SHUM_FLYL

Powered by WP Bannerize

COCO_FLYR

Powered by WP Bannerize

אבני מרה – האפקט התזונתי

מאת: ד"ר טל שחר N.D – מומחית בתזונה טבעית
אבני מרה הן תופעה שכיחה הנוצרת כתוצאה מהתזונה המערבית הלקויה. הן קיימות אצל חמישית מהנשים ועשירית מהגברים לאחר גיל 40, ואת הכאבים – אי אפשר לפספס. כתבתה של ד"ר טל שחר N.D – מומחית בתזונה טבעית.

התקף אבני מרה מתחיל בכאב חזק ברביע הימני העליון של הבטן. מרגע זה, אין דרך חזרה. הכאב הולך וגובר, וככל שהוא מתקדם הוא עלול להקרין לעיתים גם לכתף הימנית ולמותניים. אזור המרה מתקשה, ונתקף בעוויתות הנראות לעין בהסתכלות על הבטן.

לאחר זמן לא קצר של סבל, לעיתים אפילו מספר שעות, יופיעו בחילות המובילות להקאות שביניהן מרווחי-זמן. ככל שמתגברות ההקאות, הכאב הולך ופוחת, עד שההתקף נגמר. החולה נותר תשוש, חלש וסחוט מה"חוויה" המפוקפקת שעברה עליו. כאשר האבנים קטנות או מעטות, ייתכן כי התקף יופיע רק אחת למספר שנים, אך כשהן מתרבות וגדלות – התקף עלול להיות עניין יומיומי, ולהופיע בכל שעה משעות היממה.

המכנה המשותף בין כל ההתקפים הוא שהם מופיעים זמן-מה לאחר ארוחה בעלת מרכיב שומני. אבן אחת, או מספר אבנים, נעות מתוך הכיס, וגורמות לחסימה זמנית של צינור המרה. האבחנה מתבצעת בעזרת בדיקת אולטרא-סאונד כבד ודרכי מרה. בדיקה קצרה, מהירה ולא כואבת, שלא מותירה מקום לספק: יש שם "מחצבה" רצינית… דהיינו, ישנה נוכחות של אבני מרה.

מה הוא כיס המרה וכיצד נוצרות בו אבני מרה?


כיס המרה הינו שק קטן דמוי-אגס, הממוקם מתחת לכבד. בתוכו מאוחסנים מיצי המרה – נוזל צמיגי שצבעו צהוב-ירוק, אשר מכיל צבענים (פיגמנטים), לציטין, כולסטרול ומלחי-מרה. מיצי המרה מיוצרים ומופרשים ע"י הכבד, ועוברים דרך צינור המרה לכיס המרה, משם הם מופרשים לתריסריון, כאשר מגיע אליו מזון מהקיבה. תפקידם – לסלק חומרי-פסולת, ולסייע בפירוק השומנים בתהליך העיכול, וכן לגרות את התריסריון לתרום את חלקו בתהליך זה.

האבנים נוצרות, כאשר מרכיב של מיץ המרה, אשר אמור להתמוסס, הופך רווי יתר על המידה ושוקע. לאחר מכן, מתחילה להתהוות אבן אשר הולכת וגדלה. קיימים ארבעה סוגים של אבני מרה :

 

למה נוצרות אבני מרה?

גורמי הסיכון להתפתחות אבני מרה הן תפריט דל בסיבים תזונתיים ועתיר שומנים, משקל-יתר, תרופות מסוימות, מחלות שונות של מערכת העיכול, וגיל – מעל 30. התופעה שכיחה יותר בנשים (כנראה שההורמון הנשי – אסטרוגן, מדכא יצירת מיצי מרה).


שמן-זית – "תרופת-סבתא" כנגד אבני מרה – ולמה היא מסוכנת?

שיטה עממית ופופולארית מאוד להוצאת אבני מרה היא "שטיפת הכבד", ע"י שתיית כוס שמן-זית עם מיץ משני לימונים דבר ראשון על הבוקר, במשך מספר ימים ברציפות. אנשים רבים מדווחים שכך "ניצלו" מניתוח, והצליחו להוציא מקרבם אבנים ענקיות. עצה ידידותית – אל תנסו זאת בבית משתי סיבות: שתיית שמן-זית בכמות גדולה גורמת לכיווץ והצרה של כיס המרה, ואז גדלה הסבירות שאבן תיתקע בצינור המרה ותחסום אותו. חסימה כזו היא מצב חירום שעלול להיות קטלני, ומצריך ניתוח מיידי. בנוסף, מצאו שהחומצה האולאית שהיא המרכיב העיקרי בשמן הזית, גורמת להגברת תכולת הכולסטרול בכיס המרה, ולכן דווקא מגדילה את הסיכון להיווצרות אבני מרה.

הטיפול שמציעה הרפואה הטבעית כנגד אבני מרה:

קל יותר למנוע היווצרות אבני מרה, מאשר לגרום להיעלמותן. מהרגע שנוצרו האבנים, חשוב להפחית מאוד את צריכת המזונות המכילים שומן רווי וכולסטרול, ולהימנע לחלוטין ממזונות מטוגנים (מותרת רק כפית שמן-זית אחת ביום, כדי שלא תיגרם עצירות).

חשוב להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים בתפריט (מזונות כגון זרעי-פשתן ושיבולת-שועל), לבדוק אלרגיות למזון, וכן – להפחית צריכת חלבון מן החי (בשר, ביצים, מוצרי-חלב), ולהגביר צריכת חלבון מן הצומח (סויה למשל). כדאי לאכול יותר פירות וירקות, היות ומחקרים הוכיחו כי אבני מרה כמעט שלא נוצרות אצל צמחונים.

במקרים מסוימים, נוצרות האבנים כתוצאה מריכוז לציטין נמוך במיץ המרה, לכן ניתן לקחת לציטין בתוסף-מזון. הוכח גם שמחסור תזונתי בויטמינים E ו-C קשור בהיווצרות האבנים, וניתן לקחת גם אותם באופן מלאכותי.

נהוג לשלב פורמולות של צמחים ליפוטרופיים (המאיצים את חילוף החומרים של השומן), כולרטיים (המעודדים הפרשת מיץ-מרה מהכבד), וכולגוגיים (המעוררים את התכווצות כיס המרה), כגון: שן הארי, גדילן מצוי, עלי-קנרס, כורכום ובולדו, וכן – את החומרים כולין ומתיונין כתוספי-מזון.

חשוב להקפיד לשתות הרבה על מנת לשמור על תכולת-מים גבוהה במיצי המרה. לכן, שתו מדי יום 6-8 כוסות מים !

אבני מרה והרפואה הקונבנציונלית:

לרפואה הקונבנציונלית אין תרופה יעילה להמסת אבני מרה. במצבי התקף קלים ניתנות תרופות המכילות קודאין – לשיכוך הכאבים, ואטרופין – להרפיית השרירים, אך במצבים קשים, הפתרון הבלתי-נמנע הוא ניתוח להוצאת כיס המרה. פרוצדורה זו מתבצעת כיום בשיטה הלפרוסקופית, דרך כמה נקבים זעירים בבטן, והמנותח משוחרר לביתו תוך יום-יומיים.

מרגע הוצאת הכיס עם האבנים, נפתרת בעיית ההתקפים באופן מיידי, אך חשוב לתת את הדעת לכך שמעתה מנגנון עיכול השומנים בגוף הוא חלקי בלבד, ולעבור לאורח-חיים בריא, הכולל תפריט דל-שומן, שתייה מספקת, ופעילות גופנית מרובה.

הרבה בריאות,

ד"ר טל שחר N.D

 

השאירו תגובה: