_HB_KATEDRA_L

Powered by WP Bannerize

HB_KATEDRA_R

Powered by WP Bannerize

אוכל משבש לנו את הגנים?

מאת: עינת שגיא, מדריכה לתזונה נבונה
האוכל שאנחנו אוכלים, מהיותנו עוברים בבטן אמנו, משפיע לא רק על הילדים שיוולדו לנו, אלא גם על הנכדים שלנו. עינת שגיא מסבירה מה זה אפיגנטיקה ואיך תה ירוק קשור לכל זה

מדענים כבר הצליחו לפענח את הגנום האנושי, אך מסתבר שלא די בכך. ישנו שלב נוסף: אפיגנטיקה – מחקר שבודק מה משפיע על הגנים שלנו וקובע האם הם יהיו פעילים או כבויים.

במחקר שנעשה באמסטרדם, שבמסגרתו חקרו את השפעת המזון על הגנים, נבדקו נשים שהיו הרות בתקופת רעב שהתרחשה בעיר בחורף 1945 במשך 6 חודשים, בעקבות מצור של הצבא הגרמני. בנוסף בדקו החוקרים גם את מי שנולד באותה תקופה והשוו בין מי שנחשף לרעב במהלך ההיריון ובין מי שנולד לפני הרעב או אחריו.

אחת הנבדקות, שנולדה בתקופת הרעב, סבלה כבר בגיל 17 מאבנים בכליות, אחר כך סבלה מיתר לחץ דם, לקתה בסרטן השד ורמת הכולסטרול שלה הייתה גבוהה. אחותה, שצעירה ממנה בכמה שנים, לא סובלת ממחלות, וגם לא אחיה.

תוצאות המחקר ההולנדי על חורף הרעב מאשרות גם את קיומה של תורשה אפיגנטית.

מהמחקר עולה שתינוקות של נשים שנחשפו בעצמן בילדותן לרעב, הם חולניים יותר. כלומר, אנחנו לא מעבירים רק מידע גנטי מדור לדור, אלא גם מידע אפיגנטי.

מסתבר שבגוף התינוק נשמר מידע בנוגע להתמודדות עם אוכל בהמשך החיים.

רעב אמנם לא יכול לשנות את הדנ"א, אבל תת-תזונה יכולה לגרום להפעלה או כיבוי של גנים. ולמרות שהפגיעה אירעה בילדות, ואפילו בשלב העוברות, ההשפעה שלה התגלתה מאוחר יותר.

האם האוכל שאנחנו אוכלים כל יום משפיע על הגנים שלנו?

אולי אפשר לענות על השאלה בעזרת כמה דוגמאות:

כמה משפחות מקבוצה אתנית מדרום הודו, שלא אוכלות מוצרי מזון מבעלי חיים בגלל דתם, החלו לסבול ממחלות לאחר שהיגרו לאירופה, למרות שבהודו תנאי ההיגיינה לקויים לעומת אירופה ולמרות שהמשיכו לאכול באירופה כמו שאכלו בהודו. התברר, שהירקות הנקיים שהם אכלו באירופה לא הכילו את החיידקים שסיפקו להם B12, אשר בעזרתו הגוף מייצר, בין היתר, חומצות גרעין שמהן מורכב ה-DNA.

ביפן, לדוגמא, שיעור החולים בסרטן נמוך יחסית למדינות מתועשות אחרות. ההשערה היא שהתה הירוק, שנפוץ כל כך ביפן, הוא שמשפיע על הסטטיסטיקה. כשעלי התה (ירוק בלבד) מורתחים במים, נוצר חומר כימי מיוחד, אשר מגיב לגן מסוים שלרוב נעשה לא פעיל עם השנים. התה הירוק מפעיל מחדש את הגן וכך נלחם במחלת הסרטן.

בסין, בשנת 1950, כל הגברים וכל הנשים צוו לעבוד בייצור פלדה. לא נשאר מי שיעבוד את השדות, והחיטה נרקבה במשך 3 שנים. מרוב רעב, אנשים החלו לאכול קליפות עצים. 15 מיליון איש מתו. ובדור הבא שכיחות מקרי הסכיזופרניה בסין הוכפלה.

מחקר שנערך בדנמרק מצא שילדים שנולדים בחודשי הקיץ סובלים פחות מסכיזופרניה מאשר ילדים שנולדו בחורף, כי איכות המזון בחורף ירודה.

והסיבה?

החומר התורשתי (DNA) נמצא בגרעין של כל תא בגוף. מכיוון שהגוף שלנו מתחדש כל הזמן, חלוקת תאים מתרחשת כל הזמן. לפני חלוקת התא, החומר התורשתי מוכפל. הדנ"א מכיל 3.2 מיליארד זוגות בסיסים. כלומר, משימת השכפול היא משימה קשה מאוד. אם חסרים החומרים הדרושים בגלל תת תזונה, נוצרות טעויות ומידע הולך לאיבוד.

לסיכום

המזון שאנחנו אוכלים משפיע על בריאותנו, לעתים למשך כל חיינו, ולעתים גם על הדורות הבאים שלנו.

תזונה נכונה יכולה קרוב לוודאי לעזור במניעה. אבוקדו, ברוקולי ורימונים נחשבים כבר די הרבה זמן למחוללי ניסים. כמו כן, גם ירקות ירוקים ודגנים, אשר מהווים מקור לחומצה פולית, חומר שממלא תפקיד חשוב לתהליכים כימיים של הדנ"א.

מכיוון ששינויים אפיגנטיים אינם בלתי הפיכים כמו שינויים גנטיים, יש סיכוי שיימצאו חומרים שישנו בחזרה שינויים אפיגנטיים שכבר התרחשו.

לאתר של עינת שגיא

השאירו תגובה:
  1. שרה חמו

    כיבוי והדלקה של גנים או שינוי מקום שלהם הוא תוצאה של תנאים סביבתיים שונים ולא רק בגלל אוכל. בדרך כלל הם מיועדים להגדיל את יכולת השרידה גם אם במחיר של נזק כלשהו. סביר שתנאים טובים יניבו שינויים מועילים בגנים.

  2. ריקי

    לתזונה חשיבות רבה על בריאותנו. אולם,אני מסכימה לתגובתה של שרה חמו: תינוקות בני יומם/או בחודשיהם הראשונים, ניזונים מחלב אם או מפורמולות מוכנות- בחורף או בקיץ באותה איכות, כך שסביר שהתינוקות בדנמרק חלו בגלל חוסר בשעות אור בחורף ולא בגלל התזונה.

  3. שני

    גם אני חושבת כמו ריקה שינוי בשעות אור השפיע על תינוקות בדנמרק.
    יחד עם זה יש לקחת בחשבון שהחלב של המניקות שונה בהרכבו בחורף בגלל שוני בתזונתן

  4. גיא

    צר לי אבל איכות הכתבה היא בינונית ומטה.
    למה אין הסבר בסיסי אפילו למהי אפיגנטיקה? למה חסר ציון של המקורות בכתיבת הטקסט?
    הנושא מרתק אך מוגש בצורה שטחית, כמו סיפור ילדים.
    זה נושא סופר מסקרן איך תזונה יכולה להשפיע על מבנה הכרומטין חבל רק שהטקסט עומד בניגוד לרמת העניין (שלי לפחות)…

  5. Eve

    אימי נכנסה להריון במאי 1944 בעת שהיתה אסירה במחנה ריכוז.כמו רוב האסירים גם היא סבלה מתת תזונה.אני נולדתי בגיטו 9 חודשים לאחר מכן.היום אני בת 66 ובריאה לחלוטין גופנית ונפשית. אפילו אקמול אין לי בבית.

  6. נירה

    כתבה דילטנטית ושיטחית למדי-ומלאת סתירות וחוסר דיוקים

    אם התינוק מושפע באופן אפיגנטי ממצב התזונה של אימו בעת ההריון הרי דווקא ילדים שנולדו בחורף צריכים להיות בריאים ומוצלחים יותר כי את חודשי ההריון שעברו בבטן האם ושם הושפעו ,תוך כדי בנית והתעצבות גופם באופן אפיגנטי מתזונת האם ההרה הם דווקא עברו בקיץ שבו לפי תאורית הכותבת התזונה עשירה יותר ,ותינוקות שנולדו בקיץ עברו את תקופת הגידול הקריטית ברחם דווקא בחודשי החורףההגיון מחייב !!!!

    ביפנים שעוברים לגור בארה"ב וניזונים מתזונה מערבית מתבטלים חלק מהיתרונות והם חולים בסרטן לא פחות מאוכלוסית המערב
    אינני חושבת שהם מפסיקים לשתות תה ירוקאולי כך הדבר-אבל אי אפשר להוכיח ולתלות את כל היתרונות ברכיב מסוים זה
    הדעה הרווחת היא גם שנשים יפניות פחות חולות בסרטן שד וסרטנים גניקולוגים אחרים בגלל הסויה שהן אוכלת וכך הכניסו את "שיגעון הסויה והטופו" לדור שלם של נשים מערביות ע"י תעשיה של מולטינציונלים שעשתה רווחים עצומים על הפצת הסויה בתור מזון "בריאות"
    בזמן האחרון יש יותר ויותר הוכחות ודעות לכך שהסויה מאד לא בריאה ,וביחוד בצורת חלב סויה וטופו וכל מיני מוצרי סויה אחרים הכלולים באוכל מוכן (שניצלים צמחוניים וכ"ו )סויה היא בעיקרון אוכל לאבריא,גויטרוגני,וההורמונים הפיטואסטרוגנים שבה חוסמים ומפריעים לפעולת ההורמונים האמיתיים שלנו לא רק באפקט ה"מסרטן "אלא גם באפקטים החיוביים והנחוצים בהיותם חיקוי חלש ולא אפקטיבי ולא מלא להורמונים הטבעיים בגוף האישה
    בנוסף לזאת היפנים אוכלים כמויות קטנות מאד של סויה בצרוף עם מזונות אחרים-כמו כרוביים(ירקות ממשפחת המצליבים המכילים אינדול-3 קרבינול ותרכובות נוספות הנמצאות בברוקולי (סולפראפן ) ובמצליבים אחריםוהם אוכלים את הסויה בצורתה המותססת בלבד=מיסו,טמפה ,נאטו, וכולי ,המוציא מהסויה חלק מהפוטנציאל המזיק שלהולמרות הכל היפוטירואידיזם (מחלת השימוטו )נפוצה ביפן כי הסויה כאמור ,וגם הכרוביים,הם מאכלים גויטרוגניים

    הדבר שכנראה גורם ליפנים להיות אחד מהעמים הבריאים ביותר בעלי שעור סרטן נמוך יותר וגם מחלות אחרות הוא כנראה דווקא צריכה מאד גבוהה של יודאם בצורת דגים,ואם ע"י אכילה רבה מאד של אצות ים
    הצריכה היומית הממוצעת של יוד ביפן היא בין 12.5 ל-30 ולפעמים אף יותר מיליגרמים ליום ,בעוד שבעיקבות איזה ניסוי מוטעה שעשו זוג מדענים מערביים בשנות הארבעים של המאה הקודמת "נבהלו "המערביים מהיוד והגבילו את צריכתו לכמות "מומלצת" של לא יותר מ150 מיקרוגרם ליום (במיליגרם אחד יש 1000 מיקרוגרם !!!!)שזוהי כמות זעירה כל כך וממש מגוכחת
    מרבית אוכלוסית המערב סובלת מחוסר יוד .היוד דרוש לא רק לבלוטת המגן אלא להרבה פונקציות בכל תאי הגוף וחסר בו מביא לתחלואה רבה ומגוונת
    בנוסף במקום היוד שהוסף בזמנו לשם מטרה ששכחתי מהי כרגע לקמח ולכן לכל המאפים התחילו להמנע מלהוסיף יוד והתחילו להוסיף במקומו ברום
    הברום הוא הלוגן וחומר מאוד מזיק לגוף ,בהיותו הלוגן-בדומה לכלור ולפלואור (הפלרת מים +כלור במים אמרנו ?)כל ההלוגנים הללו מתחרים עם היוד -עם מעט היוד ש "מותר "לנו לקבל והתוצאה היא חסר כרוני ביוד במערב ותחלואה עצומה מכל הסוגים כתוצאה מכך
    היוד מתערב בכוון המטבוליזם של האסטרוגן לכוון של אסטריול לקראת הפרשתו מהגוף ץהאסטריול (E3 )הוא האסטרוגן היותר חלש בגוף והתגלה שאצל נשים עם סרטן שד כמותו בשתן קטנה מאוד ואילו אצל נשים שאצלן כמות האסטיריול גבוהה הסיכוי לס