מחלות חיסון עצמי וצמחים

כנס עיל"ם עסק בטיפול הצמחי במחלות אוטואימוניות. נראה היה כי לצמחי המרפא ולמטפלים איתם, יש קלף חזק, בכל הנוגע לאיזון מערכת החיסון, חיזוקה והטיפול בגורמי המחלה. הכנס השנה היה מעורר ומרגש בעיקר בשל הקהל שגדש אותו. זה שנים רבות מנסים מהפכנים בתחום להעביר את כובד משקל הטיפול הצמחי מרפואה עממית ו'תרופות סבתא' להרבליזם עם מינונים רפואיים.

מחלות אוטאימוניות הם אותן מחלות המאיימות עלינו, בעיקר בשל התופעה המוזרה שהחליט הגוף לפתח כנגד עצמו באיזושהי מידה. מערכת החיסון 'מתבלבלת' בשל גורמים שונים ומגיבה בעודף תגובתיות לרקמות הגוף עצמו. יותר מכל אני תמיד לוקחת את זה לטיפול נפשי, שמעיד על תנועה מסוימת במציאות שיש לאנשים החולים במחלות אלו, אבל ניזהר מהכללות הוליסטיות פשטניות ונדבוק בנתונים, שכן לפעמים פשוט יש תקלות בגוף הפיזיולוגי. וזה הסיפור שלנו… תקלה.

ממדע רפואי ועד סקירת צמחי מרפא ומחקרים

חשיבות המדע הרפואי כיום הנכנס לתמונה יותר ויותר בכל העיסוק בצמחי מרפא הוא מעורר שמחה ומקדם אותנו מאוד כאנשי מקצוע וכקהל המשתמש בצמחי מרפא. ראשון בסדר היום עלה לבמה ד"ר מאיר וינקלר שסקר את המנגנון הפיזיולוגי שפועל במחלות אוטואימוניות. בגדול, ישנו בלבול של מערכת החיסון כאמור, ולכך מסתבר מחפשים בעיקר, וגם מוצאים השערות של סיבות וגורמים שונים: גנים בעלי אללים שאינם מוכרים על ידי נוגדנים, מצבי זיהום ודלקת הפוגעים ברקמה ומערכת החיסון אינה מזהה את הרקמה הפגועה, ואף פגיעת וירוסים שונים (למשל EBV שהוכח כממצא שכיח בחולי קרוהן). מערכת החיסון יוצרת תגובה דלקתית שהיא הטריגר למחלות השונות. התרופות הקונבנציונאליות נוגדות הדלקת מחלישות את התהליך הדלקתי ואת מערכת החיסון לחילופין.

ד"ר מאיר וינקלר בהרצאתו (צילום: אפרת דרוק)

פרופסור מינה פארן, יקירת עיל"ם עלתה לבמה, האישה שכולנו נושאים אליה עיניים. מינה הסבירה על מנגנונים נוגדי דלקת בצמחי מרפא וההקבלה לרכיבים המוכרים יותר. נתחיל מהעובדה כי דלקת נועדה להגן על הגוף, אך פעילות דלקתית ממושכת תגרום נזק והרס לרקמות. למשל, מתווכי הדלקת שהם חומרים פעילים המפעילים ת המערכת, כמו היסטמין, המגביר את חדירות כלי הדם וכך נכנסים חומרים שאינם אמורים לעשות כך לתוך זרם הדם כמו מים, ולכן רואים בצקות בתהליכים דלקתיים). ההיסטמין מושך תאי דם לבנים המנציחים דלקת, גורמים לעוויתות ועוד, המופעלים על ידי אינזימים שונים. חסימת אינזימים אלו על ידי צמחים תבטיח פעילות נוגדת דלקת, נוגדת עווית, נוגדת חימצון ומשככת כאב.

פוליפנולים למשל, הינם רכיבים פעילים המצויים בצמחים ובמגוון רחב של פירות ירקות: פלבנואידים, קומרינים, אנתוציאנינים, סליצילטים, טאנינים.

למשל, סיליציליאטים, פנול פשוט שממנו מופק האספירין, מצוי בצמחי מרפא רבים: ערבה לבנה, פיליפנדולה, כורכום, רוזמרין רפואי, קמומיל, בן חרצית מצוי, שוש קרח, רימון מצוי.

מנגנון מעכבי לויקוטריאנים, תאי דם לבנים שמנציחים דלקת מצוי בצמחי המרפא: לבונה (הטוב מכולם, כנראה שחכמינו בבית המקדש ידעו מה הם עושים, צמח שיעיל בקהל גדול – יעיל עם כורכום במיוחד), בן חרצית ופלפלת.

בנוסף לאלו, ישנם חומצות השומן הרב בלתי רוויות שמוותסות ייצור פרוסטגלנדינים (מכווצים ויוצרים עוויתות) ולויקוטראינים ועל ידי כך מונעות התפרצויות מערכת החיסון. למשל צ'יה, זרעי המרווה הספרדית, ונר הלילה, פטל שחור ובוראז' (חשוב שיהיו בכבישה קרה ובמיצוי עדין וכך יישארו במצב CIS ולא טראנס). בנוסף לאלו, רגלת הגינה הינה העשירה ביותר מהצמחים וכדאי לחלוט אותה או להכין ממנה שמן.

כמו כן ישנם ספונינים טריטרפנים וסטרודיאליים אנטי דלקתיים המצויים בצמחי מרפא ואף במזון מוכר כמו קטניות (הספונינים הם אלו היוצרים את הקצף שאנו מכירים בבישול), שם הם מתחרים עם הקורטיקוסטרואידים, הורמוני הלחץ המיוצרים באדרנל, בלוטת יותרת הכליה, ויוצרים עקה ודחק בגוף, וכך עשויים להחליש את הפעילות הסטסרוגנית בגוף. זאת בשל הדמיון שלהם לאותם קורטיקוסטרואידים – קורטיזון וקורטיזול. הם אף מעכבים ירידה של חומצה ארכידונית מקרום התא.

צמחי מרפא העושים זאת גם כן: בן חרצית מצוי, בטטת הבר, סרספרילה (סוג של קיסוס) – מאלו מכינים עד היום הורמונים בעולם הרפואה, לא רק על ידי סינתוז, כי מעט מורכב להכין זאת במעבדה בלבד.

ואכן, אלו הם הצמחים האדפטוגנים, המכילים ספונינים, שהחלו להוודע למחקר ברוסיה, עת חיפשו פעולה מאזנת על כל הגוף במקביל, על מערכת העצבים ועל המערכת האנדוקרינית. אך עם זאת, הסינים כבר שנים משתמשים בג'ינסנג וקוראים לו "צמח לאדם הבריא". צמחים אלו פועלים במנגנון של חיקוי, נקשרים לרצפטורים של מערכת החיסון ומחלישים ייצור של מתווכי דלקת, הם אנטי אוקסידנטים, שומרים על בריאות המח, מערכת החיסון והרבייה, ומומלצים לכולנוף ג'ינסנג סיבירי, ג'ינסנג, אמריקאי, ג'ינסנג אסיאתי, ג'נוסטמה, שוש קרח, ארליה (מעט מחקר), בקופה (מתנת האלים באיורוודה, מזרים דם למח).

פרופסור מינה פארן בהרצאתה (צילום: אפרת דרוק)

רפואה סינית וענפי המחלה

לאחר מכן, עלה אמיר קליי לבמה, רופא סיני ומומחה לרפואת עור, מזה כעשרים שנה, המשלב בין טיפולים פרטניים ובין מחקר בתל השומר. אמיר דיבר על הפסוריאזיס כדוגמא למחלה אוטואימונית העשויה להשתפר משמעותית בטיפול צמחי. נהוג לומר כי אין הטיפול הרפואי מרפא ומעלים את המחלות, אך ניתן להיטיב עד כי אינן חוזרות ומופיעות יותר. הצמחים חייבים להינתן במינון רפואי וזה מה שיקבע את פעילותם.

הטריגר, הוא פתח, עשוי להיות נפשי, אך עשוי להיות שלא. ברפואה סינית, משייכים את המחלה לתקיעות כבד הנובעת ממתח. גם חולשת הטחול והקיבה השולטות במערכת החיסון על פי הרפואה הסינית משויכות לזה, בעיקר בהקשר של הצטברות לחות חמה וחום בדם. לחות חמה היא גורם לדלקת, ועל כן הצמחים שמטפלים בלחות יהיו אנטידלקתיים. אמיר רקד עם הקהל המצפה לשמות צמחים מערביים ושפה מוכרת ושילב מושגים סיניים באומנות רבה.

לפי מה שחקר ובדק, ראה אמיר קליי כי לפעילות גופנית משקל רב מתזונה בשיפור תסמיני המחלה. הוא העמיד דברים על דיוקם בכל הנוגע למשחות ואפליקציות חיצוניות, המחויבות בתהליך כדי להקל על המטופל ולזרז את התהליך, אך אין לטעות ולחשוב שבכך טמון המפתח. הגוף חייב לעזור שינוי על מנת לצאת מהמעגל הסגור של תהליכים אוטואימוניים. חלק מהצמחים שהציע לטיפול היו צמחים מסלקי חום ובשפה המערבית 'חוסמי TNF': עלי איזאטיס, רובב, מרווה סינית, פהוניה, ג'נטיאנה, פלודנדרון, ארכובית יפנית, מורינגה, סופורה, סמילקס, סקוטלריה סינית.

שרון קוצר בהרצאתו (צילום: אפרת דרוק)

שרון קוצר, הרבליסט, מרצה והבעלים של 'ברא צמחים' שפך אור על הנטייה האוטאימונית. לדבריו, מערכת החיסון אינה טועה, אלא באה לסמן משהו, אלו סימני מצוקה של הרקמה הפגועה. התנועה הטבעית הינה חתירה למקצב הרמוני מתואם ומוסכם על כל רכיבי הגוף להשגת מטרה משותפת. מערכת החיסון מנטרלת רקמה לא תקינה שעוזרת לגוף לשקם את עצמו במעין הולוגרמה פיזיולוגית תקינה והשאיפה לשלמות. אם כך, כשאנו פוגשים מקרים כאלו עלינו לעזור להם לשנות את סביבת החיים כדי להביא לרמיסיה, להפוגה במחלה. מבחינת הטיפול הצמחי ניתן צמחים שאינם ספציפיים למחלות אוטואימוניות אלא משלבים חיזוק מערכת החיסון, דגשים לורדת סימני מצוקה של הרקמה, וצמחים מקומיים (כחלק מההרמוניה המקומית). כמו כן נשלב התאמה תזונתית תוך כדי הקשבה לשפת הגוף.

חשיבות ההרמוניה והשלווה הנפשית בטיפול (123RF)

גל ראן, הרבליסט ומרצה והבעלים של 'ראן צמחים', שלאחרונה עברה תהפוכות לראן פארמה וראן בוטניקלס, הרצה על שלוש השכבות בטיפול במחלות אוטואימוניות. מהן שלוש השכבות? כתלמידה של גל הכרתי את משנתו המיוחדת, שיותר מאשר היא קיימת אצל אחרים, גל לוקח ומעמיק אותה אל תוך החומר והצמחים עצמם.

הענפים הם הביטוי הקליני של המחלה, הגזע הינו תהליך המחלה, ואילו השורשים הם מקור הליקוי. מכאן אנו יכולים להקיש על הטיפול הצמחי שיסבוב סביב השורש שהינו מערכת השליטה: מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית ומערכת החיסון, וכן סביב הגזע שהוא איברי הפינוי: כבד, כליות, בלוטות לימפה, וסביב הענפים שהם הדלקת והתסמינים השונים.

צמחי מרפא לשימוש לדוגמא לשורש המחלה – אדפטוגנים=מרגיעים: צלע השור הינו צמח אדפטוגני (מרגיע) שבניגוד לאחרים מקבוצת ההתיחסות שלו הינו מניע. נשים אותו בפורמולה כדי שהיא לא תהיה 'כבדה מדי' לדבריו. גל משלב אלמנטים של רפואה סינית ברפואת צמחים מערבית שלמד באנגליה, וכל זאת על תפאורה של משנה סדורה מאוד שפיתח המשך השנים בעצמו. צלע השור דורש להתחיל תמיד במינון תת רפואי במחלות אוטואימוניות כדי לא ליצור אפקט של החמרה, עקב שחרור המחלה לפני החוץ (לא יותר מ-20%). בכל הצמחים נטפל בעיקר בכבד שהוא מרכז הכובד הטיפולי בכל הנוגע במחלות אוטואימוניות. נמשיך עם ליקוריץ, שיש בו גליצריזין שהינו ספונין טריטרפנואידי וליגאנים. הויטניה שיש לה את הספונינים הטריטרפנואידים הייחודיים לה, וכן נוכחות אלקלואידית שאינה שכיחה באדפטוגנים, והינה בעלת השפעה כללית מרגיעה ומייצבת ספרה רגשית. כמו כן יעילה במצבי אנמיה.

בגזע נטפל בעזרת צמחים אלטרטיביים=מתמירים: הלפה הגדולה, שגם איתה רצוי להתחיל במינון תת רפואי כדי למנוע התלקחויות (מדובר במצב דלקתי כרוני). שן הארי שאינו אדפטוגן למרות נוכחות ספונינים טריטרפנואידים, Smilax – צמח מעבר בין אדפטוגן לאלטרטיב ונוגד דלקת. כולל את כל הפונקציות האלו ופועל על כל השכבות: ספונינים טריטרפנואידיים, אדפטוגנים, סטרולים צמחיים, פלבנואידים – אנטי אלרגיים ונוגדי חימצון. צריך מינון גבוה כדי לקבל השפעה רפואית (עד 40%).

גל ראן בהרצאה (צילום: אפרת דרוק)

גילי פינצ'וק, חבר איגוד הנטורופתים והמייצג של ההרבליסטים באיגוד חשוב זה, הרבליסט, נטורופת, מרצה ומייסד אתר "נטורופדיה" המצוין לאנשי מקצוע, הרצה על בטיחות השימוש בצמחי מרפא עם תרופות, תחום שהוא מקפיד להאיר את עינינו בו פעם אחר פעם.

אכיניצאה, הוא אומר ומרים גבה לרבים מאיתנו שבטוחים כי מדובר במסורת עתיקה הקובעת עובדות בשטח, הינו צמח בטוח לשימוש לטווח ארוך, והיעילות אף עולה עם הטיפול מתמשך. מדוע ידוע כי אין לקחת אותה יותר מ-8 שבועות? מדובר בטעות דפוס בתרגום גרמני של כתבים עתיקים. לפיכך נשתמש בצמח האכיניצאה לטיפול במחלות אוטואימוניות, וידוע רק על שבעה מקרים מתוך מיליוני מקרים שבהם נלקחה האכיניצאה בעת מחלה אקוטית שהתלקחה. חשוב לציין שלא הובהרה עד תומה המשמעות של האכיניצאה בתהליך ועד כמה ניכרת היתה השפעתה. בכל הנוגע לטיפול בצמחי מרפא הסובב טיפול הוליסטי שלם, מדגיש גילי כי אין אמת מוחלטת, האמת תלויה במטופל.

הבעיה עם שילוב של צמחים ונוגדי דלקת NSAIDS במחלות אוטואימוניות, שהן מחמירות את תופעות הלוואי. חשוב לציין בכנות כי צמחים נוגדי דלקת חלשים מתרופות ולא כאן  עיקר עוצמתם. צמחי מרפא לדוגמא: כורכום שעליו תוכלו לקרוא כאן, סנטלה ושוש קרח – משקמים רירית, נוגדי דלקת ויעילים למערכת העיכול. במחקרים על כורכום למשל נצפתה הורדת רמת תרופות, פחות תופעות לוואי תרופתיות, ונראה כי השילוב של כורכום עם תרופות טוב מאשר פעילותו של כל אחד לבדו (אין בעיה עקרונית עם היותו של הכורכום צמח מגביר דימום, אך המינון היה נמוך). אם כך, נראהשאם אתם נוטלים סטרואידים, כדאי לשלב צמחים נוגדי דלקת, צמחים מאזני סוכר, ויתר לחץ דם, ומגיני כבד וכליות.

שוש קרח (ליקוריץ) אינו מגיע עם סטרואידים במינון מלא בשל יכולתו לעכב פירוק קורטיזול וכך נשארת רמה גבוהה של קורטיזון בגוף – מעלה עקה. זהו צמח שכן יעיל לגמילה מסטרואידים ומניעת תסמיני גמילה.

חשוב לשים לב לקונטראינדיקציות שרשומות לנו על כל צמח וצמח, אך אין זה אומר בהכרח שיש להתיחס אליה באופן מוחלט אלא שזה ידליק לנו נורה קטנה בראש  ונפעיל שיקול דעת באשר למה שעומד מאחורי זה. בזמן נטילת תרופות שמזיקות לכבד ולכליות חשוב לתת צמחים מחזקים לאל בנוסף לפורמולה עם הכיוון הכללי.

חשוב, מוסיף גילי, בנוסף לצמחי המרפא לתת למטופלים תזונה אנטי דלקתית בשווה אליהם, ולראות בליחה כגורם מספר אחד להמון מחלות. חשוב להפחית חומציות בתזונה שהינה חומצית יתר על המידה, ולהרגיל את המטופל לאורח חיים בריא וטוב לו.

כנס עיל"ם (צילום: אפרת דרוק)

לאחר כל אלו נערך פאנל בהנחיית אסף קורן, הרבליסט, מרצה ומנכ"ל עיל"ם כיום, ובהשתתפות המרצים. היה מעשיר ומלמד ביותר, ונראה היה כי עמותת עיל"ם לצמחי מרפא בישראל, תפסה קו מפרה ביותר, ודגש על איגוד ההרבליסטים שבתוכה. הקו של הכנס היה מקצועי ברמה גבוהה, פרקטי מאוד ולראיה, רק בעקבות הפרסום היה האולם מלא עד אפס מקום, ועד תום הכנס, שלא כמו בפעמים קודמות. נראה היה שההצוות העומל מאחורי הקלעים כל השנה, על הכנסים, הדיוורים, האתר והמידע הנגיש לאנשי המקצוע ולקהל הרחב, עובד על הרגולציה של צמחי המרפא בישראל ועל הסמכת אנשי מקצוע בתחום – כל זה בהחלט נשא פרי ולקראת השנה החדשה אף הובא לפנינו בקול תשואה גדול.

פאנל אנשי מקצוע כנס עיל"ם (צילום: אפרת דרוק)

תודה לכולכם, הועד הממנהל של עיל"ם, לאנשי האיגוד, ולקהל אנשי המקצוע בארץ, ששם לו כמטרה להמשיך ולהשביח את תחום רפואת הצמחים בישראל ולהופכה לדרך ריפוי מקובלת מן המניין.

שנה טובה ומלאת הרמוניה ובריאות!

עדן פלד

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו