SHABAT_MIG_L

Powered by WP Bannerize

11_flyR

Powered by WP Bannerize

כל מה שרצית לדעת על דגי הבריכות בישראל ולא העזת לשאול

מאת: ד"ר תורי גולדשטיין
איך נדע שבחרנו דג טרי? ואילו דגים הכי בריאים? טיפים שימושיים לבחירת דגים לקראת החג, ובכלל

כאנשי מקצוע, רובנו מכירים את המידע התומך בהמלצה על דגים מהווים כמקור איכותי לחלבון במקביל להיותם דלים בשומן רווי. ערכים אלה הופכים את הדג למקור אידיאלי לחלבון בתזונה המערבית. חלבון הדג קל לעיכול, בזכות האומגה 3 המצויה במיני דגים רבים, צריכת דגים תורמת למניעת סוכרת מסוג 2,  אסטמה, דלקת מפרקים ראומטית, תחלואת כלי דם ולב וכן תורמת להורדת רמות של שומני הדם ויתר לחץ דם. בנוסף, אכילת דגים מקושרת לשיפור בתפקוד של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.  לדגים תפקיד חשוב בשמירה על בריאותנו בכל מעגל החיים כבר משלב ההיריון ועד הגיל השלישי.

בנוסף להיותם מקור מצוין לחלבון איכותי, לחומצות שומן מסוג אומגה 3, הדגים הם גם מקור למיקרונוטריינטים רבים כגון: סלניום, יוד, ברזל, אבץ, אשלגן, ויטמין  E, D, B ועוד. ההמלצות האמריקאיות (Dietary guidelines for Americans) ממליצות באופן גורף לכלל האוכלוסייה ולילדים בפרט על צריכת  2-3 מנות בשבוע של דגים. ההמלצות האחרונות משנת 2018 של ה- AHA)) American Heart Association ממליצים 1-2 מנות דג בשבוע. נראה שלמרות ההבדל בהמלצות על הכמות השבועית, כולם ממליצים לצרוך דגים.

 

דגי ים – בריאים יותר? לא בהכרח

בקרב הצרכנים וגם אצל אנשי מקצוע, מקובל להתייחס לדגי הים כאיכותיים ובריאים, אולם ראוי לציין כי מבחינת ערכים תזונתיים, דגי הבריכות בישראל מספקים תחרות משמעותית ואלטרנטיבה מצויינת גם לדגי הים.

מנתוני בדיקות מעבדה שנערכו בדגי הבריכות בארץ עולה שהם דלים בשומן רווי שאינו בריא ומומלץ להגביל את צריכתו. לעומת זאת, הם מכילים אחוז גבוה של שומן חד בלתי רווי התורם להפחתת תחלואה לבבית וחלקם מכילים גם ריכוזי אומגה 3 גבוהים (למשל דג הבורי, פורל ולברק). דגי הבריכות דלים בנתרן וכולסטרול ועשירים בוויטמין 12B, ובוויטמין D. באוכלוסייה היהודית בארץ שכיחות החסר של שני וויטמינים אלו עולה בשנים האחרונות ומכאן החשיבות הגדולה לצרוך בתזונה היומית מזונות המכילים אותם. חלק מדגי הברכות עשירים ביוד (למשל דגי הבורי והבאס) וגם מינרל זה נמצא חסר באוכלוסייה בישראל. בנוסף לריכוז הגבוה של ויטמין 12B וויטמין D ויוד, הדגים מכילים ויטמין E, אבץ, ברזל, אשלגן ומגנזיום החיוניים לתזונה מאוזנת.

כיצד דגי הבריכות תורמים להורדת לחץ דם?

דגי הבריכות בישראל מכילים יחסית ריכוז נמוך של נתרן (פחות מ- 50 מ"ג ל- 100 גרם) ויחסית לנתרן, ריכוז גבוה של אשלגן (מעל 220 מ"ג ל- 100 גרם). כך למשל הקרפיון, הפורל והבורי מכילים פחות מ- 35 מ"ג נתרן ל- 100 גרם דג. בנוסף כל הדגים מכילים פחות מ- 4 גרם שומן רווי ולכן הם מהווים מזון אידיאלי לתפריט שמטרתו למנוע ולטפל ביתר לחץ דם.

יתרונות צריכת דגי בריכות בשימור מסת העצם

ויטמין D חיוני להתפתחות עצם תקינה וההגנה עליה מפני שברים והתפתחות מחלת האוסטיאופורוזיס השכיחה בקרב מבוגרים. בנוסף ויטמין זה נמצא מקושר למניעת סוכרת, סרטן, אסתמה וטרשת נפוצה. בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של חוסר בוויטמין D בקרב נשים וגברים בפרט במגזר החרדי, אך גם בקרב כלל האוכלוסייה, בשל הפחתת החשיפה של כולנו לשמש.

כל דגי הבריכות בישראל מכילים ויטמין D אולם ישנה שונות גבוהה בריכוז הוויטמין בין הדגים השונים. 100 גרם דג פורל יספקו את הצריכה היומית המומלצת למבוגרים של ויטמין D וצריכה של 150 גרם מדג הבורי והמוסר שקולים גם הם לצריכה היומית המומלצת. האמנון הוא דג העשיר מאד בוויטמין D ולמעשה, מנת 100 גרם דג אמנון מספקת עד פי 3 מהצריכה היומית המומלצת לאדם של וויטמין זה ומהווה מזון אידיאלי ומומלץ לאוכלוסייה הסובלת ממחסור בו. צריכה שבועית קבועה של רק 200 גרם דג אמנון, מספק כיסוי שבועי של וויטמין D. רמות אלו יעניקו הגנה ראויה למשק העצם של גופנו, אם הן נצרכות  לאורך זמן ובאופן קבוע.

אחד הגורמים שכדאי לשקול, בהמלצה על צריכת דגים, הוא  היכן ובאילו תנאים גדל הדג. האם בית הגידול בו גדל נקי ואיכותי, אילו מזונות ניתנו לו, מה רמת הפיקוח והטיפול שהוא נתון לה לאורך תקופת הגידול והאם אין חשש להצטברות של כספית או מתכות כבדות אחרות.

ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית ויועצת לארגון מגדלי הדגים בישראל

 

כשהדג מגיע מחוץ לארץ, יש לנו מעט מאוד מידע על בית הגידול שלו. כאשר דג גדל בים, לא תמיד נוכל לדעת האם הסביבה בה חי אינה מזוהמת בשפכי תעשיה.  כשדג גדל בבריכות הדגים בישראל אנו יודעים לפרט מהי ההיסטוריה שלו לכל אורך תהליך הגידול, האריזה וההובלה, כי תהליך זה נמצא תחת פיקוח מתמיד וקפדני של ווטרינרים מטעם משרד החקלאות. מקווי המים בהם גדלים הדגים הם מי מעיינות ובארות נקיים באזורים אלה ומעט מי נחלים. המגדלים מבצעים ניטור קבוע של המים ודגימות מהם מועברות לבדיקות מעבדה. נהלי הפיקוח והרגולציה בישראל מחייבים מעקב שוטף אחר כל תהליך הגידול והאריזה ובעצם מבטיחים שלכל דג יש "אבא ואמא" מוכרים וידועים. הפיקוח בישראל על המדגה בישראל הינו קפדני הרבה יותר מאשר על היבוא. כך שכל מי שאוכל דג ישראלי יכול להיות רגוע שהוא אוכל דג איכותי.

 

איך נדע מהו דג טרי?

השאירו תגובה: