סיפורים מהמקרר

אני תמיד זוכרת את עצמי חולה. אני ניצולת השואה וכאשר המלחמה נגמרה האנשים שעספו אותי מרחוב וכך הצילו את חיי דאגו לי מאוד במיוחד שרופא אמר שאם אני אגיע לגיל 12 אז יש להנייח שאשאר בחיים. על גיל 18 כל חודש הייתי חצי חודש חולה מאוד. אחרכך זה נירגע אבל בגיל 34 נאמר לי שלפני 5 שנים רגילות ואחרכך אהיהה משותקת כולי. שבועיים אחרכך עליתי ארצה כי במקרה מצאתי פה דודים. נא לא להתייאש. בגיל 43 התחתנתי ובחתונה שלי כבר לא יכולתי לאכול. רופים לא הבינו מה יש לי. ביליתי 4 חודשים בהדסה ומצאו שיש לי מחלה אוטואימונית קשה ושעד סופ החיים אצתרך לקחת סטרואידים. לקחתי אותם 23 שנה. היום אני בריאה ושמחה. איך זה קרה? כאשר בעלי קיבל לפני 11 שנה אירוע מוחי 1 החלטתי שמישהו צריך להיות פה בריא. ספר הראשון שקראתי היה "מה שרופא שלך לא יודע על רפואה תזונתית אלול להרוג אותך" וספר השני "איך להישאר בחיים למרות הרפוא" ועוד 50 ספרים אחרים. הפסקתי לאכול בשר ודיברי חלב. מכל ספר לקחתי משהו לפי כוונתי והיום אני מרגישה יותר טוב מאשר בגיל 18 ואני בת 74 ניראת טוב כי רזיתי 13 קג שיש לי משקל קבוע כר כמה שנים טובות. אני מטפלת בבעךי שלא מתפקד. כל יום אני עושה פילטיס בבית, הולכת לחוגים עושה יוגה, מציירת ומאושרת למרות שחיים שלי לא קלים. כתבתי ספר על סיפור שלי מהשואה עד עכשיו ותרגמתי אותו לפולנית. אני גולשת באינטרנט קוראת ספרים וחיים יפים. מידי פעם אני מוסיפה או מורידה מהתזונה שלי לפי צורך. לא האמנתי שאני אגיע לגיל שלי בכלל ושאני ארגיש כמו בחורה צעירה. מידי פעם אולי משהו מציק קצת אבל חבל על כל יום שאנו לא שמחים. חיים יפים. שלום לכם

לאחר כמעט ארבעים שנה של מיגרנות, כאבי בטן כרוניים מלווים בעוויתות ובמצבי רוח עצבניים-משהו בשל הכאבים התכופים, עישון כבד למדי ובכלל פיוּז קצרצר, ולאחר שאיבדתי את הוריי בשל מחלת לב (אבי) וסרטן (אמי) הרבה יותר מוקדם מההכרח – החלטתי שלא עוד.
הפסקתי לעשן (לא שלא היה קשה עד כמעט בלתי-אפשרי לסביבתי הקרובה לסבול אותי, וזה לקח כחודשיים לפחות עד שעצביי נרגעו קמעה, אבל הצלחתי!). אחרי שקראתי עשרות מאמרים וספרים בנושא התזונה הטבעית וסגולותיה, עברתי לתזונה כמעט טבעונית ("מפרגנת" לעצמי עדיין קפה שחור, בעיקר בבוקר, וביצים אורגניות במידה מתונה, חוץ מזה – טבעונית למהדרין, בלי קמח/סוכר לבן, בלי אוכל מעובד או ג'אנק כלשהו, בלי בשר/דגים/חלב, אוכלת רק פירות וירקות, דגנים וקטניות, ומעט אגוזים). ראיתי כי טוב, נעלמה המיגרנה שליוותה אותי כל חיי, מאז הילדות, נעלמו כאבי הבטן והתפיחויות חסרות החן, הצרבת, העצבים. מדהים. אז החלטתי שאם כך, כדאי גם להתחיל לזוז קצת, מה שלא טרחתי במיוחד לעשות בעשורים האחרונים (אני עורכת במקצועי, כך שחיי מתנהלים בישיבה מול מסך או ניירות…). ניסיתי קצת פילאטיס, אחר כך חדר כושר, ועכשיו פניתי לצ'י קונג, שיותר מתאים לי לדעתי. אני ממש מרגישה חדשה, בלי שום אירוניה (שאפיינה אותי דווקא, בימים כתיקונם).
אז אני מאוד (מאוד!) ממליצה לכל מי שעדיין מתלבט, התזונה (והתנועה) היא התשובה. באמת. פשוט חיים אחרים (ובזול!). בריאות טובה לכולנו!

אמא שלי מצאה באינטרנט שיטת הרזייה שנקראת מינוס 60. עד 12 בצהריים מותר לאכול בלי הגבלה. לארוחת צהריים יש כמה הגבלות ובהם לא לאכול אוכל מטוגן ומתוק, וב 6 בערב ארוחת ערב מאד דלה שלרוב מתבססת על מוצרי חלב וירקות. .. פשוט שיטה מדהימה!!! השיטה נכתבה ברוסית לכן אני ממליצה לכם להיעזר בחברים רוסיים כדאי למצוא את השיטה