כמה חמצן אתם אוכלים?
וויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים הם לא רק תוספות נחמדות לבריאות טובה, הם אלו שיוצרים בריאות טובה. במחקרים שבהם נבדקה השפעתם של סיבים תזונתיים מבודדים על הבריאות עלו תוצאות לא ברורות. מחקר ידוע אחר, שבדק את הפחתת הסיכון לסרטן ריאות, ושבו קיבלו הנבדקים תוסף בטא-קרוטן מצא שהתוסף דווקא העלה את הסיכון בקרב מעשנים. לעומת זאת, מחקרים שבדקו תזונה עשירה בירקות ובפירות, הצביעו באופן ברור על תועלתם בשיפור ושימור הבריאות.
הצמח הוא יחידה הבנויה מערכות חומרים החיוניות לתפקודי החיים ולהישרדותו של הצמח. מערכות אלה כוללות אלפי חומרים פעילים – פיטוכימיקלים. חומרים אלו חיוניים להישרדותו של הצמח ומגנים עליו מקרינת השמש, מתהליכי חמצון מזיקים, מזיהומים וממחלות שונות. הפיטוכימיקלים חיוניים גם להגנה על בריאותינו; הם נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, מגרים את מערכת החיסון, נלחמים בחיידקים ובווירוסים, מווסתים ייצור כולסטרול, מווסתים את קרישיות הדם ואת לחץ הדם, מתקנים פעילויות אנזימטיות, מווסתים מטבוליזם של הורמונים ומקיימים בגופנו שלל פעילויות קריטיות נוספות. כך הם נלחמים בסרטן, בטרשת עורקים, ביתר לחץ דם, במחלות לב וכלי דם, סוכרת, באוסטיאופורוזיס, בהזדקנות הראייה, בהזדקנות המוח ואפילו בנזקי השמש והזדקנות העור. אלפי הפיטוכימיקלים, כמו גם הוויטמינים, המינרלים והסיבים התזונתיים, פועלים בצמח יחד בתיאום מושלם. יחד הם יוצרים בריאות מנגנון מושלם.
איך תעמדו בזה אם אתם לא פירותנים?
אין רופאה, תזונאית, דיאטנית או נטורופת שלא ימליצו לכם על צריכה מוגברת של ירקות ופירות. המינימום המוכר הוא חמישה ליום, אבל בפועל כדי לקבל את כל מה שאנחנו באמת צריכים – כדאי לנו לאכול לפחות תשעה מהם ביום. אם אינכם פירותנים (Fruitarian), או ניזונים מרו-פוד בלבד, סביר להניח שלאכול כזו כמות של ירקות ופירות היא אתגר עבורכם. לכן שייק פירות וירקות הוא הפתרון המושלם לצריכה מוגברת שלהם. אפשר להכניס לבלנדר כמה מהם, ללחוץ על הכפתור ולקבל שייק מושלם.
אבל הוא לא מושלם, כי ירקות ופירות נועדו להיאכל בשלמותם, כפי שם נקטפו מהעץ או מהאדמה. אחת הסיבות לך הוא תהליך הריקבון וההתחמצנות שהם עוברים. כולנו יודעים מה קורה לתפוח, לבננה, לאגס או לאבוקדו אחרי שחוצים אותם – הם משחירים. כשאנחנו חושפים את רקמת הפרי או הירק אנחנו גורמים להשתחררות של אנזימים מחמצנים המצויים בהם. אנזימים אלו קושרים את החמצן שבאוויר אל החומרים הנמצאים ברקמת הירק או הפרי. התוצאה של פעילות זו נקראת חמצון והיא גורמת לשינויים בצבע הפרי או הירק (המשתנה לחום-שחור); לשינויים במרקם הפרי או הירק (הופך רך יותר) ולשינויים בטעם (פחות ערב לחך).
סבתא לא צודקת
כולנו גם זוכרים מילדותנו, שכשהפרי או הירק היו משחירים והופכים ללא-אטרקטיביים בעליל, האימהות והסבתות שלנו היו ממהרות להסביר לנו ששינוי הצבע הזה הוא לא סימן לקלקול המזון. אבל, האינסטינקטים שלנו לא הטעו אותנו! אולי הפרי לא מקולקל לגמרי ולא יגרום לנו לכאב בטן, אבל הוא בהחלט הרבה פחות בריא ברגע שהוא התחיל להתחמצן.
תהליך ההתחמצנות פוגע מאוד ביכולות של ידידינו הפיטוכימיקלים להגן עלינו, למעשה הוא הורס רבים מהפיטוכימיקלים שמטרתם להגן עלינו. קחו לדוגמה את הפוליפנולים ואת ויטמין A (למעשה מדובר בחומר המוצא הצמחי לוויטמין A – בטא קרוטן, שפעמים רבות נרשם כוויטמין A). פוליפנולים הם נוגדי חמצון חשובים מאין כמותם, שבין היתר, נלחמים ברדיקלים חופשיים ומפחיתים סימני הזדקנות, מגנים על המוח ועל כלי הדם, על לחץ הדם, על העור, מפחיתים דלקת ועוזרים בהתמודדות עם סרטן. מחקר אחד אף הראה ששתיית יין אדום (עשיר בפוליפנולים) מנטרלת את הנזקים שיוצר בשר אדום בקיבה שלנו. ויטמין A נחוץ לראייה טובה ולבריאות העין, שומר על מערכת חיסונית חזקה וחיוני לעור בריא. שני אלה נהרסים מאוד בנוכחות חמצן.
כלומר, על אף שחמצן הוא קריטי לחיים, חמצון הוא תהליך מפרק חיים. לכן ככל שתצליחו לערב פחות חמצן בהכנת הפירות והירקות שלכם – כך תרוויחו יותר נוגדי חמצון קריטיים שישמרו עליכם בריאים ושמחים.