הפנתרים האדומים

הפנתרים האדומים והרדיקלים החופשיים

רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון מעורבים בכל תהליכי חילוף החומרים בגוף. על פניו זה נראה נושא פשוט וברור, אך מסתבר שמבחינת המחקר המדעי ישנם לגביו כיום יותר אי בהירויות מאשר לפני 10 או 20 שנה. מבחינת הציבור הרחב ישנו בלבול מסוג אחר, הקשור יותר בהכרת המושגים. בלבול זה נוצר בעיקר בגלל הסתירה כביכול שיש בין הידיעה עד כמה חמצן הוא דבר חשוב לחיים לבין ההדגשה הנפוצה על חשיבותם הרבה של נוגדי החמצון. את זאת אנסה להבהיר יותר בכתבה שלפניכם.

מי אתם  רדיקלים חופשיים?

ניתן להגיד בצורה לא מדעית אך מספיק טובה לענייננו, שרדיקלים חופשיים הם אטומים או מולקולות הנמצאים במצב מאד לא יציב מבחינה אלקטרומגנטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, בעל ספין (כיוון סיבוב) מתאים, כדי לחזור למצבם היציב. ככאלה, יחטפו הרדיקלים החופשיים את האלקטרון החסר להם מהמקור הראשון המזדמן להם. אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים אז הכל מסתדר בלי בעיות. אך אם אין אלקטרונים כאלה זמינים, עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול בכוח אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות.

חמצון וחיזור

חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא חמצן ומכאן בא השימוש במילה חמצון (החמצן בטבע מופיע בד"כ כ-02 שזוהי מולקולה יציבה המורכבת משני אטומי חמצן ואינה רדיקל חופשי).

כאשר רדיקל חופשי גוזל אלקטרון ממולקולה כלשהי (כלומר – מחמצן אותה), נוצר מצב חדש בו לאותה מולקולה חסר אלקטרון והיא בעצמה הופכת לרדיקל חופשי ומנסה להחזיר לעצמה את האלקטרון החסר. כך נוצר תהליך מתגלגל של היווצרות רדיקלים חופשיים ואיזונם מחדש (חמצון וחיזור), תהליך שהוא חלק מהמצב הדינמי התמידי בו נמצא הגוף.

מה עושים הרדיקלים החופשיים?

רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף – בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם להתפתחותן של בעיות בריאות ומחלות שונות כולל מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, קמטים בעור והאצת תהליכי הזדקנות.

אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים, דבר המוביל להרס התאים. הרדיקלים החופשיים יכולים לפגוע גם ב DNA וב RNA, דבר המשבש את פעילות התאים ועלול לגרום להם להפוך לתאים סרטניים.

צילום: mafajardo,cc-by

לרדיקלים החופשיים יש גם תפקידים מועילים, כגון השמדת וירוסים וחיידקים. הבעיה היא שבתנאי החיים המודרניים נוצרים הרבה יותר רדיקלים חופשיים מהדרוש, ולכן מתייחסים אליהם כיום בד"כ כגורמים מזיקים.

מה גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף?

חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי, כמו בנשימה, תהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. המערכת החיסונית מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים וחיידקים.
הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד.

ונוגדי חמצון?

כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים גורמים לחמצון. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם היא בעזרת נוגדי חמצון שהם חומרים אשר יכולים "לנדב" בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים.

בגוף קיימים חומרים נוגדי חמצון פנימיים כמו אנזימים שונים, כולסטרול, חומצות אמינו שמכילות גופרית ועוד.
מזונות טבעיים טריים הם בד"כ כאלה המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון. המאכלים העשירים ביותר בנוגדי חמצון הם אוכמניות, חמוציות, פטל, תות שדה ודובדבנים. גם בשעועית (בעיקר שעועית אדומה) וארטישוק יש כמות מפתיעה של נוגדי חמצון. מיץ ירקות הוא הפתרון המהיר ביותר להעשרת הגוף בנוגדי חמצון מהמזון, ללא הסוכר שיש בפירות הנ"ל.

נוגדי החמצון המוכרים ביותר, אותם ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון הם ויטמין C, ויטמין E, בטא-קארוטן (ויטמין A) וסלניום.

אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון לעומת תוספים סינתטיים. הסיבה לכך היא שהמזונות, כאשר הם במצבם הטבעי (או קרוב לו) מכילים מרכיבים רבים נוספים אשר מאזנים או משלימים את פעולתם של נוגדי החמצון.

ישנן עדויות רבות על מקרי ריפוי מדהימים שהושגו בעזרת כמויות גדולות יחסית של נוגדי חמצון. מידע רב בנושא זה ניתן למצוא בספר: "מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך".

עוד כמה נקודות חשובות

– אלקטרונים חופשיים הם אחד המרכיבים העיקריים ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו ולהגן על עצמו כנגד רדיקלים חופשיים וכנגד חומציות יתר. סביבה חומצית היא עשירה יותר ברדיקלים חופשיים, כך שאם נדאג למנוע עודף חומציות בגוף אנחנו מנטרלים למעשה את עודפי הרדיקלים החופשיים.

ישנו מחקר מעניין שנמשך עשרות שנים בו חיפשו החוקרים מהו המכנה המשותף לאותם תושבי כפרים הרריים במספר מצומצם של מקומות בעולם אשר בהם האנשים מגיעים לגילים מופלגים (מעל 100), כמעט ללא מחלות. מה שנמצא הוא, שבכל אותם מקומות שותים התושבים מי קרחונים מופשרים המכילים כמות גדולה של סיליקה. מסתבר שמים אלה מכילים כמות עצומה של אלקטרונים חופשיים, דבר ההופך מים אלה לנוגדי חמצון רבי עוצמה ביותר, וכן מונעים חומציות יתר בגוף.

– ברור כיום לחוקרים שישנם הבדלים בין נוגדי החמצון השונים ושלא יהיה זה נכון להתייחס בצורה שווה לכל נוגדי החמצון. החוקרים גם מבינים שעדיין אין בהירות לגבי ההשפעות של סוגי נוגדי החמצון השונים במצבי בריאות שונים, לא לגבי כל סוג נוגד חמצון בפני עצמו ובוודאי שלא בשילובים שביניהם.

– סטרס וחוסר שינה גורמים לעלייה בכמות הרדיקלים החופשיים בגוף.

– אחת הפעולות הקורות בהילינג (מהסוג בו המטפל משתמש בעיקר ביד בעלת הקוטביות החשמלית השלילית) היא כנראה ניטרולם (לפחות באופן חלקי) של עודף רדיקלים חופשיים. הערכה זו נובעת בין השאר מממצאים המראים ששדה מגנטי שלילי (קוטב צפוני של המגנט) המופעל על הגוף עוזר לנטרל רדיקלים חופשיים.

כמה המלצות לסיום

• לשמור על תזונה שיש בה תמיד יותר מזונות יוצרי בסיסיות מאשר מזונות יוצרי חומציות.
• להימנע ככל האפשר מחשיפת יתר לגורמים היוצרים רדיקלים חופשיים.
• לא להגזים בלקיחת תוספים נוגדי חמצון אם אין ידיעה ברורה שאלה הם תוספים באיכות מתאימה.
• כן לקחת כמויות של נוגדי חמצון במצבים בהם ידוע (לפחות למטפל) שהם עוזרים. ישנם מקרים של סרטן, מחלות לב, טרשת נפוצה, דלקות פרקים, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ועוד, בהם כמות גדולה של נוגדי חמצון יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי ואף להציל חיים ולעזור בריפוי מלא מהמחלה.

לאתר של ד"ר עידן סער

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו