הפחתת הסיכון למחלת אלצהיימר
האם ניתן למנוע אלצהיימר? צילום: pixabay
אלצהיימר היא מחלה קשה, בה חלה הידרדרות קוגניטיבית אשר בסופו של דבר מביאה למוות.
קיימים מגוון גורמים לאלצהיימר, ביניהם תורשה, אולם מחקרים מצאו כי קיים קשר בין אלצהיימר למחסור בחומצה פולית, הומוציסטאין, ויטמין B12 וויטמין B6 בדם.
לכן, כדאי למנוע מחסורים כאלו כדי להפחית את הסיכון ללקות במחלה.
בנוסף, נמצא כי סטרס חמצוני והצטברות של רדיקלים חופשיים עלולים להוות גורם סיכון למחלת האלצהיימר.
גם מצבי דלקת וחשיפה לכימיקלים עלולים במקרים מסוימים לגרום השלכות אשר יובילו לתחלואה באלצהיימר.
בנוסף, גורמים הקשורים באורח חיים, כגון: עישון ותזונה לקויה – עלולים להוות סיכון למחלה.
חשיפה לחומרים כמו עופרת, קדמיום, ארסן ואלומיניום, בכמויות בלתי בטיחותיות, עלולה אף היא להוביל להתפתחות אלצהיימר, מכיוון שאלו עלולים לגרום לשינויים ב – DNA, דבר האופייני למחלת האלצהיימר.
אודות מחלת האלצהיימר
מחלת האלצהיימר מהווה בין 60%-80% ממקרי הדמנציה המופיעים בגיל השלישי.
דמנציה תוארה לראשונה בשנת 1907 וזהו מושג המדבר על הידרדרות ביכולות הקוגניטיביות המלווה בפגיעה חמורה בזיכרון.
קיימים מגוון סוגי דמנציה, כאשר אלצהיימר זוהי מחלה נוירודגנרטיבית (מחלה ניוונית הפוגעת בעצבי המוח), בה ההידרדרות מתרחשת בהדרגה, במשך תקופת זמן ממושכת (בערך עשר שנים, אך לעתים יותר או פחות).
בתחילת המחלה חלה הידרדרות בזיכרון ולאחר מכן נפגעים תפקודים קוגניטיביים נוספים: מיומנויות השפה, מיומנויות ויזואליות – מרחביות, פגיעה בתפקוד ושינויים בהתנהגות.
במצב הסופני של המחלה האדם לרוב מרותק למיטה, אינו שולט בסוגרים ואינו מסוגל לתקשר.
בסופו של דבר תפקודי המוח של האדם נפגעים כליל והוא עלול ללכת לעולמו אפילו כתוצאה מחנק, הנובע מחוסר יכולת של המוח לווסת את פעולת בליעת המזון.
אלצהיימר – מחלה ניוונית הפוגעת בעצבי המוח בהדרגתיות. איור: pixabay
סטרס חמצוני ועודף רדיקלים חופשיים כגורמי סיכון לאלצהיימר
מחקרים רבים מצאו קשר בין אלצהיימר לסטרס חמצוני ולהצטברות של רדיקלים חופשיים.
הצטברות רדיקלים חופשיים אחראית על חמצון שומנים, מה שיכול להאיץ את ניוון הנוירונים (תאי עצב).
אחת הדרכים להפחתת הסטרס החמצוני והפחתת הצטברות הרדיקלים החופשיים נבדקה אצל בעלי חיים ומכונה "הגבלת אנרגיה".
אצל בעלי חיים שקיבלו דיאטות של אנרגיה מוגבלת חל עיכוב בתהליכי ההזדקנות ובעיקר במחלות מוח ניווניות.
יש לציין כי מודל זה לא נבדק על בני אדם, אך הוא יכול להוות כיוון מחקר עתידי פוטנציאלי.
אלכוהול כגורם סיכון לאלצהיימר
צריכה מוגזמת של אלכוהול עלולה לגרום לירידה קוגניטיבית ולעתים אף לנזקים מוחיים.
אצל אלכוהוליסטים נצפית ירידה בנפח של מבנים בקליפת המוח ושל מבנים תת-קורטיקליים.
בנוסף, צריכת אלכוהול יכולה להשפיע על חילוף החומרים של S-אדנוזילמטיונין וכך לגרום לשינויים גנטיים העלולים להוביל לאלצהיימר.
ישנם מצבים בהם נזק האלכוהול למבני המוח עדיין הפיך והינזרות ממנו תוכל לתקן את הנזק שכבר נגרם.
אלכוהול וסיגריות – עדיף להתנזר. צילום: pixabay
מחסור בוויטמינים כגורם סיכון לאלצהיימר
ויטמין B12
אצל חולי דמנציה בכלל, נמצאו רמות מופחתות של ויטמין B12 בדם.
מחקר אחד מצא הבדל בין חולי מגוון דמנציות לחולי אלצהיימר, כך שאצל חולי אלצהיימר בהשוואה לחולי דמנציות אחרות – נמצא ריכוז נמוך יותר של B12 בנוזל השדרה, אך לא בדם באופן כללי (ההשוואה בוצעה מול חולי דמנציות שונים, כאמור – לא מול האוכלוסייה הבריאה).
למעשה, מחסור ב-B12 וגם מחסור בחומצה פולית עלולים לפגוע בסינתזה של החומרים מטיונין ו-S-אדנוזילמטיונין, מה שיכול להגביל זמינות של חומרים החיוניים לחילוף החומרים של המיאלין (חומר של ציפוי העצבים) ושל נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) כגון אצטיל כולין.
פגיעה זו בחילוף החומרים במוח עלולה לגרום לפגיעות קוגניטיביות, כגון אלצהיימר.
עודף הומוציסטאין
ידוע שמחסורים בחומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6 קשורים לעלייה ברמות ההומוציסטאין בדם.
עלייה זו מגבירה את הסיכון למחלות כלי דם, מוח ולב – מכיוון שעודף הומוציסטאין עלול לפגוע בכלי הדם.
מכך, ניתן ללמוד כי פעמים רבות באלצהיימר קיים קשר לעודף של הומוציסטאין.
עודף ההומוציסטאין גורם לנגעים מוחיים, אשר בתורם מובילים לפגיעות קוגניטיביות.
מחקר שבדק חולי אלצהיימר, אכן מצא אצלם רמות גבוהות של הומוציסטאין וגם ריכוזים גבוהים של חומצה מתילמלונית (המהווה סמן למחסור בויטמין B12). זאת לעומת המצב באוכלוסייה בריאה ללא אלצהיימר ודמנציות.
ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון
ויטמינים ומינרלים נוספים העשויים להפחית את הסיכון לאלצהיימר, עקב היותם נוגדי חמצון, הינם: ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E, ביטא קרוטן והמינרל אבץ.
מחקר אורך שנעשה במשך כעשר שנים עקב אחרי אנשים מגיל 65 עד 75. המחקר מצא קשר בין מחסור באבץ, ויטמין C וויטמין E לבין פגיעות קוגניטיביות רבות יותר.
מחקר אחר, שבחן 633 קשישים, מצא פחות אלצהיימר אצל אלו שצרכו ויטמין C וויטמין E.
בנוסף, מחקר בקרב חולי אלצהיימר, מבוקר פלסבו, מצא פחות הידרדרות קוגניטיבית בקרב מי שכבר חלו באלצהיימר וקיבלו 2000 יחב"ל ויטמין E לעומת המצב בקבוצת הפלסבו.
כדאי ליישם ידע חשוב זה כדי להפחית את הסיכון ללקות באלצהיימר. כמובן שבנטילת תוספי מזון יש להתייעץ עם איש מקצוע להתאמת הכמויות האופטימאליות לכל אדם ואדם.
התייעצו עם איש מקצוע לגבי התאמת כמויות הוויטמינים. צילום: pixabay
מאמרים נוספים בנושא אלצהיימר:
האם הפלאפון והדאודורנט שלנו גורמים לנו לאלצהיימר?
הקשר שבין התפריט שלכם למחלת האלצהיימר
שילוב מספר גורמים כנגד מחלת האלצהיימר
מחלת האלצהיימר נחשבת למחלה חשוכת מרפא בעולם הרפואה. אין תרופה כנגדה.
אולם מגוון רחב של מחקרים מצא גורמים היכולים לסייע במניעתה או בעיכוב השלכותיה ההרסניות.
כמו במגוון בעיות רפואיות, בהתמודדות מולן מומלץ "ללחום" בכמה חזיתות במקביל.
פרט לאכילה בריאה ולוויטמינים שצוינו כמועילים, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית קבועה וגם ב"פעילות גופנית קבועה למוח". כלומר: פתירת תשבצים, סודוקו ומגוון משחקי חשיבה. עיסוקים אלו מסייעים לשמירה על חדות החשיבה.
לסיכום, מודעות לגורמי הסיכון לאלצהיימר ולדרכים לפעול כנגדם, עשויה לתרום להפחתת התחלואה במחלה קשה זו.
מקורות
Fati Nourhashémi, Sophie Gillette-Guyonnet, Sandrine Andrieu, Anne Ghisolfi, Pierre Jean Ousset, Hélène Grandjean, Alain Grand, Jacques Pous, Bruno Vellas, Jean-Louis Albarède. Alzheimer disease: protective factors. The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 71, Issue 2, February 2000, Pages 643S–649S
- Dimitrios Athanasopoulos, George Karagiannis, Magda Tsolaki. Recent Findings in Alzheimer Disease and Nutrition Focusing on Epigenetics. Advances in Nutrition, Volume 7, Issue 5, September 2016, Pages 917–927
- *
- הפורטל לתזונה בריאה Eatwell אינו נושא באחריות כלשהי למוצר/שירות שניתן ע"י חברה או בעלי המקצוע המפורסמים באתר או בכלל.
המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.
