himalayaKrem_Fly
Nadar_Fly

זהירות שומן רווי?

מאת: - בית בריאות להחלמה מלאה והתחדשות
"שומן רווי מסוג אחד אינו דומה לאחר" מסביר אלירן דה מאיו ועושה לנו סדר בבהלה החדשה משומן רווי בעקבות חוק סימון המוצרים. אז האם טוב להזהיר מפני שומן רווי?
Nikui_IN

שומן רווי מסוג אחד אינו דומה לאחר. עצם האזהרה יש בה בכדי להפחיד את הציבור מפני שומן וזאת טעות שכבר נעשתה בעבר והביאה בעיקר לנזק והתגברות התחלואה.

הציבור אשר חשש מצריכת שומנים עבר לצריכת פחמימות מזוקקות ואלו גרמו לנזק רב יותר מאשר כמות כפולה ואף משולשת של שומן.

שומן רווי ושומנים באופן כללי אינם מעודדי תחלואה או מחלות לכשעצמם, אלא בשילוב שאר המרכיבים שבאותם מזונות.

במזונות צמחיים וטבעיים לגמרי יש יותר מ-4 גרם שומן רווי לכמות של 100 גרם. מזונות אלו בעלי ערך רב לבריאות, האם גם מהם משרד הבריאות ממליץ להימנע במישרין או בעקיפין? 

לדוגמא סויה וטופו שבמנה ממוצעת מכילים יותר מ-4 גרם שומן רווי, האם גם מפניהם יש להימנע?

אגוז קוקוס אשר מכיל 30 גרם שומן רווי ובעל ערך תזונתי רב, האם יש להדביק עליו 7-8 מדבקות של אזהרה?

ואגוזי מאקדמיה שמכילים 12 גרם שומן רווי ואגוזי ברזיל כ-15 גרם, גרעיני אבטיח כ-10 ג' וקשיו כ-8 ג' וזרעי שומשום שכמילים 8 ג' [פי 2 מהגבול העליון של האזהרה] אשר ערכם התזונתי עולה יותר מכל שאר הזרעים והאגוזים. האם יש להזהר מפני צריכתם?

איך להחליט איזה מאכלים עם שומן רווי לאכול?

תכולת השומן הרווי הצמחי מעולם לא הוכחה כמזיקה בפני עצמה, גם כאשר נאכלת בכמות גבוהה ולאורך זמן. שומן רווי הוכח כמזיק רק כאשר נצרך ממזונות מתועשים, אשר עברו עיבוד מתמשך והוספו להם מרכיבים נוספים כמו מלח [נתרן], ממתיקים מלאכותיים, חומרי טעם, צבע ושימור מלאכותיים ומזיקים לכשעצמם.

כך שלא באמת ניתן להסיק ממחקרים אלו על הנזק המשוער של השומן הרווי ותהיה זו טעות להפחיד את הציבור מפני צריכה של מזונות בעלי ערך תזונתי רב, אשר הוכחו בפני עצמם כמיטיבים במיוחד עם הבריאות ושיש לעודד לצרוך מהם יותר, זאת על אף ריכוזו של השומן הרווי שבהם.

לסיכום: אזהרה זו מפני שומן רווי אינה אלא כסת"ח זול ונחות של תעשיית המזון אשר תמצא תחליפים להשגת המרקם הרצוי וזאת ככל הנראה עם הגדלת הנזק הצפוי לאלו אשר יצרכו מוצרים 'מופחתי שומן', אך מרוכזים יותר במרכיבים מתועשים ומזיקים יותר לבריאות.

ממה צריך להיזהר?

ראשית, לא הייתי מזהיר מפני שומן או סוכר. סוכר אינו הבעיה, אלא המקור וההרכב התזונתי השלם של המזון.

כל המזונות הצמחיים הטבעיים, הבריאים והמזינים ביותר שקיימים בתזונת האדם פסולים על-פי החוק החדש!

שומן טראנס

שומן רווי כבר לא האויב? אז ממה להיזהר? (123RF)

 

כל האגוזים והגרעינים מכילים יותר מ-10 גרם סוכר ולרוב מכילים 30 גרם סוכר [פחמימות] ויותר מכך לכל כמות של 100 גרם. כנ"ל לגבי הקטניות והדגנים המלאים, פירות וירקות שורש מזינים במיוחד.

האזהרה אינה צריכה להינתן בעבור מזונות שמכילים יותר סוכר ושומן רווי, אלא בעבור מזונות שאינם מכילים כל ערך תזונתי בעבור הגוף! מזונות מזוקקים ומתועשים שמלבד סוכר ושומן, אין בהם כל שאריות של ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים וכימיקלים צמחיים מיטיבים, אלו מזונות שאינם מוסיפים לבריאות, אלא לרוב גורעים ממנה בלבד.

על-כן האזהרה צריכה להינתן על כל המזונות המתועשים אשר אין בהם כל ערך ושכל צריכה מהם, בין אם מכילים 10 גרם שומן רווי ו-10 גרם סוכר ובין אם מכילים 5 גרם שומן רווי וסוכר, הנזק יהיה כמעט זהה עבור אותם אלו שצורכים ממזונות אלו בעקביות ובהתמדה על חשבונם של מזונות אמיתיים ושלמים.

עוד לא נצפו אנשים שחיים על תזונה נחותה עם יותר או פחות שומן רווי וסוכר, אשר בריאותם השתפרה, ההיפך הוא הנכון.

כל אוכלוסיה בהסתכלות סטטיסטית נרחבת אשר ניזונה ממזונות נחותים ומתועשים סבלה מאחוזי תחלואה גבוהים במיוחד, זאת ללא כל קשר לאחוז השומן הרווי והסוכר.

במקום להזהיר יש לעודד צריכה של מזונות אמיתיים! האזהרה צריכה להיות על כל המוצרים המתועשים שמהם הגוף אינו יכול לקבל כל ערך ותועלת. בריאות מבוססת על הזנה במה שחיוני והמנעות ממה שאינו כזה.

המזונות המתועשים אינם מכילים מרכיבים חיוניים ולרוב מכילים מרכיבים שונים ורבים שמהם מומלץ להמנע.

על-כן במקום להזהיר, אמליץ למשרד הבריאות והצרכנים ללקט/לרכוש מזונות אמיתיים ושלמים במצבם הקרוב ביותר למקורם בטבע וליהנות מתזונה מושלמת, מזינה ומעודדת בריאות שאין לתארה במלים או להדגים, עקב כך שהפכה לנדירה כל-כך.

לגבי אזהרת הנתרן, אציין שמדובר באזהרה מוצדקת וחשובה מאין כמוה. אני סקרן מאוד לדעת כיצד התעשייה תתמודד עם אזהרה זו ומה היא תוסיף לוויסות ושיפור הטעם במקומו.

מכל בחינה מחקרית ומדעית, כל כמות של נתרן מעבר לזו שאנו מקבלים מצריכה יומיומית של ירקות ופירות הינה עודפת ועשויה להזיק. על-כן גם האזהרה על כמות של 400/500 מ"ג לכמות של 100 גרם מזון היא אזהרה שעשויה להפחית את הנזק, אך להמשיכו בקצב איטי ומתון יותר.

על-כן אזהרה זו עשויה לגרום לאנשים מסוימים לצרוך יותר ממזונות מופחתי נתרן, אך בסופו של דבר לצרוך כמות גדולה ומזיקה ממנו ומחומרים אחרים אשר יהיו במזונות מתועשים אלו. 

טיפ זהב – כלל אצבע – לקניות בסופר

הטיפ הראשון: לא לרכוש מזון בסופר שמלכתחילה מיועד למכור מוצרים נחותים במסווה של אריזות צבעוניות ומפתות אשר מכילות בתוכן מרכיבים ממכרים באופן ייחודי וממוקד עבור מוחם של ילדים וכך גם של מבוגרים.

אם וכאשר אני נכנס לסופר, לרוב ארכוש מוצרים שקשורים יותר לתחזוקת הבית, אביזרי נקיון והיגיינה, אך במשך יותר מ-15 שנה, לא רכשתי מזון בסופר.

גם המזונות שנמצאים בסופר כגון קטניות ודגנים, אגוזים וגרעינים, אלו במצב קלוי, ממולח, לעתים כבר נמצאים חודשים ממושכים על המדף ובעלי ערך נמוך במיוחד.

על-כן מזון אמיתי אמליץ לרכוש בחנויות או בשווקים שבהם התחלופה גבוהה ושבהם ההקפדה על איכות המזון הינה בראש סדרי העדיפויות ולא כמוצר נלווה לאלפי מוצרים אחרים שבסופרים מקפידים יותר על איכותם ומכירתם.

באופן כללי אין כל סיבה לאדם המחפש מזון שבו עוסקת כתבה זו להכנס לסופר, אלא מסיבות של נוחות וחוסר ברירה.

מזון באיכותו הראויה לבני-אדם לרוב אינו שכיח בסופרים הגדולים, אלא כחלק מסל המוצרים ובאיכות נמוכה בעשרות אחוזים מזו אשר ניתן למצוא בחנויות המתמחות במזונות טבעיים וטריים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו