כוסמת - נטולת גלוטן ועושה קסמים

צילום: Pixabay

הכוסמת היא גרעין שאינו שייך למשפחת הדגניים ואין בה כלל גלוטן. מבחינה תזונתית, יש לה ערך גבוה – היא מכילה כמות רבה של חלבון, חלבון שמאוזן מבחינת החומצות האמיניות. היא מכילה גם טנינים, קטצ'ינים, חומצת שומן אומגה-3, ויטמינים, מינרלים וסיבים מסוגים שונים.

הכוסמת הינה מזון מעולה ומן הראוי שהיא תתפוס מקום חשוב בתפריט של מי שניזונים גם מתבשילים. יש בה נגזרת של אינוזיטול ורוטין. האינוזיטול הייחודי שבה, D-צ'ירו אינוזיטול, עוזר להורדת רמות סוכר מופרזות בדם ואילו לרוטין יש יכולות נוגדות דלקות ונוגדות היצמדות של כדוריות דם. לכן היא מספקת הגנה נגד היווצרות של סתמים בכלי הדם. במחקרים עם גרעין זה נמצא שיש בו תכונות שעוזרות נגד סוכרת, כשמירה נגד מחלות לב וכלי דם, השמנה ואלרגיות.

בחלבון שיש בכוסמת ישנה חומצת האמינו ליזין בכמות נאותה. זאת בניגוד להרכב החלבון שיש בדגנים למיניהם, שם החלבון לא מלא עקב מחסור בליזין. היא מכילה את כל 8 חומצות האמינו ההכרחיות ובאיזון טוב ביניהן – כך היא מספקת חלבון מושלם. רכיבי התזונה הייחודיים שבה נוגדים מצבי דלקות בגוף.

מה הופך אותה לקוסמת?

מבחינת ויטמינים ומינרלים, הכוסמת עשירה בריבופלווין, ניאצין, זרחן, אבץ, ברזל, סידן, אשלגן, סלניום, מגנזיום ומנגן. חלק ממינרלים אלו שבה פועלים כגורם משתתף עם פעולתם של למעלה מ- 300 אנזימים שונים בגוף ובכללם עם אותם אנזימים ששומרים בפני עלייה ברמת הסוכר והתפתחות סוכרת 2. המנגן שבה תורם לחוזק העצמות ולבריאות העור. כוס אחת של גרעיני כוסמת מספקת 68% מכמות הסיבים בתפריט המכיל 2,000 קלוריות ליום.

צילום: Pixabay

סיבים אלו ממתנים את העלייה ברמת הסוכר בדם, שקורית עם אכילה מופרזת של פחמימות. כמות הסיבים שבה עולה ב- 300% על הכמות שמספקת מנה שווה של קינואה וגם רבה יותר מכמות הסיבים שיש בדגנים למיניהם. סיבים עוזרים לאוכלוסיית חיידקי המעיים, מגנים מפני עצירות וטחורים, מורידים רמות כולסטרול LDL, עוזרים לשמירת המשקל וכנגד יתר לחץ-דם.

היא מצמצמת סיכון לסרטן מעי-גס. בכוסמת יש גם כמות, לא מופרזת, של סיבים לא נעכלים שתורמים לפלורת המעיים. יש לקנות זרעי כוסמת לא קלויה ולשומרם בקירור, לא יותר מחצי שנה. זאת כדי לשמור לבל יתחמצן השומן שבגרעין זה.

מבחינה בריאותית, בכוסמת יש, כאמור, ביופלוונואיד בשם רוטין, ששומר על בריאות הלב וכלי הדם. באוניברסיטת הארוורד

כוסמת יעילה למניעת קרישי דם, וגם לריפוי סוכרת

חוקרים בדקו 4,900 חומרים שונים – רוטין נמצא היותר יעיל מכולם למניעת יצירת קרישי-דם. במחקר אחר, עם אנשים שסבלו מיתר לחץ-דם, נמצא שנטילת רוטין הפחיתה אותו ב- 36%. המגנזיום והכמות הרבה של הסיבים המצויים בגרעין זה

צילום: Pixabay

תורמים אף הם לאיזון לחץ הדם. בכוסמת יש חומצה אמינית ייחודית שפועלת כמו סיבים תזונתיים. הרוטין שבכוסמת עוזר גם נגד התפתחות ורידים בולטים בגוף. הוא מחזק גם את הדפנות של נימי הדם.

לגבי סוכרת, הן בניסויים עם בעלי חיים והן בניסויים קליניים, נמצא שהכוסמת עוזרת למניעה ולריפוי של סוכרת ועוזרת גם נגד השמנה. הכוסמת גם מאטה עיכול של סוכרוז – זו אחת מן הדרכים בה היא מגינה בפני התפתחות סוכרת. בניסוי עם בעלי חיים, נוכחו שמתן כוסמת הוריד אצלם ב-12-19% רמות סוכר בדם שהיו מופרזות.

המרכיב D-צ'ירו אינוזיטול אשר בכוסמת העלה רמות סוכר בדם, שהיו מופרזות. בכוס אחת, 170 ג' כוסמת לפני בישול, נמצאו המרכיבים הבאים: 583 קלוריות, 48 קלוריות משמן, 22.5 ג' חלבון, 5.8 ג' שומנים, 1.3 ג' שומן רווי, 17 ג' סיבים, מרבית ויטמיני B, כמות רבה של המינרלים אשלגן ומגנזיום ויסודות קורט רבים.

טובה גם למחלות אלרגיה ולדלקות שונות

צילום: Pixabay

אכילת כוסמת נמצאה עוזרת להתגבר על מחלת שחלה פוליציסטית, מחלה שנגרמת מחוסר איזון הורמונאלי. כמות הרוטין הגבוהה בכוסמת עזרה גם כנגד דלקת פרקים ומצבים דלקתיים נוספים בגוף.

הרוטין סותר פעולה של חומרים מעוררי דלקות בגוף וגם במצב של אריטריטיס כרוני. רוטין נמצא עוזר גם נגד קוליטיס ונגד מחלות אלרגיה שונות. הכוסמת מתאימה מאוד בתפריט נטול גלוטן. בניסויים עם בעלי חיים כוסמת נמצאה מספקת מידה של הגנה כנגד סרטן מעי גס-חלחולת וזאת ע"י הפחתה של התחלקות תאי הסרטן. כוסמת נמצאה עוזרת גם נגד לויקמיה.

מקורות

Available at: https://www.livestrong.com/article/267121-list-of-foods-high-in-d-chiro-inositol/Accessed January 16, 2015.
Hosaka T1, Nii Y, Tomotake H, Ito T, et al. Extracts of common buckwheat bran prevent sucrose digestion. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 2011;57(6):441-5.
Kawa JM1, Taylor CG, Przybylski R. Buckwheat concentrate reduces serum glucose in streptozotocin-diabetic rats. J Agric Food Chem. 2003 Dec 3;51(25):7287-91.
Available at: https://www.nutrition-and-you.com/buckwheat.htmlAccessed January 16, 2015.
Li SQ, Zhang QH. Advances in the development of functional foods from buckwheat. Crit Rev Food Sci Nutr. 2001 Sep;41(6):451-64.
J He, M J Klag, P K Whelton, et al. Oats and buckwheat intakes and cardiovascular disease risk factors in an ethnic minority of China. Am J Clin Nutr. 1995;61(2):366-72.
Kauss T, Moynet D, Rambert J, Al-Kharrat A, et al. Rutoside decreases human macrophage-derived inflammatory mediators and improves clinical signs in adjuvant-induced arthritis. Arthritis Res Ther. 2008;10(1):R19.
Chang Deok Kima, Won-Kyung Leec, Kyong-Ok No, et al (2003). Anti-allergic action of buckwheat (Fagopyrum esculentum Moench) grain extract. Int Immunopharmacol. 2003;3(1):129-36.
Available at: https://nutritiondata.self.com/facts/cereal-grains-and-pasta/5681/2
Accessed January 16, 2015.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו