מאה מיליון חיידקים אינם טועים

מאה מיליון חיידקים לא טועים. הדמייה: 123rf

במעי שלנו חיים כ-100 מיליון אורגניזמים: חיידקים, פטריות, טפילים, מגוון עצום של יצורים חיים שניתן למצוא את חלקם גם על גבי העור.

בגוף האדם יש פי 10 יותר חיידקים מאשר תאים!!!

מחקרים מראים כי לאוכלוסיית חיידקי המעי השפעה משמעותית על התנהגותנו, בריאותנו ותפקוד מערכות שונות בגופנו.

אופיר פוגל הציג בפני באי הכנס מגוון מחקרים מדעיים עדכניים המראים כיצד אוכלוסיית חיידקי המעי משפיעה על:

• תפקוד תקין של מערכות העיכול והחיסון
• ייצור וספיגה של ויטמינים ומינרלים
• איזון תגובה אלרגית
• רמת דלקתיות בגוף
• ויסות הורמונלי

ועוד

מה אומר המדע?

במגזינים רפואיים, מהחשובים בעולם, התפרסמו מחקרים המרמזים על קשר בין המיקרוביום למחלת הסרטן, וירוס הקורונה, התנהגות, השמנה ואף תפקודי המוח והודגשה תרומתו לבריאותנו.

כתבת שער במגזין Science עסקה בהשפעת חיידקי המעיים על מחלת הסרטן.

אורן הוברמן פרסם ב-2.2.2012 כתבה בעיתון כלכליסט תחת הכותרת: "מי כאן השולט, הגוף או החיידק?" שעוסקת בהשפעת חיידקי המעיים על מצב הרוח שלנו, הנטייה להשמנה, בחירת בני זוג ומשיכה מינית.

החוקרים מתחילים להבין כי אל הגורמים אליהם רגילים להתייחס (כמו תורשה, סביבה, גנטיקה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה) מצטרפת גם אוכלוסיית חיידקי המעי והשפעתה המורכבת.

חיידקי המעיים והשמנה

מחקר קטנטן אך פורץ דרך במשמעותו שהתפרסם במגזין Science משך את תשומת ליבה של הקהילה המדעית.

במחקר השתתפו שני אנשים בלבד, תאומים זהים.

אחד מהם סבל מעודף משקל והשני לא.

החוקרים לקחו דגימת צואה מהמעי שלהם והחדירו אותה לעכברי מעבדה.

העכברים שקיבלו את חיידקי המעיים של התאום שסבל מעודף משקל השמינו, ואלו שקיבלו מהתאום הרזה נותרו רזים.

אחר כך החליפו החוקרים בין הקבוצות ושוב התקבלה אותה התוצאה, ה"שמנים" רזו וה"רזים" השמינו.

מאחר והשמנה הפכה לבעיה משמעותית בעולם המערבי, מחקרים הקשורים לכך מעוררים ענין רב.

החוקרים מעריכים כי "אנחנו אוכלים עבור חיידקי המעיים שלנו" ובעצם, הם גורמים לנו להשתוקק למזון זה או אחר.

ד"ר וויל בולסוויץ, גסטרואנטרולוג, כותב בספרו "מהפכת המיקרוביום" כי נמצאו ראיות לכך שהמיקרואורגניזמים במעי שולטים בתשוקות שלנו למזון ומשפיעים על הרגלי האכילה שלנו.

החיידקים דורשים את המזון עליו הם גדלו ואליו התרגלו. המטבוליטים שהם מייצרים גורמים לנו לתשוקה זו וחוזר חלילה.

אבל, חשוב לזכור כי אנו יכולים להרגיל את חיידקי המעי שלנו למזונות שמועילים לבריאות ותומכים בפלורה שפועלת לטובתנו.

השפעת חיידקי המעי על המוח שלנו. תמונה: 123rf

המעי – המוח השני

לא סתם זכה המעי לתואר "המוח השני".

הוא מכיל כ-500 מיליון תאי עצב המקיימים תקשורת עם המוח באמצעות עצב הואגוס.

חיידקי המעי מקיימים תקשורת עם המוח גם באמצעות מוליכים עצביים, סרוטונין, הורמונים ותאים של מערכת החיסון.

יתרה מזאת, המעי מייצר כ-30 סוגי מוליכים עצביים (סרוטונין, דופמין, GABA, נוראפינפרין ועוד).

ידוע כי 90% מהסרוטונין ו-50% מהדופמין בגוף מיוצרים במעי והם משפיעים על תפקוד המוח, מצב הרוח וההתנהגות שלנו.

הסרוטונין משפיע גם על תפקוד המעי, התיאבון והשינה.

מחקרים אודות השפעת חיידקי המעי על התנהגותנו

מחקר אירי מצא כי תזונה עשירה בחיידקים פרוביוטיים משפיעה על מוחם של עכברים ומשנה את התנהגותם ואישיותם. החיידקים הפכו אותם לרגועים יותר ופחדנים פחות.

מחקר צרפתי שארך חודש הראה כי מתן כמויות גדולות של פרוביוטיקה לבני אדם הורידה את רמות החרדה שלהם והפחיתה באופן זמני מצוקות נפשיות.

כמו כן נמצא קשר בן נוכחות של חיידק מסוים במערכת העיכול למעורבות בתאונות דרכים.

משיכה מינית – לא מה שחשבנו

מסתבר שהיצורים הזעירים הללו משפיעים על תחומים נוספים בחיינו למשל על ידי יצירת ריח הגוף.

מחקרים בבעלי חיים הראו כי חיידקים שולטים בהפרשת החומרים המייצרים את ריח הגוף שלנו.

גם לנשיקה מסתבר ישנו תפקיד מפתיע בהקשר של החיידקים.

בנשיקה אחת אנו מחליפים כ-80 מיליון מיקרואורגניזמים עם בן או בת הזוג.

יש המשערים כי אקט זה התפתח על מנת לדגום את המיקרוביום של בן או בת הזוג הפוטנציאלי ולבדוק התאמה אפשרית.

חיידקים טובים, רעים ומה שביניהם

אצל אנשים בריאים, פלורת המעי מכילה למעלה מ-10,000 סוגי חיידקים.

חלקם נחשבים למחוללי מחלות, אך כנראה גם להם תפקיד במערכת המורכבת הזו. לכן, אין באמת חיידקים טובים או רעים בפלורת מעי המתפקדת כהלכה.

חיידקי המעי מתחלפים בתדירות מאוד גבוהה, משתנים לפי עונות השנה וכמובן בתקופות החיים השונות.

כשאנו משתנים, גם החיידקים שלנו משתנים.

לפני הלידה פלורת החיידקים בווגינה של היולדת משתנה בצורה דרמטית.

התינוק נולד סטרילי, אך בתעלת הלידה בדרכו החוצה הוא מקבל את מנת החיידקים הראשונה שנועדה, בין השאר, לעזור למערכת החיסון שלו.

פלורת המעי מכילה למעלה מ-10,000 סוגי חיידקים. הדמייה: 123rf

למאמרים נוספים בנושא המיקרוביום:

המעי שלנו מורעב לתדלוק בסיבים

מחקר פורץ דרך – חיידקי המעי וסרטן

תפסיקו לזרוק את גבעולי הברוקולי – הם טובים למיקרוביום

אז מה עושים עם כל הידע הזה?

ראשית בואו נבהיר כמה מושגי יסוד:

פרה ביוטיקה:

מזונם של חיידקי המעיים

פרו ביוטיקה:

תוסף המכיל את חיידקים חיים

פוסט ביוטיקה:

תוצרי הלוואי של החיידקים והחומרים שהם מייצרים: חומצות שומן קצרות שרשרת, סרוטונין ומוליכים עצביים נוספים, מטבוליזם של הורמונים חשובים כגון אסטרוגן וטסטוסטרון.

זה הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר עלינו וכאן נמצא עולם ומלואו.

סביבה נכונה מאפשרת מיקרוביום מאוזן. לכן, חשוב לספק לחיידקים את התנאים והמזון המיטביים עבורם ואף להכניס לגוף את החיידקים הנכונים על ידי צריכת מזון מותסס.

חשוב להיות מודעים לגורמים הפוגעים בפלורת המעי:

תרופות

ידוע שחלק מן התרופות הנפוצות עלולות לגרום נזק למיקרוביום שלנו.

אנטיביוטיקה, כמובן, אך גם תרופות נפוצות כמו סותרי חומצה, קורטיזון, גלולות למניעת היריון, נוגדי דלקת שאינם סטרואידליים (Nsaid's), סטטינים, מטפורמין, חוסמי בטא, מעכבי ACE ותרופות נוגדות דיכאון SSRI.

חשוב לברר מידי פעם מול גורם מקצועי את הצורך בהמשך נטילת התרופות.

בנוסף, מומלץ לבחון גם אפשרות של טיפול באותן בעיות בעזרת שיפור אורח החיים.

ממתיקים מלאכותיים

מחקרים הראו כי ממתיקים מלאכותיים פוגעים במיקרוביום ואף חשודים כגורמים התורמים להתפתחות דמנציה ואלצהיימר.

איזו תזונה מיטיבה עם המיקרוביום שלנו?

אופיר פוגל בהרצאתו בכנס "אוכלים בריא 12". צילום: ליאור שני

צמחים, צמחים ועוד צמחים

תזונה מגוונת מן הצומח, נמצאה על ידי גדולי המומחים בתחום כגורם המיטיב ביותר עם חיידקי המעיים וכתורמת לבריאות הרבה יותר מנטילה של תוספים או סיבים.

מומלץ לצרוך לפחות 30 סוגי מזונות מן הצומח במשך השבוע על מנת להגיע למגוון הרצוי.

מזונות מן הצומח כוללים: דגנים, קטניות, פירות, ירקות, אצות ופטריות. כדאי להוסיף גם מזון כבוש ומוחמץ שהוכן בבית.

יש הממליצים להימנע מעודף חלבון מהחי ומשומנים לא בריאים מאחר והם נמצאו כגורמים למיקרוביוטה המעודדת דלקתיות בגוף.

מספר מחקרים מצביעים על כך שחלבון מהחי מעודד חיידקים המגדילים את הסיכון למחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס.

לכן, העדיפו חלבון מן הצומח המיטיב עם חיידקי המעי ואיננו מעודד תהליכים דלקתיים בגוף.

גם בחלב יש לא מעט רכיבים אשר מזיקים למיקרוביום.

מלבד אי סבילות ללקטוז קיימת גם אי סבילות לקזאין (חלבון החלב), שיכולה להיות אחד הגורמים למיגרנות, קרוהן, קוליטיס וכאבי ראש.

לעומת זאת מומלץ וחשוב לצרוך שומנים בריאים מסוג אומגה 3 ו-9 ומזונות כמו אבוקדו, שקדים, אגוזים, וזיתים מכבישה ביתית.

פרה ביוטיקה FOS

רכיבי תזונה אשר לא מתעכלים במערכת העיכול שלנו אבל מהווים מזון לחיידקי המעיים ותומכים בידידותיים שבהם ובכך מועילים לנו בעקיפין.

אלו הם בעיקר סיבים מסיסים במים (פרוקטו אוליגו סכרידים FOS).

להלן רשימה של מזונות העשירים בהם: בצל, שום, כרישה, שיבולת שועל, קטניות, בננה, סלק, ארטישוק וארטישוק ירושלמי, במיה, שורש עולש, שיפון, שעורה (גריסי פנינה), חיטה, זרעי פשתן וצ'יה, סיבי קונג'אק, תפוח, קקאו, אצות, עלי שן הארי וחלב אם.

מזונות נוספים שתורמים לטיפוח חיידקי המעי המיטיבים עמנו: אורז מלא, גזר ומזונות העשירים בפוליפנולים כגון תה ירוק ושחור, קקאו, רימונים, אוכמניות ופירות יער נוספים ועוד.

צריכת מזון כבוש או מותסס (ביתי כמובן) הינה בעלת תרומה משמעותית למיקרוביום שלנו.

תהליך ההתססה מפרק חומרים המפריעים לעיכול ולספיגת הנוטריינטים ואף מועיל לאנשים הרגישים לגלוטן.

התססה מפרקת גם את רכיבי ה -FODMAP  ובכך מסייעת לסובלים ממעי רגיש.

אופיר ממליץ גם על מגוון מוצרי סויה מותססים: מיסו, נאטו, רוטב סויה איכותי, טמפה ויוגורט סויה איכותי.

מזונות ומשקאות מותססים נוספים המומלצים למרבית האנשים הם: משקה הקמבוצ'ה, דגנים מותססים כמו אינג'רה שמכינים מקמח טף, גבינות שמנות מיושנות וקפיר.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו