loading
loading

מה צריך כדי להצליח להגשים מטרות?

מאת: - הוצאת ספרי הבריאות הגדולה בישראל
רוצים לעשות שינוי באורח החיים? להתמיד בספורט? להקפיד על תזונה מסוימת? ההצלחה בהגשמת מטרות אלו, כמו גם מטרות אחרות, תלויה בתחושת המסוגלות העצמית שלנו
תחושת מסוגלות עצמית חיונית להצלחה בהגשמת מטרות. איור: pixabay

תחושת מסוגלות עצמית חיונית להצלחה בהגשמת מטרות. איור: pixabay

loading

אחד המושגים הבולטים כיום בפסיכולוגיה הוא המושג "מסוגלות עצמית" (או "יעילות עצמית").

מושג זה, שפותח על ידי הפסיכולוג אלברט בנדורה, מבטא את אמונתו של האדם כי הוא יכול לתפקד כראוי במצב מסוים[i].

במילים אחרות, אמונתו בכך שהוא מסוגל להצליח לבצע משימה מסוימת, להגשים מטרה מאתגרת ולהתגבר על המכשולים שבדרך[ii].

מה בין מסוגלות עצמית, הערכה עצמית וביטחון עצמי?

ראשית ראוי להבחין בין המושגים מסוגלות עצמית (Self-efficacy) והערכה עצמית (Self-esteem).

הערכה עצמית עונה על השאלה: "כמה אני שווה בעיני עצמי?".

מסוגלות עצמית מתייחסת לשאלה: "האם אני מסוגל לבצע את המשימה?".

אדם יכול להיות בעל הערכה עצמית גבוהה ועם זאת לחשוב שאינו מסוגל להתמודד עם משימה מסוימת (להכין פרויקט, לדבר בפומבי וכיו"ב).

לחלופין, אדם יכול לחוש תחושת מסוגלות גבוהה בתחום מסוים (תכנות, למשל), ועם זאת לא להעריך זאת כמשהו מיוחד ולא לחוש גאווה על כך ולכן הדבר לא ישפיע על הערך העצמי שלו[iii].

המושג ביטחון עצמי (Self-confidence) עשוי לשמש – בספרות ובהגדרות מילוניות – במובן של מסוגלות עצמית[iv].

למשל במשפט: "ההצלחה במשימה חיזקה את ביטחונו העצמי".

הכוונה עשויה להיות שההצלחה חיזקה את תחושת המסוגלות שלו.

תחושת המסוגלות היא תלוית מצב ועשויה להשתנות מתחום לתחום, למשל, לומד יכול להיות בעל תחושת מסוגלות גבוהה במתמטיקה ותחושת מסוגלות נמוכה באנגלית[v].

אנשים בעלי יכולות וכישורים זהים יכולים להגיע למסקנות שונות בנוגע למסוגלותם לבצע משימה כלשהי, מכיוון שכל אחד מפרש את המציאות שלו בדרך שונה, האחד מאמין בכוחו, והאחר – לא[vi].

מה שחשוב זה לא המציאות, אלא איך כל אחד מפרש אותה. איור: pixabay

מה שחשוב זה לא המציאות, אלא איך כל אחד מפרש אותה. איור: pixabay

מדוע חשובה תחושת המסוגלות העצמית?

מחקרים מראים כי תחושת המסוגלות העצמית משפיעה על תפיסותינו, על המוטיבציה ועל הביצועים שלנו, שכן איננו מנסים לפעול, או ליטול סיכונים, כאשר אנחנו סבורים שלא נעמוד ביעדים.

כמו כן, אנו נמנעים ממצבים שבהם אנו חשים כי אין לנו את היכולות המתאימות.

גם אם למעשה יש לנו את היכולת, וגם את הרצון העז, ייתכן שלא ננקוט פעולה או שלא נתמיד בביצוע משימה עד לסיומה, רק בשל התחושה שאיננו מסוגלים או ש"הדבר גדול עלינו"[vii].

מסיבות אלה נתפסת תחושת המסוגלות העצמית כחיונית להצלחה בהגשמת מטרות, כמספקת חוסן בהתמודדות מול אתגרי החיים וכמסייעת לשיפור הרווחה הנפשית.

פרופ' מאיירס כותב: "ילדים ומבוגרים בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה – הם יותר נחושים ופחות חרדים ומדוכאים.

חייהם בריאים יותר והישגיהם הלימודיים [והמקצועיים] טובים יותר"[viii].

ילדים ומבוגרים עם תחושת מסוגלות נמוכה ינקטו בהימנעות. צילום: unsplash

ילדים ומבוגרים עם תחושת מסוגלות נמוכה ינקטו בהימנעות. צילום: unsplash

אמונה בכוחנו

הדגש של בנדורה, בעניין תפיסת המסוגלות העצמית, הוא על אמונה בכוחנו[ix]. הוא רואה באמונה זו את הכוח המניע שיקבע אם האדם יהיה מסוגל לפעול למען השגת מטרותיו[x].

תפיסת מסוגלות עצמית היא אפוא האמונה של האדם בכוחו שעליה מדבר הרב קוק: "האדם צריך להאמין בחייו – להאמין בכוחו החומרי ובכוחו המוסרי יחד. האמונה היא כוללת הכול, כמו האהבה, האמונה בחיים היא ברכת ה'".

האמונה בחיים פירושה בהקשר זה הוא להאמין בכוחנו החומרי ובכוחנו המוסרי.

אמונה בכוחנו החומרי עשויה להתבטא באמונה שאנו מסוגלים להגשים מטרה כלשהי בתחום המקצועי, הלימודי וכן הלאה.

אמונה בכוחנו המוסרי עשויה להתבטא באמונה שאנו יכולים להיות טובים יותר, להשתפר.

"כשאדם מאמין בחייו הרוחניים, הוא מוצא קורת רוח בעמל נפשו, והוא הולך ומתעלה", כותב הרב קוק.

כנגד זה, כאשר האדם חושש ואינו מאמין בכוחו, הוא עלול להימנע מעשייה ולא לחתור לשיפור מוסרי ולהגשמת מטרות וערכים.

פרופ' קניאל כותב כי המושג המנוגד למסוגלות עצמית הוא "חוסר ישע" או "חוסר אונים" (Helplessness)[xi].

בדומה לכך מתאר הרב קוק את מי שאינו מאמין בכוחו עקב חרדה: "הפחד הנפרז… מאבד טובו [כוחו] של האדם, ועושה אותו למין בריה שפלה [קטנה] שאינה עושה דבר, כי אם שוכבת ורועדת".

מסיבה זו כותב הרב קוק כי "אי האמונה [בחיים] היא הקללה היותר איומה – 'ולא תאמין בחייך'".

חרדה ← איבוד תחושת המסוגלות ← הימנעות

גם במחקרים נמצא כי חרדה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תחושת המסוגלות העצמית[xii].

מאמר זה לקוח מתוך הספר "תורת הגוף והנפש" מאת ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) בהוצאת פוקוס.

בקרוב נעלה מאמר נוסף מתוך הספר העוסק בדרכים בהן ניתן לפתח מסוגלות עצמית.

למאמרים נוספים בנושא:

10 צעדים פרקטיים ליישום אורח חיים בריא

מה מונע ממך לאמץ תזונה בריאה?

מה לעשות עם תחושת הריקנות?

מקורות

[i] גריג וזימברדו (2017), עמ' 708.

[ii] מאיירס (2012), עמ' 66-65. כספי ורוקס (2016), עמ' 117.

[iii] קניאל (2006), עמ' 67.

[iv] למשל, במילון אבניאון המושג ביטחון עצמי מתפרש כמסוגלות עצמית, להלן פירושו: "ביטחון עצמי: אמונה של אדם בכוחות עצמו, הרגשת האדם הבטוח ביכולתו ובכושרו לבצע את שרוצה". וכן ראו: בק ועמיתיו (2009), עמ' 354; בן שחר ורידג'וויי (2018), עמ' 68.

[v] קניאל (2006), עמ' 67.

[vi] שם.

[vii] גריג וזימברדו (2017), עמ' 709-708.

[viii] מאיירס (2012), עמ' 65.

[ix] מאיירס (2012), עמ' 66.

[x] אפל (2015), עמ' 104.

[xi] קניאל (2006), עמ' 67-66.

[xii] Bandura (1997). קניאל (2006), עמ' 67.

צרו קשר עם הוצאת פוקוס בע"מ



    * שדות חובה

    השאירו תגובה: