Liat_Fly
Liat_Fly

לשתות מעט, להתקלח מעט

מאת: ליאה מיכאל דבר
זמן קריאה: 5 דקות
ד"ר תל אורן מעיד על עצמו שהוא שותה בממוצע רק 2 כוסות מים בשבוע. גם אין צורך להתקלח יותר מדי – זה מונע ספיגה טובה של ויטמין D. ליאה מיכאל דבר השתתפה בהרצאה שלו על תזונת האדם הקדמון. מוכנים?
SmartKish_In

ד"ר עדיאל תל-אורן פותח ביקור נוסף בישראל בהרצאה מעמיקה, כהרגלו, ובכל זאת שונה מעט. התאמת המזון לאדם נבחנת היום לא רק מהכיוון הביוכימי-פיזיולוגי אלא בעיקר מההבט ההיסטורי-אנתרופולוגי. אם נדע מי באמת היו אבותינו ואמותינו הקדמוניים, באיזה סביבה חיו ומה היתה התזונה שלהם, נוכל ללמוד דבר או שניים על מה טבעי לנו ומה כדאי לשים בצלחת גם במאה ה-21. הנושאים שנדונו לא תמיד היו פשוטים לעיכול ושקט של ריכוז-על שרר בקהל. למרבה השמחה, בצד המנה התיאורטית הגדושה והטעימה, זכינו גם בשפע של עצות ברות יישום, עליהן אנסה לשים דגש כאן.

הלאה הסבון, יחי ויטמין D

רגע לפני שצוללים מיליוני שנים אחורה לאפריקה, ד"ר תל-אורן מספר על רשמיו מביקורו האחרון בנפאל. השאלה שליוותה אותו לאורך המסע שם הייתה "מה הם עושים שאנחנו לא עושים?" מה שכחנו? מה אפשר ללמוד מקהילה שחיה בפשטות רבה יותר, ואולי קרוב יותר לטבע? עדיאל החליט לערוך מחקר קטן על רמת ויטמין D באוכלוסיה בקטמאנדו. התוצאות היו חד משמעיות: הנפאלים הם האוכלוסיה עם הרמה הממוצעת הגבוהה ביותר של הוויטמין. הישג מפתיע לאור החשש של הנפאלים מהשמש, כיסוי הגוף התרבותי ועורם הכהה יחסית (בעלי עור כהה מייצרים פחות מהוויטמין). שני הנבדקים בעלי הרמות הנמוכות ביותר (אך לא פחות מ-32 יחידות) היו אנשי רפואה ששטפו ידיים והתקלחו באובססיביות. וייתכן שכאן טמון הכלב, שזהו שורש העניין. רוב נפאלים לא מרגישים צורך להתקלח הרבה ומסתפקים במקלחת פעם או פעמיים בשבוע.

כשמתרחצים מצמצמים ומשנים את אוכלוסיית החיידקים שעל פני העור. מוכר היטב השיח על החיידקים החיוביים במערכת העיכול, הפרוביוטיקה. אותם חיידקים ידידותיים המסייעים לנו להפיק את המיטב מהמזון – לספוג ואף לבנות רכיבי תזונה חיוניים. גם על פני העור תפקידם של החיידקים הוא מכריע. הם עוזרים לייצר ויטמין D, שעל יתרונותיו תוכלו לקרוא כאן, וגם לשמר אותו בשכבת החלב השומנית המופרשת על פני העור. נראה שגם במערכת הנשימה יש לחיידקים תפקיד חיובי חיוני. בלי הבקטריה הנכונה במקום הנכון אנחנו חסרים רכיבים תזונתיים.

המפגש הקריטי בין בקטריות למיניהן לבני בני אדם מתאפשר בזכות סגנון חיים פחות סטרילי, אפשר לאמר נינוח יותר בנושאי ניקיון, הקרוב יותר לטבע. חשיפה לבעלי חיים מגוונים (חלקם פרוותיים), כולל ציפורים, וכל החיידקים ושאר המיקרואורגניזמים שכל יצור נושא איתו. נגיעה בידיים במה שמסביב, אכילה בידיים, שטיפת ידיים פחות תכופה. מקלחות פחות תכופות. אולי גם שינוי היחס שלנו לצואה, לתוצרת שאנחנו מפיקים מדי יום ומעלימים במהירות. הצואה היא חלק מהחיים, אומר תל אורן. אולי כדאי להתעכב רגע, להתבונן ולהריח את מה שיצא מתוכנו, ואולי לפעמים אפילו לנגב עם היד, כמנהג הנפאלים וההודים. חשיפה קבועה למגוון רחב של חיידקים מאפשרת לדרבן את מערכת החיסון שלנו ולהתחסן מולם, וגם נותנת הזדמנות לקיים סביבה בריאה ועשירה של מיקרופלורה חיובית בתוך גופנו ועל פניו.

לקטים – כן, ציידים – לא

אחרי מסע הכנה קליל במרומי ההימלאיה יצאנו לטרק האמיתי בנבכי הזמן, מנסים לאתר את ההורים האמיתיים שלנו. ד"ר תל-אורן פרש בפנינו יריעה מחקרית רחבה והציג את המסקנות העדכניות ביותר.

כל האנושות כולה, הלבנבנים והשחורים, הגוצים והנישאים, כולנו מין (species) אחד. כל בני האדם, ללא הבדלי גזע, יכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים, שגם הם יכולים להוליד צאצאים. ההבדלים בין בני הגזעים האנושיים השונים, למרות היותם בולטים לעין, הם שיטחיים מבחינה גנטית וטריים ביותר מבחינה אבולוציונית. הם התרחשו רק ב-100,000 השנים האחרונות, בערך. בעגה המקצועית מדברים על מיקרו-אבולוציה, התאמה לסביבה בתוך מין מסויים. למשל, בני הצפון משתמשים בחלב בשל מיעוט המזון בחורף. ועל כן פיתחו יכולת לעכל לקטוז (סוכר החלב) גם אחרי תקופת הינקות.

אך ההתאמה לעיכול חלב היא חלקית בלבד: חלבון ושומן החלב אינם מתעכלים היטב ויוצרים דלקתיות בגוף. בניסיון ללמוד מהתרבויות הילידיות של מאות השנים האחרונות, נחטא לאמת. שתיית קקאו על ידי האצטקים, או שימוש בצמחים מעוררי הזיות על ידי בני המאיה, לא מעיד שנועדנו לכך. גופנו עדיין מותאם ביותר לתזונה המקורית של האיזור ממנו הגענו, בו נוצר מין האדם. 

האמהות והאבות של כל האנושות כולה על פני הגלובוס הגיעו, ככל הנראה, מאיזור מצומצם אחד בצפון מזרח אפריקה, איזור דנאקיל, שהיה מבודד תקופה ארוכה מאוד (וכאן מדובר כבר במיליוני שנים) משאר אפריקה. הבידוד הארוך והתנאים הסביבתיים המיוחדים באותו איזור איפשרו התמיינות, כלומר את התפתחות המין האנושי כמין נפרד, ויכולים להסביר את מאפייניו היחודיים. מניחים שאזור זה הוצף שוב שוב במים, וכך במשך מיליוני שנים, "הורינו" פיתחו התאמה אבולוציונית לחיים בסביבה מימית למחצה. הליכה על שתיים למשל איפשרה לנשום בזמן התקדמות במים. שומן תת עורי העניק בידוד במים, שהוא טוב יותר מבידוד של פרווה, שנעלמה. עור חלק, ללא פרווה, מצוי רק אצל יונקים ימיים (כגון לוויתן, דולפין) או אצל יונקים ימיים לשעבר (פיל, היפופוטם, קרנף).

הוכחה נוספת: נולדו תינוקות שמנמנים שאומנם קשים יותר לנשיאה, אך צפים בקלות יותר במים. בנוסף גם התפתחה יכולת לעצור את הנשימה בשעת צלילה, שאחר כך איפשרה את התפתחות הדיבור. שפע של ראיות פיזיולוגיות וזואולוגיות נוספות מעידות על היתרון האבולוציוני שהושג בסביבה מימית למחצה או מוסברות על ידה (למשל דמעות מלוחות, הזעה לא יעילה, ועוד ועוד).

ומה היה מזונם של הורינו הקדמונים?

מה אכל האדם הקדמון? כל מה שיכלו להניח עליו את היד. סביבה פוריה של ג'ונגל טרופי וחוף ימי איפשרה ליקוט מגוון: מזון צמחי עסיסי עשיר בנוזלים ובמלחים, אצות, קקטוסים, עלים, פרחים, פירות, שורשים וגם חרקים, תולעים, חלזונות, צדפות וסרטנים קטנים. אבותינו לא היו בררנים במיוחד, לא צמחונים או טבעונים, מה שהיה קל להשגה ומזין נאסף ונאכל. לא היה צורך לצוד או לבשל, מפני שהמזון היה זמין ובשפע. מעין גן עדן פרה-היסטורי.

ומה היום? ללקט! לאכול מזון צמחי לרוב, כל אותם קקטוסים, אצות, עלים, פרחים וכדומה. גם קצת מלח טבעי הוא טוב, לאור העבר הימי שלנו. אפשר גם נמלה פה ושם, אם התחבאה בפרח שזה עתה ליקטנו. כיום מקורות המים מזוהמים, למרבה הצער, ועדיף לא לאכול יצורים ימיים.

ומה עם בשר? ובישול? ובישול של בשר?

הקישור בין התפתחות האדם לציד ולאכילת בשר מבושל כיכב בעבר, אך כיום אלה השערות ישנות שהופרכו. בטל זמנן ובטל קורבנן. מקור אחד היא השערת הסוואנה שהתבססה על ממצאים של מאובנים של הומינידים המוקדמים בסוואנה האפריקאית של ימינו. האדם הקדמון תואר כצייד מזרה אימה שירד מהעצים. אך השערה זו הופרכה מכיוונים שונים: מתברר שבתקופתם של ההומינידים האיזור היה מיוער ואם בוחנים את תכונותיו היחודיות של האדם ביחס להשרדות בסוואנה, נראה שבמקום יתרון אבולוציוני, תכונות אלה היו "מזכות" אותו בנחיתות בולטת ומובילות במהירות להכחדתו. לדוגמה, ריצה על שתי רגליים איטית ומגבילה לעומת הדהירה היעילה על ארבע גפיים. בהתבסס על השערת הסוואנה, הוצגה הגישה התזונתית המשפיעה של "המרשם הפליאוליתי", שמעודדת חזרה למה שנתפס כמקורותינו הקדמוניים ולאכילת בשר מרובה. גישה זו צברה פופולריות מרשימה, אך הבסיס התיאורטי שלה, כאמור, הופרך.

הממצאים התקפים שמעידים על שימוש באש לצורך בישול והכנת בשר מתייחסים לשלבי התפתחות מאוחרים יחסית של המין שלנו, האדם הנבון (Homo sapiens sapiens). או ל"קרובי משפחה" – מינים דומים שנכחדו, לדוגמה הומו ארקטוס או האדם הניאנדרטלי. האש אכן איפשרה לאכול דברים שאף פעם לא נאכלו קודם לכן, כגון בשר. וגם גבתה מחיר בריאותי, אותו ניתן לראות בשרידים – עששת בשיניים והרעלת ויטמין A בעצמות. רק בגלל שאדם קדמון אכל משהו, אין זה אומר שהוא הסתגל לכך!

התמכרות למים?

ועוד טיפת אינפורמציה מרתקת מבית מדרשו של ד"ר תל-אורן. שתיית מים רבים נובעת מהתמכרות ואינה מומלצת. היא מתבססת על שטיפת מח שאנחנו עוברים באמצעי התקשורת, המאיצים בנו ללגום 8-12 כוסות ביום. אך מבחינה מדעית מים רבים מדי מדללים את המלחים בדם, משבשים את הפרשת הורמון האלדוסטרון, התורם להתמודדות עם מתח, מכבידים על הכליות. רב המים מגיעים באופן טבעי מפירוק המזון הנאכל. אדם שתזונתו מאוזנת ונקיה לא נדרש לשתות למים נוספים שידללו את הרעלים בגופו. עדיאל עצמו שותה בממוצע כשתי כוסות בשבוע! חישבו על החיסכון – לשתות מעט, להתרחץ מעט.

תובנותיו ועצותיו יוצאות הדופן של ד"ר תל-אורן, הביאו את בן יקיר, מנכ"ל הפורטל, להציע לו חצי בצחוק וחצי ברצינות, להשתתף בתוכנית דוקומנטרית בסגנון דוקו-סלב, שתאפשר לכולנו לראות איך הוא חי באמת – מה הוא אוכל, שותה, איך מתרחץ, מתלבש. אולי, אולי הוא יסכים.

בעוד אנחנו מסתובבים בג'ונגל, מלקטים שורשים ועצות מפתיעות, בחוץ המו דוכנים כמיטב המסורת, שהחזירו אותנו ברכות לקרקע המציאות – ספרים להמשך ההשכלה, מכונת מיצים משוכללת, פיתות מכוסמין מונבט, מיכשור לניטרול נזקי הקרינה, תוספי תזונה סוג א.א. וקייטרינג צמחוני איכותי של אביטל סבג, שהגישה מנות שהן ארוחה שלמה, טעימות אך קלות לעיכול, מתובלות אך מעודנות. ולי, הערב הזה גרם לרצות לרדת מהמקלדת, לטבול באוקיאנוס, לרוץ ערומה בג'ונגל, ללקט עלים, פרחים ופירות. וגם לשאול, למה עזבנו את גן העדן ומתי נחזור? לאלוהים הפתרונות. או לפחות לד"ר תל-אורן בהרצאתו הבאה.

ליאה מיכאל דבר – קוראת כותבת, מלקטת מרחרחת, ומאז ההרצאה כמעט לא שותה או מתקלחת.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
  1. ליאורה

    שלום רב לך ד"ר,
    בכל אתר בריאות שמכבד את עצמו, אנו קוראים שצריך לשתות לפחות 2 ליטר ליום, מה קורה פה? אני קוראת נכון?? אנו אמורים לשתות 2 כוסות מים לשבוע!! , עכשיו אני ממש מבולבלת….

  2. דרור

    גם ד״ר אוז אמר שאין צורך לשתות יותר מידי מים. מפני שהפרות והירקות מלאים בנוזלים. הרמב״ם גדול הרופאים אמר שאדם יאכל רק שהוא רעב וישתה רק כשהוא צמא.

  3. מ'

    אפשר בנקל לשמור על גוף בריא ועל כמויות ויטמין די סבירות.
    לי למשל לא חסר הוויטמין הזה כלל – ואיני מאפריקה. 🙂
    אני אמנם מקפידה על תזונתי (וגם על תנועה ועל מאור פנים, ועל דברים נוספים שיפים לבריאות) אך גם על מקלחותי, האהובות עלי מאוד ועל כ-8 כוסות מים ביום.
    התורות הן רבות מספור, כידוע לכולנו, וכדאי פשוט לדבוק במה שמתאים לכל אחד ולהתמיד בכך. גם הוויטמינים והתחושה הכללית – ובכלל שמחת החיים והנמרצוּת – יוכיחו לכם כי בחרתם נכון.

  4. one

    אבל בלי סבון, כי הסבון משמיד את החיידקים על פני העור. אני משתמשת בשמן רחצה שפחות מזיק מסבון. לגבי שתייה, אם אוכלים ירקות ופירות, יש בהם מספיק מים לגוף. אם לא עובדים בחוץ, אין צורך להרבות בשתיה. אני אישית עשיתי דיאטה בה לא שתיתי כלום במשך שנה שלמה. כשהייתי צמאה אכלתי עגבניה או תפוז, ובקיץ אכלתי אבטיח,ולא קרה לי שום דבר.

  5. עמי

    מאחר ובארצנו המים מכילים פלואור בכמויות מטורפות הרי שמקלחות גורמות לספיגת הפלואור דרך העור מה שפוגע בצבירת הויטמין בגוף,כמו כן מה אני יעשה אם אני מבצע פעילות גופנית של כ3 שעות ביום 4 פעמים בשבוע? 2 כוסות מים ביום? אולי משהו יבהיר את הנקודה כי זה לא סביר.

  6. אסף

    כל הרצאה בא עם מסקנות מעולם אחר. די

  7. מיקי בן דור

    בתור דוקטורנט בתחום הפרה-היסטוריה המתמחה ביחס התזונה-אבולוציה ממש לא ידעתי אם לצחוק או לבכות מסיכום ההיסטוריה התזונתית האנושית של תל אורן כפי שהוצג כאן. מאיפה הוא לקח את זה? אין אתר ארכיאולוגי שאין בו בעיקר עצמות בעלי חיים וכלי אבן ששימשו להשגתם ולניצול הבשר. מחקרים של איזוטופים בעצמות האדם הקדמון מראים דומיננטיות של תזונה מבשר. מקווה שיתר דבריו יותר אמינים.

  8. אני

    המים לצערי מזוהמים לכן אנו מחפשים מים בריאים יותר לשתיה. העור שלנו גם כן שותה ואנחנו לא דואגים לו למים איכותיים. גם אם נשתה מי ברז על כל ה"תוספות" הלא בריאות, הכליות משמשות כמסנן (בסיכומו של דבר הכליות עלולות להינזק מעודף זיהום). לעור אין מנגנון שמסנן את המים ולכן חשוב יותר להקפיד על איכות המים בהם אנו מתקלחים. אני שותה מים מסוננים וגם במקלחת יש לי מסנן. בסבון אני משתמשת רק באיזורים האינטימיים וכך אני נוהגת שנים רבות. לא ידוע לי שיש לי בעיית ויטמין D

  9. ריבי

    עד לקריאת מאמר זה, די התלהבתי מהידע של ד"ר עדיאל, אך הפעם פחות… אכן צמחונים צריכים ויכולים לשתות פחות, כוון שהם מקבלים מספיק נוזלים מהתזונה, אך לא כולם צמחוניים. לגבי ויטמין D , התושבים בנפאל, נמצאים רוב שעות היום בחוץ ובחלק מחודשי השנה, הם לובשים בגדים קצרים.הם עטופים בבגדים ארוכים כדי בעיקר להגן על עצמם מפני רוחות. אנחנו רוב הזמן מתפנקים במזגנים ועובדים תחת קורת גג. כתוצאה אי-אפשר בכלל להשוות את כמות ויטמין ה – D בין הנפאלים לתושבי המערב ונושא המקלחות הינו זניח.

  10. חנה

    ואז נראה. אני מכירה לא מעט טבעונים מפורסמים למדי שמתו לא ממש בריאים בגיל לא מאד מבוגר. הקידוש מוגזם הזה של הטבעונות הזוי בעיני. האדם הוא בראש שרשרת המזון. הוא אוכל כל. נכון שהבשר מכיל כימיקלים אבל גם הירקות האורגניים מקבלים את אותו גשם חומצי כמו הירקות האחרים וגם הקיטניות והחוביזות שמלקטים בשדה מקבלים גשם מזוהם וזיהום אויר.. אנחנו לא בשוויץ ולא בנפאל. אנחנו מדינה קטנה וצפופה ודרך אגב עם תוחלת חיים לא רעה למרות ביבי והקסאמים. מה שחשוב זה לאכול הכל במידה, להקפיד על מזונות בריאים ולא מעובדים, לקחת תוספים וצמחי מרפא במקום תרופות אם אפשרי כלכלית ולעשות ספורט וכן.. גם לחשוב חיובי ולהיות שמחים. כל השאר בולשיט. מישהו באמת בדק שאם לא מתקלחים ויטמין D גבוה יותר? למשל באוכלוסיות בארץ הנוהגות להתקלח פחות מטעמים שונים. מישהו בדק אם תוחלת החיים של הטבעונים באמת גבוהה יותר באופן משמעותי סטטיסטית? הנתון היחיד שהוכח כנכון וכחשוב לבריאות בנוגע למזון הוא שאכילה מועטת יחסית(לא חשוב של מה) היא הכי חשובה.

  11. ע.

    נשמע הזוי לגמרי…מאיפה הם צצו פתאום, כל כך מתאימים כדי לאשש את התאוריה. נשמע כאיתו דר תל אורן, מנצל את ההשפעה שצבר והוא ממציא תיאוריות לפי איך שבא לו.

  12. חיים דחבש

    היה רופא אחד בשם שטראוס בירושלים שדגל בחוסר שתייה, לא יכלו לספור את האנשים שסבלו מכליו בגינו. לכן צריך להתיחס בנושאזה בכובד ראש ולא לכל אחד מתאים.
    ויטמין D האם הנפאלים שבוצע עליהם המחקר עובדים וחשופים לשמש, או תחת קורת גג כמו רוב הישראלים?

  13. גילה

    60% ממשקל הגוף שלנו מורכב ממים,מים עוזרים בניקוי רעלים שמצטברים,אנחנו צריכים יותר לשתות מאשר לאכול! מזה השטות הזאת לשתות מעט,עוד לא הבנתי!

  14. אבי גרוסמן

    ההרצאה של ד"ר גרגר נסמכת ברובה על מחקרי שאלונים (כמו מחקר האחיות) ועל קורלציות בין משתנים, ולא על מחקרים שמראים סיבה ותוצאה מובהקות, למרות הרצון שלו לקדם את האג'נדה הטבעונית, שאותה אני יכול להבין, שום חוקר רציני לא יאמר משפט כמו "אכילת כוס שיבולת שועל מועילה לבריאות כמו 4 שעות הליכה"- איזו שיבולת שועל (רגילה, אורגנית,מלאה, שלמה ?) על אילו אנשים (נשים, גברים ?)תהיה ההשפעה. ההרצאה הזו פופוליסטית, וחבל שאנשים רואים בה סיבה להפסיק לאכול בשר. רוצה לעבור לטבעונות, בסדר גמור ואשריך, אל תסתמך על ההרצאה הזו אלא על מחקרי תצפית טובים עם קבוצות ביקורת זהות, אם יש כאלה.

  15. אבי גרוסמן

    ההרצאה של ד"ר גרגר נסמכת ברובה על מחקרי שאלונים (כמו מחקר האחיות) ועל קורלציות בין משתנים, ולא על מחקרים שמראים סיבה ותוצאה מובהקות, למרות הרצון שלו לקדם את האג'נדה הטבעונית, שאותה אני יכול להבין, שום חוקר רציני לא יאמר משפט כמו "אכילת כוס שיבולת שועל מועילה לבריאות כמו 4 שעות הליכה"- איזו שיבולת שועל (רגילה, אורגנית,מלאה, שלמה ?) על אילו אנשים (נשים, גברים ?)תהיה ההשפעה. ההרצאה הזו פופוליסטית, וחבל שאנשים רואים בה סיבה להפסיק לאכול בשר. רוצה לעבור לטבעונות, בסדר גמור ואשריך, אל תסתמך על ההרצאה הזו אלא על מחקרי תצפית טובים עם קבוצות ביקורת זהות, אם יש כאלה.

  16. אריאל וייס

    הוא לא אומר להגביל את השתיה אלא לשתות בהתאם לצמא ולא להוסיף באופן מלאכותי מעבר לצמא. צריכת המים האישית משתנה בהתאם לתזונה, הפעילות, מזג האויר והגוף. צריכה מרובה של חלבונים בייחוד מהחי וצריכת מלח רבה יגרמו לצמא רב יותר. פעילות גופנית ועומס חום גם כן. אדם שעיקר תזונתו פירות וירקות חיים ללא הרבה מלח שאינו עוסק בפעילות גופנית נמרצת מדי ואינו מצוי במזג אויר קשה לא יצטרך לשתות הרבה.

  17. מישהו

    אין להתייחס ברצינות למה שנכתב פה.

    האדם הקדמון! התפתחה היכולת לקחת אוויר מתחת למים! כך התפתחה יכולת הדיבור של בני האדם!

    מצחיק כמה שזה הזוי …