חומצות שומן חיוניות

כיוון שהן המרכיב העיקרי של הפוֹספוֹלִיפִּידִים, אשר מהווים את חומר הבניין העיקרי של קרומי התאים, לחומצות השומן תפקיד מרכזי כ"שומרות הסף" של התאים: הן מפקחות על חדירוּת התא, מאפשרות כניסת חומרים חשובים לתא ומונעות מעבר של חומרים בלתי רצויים לתוכו. בנוסף, הן מהוות חומר-מוצא (קוֹדְמָן) לייצור הורמונים רבים, משמשות מקור אנרגיה ומאפשרות לגוף להשתמש בוויטמינים מסיסי-שומן.

מרבית חומצות השומן מיוצרות בגוף, אולם קיימות שתי קבוצות של חומצות שומן שהגוף אינו מסוגל לייצר והוא חייב לקבלן מן המזון. לכן הן נקראות "חומצות שומן חיוניות". שתי קבוצות אלה, ההכרחיות לתפקודו התקין של הגוף ולמניעת מחלות שונות, הן החומצות הרב-בלתי-רוויות אומגה-3 ואומגה-6.

אומגה 3

חומצות השומן אומגה-3 הוכחו כבעלות חשיבות רבה באינספור מחקרים. מקורן בעיקר בדגי מעמקים כגון סלמון (אלתית), טונה, מקרל, הליבוט (פוטית), וכן בשמן פשתן ובאגוזי מלך (אגוזי קליפורניה). הן מונעות היווצרות דלקות בגוף; מסייעות לשיפור פרופיל שומני הדם ומקטינות את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב; ומסייעות למניעת גידולים סרטניים. בנוסף, הן מהוות מרכיב במבנה רקמות המוח ומערכת העצבים, ולכן חיוניות לתפקוד קוגניטיבי (הכרתי ותפיסתי) תקין ואף מסייעות למניעת מצבי דיכאון ולהקלתם. מה שמעיד אולי על חשיבותם הרבה של שומנים אלה היא העובדה שהם מצויים בריכוז גבוה בחלב אם.

אומגה 6

חומצות השומן מסוג אומגה-6 (ובייחוד החומצה הלינוֹלֶאִית) נמצאות בשמנים המופקים מן הצומח, כגון שמן תירס, שמן חריע, שמן חמניות ועוד. על אף שגם חומצות אומגה-6 נחשבות חיוניות ולהן חשיבות רבה בתהליכים ביוכימיים רבים – בהם ייצור הורמונים ובניית קרומי התאים – מחקרים מראים שעל מנת לשמור על בריאות אופטימלית, יש לשמור על יחס של פי שישה אומגה-3 מאומגה-6, שכן יחס גדול מזה של שתי הקבוצות מביא ליצירת חומרים מעודדי דלקת, וכתוצאה מכך יכולות להתפתח בטווח הארוך מחלות כמו מחלות לב, סרטן, אסתמה ועוד.

בפועל, היחס בין שתי חומצות השומן בתפריט המערבי עומד בדרך כלל על 1:10 עד 1:30. עם זאת, בקבוצת חומצות השומן מסוג אומגה-6 התגלתה בשנים האחרונות חומצת שומן יוצאת דופן – GLA (חומצת שומן גָמָא-לינולֶאית) המצויה בצמח הבּוֹראגוֹ (זִיפָן רפואי), בצמח נר הלילה ובפטל שחור, וזו הוּכחה כמפחיתת דלקת ומונעת את השפעותיה השליליות.

ה-GLA מומרת בגוף לחומרים דמויי הורמונים הנקראים פּרוֹסטָגְלַנְדִינִים, המשתתפים בתפקודן של כל מערכות הגוף כמעט. הפּרוֹסטָגְלַנְדִינִים מסדירים את תגובת הגוף לדלקות ומפקחים על המלחמה בזיהומים, הם אחראים לתפקוד התקין של קצב הלב, להסדרת לחץ הדם, קְרִישִיוּת הדם ועוד. בנוסף, הם משפיעים על הייצור והתפקוד של הורמונים.

*אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו