים – היו מודאגים


איך זה עובד? קפאין מפריע לקולטני האדנוזין, שבדרך כלל מווסתים את קצב הגירויים הנוֹרים מן הנוירונים במוח. בנוסף, הקפה מפריע למטבוליזם של GABA, חומר ביוכימי חשוב המסייע בסינון מידע ולכן קשור באסטרטגיה של פעולות היגיון. מכאן, שהשילוב של קפאין-לחץ למעשה מצית רמת פעילות במוח, אך בה בעת מפחית את מיומנויות ההתמודדות ומפחית את היכולת להירגע. התוצאה – חרדה ורגזנות.

מה שמפליא הוא שאפילו מבלי לדעת כיצד זה קורה, מרבית האנשים יודעים שקפאין גורם להם להיות עצבניים, ובכל זאת – התגובה השכיחה היא לא להפחית את צריכת הקפאין, אלא לחפש תרופות נוגדות חרדה. כיום אחד מתוך חמישה אמריקאים בוגרים נוטל תרופות מרגיעות או נוגדות דיכאון. מכיוון ששבעה מתוך עשרה אמריקאים שותים קפה, סביר להניח שרבים שותים קפה וגם נוטלים תרופות הרגעה. התנהגות זו דומה לנהיגה עם רגל אחת על דוושת הדלק ועם רגל שנייה על דוושת הבלם. אין פלא שאנשים רבים כל כך מתפרקים.

אמת בפרסום



מודעה שפורסמה באחד מכתבי העת האמריקניים הציגה את השאלה: "האם יש בחייכם סימנים של חרדות ממושכות?" בהמשך הובאה רשימת תסמינים, כמו: הפרעות שינה, רגזנות, כיווץ שרירים, חוסר מנוחה ועייפות. האם הייתה זו פרסומת ל'גמילה מקפה'? לא, הייתה זו פרסומת לתרופה חדשה נגד חרדות. בשום מקום במודעה לא צוין שכל אחד מן התסמינים הנזכרים עשוי לנבוע מצריכת קפאין. גם המידע המיועד לרופאים לא המליץ להם לשאול את המטופלים באשר להרגלי צריכת הקפאין שלהם, לפני שהם רושמים את התרופה.

מעֵבר לחרדה: הפרעת פאניקה

עבור חמישה מיליון אמריקנים בערך, החרדה הפכה למצב שנקרא הפרעת פאניקה. תחילתם של 'התקפי' פאניקה מתרחשת בדרך כלל בעשור השלישי לחיים, ותוקפת נשים פי שלושה יותר מגברים. הפרעת פאניקה מאופיינת בפחדים פתאומיים, בלתי צפויים וללא סיבה ברורה. בדרך כלל היא כוללת תחושות של סוף העולם. התסמינים הנלווים: פעימות לב מואצות, קוצר נשימה, דופק פועם, סחרחורת, הזעה ותחושת חוסר אונים, הופכים את המצב לחוויה מפחידה ממש. התקף פאניקה עשוי להימשך כמה דקות עד כמה שעות.

 

איני אומר שהתקפי פאניקה וחרדה נגרמים עקב צריכת קפאין, אבל הבה נתבונן בגורמים אפשריים העלולים להפוך את מערכת העצבים של אדם כלשהו על פניה. אחד המשמעותיים ביותר הוא הקפאין.

בניתוח מצב רפואי ומדעי של הסובלים מהפרעת חרדה, נתגלו שינויים מוגדרים היטב בפיזיולוגיה ובביוכימיה של המוח. ביניהם נמצאו שינויים אלה:


1. ייצור מוגבר של הורמוני מתח בבלוטת יותרת הכליה, כולל עלייה בנוראדרנלין ובקורטיזול.
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

2. ריבוי אירועים של צניחת המסתם הדו-צניפי.
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

3. ירידה בהפרשת המלטונין בלילה.
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

4. אי-תפקוד המטבוליזם של GABA (חומצה גאמא-אמינובוטירית).
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

5. עלייה בקצב ירי הגירויים על ידי הנוירונים במוח.
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

6. הפחתה בזרימת הדם למוח.
האם קפאין משפיע? התשובה: כן

יתרה מכך, אצל מי שמועדים להפרעה זו, צריכת קפאין עלולה להצית התקפי חרדה.

ועדיין, מקדמי המכירות של הקפאין בעולם מתעלמים ממאפיינים אלו של תוצרתם, וטוענים שאילו קפאין היה כל כך רע, כמעט לכל אחד היו הפרעות חרדה. תגובה כזו מזכירה את תגובת יצרני הסיגריות (עד לא מכבר) שהגנו על תוצרתם באומרם כי "אם הסיגריות כל כך מזיקות, כל מעשן היה צריך לחלות בסרטן". כמובן שלא כל מעשן חולה בסרטן, ולא כל צרכן קפאין סובל מהתקפי חרדה. אולם, יש המשכיות להשפעות של אלה. כל מי שמעשן הורס רקמות בריאות בגוף, ובמקרים רבים דבר זה מוביל לסרטן. כך, כל מי שצורך הרבה קפאין מזיק למערכת העצבים שלו, ובמקרים רבים הדבר עלול להוביל להתקפי חרדה.

גם הדעה הרווחת, שצריכת קפאין קבועה מקטינה את תגובת הלחץ, נסתרה. מחקר המהווה ציון דרך שפורסם בכתב העת 'רפואה פסיכוסומטית' (Psychosomatic Medicine), בחן את השפעותיה של צריכת קפאין על תגובות לחץ, הן אצל שתייני קפה קבועים והן אצל שתייני קפה מתונים.

הפעלת לחץ פסיכולוגי על הנבדקים (כלומר, מתן משימה קשה תוך גרימת הפרעה לביצועה) גרמה לעלייה בהורמוני הלחץ נוראדרנלין וקורטיזול, אולם תוספת מתונה של קפאין הגבירה את התגובה פי שניים ויותר.

מה שחשוב הוא שאצל שתייני הקפה המתונים, ואצל שתייני הקפה הקבועים, נמצאה אותה עלייה בהורמוני הלחץ – דבר המוכיח שאנשים אינם מפתחים עמידות להשפעות גורמות החרדה של הקפאין. להיפך, הם פשוט מתרגלים להרגשת הלחץ, הרגזנות והתוקפנות שחולל הסם.

הלך עליך…



המעניין בקפאין הוא שהוא מביא לידי ביטוי, או מגביר, את הלחץ בחיינו. השפעה זו מתרחשת לא רק כשצורכים אותו, אלא גם כשמונעים אותו מצרכני קפה קבועים, אפילו למספר שעות.

זכרו כי קפאין אינו משפר את מצב הרוח, פרט לתחושת העירנות שיוצר הלחץ המטבולי. במילים אחרות, קפאין אינו משפר את מצב הרוח – הוא פשוט מסייע להסיט את העייפות ואת הדיכאון הקשורים בגמילה. עייפות ודיכאון אלה עלולים להגיע מהר (בתוך שלוש שעות מן הגמילה), וכמעט כל אחד עלול להפוך להיות מכור לקפאין, לא רק שתייני קפה קבועים.

מחקר מדוקדק שנערך על ידי המחלקה למדעי ההתנהגות ופסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins), מלמד שגם צרכני קפה קלים עד מתונים (כאלה השותים רק מאג אחד עם תכולה של 0.4 ליטר) יכולים בקלות לגלות תסמיני גמילה, כולל דיכאון, חרדה, רגזנות, עייפות וכאב ראש.

 

להעיר את שוטי הקפאין, הוצאת פוקוס

השאירו תגובה:
  1. שני פרופסורסקי

    בזמן האחרון התרבו הכתבות האוהדות לקפה אורגני, קקאו אורגני, תה ירוק…
    אנשים לא מודעים עד כמה ההשפעה של הקפאין ונגזרותיו יכולה להיות בעייתית.
    תודה!
    אני אוהבת להגיד ששתיית קפה זה כמו לתת פול גז בניוטרל.

  2. אבי

    מה אם הטענה שקפה מסייע במניעת אלצהמייר וסכרת?

  3. לאה רזניקוביץ

    חשוב להרבות בפרסומים על נזקיו של סם הקפאין.יש לזכור שקפאין נמצא גם במוצרים נוספים:תה,קקאו,שוקולד,קולה,משקאות אנרגיה.
    הפסקה מוחלטת של שתיית קפה היא שינוי שאיננו יישומי לרוב הציבור שאוהב קפה. אבל מה שכן יישומי הוא להדגיש את חשיבות ההפחתה בצריכתו(לאנשים בריאים לא יותר מ1-2 ספלים ביום).
    מחקרים מראים שקפה נטול קפאין מזיק גם הוא.

  4. רוני

    למה הכנסת לרשימה גם תה ירוק. אם מדובר בתה עלים הוא הרי בלי קפאין לפי מיטב ידיעתי. תוכלי לפרט?

  5. רפי

    לא לשתות קפה עם נציג של ענק המטבחים מתיידד אתך ואח"כ עוקץ אותך.

  6. רותם

    התה ירוק הקלאסי מה שנקרא תה סיני זה תה שמופק מעלים צעירים של שיח התה וריכוז הקפאין שם יותר גדול מבתה השחור הרגיל

  7. מכור לקפאין וסובל מחרדה
  8. יצחק גברא

    קראתי את המאמר שלכם על קפאין ובתחילת המאמר כתבתם "מחקרים מראים חד- משמעית כי קפאין תורם לחרדה,לרגזנות,להתקפי פניקה,לדיכאון ולכעס . שאלתי היא על איזה מחקר אתם מדברים איזה גוף עשה אותו ? האם אותו גוף מוסמך לעשות מחקר? כמה אנשים השתתפו במחקר ? נעשה בארץ או בחול? ללא תשובות מתאימות המילים חלולות

  9. מלקוביץ הבן

    ככה זה מרגיש לי לפחות אני מתכוון להוציא אותו מהתפריט שלי לזמן מה ולראות מה קורה

  10. רובי פלוצי

    קפה זה למזדיינים

  11. יעל

    בעבר סבלתי מחרדות
    לאחר ביקור אצל הומאופת בשם שליו הוא המליץ לי להפסיק קפה לחלוטין וכמו קסם הפסיקו החרדות
    לאחר כמה שנים חזרתי לשתות קפה והחרדות חזרו כיום אני לא צורכת קפאין ואין לי חרדות כלל
    אל תתנו לאף אחד לסמם אתכם אם אתם סובלים מחרדות פשוט תפסיקו עם כל הקפאין
    זה עובד
    רק חבל שאין מספיק מודעות והמון אנשים לוקחים תרופות נגד חרדה

  12. תה ירוק

    בכפית תה ירוק יש כ 30מג קפאין
    תה שחור. כ 50
    ואספרסו כ130
    כך שבירוק יש פחות משחור או אספרסו אך עדיין יש
    בתה ירוק יש חומרים אחרים הטובים להרגשה הכללית שלא כמו בקפה