9KATEDRAFLYL

Powered by WP Bannerize

EPHARMA_FLYR

Powered by WP Bannerize

אכילה בררנית בילדים

מאת: יעל חן רביע, דיאטנית קלינית
הילד שלכם משגע אתכם עם מה שהוא מוכן לאכול? אתם מתעסקים יותר מדי זמן במה הוא אוכל ואיך לשכנע אותו לנסות עוד משהו? יש כמה דברים פשוטים שאתם יכולים לעשות! קבלו 10 טיפים, ועקבו אחרי ההוראות
אומגה 3 לטבעונים

אומגה 3 מאצות

כתבה שלישית בסדרה

בכתבות הקודמות הכרנו את תופעת האכילה הבררנית בילדים, את הסיבות הנפוצות לה, כיצד היא מושפעת ממערכת היחסים עם ההורים וכיצד היא משפיעה על האווירה סביב השולחן. בכתבה זו, האחרונה בסדרה, תקבלו טיפים והמלצות מעשיות להתמודדות עם ה'אכלן הבררן' ומידע על הטיפול היעיל והאפקטיבי במידה והוא נדרש.

טיפ 1 – בדקו את הלו"ז

אצל ילדים שכל ביס קטן כבר ממלא אותם וכמה ביסים כבר הופכים לארוחה – יש חשיבות גדולה ללוח זמנים קבוע בנוגע לזמני הארוחות. כדי שילד יתנסה במזון חדש הוא צריך להיות ברמת רעב מספקת. לכן כדאי לרווח את הזמן שבין הארוחות ולא להתפתות לתת לילד לאכול בין לבין. גם אם אתם חושבים לעצמכם: "הוא בקושי אוכל, אז לפחות שיאכל את הביסקוויט או את החטיף הקטן", אל תתפתו. זה רק 'יסתום' את קיבתו ותאבונו של הילד, וגופו יקבל מזון שאינו מזין. גם שתיה, במיוחד אם היא ממותקת או בכמות גדולה, יכולה להחוות אצל הילד כשובע. יש לכך שתי סיבות: (1) מרכז הרעב והצמא קרובים זה לזה; (2) הנוזל ממלא את הקיבה לזמן מסוים  וגורם לתחושת שובע. שימו לב שהילד לא מגזים בשתייה, ושהוא לא משתמש בשתייה כ'מזון'. לכן הקפידו על שתייה בין הארוחות ולא בסמוך אליהן.

טיפ 2 – ארוחות משפחתיות

בארוחות משפחתיות הילד יכול להיחשף למגוון מזונות שאתם ההורים אוכלים בהנאה גדולה. כך יגדל הסיכוי שיום אחד הוא יגיש את ידו לירק הנכסף ויבקש לטעום. ההורים הם מודל חיקוי, לטוב ולרע, ואם את או בעלך בררנים באכילה בעמכם – היעזרו בבן הזוג כדוגמה לחשיפת הילדים לאכילה מגוונת.

הקפידו על כך שבשעת הארוחה כולם יושבים – הורים וילדים. כמו כן עמדו על כך שהילד יצטרף לארוחה גם אם הוא לא רוצה לאכול. הקפידו במיוחד על כך שאותו סוג מזון מוצע לכל בני הבית. על האוכל להיות להיות מגוון ובריא. כמו כן הגישו לשולחן 2-3 פריטים שהילד אוהב. יחד עם זאת אל תהפכו למלצרים או לטבחים, המבשלים לילד תבשילים מיוחדים וחד-גוניים שרק אותם הוא מוכן לאכול. התנהגות כזו זה רק תקבע את האכילה הבררנית ולילד לא תהיה שום סיבה להתאמץ לשנות הרגלים.

טיפ 3 – כמו אצל מבוגרים, העיניים 'אוכלות'

מחקרים הראו שהניראות של המזון הרבה יותר אפקטיבית מחינוך לתזונה. כלומר, עדיף לחתוך פירות וירקות ולהניח בצורה צבעונית ויפה על השולחן מאשר לשאול את הילד אם הוא רוצה שתגישו לו. גם במקרה הזה – דוגמה אישית טובה מאלף מילים: כשאתם אוכלים ונהנים אתם מגדילים את הסיכוי שזה יקרה גם אצל הילד. התאזרו בסבלנות והתמדה!

טיפ 4 – העניקו שמות למזונות

השם שאנו מעניקים מזון יכול לעשות הבדל גדול באופן שהילדים תופסים אותו. במחקר נחמד אחד קראו החוקרים לירקות בשמות כמו  גזר "רנטגן" או "נסיכת אפונה". השמות האטרקטיביים העלו את הסיכוי שהילדים ינסו את הירק ב-60%! לכן הורים, למדו מהפרסומאים: בורגול הוא "פתיתי כוח" וסתם אגוזים הם בעצם "אגוזי מוח"!  גם לביבות "בוב ספוג" יצברו אוהדים במהרה.

טיפ 5 – אכילה חברתית

"איך זה שהגננת אומרת שהילד אוכל מצוין בגן, אבל בבית הוא לא?" במקרים רבים ילדים אוכלים טוב יותר כשהם נמצאים בחברת ילדים אחרים, בעיקר כשמדובר בחבר נערץ, אז הם מרשים לעצמם לנסות מזונות שהחבר מחבב. כמו כן חשוב לזכור, שאם בבית קיימת אווירה של לחץ או יתר תשומת לב סביב שולחן האוכל, השפעתם פגה, לפעמים, בגן או בבתים של 'אחרים'.

טיפ 6 – בישול בכיף

שיתוף בהכנת המזון, בכל גיל, תורם להנאה מהאכילה ומגדיל את הסיכוי שהילד יטעם מפרי עמלו. תנו לו לחתוך, לקשט, ולהיות יצירתי עם האוכל בהתאמה לגילו.

טיפ 7 – פעלו בהתאם למזג הילד

לכל ילד מזג משלו: ילדים 'מרצים' ניתן לשכנע ביתר קלות לטעום מזון מסוים, בעיקר אם מעודדים ומחזקים אותם על עצם ניסיון. לעומתם ילדים עקשנים ודעתניים – עדיף להשאיר בידם את זכות הבחירה מבין 2-3 אפשרויות שתציעו. עדיף גם לנהוג עמם בצורה עניינית ולא רגשית. גם אותם חשוב לחזק על ניסיונות טעימה, אך במידה.

טיפ 8 – לחץ לא פועל

לעיתים כשמשחררים – הדברים משתפרים. הגישו אוכל בריא ומגוון לשולחן והציעו לטעום. אם לא טעים – לא חובה לבלוע.

טיפ  9 – סבלנות

טעמים הם נרכשים. העדפות הטעם והטעמים משתנים עם הגיל. הסתכלו על כך כמו תהליך של למידה,  ולמידה אורכת זמן. שדרו לילד שאתם בטוחים שכשיגיע הזמן הוא יטעם ויתנסה ויאכל מגוון, בזמן שלו ובקצב שלו.

טיפ 10 – פרופורציות

לעיתים, כשהילד בררן באכילה זה כל כך מדאיג עד כדי כך שזה 'צובע' את כל יתר התכונות הנפלאות של הילד. כדאי לזכור שאכילה בררנית היא שלב חולף, ושההתייחסות המתאימה עוזרת לדברים להשתפר ולהשתנות. שימו לב שאתם לא שמים תווית על הילד, בפניו ושלא בפניו, כאכלן בעייתי.

טוב, אני שומעת אתכם אומרים. עשינו, ניסינו ו – כלום! הילד לא משתף פעולה. מה עושים? יש מה לעשות! במקרים אלו דרוש אבחון שיעזור להבין את הסיבה לאכילה הבררנית ולפיה תעשה ההתערבות, במידת הצורך:

למשל אם לילד יש רגישות תחושתית הטיפול הוא בחשיפה הדרגתית, או אם המקור הוא רגשי יש לתת לכך מענה הולם. יש תקופות בהן אכילה בררנית היא טבעית וחולפת, למשל אצל פעוטות ובתקופת הגיל הרך. דיאטנית הבקיאה בתחום תוכל לאבחן ולהציע מגוון אפשרויות להעשרת התפריט גם בתוך ה'מעט' שהילד אוכל. היא גם תפנה אתכם לתוספי מזון, אם יש צורך בכך, ותדריך את ההורים הדרכה התנהגותית.

לילדים בגיל בית הספר אני ממליצה על סדנה חווייתית להורים וילדים שמחוללת פלאים!

 

השאירו תגובה: