גם "ללא BPA" עלול להזיק: מה מסתתר בקבלות ובמדבקות מזון

מאת: ד״ר דלית דרימן - מומחית לרפואת המשפחה ומומחית לרפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית

מחקר חדש מעלה סימני שאלה לגבי התחליפים ל-BPA בנייר תרמי, ובוחן כיצד כימיקלים המצויים בקבלות ובמדבקות מחיר עשויים להשפיע על תאי שחלה ועל מנגנונים הורמונליים רגישים

גם "ללא BPA" עלול להזיק: מה מסתתר בקבלות ובמדבקות מזון. תמונה: Pexels

במשך שנים התרגלנו לראות את הסימון "ללא BPA" כסוג של תו איכות.
הכימיקל BPA, שנמצא בפלסטיק, אריזות מזון וקבלות, הוגדר כמשבש הורמונלי ונקשר לפגיעה בפוריות, בהתפתחות ובמטבוליזם. בעקבות מחקרים ורגולציה, יצרנים רבים עברו להשתמש בתחליפים – בעיקר בנייר תרמי, כמו קבלות, מדבקות מחיר וכרטיסי תחבורה.

אלא שמחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Toxicological Sciences מעלה שאלה מטרידה: האם התחליפים ל-BPA באמת בטוחים יותר?

למה דווקא קבלות ומדבקות?

נייר תרמי אינו משתמש בדיו. הטקסט נוצר באמצעות חומרים כימיים הקרויים “מפתחי צבע”, שמגיבים לחום. BPA היה אחד הנפוצים שבהם, אך לאחר שהוגבל באירופה ובמדינות נוספות, הוחלף בכימיקלים אחרים- חלקם מוכרים פחות לציבור.

בעיה מרכזית היא שהחומרים הללו אינם "כלואים" בנייר. הם יכולים לעבור לידיים במגע פשוט, ומשם: לעור ולגוף. מחקרים קודמים אף הראו שכימיקלים מנייר תרמי יכולים לנדוד ממדבקות מחיר אל מזון, במיוחד מזון שומני כמו דגים ובשר.

למרות החשיפה הנרחבת, הידע על השפעתם הביולוגית של חלק מהתחליפים עדיין מוגבל.

מה בדק המחקר החדש?

חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה בחנו את ההשפעה של מספר תחליפים ל-BPA על תאי גרנולוזה אנושיים: תאים מרכזיים בשחלה, המעורבים בהבשלה של ביציות ובהפרשת הורמונים.

בין החומרים שנבדקו:

BPS – תחליף נפוץ ל-BPA
TGSA
D-8
Pergafast-201

החוקרים השתמשו בהדמיה תאית מתקדמת ובריצוף גנטי כדי לבדוק:
• שרידות תאים
• הצטברות שומן בתוך התאים
• שינויים בפעילות גנים
• תהליכי עקה תאית

ומה הם מצאו?

התוצאות לא היו אחידות – וזה אולי הממצא החשוב ביותר.

התחליף BPS, הנפוץ ביותר כיום, הראה השפעות מתונות יחסית בתנאי המעבדה.
לעומתו, חלק מהכימיקלים החדשים יותר השפיעו בצורה בולטת בהרבה.

חומר בשם TGSA נמצא כפוגע ביותר בתאי השחלה, עם ירידה משמעותית במספר התאים החיים. גם D-8 ו-Pergafast-201 גרמו לשינויים מדאיגים, אם כי במידה פחותה.

אחד הממצאים הבולטים היה הצטברות חריגה של טיפות שומן בתוך התאים: עד פי ארבעה ויותר לעומת תאים שלא נחשפו לחומרים. בתאי שחלה, טיפות שומן אינן רק “מאגר אנרגיה”: הן קשורות ישירות לייצור הורמונים ולאיזון מטבולי.

בנוסף, שניים מהחומרים שנבדקו שינו את הפעילות של אלפי גנים, רבים מהם מעורבים בבקרת מחזור התא, תיקון DNA ותהליכי הישרדות תאיים: מנגנונים בסיסיים לשמירה על בריאות הרקמה.

אז האם קבלות מסוכנות לבריאות?

חשוב להדגיש: זהו מחקר מעבדה, לא מחקר קליני בבני אדם. החוקרים לא טוענים שמגע אקראי בקבלה יגרום לנזק מידי.

עם זאת, מחקרים מסוג זה נחשבים ל"נורות אזהרה מוקדמות". הם מאפשרים לזהות מנגנונים ביולוגיים שעלולים להפוך רלוונטיים בחשיפה חוזרת וממושכת, במיוחד אצל אוכלוסיות רגישות. לדוגמה, נשים הרות, מתבגרים, או עובדים שנחשפים לכמויות גדולות של נייר תרמי במסגרת עבודתם.

התופעה הרחבה: "החלפה בעייתית"

הממצאים משתלבים בתופעה מוכרת במדע וברגולציה, המכונה "החלפה בעייתית"/ חומר מזיק יוצא מהשוק, אך מוחלף בכימיקלים דומים שלא נבדקו לעומק, ובהמשך מתברר שגם הם עלולים להשפיע על מערכות ביולוגיות רגישות.

מה אפשר לעשות בפועל?

בלי להיכנס לפאניקה, מומחים ממליצים על צעדים פשוטים להפחתת חשיפה מיותרת:
• להמעיט במגע עם קבלות נייר
• לא לשמור קבלות ליד מזון
• לשטוף ידיים לאחר מגע עם קבלות
• לבחור בקבלות דיגיטליות כשאפשר

צעדים קטנים, עם פוטנציאל להשפעה משמעותית לאורך זמן.