האם חומרים משמרים במזון מעלים את הסיכון לסרטן?

אין לכם כח לקרוא את כל הכתבה? לחצו כאן לתקציר AI של הכתבה
- היקף המחקר: מעקב מעמיק של למעלה מ-10 שנים אחר יותר מ-105 אלף משתתפים, אשר בחן חשיפה מצטברת לחומרים משמרים ספציפיים.
- קשר לסרטן: נמצא קשר סטטיסטי בין צריכה גבוהה של חלק מהחומרים המשמרים לעלייה בסיכון לסרטן, ובפרט סרטן השד וסרטן הערמונית.
- החומרים הבעייתיים: אשלגן סורבט, סולפיטים, ניטריטים, ניטרטים, אצטטים ונתרן אריתורבט נקשרו במחקר לסיכון מוגבר לתחלואה.
- לא הכללה גורפת: חשוב לציין כי רוב החומרים המשמרים האחרים שנבדקו לא הראו כל קשר לעלייה בסיכון לסרטן.
- סכנה גם בתוך התקן: רוב המשתתפים במחקר לא חרגו מהכמות היומית המותרת, מה שמצביע על כך שהסכנה טמונה כנראה בחשיפה המצטברת לאורך שנים.
- המנגנון הביולוגי: ההשערות הן שהחומרים עלולים ליצור עקה חמצונית בגוף, לפגוע במנגנוני תיקון ה-DNA וליצור תרכובות מסרטנות.
- השפעה עצמאית של החומרים: הקשר לסרטן נשמר גם לאחר שנוטרלה ההשפעה של כמות המזון האולטרה-מעובד הכללית שהאדם צורך.
- המלצות תזונתיות: יש להעדיף בישול ביתי ומזון טרי, ולצמצם למינימום צריכת בשרים מעובדים, מאפים ארוזים וחטיפים.
- צרכנות נבונה: ההמלצה המעשית ביותר היא לקרוא תוויות ולהעדיף תמיד מוצרים עם רשימת רכיבים קצרה, ברורה ומוכרת.
- השלכות לעתיד: ייתכן כי בעקבות הממצאים תידרש בחינה מחדש של הרגולציה ותקני הבטיחות הנוגעים לחשיפה ארוכת טווח לחומרים משמרים.
מזון תעשייתי הוא חלק בלתי נפרד מהתזונה המודרנית. לחמים ארוזים, מוצרי חלב, משקאות קלים, רטבים ובשרים מעובדים. חיי המדף הארוכים שלהם מתאפשרים בזכות חומרים משמרים: תוספים כימיים הנמצאים תחת פיקוח ומאושרים לשימוש בתעשיית המזון.
עם זאת, מחקר רחב היקף חדש שפורסם ב-BMJ מעלה אפשרות מטרידה: צריכה גבוהה של חומרים משמרים מסוימים עשויה להיות קשורה לעלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים, ובהם סרטן השד והערמונית.
מה בדק המחקר?
החוקרים התבססו על מאגר הנתונים של NutriNet-Santé, מחקר עוקבה צרפתי רחב שכלל יותר מ-105 אלף משתתפים. המעקב נמשך יותר מעשר שנים.
המשתתפים מילאו שוב ושוב יומני תזונה מפורטים. כך יכלו החוקרים לזהות:
- את סוגי המזון שנצרכו
- את החומרים המשמרים הספציפיים שנמצאו בהם, לפי המותג ובדיקות מעבדתיות.
זהו אחד המחקרים הראשונים שמצליחים להעריך חשיפה מצטברת לחומרים משמרים ספציפיים לאורך זמן, ולא רק לקטגוריות מזון כלליות.
אילו חומרים משמרים נקשרו לעלייה בסיכון?
המחקר מצא קשר סטטיסטי (לא הוכחת סיבתיות) בין צריכה גבוהה של מספר חומרים משמרים לבין עלייה בשכיחות סרטן:
- אשלגן סורבט, המצוי במוצרי חלב ומאפים – נקשר לעלייה בסיכון לסרטן כללי ולסרטן השד.
- סולפיטים, הנפוצים במשקאות אלכוהוליים ופירות יבשים – נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן כללי.
- ניטריטים וניטרטים, המשמשים בעיקר בבשרים מעובדים – נקשרו לסרטן הערמונית והשד.
- אצטטים ו-נתרן אריתורבט, הנמצאים במוצרי בשר מעובדים – נקשרו גם הם לעלייה בסיכון לסרטן.
חשוב לציין: רוב החומרים המשמרים האחרים שנבדקו לא הראו קשר לסרטן, כך שלא מדובר בהכללה גורפת.
ומה לגבי התקנים הבטיחותיים?
ממצא חשוב במיוחד הוא שרוב המשתתפים לא חרגו מהצריכה היומית המותרת לפי תקני הרגולציה האירופיים.
כלומר, ייתכן שגם רמות חשיפה שנחשבות כיום "בטוחות" עלולות להיות בעייתיות כאשר מדובר בחשיפה מצטברת לאורך שנים.
כיצד חומרים משמרים עשויים להשפיע על הסיכון לסרטן?
מחקרי מעבדה קודמים מצביעים על מספר מנגנונים אפשריים:
- יצירת עקה חמצונית
- פגיעה במנגנוני תיקון DNA
- יצירת תרכובות מסרטנות
- שינוי פעילות, מפעילות נוגדת-חמצון לפעילות פרו-חמצונית, בהתאם למינון ולסביבת המזון
האם הבעיה היא רק מזון אולטרה-מעובד?
ממצא מעניין נוסף הוא שהקשר בין חומרים משמרים לסרטן נותר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את כמות המזון האולטרה-מעובד בתפריט.
כלומר, לא מדובר רק בכך שאנשים שאוכלים מזון פחות בריא חולים יותר – ייתכן שלחלק מהחומרים המשמרים עצמם יש השפעה עצמאית, מעבר לאיכות התזונה הכוללת.

מזון טרי עדיף תמיד. צילום: Pexels
מה המשמעות לציבור?
החוקרים מדגישים שאמנם אין כאן הוכחה חד-משמעית. עם זאת, מדובר באות אזהרה משמעותי. ההמלצות המעשיות תואמות את ההנחיות הקיימות:
- העדפת מזון טרי ופחות מעובד
- צמצום בשרים מעובדים ומוצרים ארוזים
- קריאת רשימות רכיבים
- הסתכלות על התזונה הכוללת – לא רק על רכיב בודד
אז מה עושים עם המידע הזה בפועל?
המחקר מחזק מגמה ברורה שכבר עולה ממחקרים רבים אחרים: ככל שהתזונה שלנו מבוססת יותר על מזון טרי ופחות מעובד – כך ייתכן שהחשיפה לחומרים משמרים מצטמצמת.
במונחים יומיומיים, המשמעות היא העדפה של בישול ביתי ומזון עם רשימת רכיבים קצרה וברורה, צמצום בשרים מעובדים, מאפים ארוזים וחטיפים תעשייתיים, וקריאה מודעת של תוויות – במיוחד במוצרים שנצרכים על בסיס קבוע.
חשוב לזכור: הסיכון הבריאותי אינו נובע מחומר אחד בלבד, אלא מחשיפה מצטברת לאורך זמן ומהתמונה התזונתית הכוללת.
משמעות לעתיד
אם מחקרים נוספים יאשרו את הממצאים, ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש את הרגולציה על חומרים משמרים, בעיקר בהקשר של חשיפה ארוכת טווח.
בינתיים, המחקר מחזק את העובדה שמומלץ לצרוך מזון אמיתי, טרי, וכמה שפחות מעובד.
מקורות:
https://www.bmj.com/content/392/bmj-2025-084917
לכתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
צבעי מאכל וחומרים משמרים: למי הם באמת מסייעים?
מהם הרעלים ומהיכן הם מגיעים לגופנו?
אינדקס צבעי מאכל וחומרים משמרים



