מצידי הדרכים לסלט שלכם

ארץ ישראל התברכה במגוון גדול ביותר של צמחים, מעל 2500 זנים, המתקיימים על פני שטח קטן יחסית. ישראל מהווה נקודת מפגש בין שלוש יבשות ובין מספר אזורים אקלימיים השונים בתכלית זה מזה ואלו משמשים כקרקע פורייה לגידולים. חלק רב מצמחי הבר בישראל שימשו בעבר וחלקם משמשים אף היום כמקור למזון ולרפואה. מספר מצומצם בלבד ממינים אלו תורבתו והפכו למרכיב חשוב בדיאטה של תושבי המקום ואף כמקור לרפואה.

הגדילן המצוי הוא דוגמא מצוינת לצמח בר שעלה מאשפתות לכס המלוכה. הגדילן המצוי (בערבית: "חורפיש") הינו קוץ/צמח בר חד-שנתי קוצני, שפריחתו לבנה או ורודה ומוקפת במגל סימטרי של קוצי מעטפת ארוכים. הצמח נפוץ בצידי דרכים ואשפתות – בגליל, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון.

במסורת מוכר הגדילן בשימוש למטרות רפואיות כמו טיפול בצהבת, בעיות עיכול שונות, סוכרת, ובשימוש חיצוני לטיפול בדלקות עור ואקזמות, לטיפול במחלות כבד וכן למחסור בחלב בזמן הנקה.

לגדילן שימושים רבים במטבח וברפואה; הן העלים והן הזרעים מזינים מאוד, וניתן לעשות בהם שימוש בכל שלב משלבי מחזור קיומו של הצמח.

עם הנביטה בחודש נובמבר, לאחר הגשם המשמעותי הראשון, ניתן ללקט את נבט הגדילן הנובט בצידי הדרכים וביערות. מספר שבועות מאוחר יותר ניתן לאסוף את גבעוליו, והחל מסוף חודש מרץ ועד יוני ניתן לאסוף את הזרעים מהחלק העליון של הפרח. את הזרעים תולשים בקצוות שלהם מה"מצנח" שבאמצעותו הם עפים וצונחים הרחק מצמח האם. על מנת להפריד את הזרעים מהפרח, מניחים חופן "מצנחים" מהפרח על כף היד, נושפים עליהם כשהם מחוברים לזרעים, "המצנחים" נפרדים מהזרעים שנשארים בכף היד ואותם ניתן לאכול.

רבים נוהגים לטעות בין הגדילן לברקן, הן בגלל הדמיון הרב ביניהם והן בשל קרבתם ושכנותם. אך קל להבדיל ביניהם: קרקפת הגדילן עגולה וקוצי המעטפת קצרים ויוצרים מעגל סימטרי, מה שאין אצל הברקן שקרקפתו אינה עגולה וקוצי המעטפת ארוכים מסועפים ואינם סימטריים.

משקם כבד לאחר שתיית אלכוהול

בשלב הנביטה של הגדילן המצוי ניתן לאסוף את הנבטים לפני הפיכתו לקוץ, להוציא עם השורש ולהוסיף לסלטים.כשהצמח גדל, ניתן לחתוך את גבעוליו בחלקם התחתון, לנקות אותם מקוצים ולצרוך כחטיף, כתוספת לסלט או למאכלים מבושלים. הם נקראים בערבית "סינרה", וטעמם מזכיר במקצת את טעמו של ארטישוק. את זרעי הגדילן ניתן לאסוף באביב לאחר הפריחה. למרות טעמם המר מומלץ ללעוס ולאכול אותם בשל ערכם התזונתי הרב.

החומר הפעיל העיקרי בזרעים נקרא "סילמרין", סוג של פלבנואיד (נוגד חמצון חזק מאוד) ובעל השפעה חיובית על הכבד. הצמח מגן על הכבד ומגביר את יכולתו לנקות עצמו מרעלים, כימיקלים, תרופות והורמונים. בנוסף, מגן הצמח על קרום תאי הכבד מפני רעלני כבד ומפגיעה דלקתית, ולפיכך מתאים לטיפול בזמן דלקות כבד אקוטיות או כרוניות ומחלות של כבד שומני. הגדילן המצוי מומלץ לשימוש בשיקום מפגיעה בכבד עקב שתיית אלכוהול. הוא תורם לצמיחה מחדש של תאים, והזרעים מפחיתים רמות שומנים וכולסטרול בדם.

השימוש בזרעי הגדילן מצמצם את רגישותו של הכבד לאנטיביוטיקה ולאלכוהול, ומרירותם מסייעת בהמרצת פעילות המרה, בשיפור עיכול ויציאות. הגדילן בעל טעם מר ולכן ידוע גם כצמח אנטי דכאוני ואנטי דלקתי כללי. נבטי הגדילן הם מאכל מזין ומשלים חסרי ויטמינים לגוף. זרעי הגדילן מסייעים לתאבון חלש והתפתחות איטית אצל ילדים ותינוקות ומשפר את הספיגה במעי. רופאים באירופה רושמים כיום מרשמי גדילן כהגנה מפני תרופות העלולות להזיק לכבד כמו סטטינים. כמו כן רצוי להוסיף זרעי גדילן באופן קבוע למרשמי תרופות המתפרקות בכבד דוגמת נוגדי דיכאון.

השימוש בגבעולים משתן ותורם לשיפור פעילות הכליות והורדת לחץ דם, וכן מומלץ כחלק מטיפול בדלקות בדרכי השתן. השימוש בעלי הגדילן הוא חיצוני ומסייע לטיפול בפצעים. בעלי הגדילן מצויים חומרים המכווצים כלי דם ומחטאים פצעים ולכן אפשר להשתמש בהם לחיטוי ולעצירת דימום.

איך משתמשים?

1) אכילת נבטים טריים – בסלט, בכריכים וכו'
2) קיצוץ ואכילת גבעולים טריים או מבושלים.
3) לזרעים שימוש במרתח או כמאכל ישיר: לועסים ובולעים 10 זרעים ביום ושותים מים.

מתי לא להשתמש?

הצמח נטול תופעות לוואי והוא בטוח לשימוש לילדים קטנים, ולנשים בהיריון ובהנקה. במינונים גבוהים עלול לגרום לשלשולים בעקבות המרירות של הצמח.

שילובים מומלצים:

לניקוי כבד וטיפול בדלקות כבד מומלץ לשלב את הצמחים הבאים: זרעי גדילן, שורש שן ארי, אכילאה, כורכום ושכיזנדרה. ערבבו במשקל זהה מכל צמח, הרתיחו כף מהתערובת בכוס מים במשך עשר דקות ושתו פעם ביום לפני ארוחה.

לחוות דרך התבלינים

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו