האם אוכל בריא יכול להזיק? כן, ב-2 המצבים האלה
צילום: deposit photos
בשנים האחרונות מאות אלפי ישראלים עשו מהפך באורח החיים ועברו לתזונה בריאה.
זו התפתחות מבורכת ונפלאה!
אולם במקביל, קיימת תופעה שקשה להסביר: חלק מהאנשים שאוכלים בריא אבל לא חשים יותר חיוניות ויותר בריאות. באופן שנראה אבסורדי, חלק מהאנשים שעברו לתזונה בריאה אפילו חשים חלשים יותר וחסרי מוטיבציה.. למה זה קורה?
במאמר זה נסביר האם אוכל בריא יכול להזיק לנו?
התשובה היא כן, ב- 2 המצבים האלה:
מצב ראשון: כשאוכלים יותר מדי
תופעה נפוצה בקרב אנשים שעוברים לאכול בריא, שהם לא שמים לב לכמות האוכל שהם מכניסים. ובכן, אכילת יתר מזיקה גם כשמדובר במזון בריא.
הרמב"ם, גדול המרפאים הטבעיים, עמד על נקודה זו כשכתב: "והרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים, מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים"…כלומר הנזק שנוצר ממילוי הקיבה יתר על המידה גדול יותר מנזק שנוצר ממאכל לא בריא!
אחד העקרונות החשובים ברפואה טבעית הוא שלא לאכול לשובע.
אם חשנו שובע משמע שהקיבה נמתחה. קיבה מתוחה מעידה על קיבה מלאה. ברגע שהקיבה מלאה המזון לא מתעכל כראוי וזה גורם לבעיות ספיגה של ויטמינים ומינרלים מהמזון.
חשוב שהקיבה תהיה מעט ריקה על מנת שיהיה ערבוב טוב בין המזון לבין חומציות הקיבה.
אנשים רבים אוכלים עם העיניים וממקום רגשי – זה הזמן לעצור, לנשום עמוק ולאכול מהמקום הנכון, של חיבור והקשבה לגוף.
אם נהיה קשובים לגוף שלנו ונאכל מה שהגוף מבקש, מתוך מצב רגשי של רוגע ושלווה ולא מתוך צורך להשביע רעב רגשי, נגלה כי הקיבה מסתפקת בכמויות קטנות יותר ממה שאנו רגילים.
כמות האוכל בארוחה משתנה מאדם לאדם ותלויה בגורמים שונים:
- במבנה גופו של האדם: אם הוא רחב או צר, גבוה או נמוך.
- במשקל גופו: אם הוא קל או כבד.
- בטיב המזון: אם המזון הוא חי ורענן או מבושל.
- בסוג העבודה: אם האדם עובד עבודה פיזית או עבודה רוחנית, כין אם הוא נמצא בישיבה או בתנועה.
- במזג האוויר: אם קר או חם.
- בעונות השנה: אם אביב, קיץ, סתיו או חורף.
- במצב הבריאותי של האדם: אם הוא חולה או חסון, מבריא או מחלים.
- בתחושת הרעב והשובע.
- במצב הרוח: אם האדם שמח או עצוב.
- בשעת הקימה או לפני השינה.
- במנהגי האכילה במרחב הבייתי ובהרגלים שונים.
חשוב לדעת:
כאשר האדם אוכל יתר על המידה ממה שהגוף באמת זקוק לו, זה יכול לגרום לקיבה להפריש תססים במידה מופרזת יתר על המידה התקינה ובכך עלולה להיגרם רגישות וגירוי בקיבה שיכולה להוביל לדלקות ולמחלות נוספות.
שורה תחתונה:
אנחנו יודעים מהי המידה הנצרכת לגופנו ומתי אנחנו עוברים את גבול הטעם הטוב, אחרי חציית הגבול, האוכל נהיה חסר טעם ומזיק ויש לנו תחושת כבדות לאחר האכילה.. היו קשובים לגופכם ואיכלו במידה המדויקת עבורכם שלא תיצור שובע אך כן תחושו טוב ונוח בעיכול לאחר הארוחה.
כמות המזון שאנו מכניסים חשובה לבריאותנו לא פחות מאשר הרכב המזון. צילום: deposit photos
מצב שני: כשהאוכל הבריא עושה אותך עצוב
ישראלים רבים החלו בשנים האחרונות לפתח מודעות לאכילה בריאה. חלק מהם לא חשים הנאה מהאוכל. חלקם אף מרגישים תסכול וגעגוע לאותם מאכלים לא בריאים שהורגלו אליהם במהלך חייהם.
ראשית, כיום אפשר למצוא באינטרנט מגוון עצום של מתכונים שהם גם בריאים וגם טעימים.
לא מצאתם? תמשיכו לחפש!
חשוב לגוון את התפריט ולא לאכול כל הזמן אותם מאכלים משעממים, אלא להיפתח ולהתנסות במאכלים נוספים. כאשר תאכלו מאכלים בריאים שגם יהיו לכם טעימים לחך אז תחושו שמחה פנימית וזה ייתן לכם כוח ומוטיבציה להמשיך בדרך.
שנית, חכמי היהדות שמו דגש על עניין האכילה בשמחה ובטוב לבב, שלמה המלך בקהלת אמר: "אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".
השל"ה הקדוש אמר שכאשר אדם אוכל בשמחה אז הוא מתקן גם את הגוף וגם את הנפש ואז יהיה עיכול טוב של המזון וכאשר אוכלים בדאגה ובכעס אז המזון לא יתעכל טוב .
התורה דורשת מאיתנו להיות בשמחה בזמן האכילה כי האוכל מכיל בתוכו ניצוצות של קדושה וברגע שהאדם אוכל כשהוא שרוי בתחושה לא טובה אז מלבד העיכול הלקוי גם האנרגיה והתחושה הפנימית שאדם זה יקבל מהמזון תהיה שלילית. וזה מעיד על השפעת החוץ על הפנים והשפעת הפנים על החוץ.
מחשבות חיוביות ממריצות את מערכת העצבים, את בלוטות הגוף ומפעילות את איברי העיכול ביעילות שלמה ולהיפך מחשבות שליליות מעכבות ומפריעות להחייאת המזון בתהליך טמיעתו, לכן חשוב בשעת האכילה לרכז את המחשבות על המרץ השופע ממערכת העצבים ולכוונו לפעולת איברי העיכול.
