PassoverFocus_Fly
Laisha_Fly

כנס צמחי המרפא של עיל"ם – עבר, הווה ואפשרי

מאת: עדן פלד
זמן קריאה: 6 דקות
מה הן ארבע האיכויות וארבעת האלמנטים לפי הרפואה הגלנית? ומדוע הצמחים המקומיים כה חשובים לנו? כל אלה ועוד דוברו בכנס עיל"ם האחרון

הכוח המניע (Pixabay_condesign)

Thymoquin_In

הכנס עסק בצמחי המרפא של ארץ ישראל, וסקר את המסורת הקלינית של צמחי המרפא הישראליים מהמקורות ועד ראשית הרפואה היוונית-ערבית (אונני) ואת הפרקטיקה הנובעת מתיאוריות אלו.

לאחר ברכות הפתיחה המרגשות של אסף קורן, מנכ"ל עיל"ם, פרופ' זהרה יניב, יו"ר משותפת של העמותה וד"ר מינה פארן, נשיאת עיל"ם – יצאנו לדרך.

סיפור מסגרת

ראשית עלתה לבמה יעל כנען, מטפלת ומרצה לצמחי מרפא ותזונה. יעל כנען הציגה את תורת המזגים על פי הרפואה היוונית העתיקה, שהיא ערש הרפואה בכלל וההרבליזם הקליני בפרט. תורת המזגים כמעט ואינה מוכרת כיום והיא למעשה 'סיפור המסגרת', הבסיס והעקרונות המערב בכל הנוגע לצמחי מרפא ובכלל.

הרפואה היוונית ערבית או בשמה הנוסף הרפואה ה'גלנית', החלה בים התיכון והתפשטה לאירופה, פרס והודו, והתקיימה עד המאה ה-18. הפילוסופים בימים ההם עסקו בטבע היקום וכך גם מי שעסק בתורות הרפואה. אמפדוקלס, פילוסוף ושאמאן, היה מי שקבע את ארבע האיכויות הראשוניות וארבעת האלמנטים המתמזגים ויוצרים את התופעות. לאחר מכן אימצו רבים אחרים, והיפוקרטס ביניהם, את העיקרון של המזגים.

האיכויות הן: חום, קור, לחות, ויובש.

חום – פעילות, תנועה, פיזור, כלפי חוץ
קור – רוגע, מנוחה, קביעות, כלפי פנים והכלה
לחות – רכות, גמישות וחוסר צורה
יובש – נוקשות, צורה ברורה, גבולות ומיקוד
כל אלמנט ממזג שתיים מהאיכויות:

אש – חום ויובש (כוח, שליטה וטרנספורמציה – פעילות ממוקדת, לשינוי נשיג אנרגיה ממוקדת)
מים – קור ולחות (הזנה, גמישות, לחות, הזנה, תוכן וגדילה – כמו קטניות שתופחות)
אדמה – קור ויובש (הגדרה, החזקה, צורה מבנה)
אויר – חום ולחות (פעילות לכל כיוון, קלילות ותקשורת)

יעל כנען

יעל כנען

כך ניתן לראות אלמנטים אלו בחיים ובכל אספקט. הרפואה היוונית אימצה את המודל כדרך להסתכלות על האדם, צמחי המרפא, המחלות וכדומה. הם הדגישו כי חשוב יותר לדעת את מזג האדם מאשר את מזג המחלה ברוב הפעמים, אף על פי שגם מזג המחלה משמעותי. כשנדע את מזג האדם והמחלה נתאים את סממני המרפא.

תמיד החיים יהיו חמים ולחים

כל אחד מאתנו הוא מזיגה ייחודית של האלמנטים. המזג הוא האופן שבו ארבעת האלמנטים מתבטאים בטבע שנולדנו אתו. מזג הוא הטבע המולד – מבנה אישיות, התנהגות וגישה לחיים, מבנה גוף ודומיננטיות של מערכות הגוף, דומיננטיות של הלחויות בגוף, חולשות ונטייה לפתח בעיות. לדוגמה:

אש – אדם שתמיד רוצה לעמוד בראש. פעילות חזקה וממוקדת, טיפוס חם ודינאמי, שאפתן ופעלתן, גאוותן, יוזם, מנהל, מבצע ומנהיג. בחוסר איזון נראה: שתלטנות, כעסנות, תוקפנות, גאוותנות, וורקהוליזם, טיפוס הנוטה לכעס.

מזג כולרי – כיס מרה, כולר בלטינית הינו כעס. מבנה גוף שרירי ומוצק, מתוח, תווי פנים עזים, מבט חודר, לסת חזקה, אדם מרשים, חי סטרס כדרך קבע, עיכול חזק, מטבוליזם מהיר, נמשך לחזק, דרמטי, טעמים חזקים, בשר, אלכוהול, גינות מיושנות, פיקנטי.

אוויר – סנגוויני, עשיר בדם. חם, דינאמי, אופטימי, קליל ומקסים. פעיל, חסר מיקוד, דברן בחברת אנשים, איש מכירות, יוצר קשר ומשכנע. בחוסר איזון נראה: חסר יציבות, חסר ארגון, לא אמין ונוטה להתמכרויות. מבנה הגוף שלו: אתלטי, עור ורדרד, עשיר בדם, עיכול טוב ובריאות טובה.

מים – פלגמטי, יציבות, הכלה, הזנה, אמפתיה, מסירות, נאמנות, רגישות, קשוב לאחרים, שמכין שלום, איש של פשרה והרמוניה, איש צוות מצוין. במהותו שקט ומופנם, אוהב שקט ושגרה, מטפל, יועץ ודיפלומט.בחוסר איזון: פסיבי ועצלן, אדיש ותלותי, כנוע וחרד. מבנה הגוף: רחב וכבד, עודף משקל, עיניים גדולות, מטבוליזם איטי ומשיכה למתוק.

אדמה – איטי, מכיל וממוקד. פרפקציוניסט, זיכרון טוב, בררן והססן, מופנם, צנוע, מתבודד, זהיר, רגיש לזולת, אנשים אשר מסתירים את רגשותיהם וכלפי חוץ נחווים קרים. פילוסוף, משורר וארכיטקט, ספרן, אמן וסופר.  בחוסר איזון נראה: פסימי, חרד, דכאוני, חשדן ומלנכולי
מבנה הגוף: רזה, גרמי, ללא שרירים, תיאבון לא גדול.

מזגים, תזונה וצמחי מרפא

כולרי – נקרר, נלחלח ונרגיע בעזרת תבלינים קרירים, ירקות ופירות ואוכל חי
סנגוויני – נסייע להימנע מהגזמה ונרגיע. הימנעות מהגזמה בכלל וממזון עשיר בפרט
פלגמטי – נחמם, נייבש ונמריץ, בין היתר על ידי אוכל מבושל וחם
מלנכולי – נחמם, נזין ונרגיע על ידי אוכל מזין, מבושל ומתובל, למשל אגוזים. טיפוס מנטלי ולכן לא אוכל הרבה מדי.
צמחי המרפא שנשתמש בהם באיזון כל מזג:

אש – גנודרמה (לא חם יחסית ולח), עוזרר ( מקרר, מאזן לחץ דם, מוריד כולסטרול, מכיל נוגדיחמצון), חוטמית וחובזה (קרירים ולחים), היביסקוס (מאזן לחת דם ונוגד חמצון), עלי זית, עולש ושינן (צמחי כבד)
אוויר – מליסה, טיליה, עלי זית ושינן (קריר ומרגיע), שכיזנדרה (תומך בכבד ובתפקודים מנטאליים, ממוקד), סנטלה
מים – צמחים חמים: קינמון, זנגביל, רוזמרין (מייבש ליחה, מניע ומזרים דם), אלטרוקוקוס וטימין
אדמה – חילבה (מר ולחיזוק העיכול, כשרוב צמחי "הביטר" קרים ומיבשים, החילבה חמים ולח ודמולסנט, טוניק, ועשיר בוויטמינים ומינרלים ובחומצות אמינו.) זרעי גדילן, הידועים כמרים ושמנוניים, שיבולת שועל שיהינה טוניק, לחה ומרגיעה, לבנדר, ויתניה אסטרגלוס שהם מחזקי חיסון ובוני דם ורמהניה שהיא בונה דם, לחה ומזינה.

האוצר נמצא מתחת לאלון שבחצר ביתך

אברהם דהן

אברהם דהן

אברהם דאהן, חקר את המקורות ומצא שלל צמחי מרפא הנחבאים ועשויים להביא לברכה גדולה כיום, אסף את המידע וערך את אנציקלופדיית "תלמוד הצמחים". דאהן מספר שמטרת המחקר היתה חשיפת מתכונים ומרשמים עתיקים שבידם לסייע לשגרת תזונה.

במרכז הרצאתו של דאהן העמיד את הקצח כדוגמה: הקצח הריסני מקורו מארץ ישראל וכיום מיובא אלינו מהודו ומדרום אפריקה. הצמח עמיד לכפור. אנו אוכלים את הזרעים בהלקט של הקצח התרבותי. בימי קדם נחשב הקצח כמעודד תשובה כדברי הנביא ישעיהו וכמחזק את הלב. סיבה מצוינת לצרוך ממנו במידה נכבדת ובאורח קבע.

לקצח מספר שימושים:

1. התקררות וגודש ראיתי, נזלות – קצח לסוגי קור הגוף, ייבוש ליחה ונזלות, הקלה בדרכי הנשימה.
2. הקלה על תולעים וגזים.
3. מסייע כנגד פציאליס – שיתוק עצב הפנים חלקית.
4. כאבי ראש.
5. כאבי שיניים.
6. סתירת רעלים.
7. סתירת הכשות בעלי חיים וכשימוש מונע (בעת העתיקה השתמשו גם במרקחת זנגביל ודבש כנגד רעלים).
8. אבנים בכליות – מרתח של מים, דבש וקצח לאבנים בכליות ושלפוחית השתן.
9. נגעי עור ובהקת.
10. קצח על בטן ריקה גרוע ללב, אך בשגרה מונע מחלות לב על פי התלמוד הבבלי.
11.טימוקינון הוא הרכיב הפעיל הנמצא בקצח והינו נוגד חמצון ודלקת, מעכב צמיחת תאי סרטן ומעודד אפופטוזיס.
12. חיזוק מערכת חיסונית.
13. יעיל להחלמה במחלות.
14. נוגד כאב.
15. מווסת הורמונאלי, לעקרות.
16. השפעה מיטיבה על מערכת העיכול.
17. הקצח שימש כחומר הדברה – כשהשמן נשרף.

לסיכום נתן אבהרם דאהן מרשם לממרח קצח, שאותו הוא מציע לצרוך מדי יום אך לא יותר מכף אחת. את זרעי הקצח תמיד נאכל קלויים כמובן.

את המרשם ועוד סיכומי הרצאות מהכנס הנפלא, ניתן למצוא באתר עיל"ם.

חשיבותם של הצמחים המקומיים

ד"ר אריאלה פופר גבעון

ד"ר אריאלה פופר גבעון

לאחר הרצאות אלו אשר עסקו בתזונה וצמחי מרפא באופן פרקטי למדי, עלתה לבמה ד"ר אריאלה פופר גבעון, מי שחקרה את התפר בין האתנובוטניקה והמאגיה במגזר הבדואי. הרצאתה עסקה בפולקלור של צמחי המרפא במגזר הזה, אשר אליהם הגיעה גבעון דרך המְרַפְאות הבדואיות שעוסקות הן בבעיות פיזיולוגיות, הן בהתרת כישופים, בבעיות רגשיות ובמחלות נפש. המרפאות במגזר הבדואי שומרות את מסורת והידע של המרפאות העתיקות, שעסקו בכל מה שקשור בבריאות האדם על כל רבדיו וטיפלו בו באמצעות צמחי המרפא המדבריים הנפוצים.

ד"ר חיננית קולטאי

ד"ר חיננית קולטאי

ד"ר חיננית קולטאי הרצתה על הפעילות האנטי סרטנית של צמחי מרפא מקומיים – תחום מחקר ענף שרק הולך ומתפתח בארץ. התפתחות זו נותנת תקווה שהדברים ייכנסו למסילות ברורות ומוכרות.

פרץ גן

פרץ גן

פרץ גן, ממקימי עיל"ם וכיום הגזבר של העמותה, עלה לבמה וסיפר על השדה כבית חרושת לתרופות. הידע הרב של פרץ, ממקימי "על-עלים", ההיכרות המעמיקה שלו עם כל צמח וצמח הייתה מרשימה ומרגשת. נראה היה שצמחי מרפא ישראליים רבים איבדו מערכם בעינינו, ואף נעלמו כלילי בחלקם, ויש כאלו אשר קרנם עולה, ואף אלו אשר במרכז הבמה בשנים האחרונות. לכולם יש מקום וכולי תקווה שהרפואה של צמחי המרפא הישראליים תכנס יותר ויותר למקום מכובד בסל הצמחים של איש המקצוע. במדינות אחרות בעולם, כולל מדינות אירופה ובארה"ב, משתמשים בצמחי מרפא מקומיים כחלק מהתפיסה שצמחי מרפא יתאימו למי שחי לידם כחלק מהמנעד האנרגטי-כימי הרווח באותו מקום, או ההקשר של כל אלו יחד. לא לחינם נראה שפתניים רבים בארצנו, ארץ חמה ולחה יחסית, שנוח למיני יצורים לחיות בה ובנו בשמחה, ואלו קוטלים אותם בשמחה רבה לא פחות.

חן נחמיאס

חן נחמיאס

לאחר הפסקת הצהריים הטבעונית והטעימה סיפר חן נחמיאס על הכוח המניע שבשפתניים – כאן ראינו את המשפחה המפוארת הזו, אשר עליה נמנים, בין היתר, המרווה, הלבנדר, האזוב, הקורנית, הזוטה הלבנה. הכנסתם לפרקטיקה בקליניקה היא דבר מופלא, בין אם מדובר בליקוט בטבע, הכנת טינקטורות או רכישתם ממעבדות הצמחים. פעמים רבות צמחים אלו דומים לבני דודם מחו"ל אך הטריות, החיות וההתאמה שלהם לאדם הישראלי היא חשובה. אני תמיד מתרגשת לשמוע את חן נחמיאס ולחוות דרכו את ההשראה שהוא מקבל מהצמחים – התנועה של הצמח, חשיבות התנועה והשינוי בחיים והשילוב של שניהם, זה מה שהיה משמעותי בהרצאה הזו.

גל ראן

גל ראן

גל ראן, מרצה בחסד ומראשוני העוסקים בצמחי מרפא בארץ עלה לבמה. לא רבים יודעים שהעומק האדיר של הבנתו, נובע הן מלימודיו באנגליה ובנכר והן מחוויות ילדות – אמו של גל היא מגדולות הלקטות בארץ. גדילתו תחת כנפיה הקנו לו ידע עצום בזיהוי צמחי מרפא ישראליים, הכרתם על שלל תכונותיהם הבוטניות והרפואיות, וכמובן את האהבה לכל אלו. המקרה הטיפולי שהציג ראן הציג הבטחה לכך שאפשר לטפל במקרים מורכבים גם באמצעות צמחים ישראליים מקומיים, ולאו דווקא צריך לשלוף מיד את התותחים המיובאים.

ברכה גדולה להכיר את צמחי המרפא שלנו ולדעת יותר ויותר להשתמש בהם" כדברי היפוקרטס אשר אמר: "שוטה הוא הרופא אשר בז לידע אשר נרכש על ידי הקדמונים" במאה החמישית לפני הספירה. ואכן, מהעבר דרך ההווה אל כל מה שאפשרי!

כמרפאה בצמחים לקחתי את הכנס עמוק פנימה, וההבטחה להשתמש בזה בקליניקה היא הבטחה שתכבד הן את המטופלים ואותי בריקוד הזה של הריפוי, והן הבטחה למסורת שלנו של צמחי המרפא שתמשיך ותגלגל את כל מה שהיה, כדי שכל מה שעכשיו וכל מה שיהיה יהיה עשיר ומלא, ונדע רק יותר ויותר.

עדן פלד, הולותרפיה, נטורופתיה והרבליזם קליני

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו