Bari15_Fly
Bari15_Fly

תכונות המרפא של מליסה

מאת: ד"ר מרדכי הוכברג
זמן קריאה: 2 דקות
מליסה רפואית היא צמח מרפא בן משפחת השפתניים והיא מוכרת כצמח מרגיע. עם צמח זה טיפלו כבר מאות בשנים במצבי חרדה, לשינה טובה ולשיפור העיכול. לצמח הוקדשו מחקרים רבים והוא נמצא מועיל לאותן מטרות שצוינו.
Bari15_In

מוצאו של הצמח מליסה הוא מאירופה, אך כיום הוא מגודל בכל ארצות תבל. פרחיו של צמח זה מושכים דבורים ואלו מפרות אותו וגם את שאר הצמחים הגדלים סביבו.

מליסה

מליסה

לעלי הצמח מליסה יש ריח עדין שדומה לריחו של לימון. צמח זה היה בשימוש כבר ביוון העתיקה וברומא וטיפלו איתו להרגעת עקיצות חרקים.

ריחו הלימוני דוחה חרקים. החומרים הפעילים בצמח הם ציטרונאלה ומונוטרפנלידים מהסוגים A ו- B.  בשמן הנדיף המופק מעלי הצמח משתמשים גם לטיפול בנדודי שינה, עצבנות וחרדה.

צמח זה עשיר בנוגדי חמצון. יש בו חומצה קפאית וחומצה רוזמרינית, שהן נוגדות חמצון חזקות ומנטרלות חמצנים חופשיים מזיקים.

הצמח מליסה מכיל גם את החומר אאוגנול, חומר נוגד דלקות שעוזר להשקיט כאבים. חומרים אלו הם גם בעלי יכולות אנטי בקטריאליות ואנטי ויראליות והם מגנים על דפנות התאים.

במחקר שפורסם בשנת 2010 בעיתון Toxicology and Industrial Health  נבדקה יכולתו של מליסה זה לספק הגנה בפני קרינה לעוסקים בצילומי רנטגן ומכשירים פולטי קרינה נוספים.

המחקר הראה שנטילת 1.5 גרם מיצוי מליסה ב- 100 ג' משקה כל יום, במשך 30 יום, צמצמה חמצון יתר של שומנים בגוף ופגיעה ב- DNA.  הייתה עליה גם בחומרים נוגדי החמצון הטבעיים שבגוף, כמו קטלאזות, סופר אוקסיד דיזמוסטאז וגלוטטיון פראוקסידאז.

מליסה והמערכת החיסונית

חומצה קפאית וחומצה רוזמרינית המצויות בעלי הצמח הן בעלות יכולות רבות עוצמה נגד וירוסים וחיידקים גורמי מחלות. כאשר שותים תה מצמח זה וגם כאשר מטפלים איתו בטיפול מקומי.

בטיפול מקומי הוא שיפר אדמומיות בעור וגירודים עקב אקזמה. במיוחד הוא נמצא עוזר נגד אינפקציית סטרפטוקוקוס בגרון, חזרת והרפס. במחקר שפורסם בשנת 2008  בעיתון Phytomedicine  נמצא שצמח זה עזר במידה רבה לטיפול  במחלת הרפס סימפלקס בעור.

מחקר נוסף מאותה שנה מצא שצמח זה עוזר במידה רבה נגד מחלות  וירוסים, חיידקים גרם-חיוביים ואף קנדידה. הוא לא עוזר נגד חיידקים גרם שליליים.

מכאן נובע שוירוסים שמרים, חיידקי סטרפטוקוקוס וחיידקי סטפילוקוקוס פגיעים מאוד מחומרים המצויים במיצוי מליסה.

צמח זה עשוי לעזור לסובלים גם מבעיות עיכול כרוניות. אך חיידקי אשריציה קולי, סלמונלה ושיגלה עמידים כנגד השפעות צמח זה.

בגרמניה נערך, בשלושה בתי חולים ובמרפאה לטיפול במחלות עור, ניסוי מאוד נרחב לטיפול עם מיצוי של מליסה בחולים שסבלו מהרפס סימפלקס ומהרפס גניטאלי.

הריפוי של מחלות אלו עם הצמח היה הרבה יותר מהיר ולא הייתה לאחר מכן חזרה של המחלה. טיפול עם צמח זה גם קיצר במידה רבה את משך המחלות הרפס סימפלקס בפה והרפס גניטאלי.

מליסה רפואית מינונים

בצמח מליסה מרבים להשתמש להקלת בעיות עיכול, נדודי שינה, נגד חרדה ולחיזוק המערכת החיסונית. מינונים מקובלים הם תה של עלים מיובשים שלו, בכמויות של 1.5 עד 4.5 ג', פעמיים עד 4 פעמים ביום.

פשר  לקחת טינקטורה שלו, כ- 20 טיפות בפעם,  שלוש פעמים ביום. יש החולטים כ- 2 עד 4 כפות עלים טריים  שלו  בכוס מים רותחים.

יש תכשיר מליסה גם ככמוסות המכילות 300-500 מ"ג של אבקת מליסה מיובשת, אותן נוטלים 3 פעמים ביום או לפי הצורך.

בטיפול חיצוני מומלץ להניח את עלי הצמח על המקום הפגוע 3 עד 5 פעמים ביום. כך ניתן למקסם את פעולתו האנטי בקטריאלית.

למי לא מומלץ מליסה

לא מומלץ לנשים בהריון לקחת ממנו כמויות גדולות, כמויות קטנות לא יזיקו. כמו כן לא מומלץ לקחת אותו לאלו שמקבלים טיפול עם תחליפי הורמונים של בלוטת התריס.

בטיפול בתינוקות וילדים יש לתת מינון מצומצם המתאים לגודל גופם. נשים מיניקות תצמצמנה אף הן את כמות הצמח הנלקחת.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו