היגיינה קולית – עצות מעשיות לשמירה על הקול
טיפים לשמירה על הקול
הפרעות קול (voice) הן התופעה השכיחה ביותר בקליניקה של כל קלינאי התקשורת. הפרעת קול מתקיימת כאשר איכות הקול, עוצמתו, גובהו של הטון, או יכולתו של האדם לגוון את הקול שונים מקולותיהם של שאר האנשים הדומים לו בגיל, במין ו/או בהשתייכות התרבותית.
אנשים בגילים שונים סובלים מהפרעות קול, החל בילדים צעירים (בני 3-4 שנים), וכלה במבוגרים (בשנות ה-70-80 לחייהם ואף יותר). מרביתם מתלוננים בעיקר על קול מחוספס או גס, מאמץ בהפקת קול וקושי לדבר, עייפות קולית, מקרים שבהם "אין קול", ולפעמים 'סתם' אי נוחות ואף כאבים של ממש באזור הגרון. מצב זה יכול להיות קבוע או משתנה בחומרתו, חדש או ממושך ו"כרוני", להופיע אחרי מחלה, כמו שפעת, אך גם ללא כל סיבה נראית לעין.
בדרך כלל סימפטומים קוליים, גם אם הם מתחילים בחומרה וגם אם במידת הפרעה קלה, מתגברים בחומרתם במהלך הזמן. יש סימנים מקדימים להפרעת קול, למש צרידות קלה, שבירות של הקול, כאבי גרון ויובש בגרון, עייפות קולית לאחר שימוש ממושך בקול, צורך תכוף לכחכח.
ההשפעות של בעיות קול
ברור שלבעיות קול השפעות מרחיקות-לכת על אדם בכל גיל. ככל שהתלות בקול גדולה יותר מבחינה מקצועית וחברתית כך ההשפעות של הפרעת הקול על האדם הן בעלות משקל רב יותר. לכן על אף שרוב הפתולוגיות הגורמות להפרעות קול אינן מסכנות חיים, הרי שהן גורמות לפגיעה ניכרת באיכות החיים ומשפיעות על היבטים מקצועיים וחברתיים. הפקת קול לא אמורה להוות מעמסה או לגרום כאב. כשהדיבור דורש מאמץ או גורם אי נוחות, כשמופיעה התנשמות לאחר דיבור, כשהקול משתנה במשך היום או כשמופיעות צרידות או בעיות בליעה, יש לפנות להערכה על ידי רופא אף-אוזן-גרון. פעמים רבות יפנה אתכם הרופא לטיפול אצל קלינאי או קלינאית תקשורת.
עצות מעשיות לשמירה על הקול
עשה:
להרבות בשתייה, על מנת ללחלח את רירית הגרון.
מומלץ לשתות מים בטמפרטורה נוחה, או תה צמחים למשל תה סמבוק).
כדאי לשאוף אדי מים רותחים (מעין אינהלציה) למשך מספר דקות, פעמיים ביום לפחות, דבר התורם ללחות רירית הגרון.
להשתדל לדבר בעוצמת קול מתונה, ללא תחושת מאמץ.
אל תעשה:
לא מומלץ לשתות משקאות חמים או קרים במיוחד, משקאות המכילים קפאין (קפה, תה, קולה) ומשקאות אלכוהוליים.
להימנע מצעקות ומלחישות, הגורמות למאמץ באזור מיתרי הקול. יש להימנע מדיבור תוך הרמת משאות כבדים.
להימנע מדיבור רצוף בכמות מוגזמת. במידה והמקצוע מחייב שעות רבות של מאמץ קולי (הדרכה למשל) רצוי ללוות את הדיבור הממושך בלגימות מים, ויש להקפיד על הפסקות רבות ככל האפשר.
להימנע מכחכוח – כאשר חשים גירוי בגרון עדיף להשתעל או לשתות מעט.
לפני דיבור ממושך או שירה רצוי להימנע מאכילת מאכלים חריפים או מלוחים במיוחד, המייבשים את רירית הגרון. במידה וקיימת הפרשה מרובה של ליחה, רצוי להימנע מצריכה גבוהה של מוצרי חלב.
יש להימנע מעישון ומחשיפה לאבק ולחומרים כימיים העלולים לייבש ולגרות את רירית הגרון.
ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת, אוניברסיטת אריאל
