עד כמה הגוף שלכם באמת סופג תוספי תזונה?
עד כמה הגוף שלכם באמת סופג את תוספי התזונה שאתם נוטלים? צילום: pexels
אין ספק – שוק תוספי התזונה הוא אחד מהשווקים הכי רווחיים והכי מדוברים היום.
על פי פרסומים גודל השוק העולמי הוערך ב-335.24 מיליארד דולר ב-2021 וצפוי להגיע ליותר מ-624.7 מיליארד דולר עד לשנת 2030.
ורק כדי לסבר את האוזן, מדובר בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 7.1% בין 2022 ל- 2030. שזה פשוט מ-ט-ו-ר-ף לכל הדעות.
מה שהוביל לצמיחה המטאורית הזו היא, בין היתר, מחלת הקורונה.
המחסור בטיפולים יעילים, בעיקר בתחילת המגיפה, אילץ אנשים לקחת את הבריאות לידיים ולתור אחר מוצרים לחיזוק מערכת החיסון.
כאלה שבתקווה גם ימנעו/ימגרו את הוירוס.
תוסיפו לזה את משבר האמון בממסד הרפואי ובתרופות הקונבנציונליות ויש לכם בינגו.
הקורונה גרמה לאנשים לחפש דרכים יעילות לחיזוק הגוף, בין היתר, באמצעות תוספי תזונה. צילום: pexels
ספיגה זה שם המשחק!
אבל עם כל הכבוד לרצון שלנו לשפר את בריאותנו ולמרות הנתונים המרשימים הללו, מחקרים טובים ורבים פירטו בעיות סופר משמעותיות בתעשייה המשגשגת הזו – החל מבטיחות המוצרים ושיווקם ועד להיעדר רגולציה מתאימה, כשאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא היעילות של המוצרים הללו.
וכשמדברים על יעילות חייבים לדבר על הזמינות הביולוגית, דהיינו יכולת הספיגה שלהם בגוף.
בפתיח של מחקר שהתפרסם כבר בשנת 2007 נכתב כי לתוספי תזונה חסרה הגדרה מדעית ורגולטורית המשקפת במדויק את הזמינות הביולוגית האנושית.
מה שלא נספג – בהכרח, לא יעיל
זה לא משנה כמה איכותי תוסף התזונה שתצרכו, אם הזמינות הביולוגית שלו נמוכה הוא לא ייספג או ייספג חלקית.
זמינות ביולוגית יעילה תגרום לאפקט טיפולי טוב יותר.
אז איך נבחין בין מוצר יעיל לבין "הייפ" שיווקי?
יכולת הספיגה של הגוף תלויה במידה רבה בצורה בה התוסף/הוויטמין מגיע ויש הרבה צורות: טבליות, כמוסות/קפסולות, נוזלים, משקאות, אבקות, סוכריות גומי, גומי לעיסה, תרסיסים ואפילו…עירויים.
תתפלאו לדעת, יש היום ויטמינים שניתנים כעירוי (ויטמין C, למשל).
זה נכון – צורות שונות יעילות יותר עבור אנשים שונים.
יחד עם זאת, לגבי רוב האוכלוסיה ובאופן כללי ישנם כמה הבדלים אובייקטיבים.
מתן עירוי תוך וורידי היא ללא ספק הצורה בעלת הזמינות הביולוגית הגבוהה ביותר – 100% זמינות!
אבל… היא פחות קורצת לאנשים, בלשון המעטה ושלא לומר, פחות ישימה.
עירוי תוך ורידי היא הדרך היעילה ביותר לספיגה של תוספי תזונה, אך היא לא ישימה בשגרה. צילום: pexels
סוכריות גומי וגומי לעיסה פחות מומלצים, שכן לרוב הם עמוסים בסוכר וחומרים משמרים.
מה שמותיר אותנו בעיקר עם ההתלבטות בין הטבליות – לקפסולות – לנוזלים:
טבליה או קפסולה?
שתיהן אפשרויות פופולריות הפועלות בצורה די דומה.
הן ניתנות דרך הפה, מגיעות למערכת העיכול שלנו ובסופו של דבר נספגות לדם.
עם זאת ישנם כמה הבדלים מהותיים שעשויים לעשות את ההבדל מבחינתכם – ולא רק מבחינת הספיגה עצמה.
יתרונות הטבליות לעומת הקפסולות:
- טעימות יותר (מכילות לרוב ציפויים בטעם)
- זולות יותר
- יציבות יותר
- בעלות חיי מדף ארוכים יותר
- יכולות להכיל מינון גבוה יותר משל הקפסולות
חסרונות הטבליות לעומת הקפסולות:
- נוטות יותר לגרות את מערכת העיכול ונספגות לאט יותר מאשר כמוסות, מה שאומר שההשפעה שלהן איטית יותר בהשוואה לקפסולות.
- חלק מהטבליות נהרסות כליל על ידי החומצה ההידרוכלורית (HCl) – חומצת הקיבה.
- הטבליה הגדולה (יחסית לקפסולה) בעלת הציפוי הקשה וחומרי המילוי שלה עלולים למנוע בסופו של דבר פירוק וספיגה אופטימליים במעי הדק.
- הטבליות נוטות להתפרק בצורה לא עקבית – מה שעשוי להפחית את הספיגה ולכן את היעילות.
לסיכום
קפסולות נוטות להיספג בקלות רבה יותר מאשר טבליות.
בין קפסולות לטבליות נעדיף את הקפסולות. צילום: pexels
והשאלה המתבקשת הבאה – קפסולה או נוזלים?
יתרונות הנוזלים לעומת הקפסולות:
ראשית, הם אינם מכילים מעטפת חיצונית שצריכה להתפרק תוך 30 דקות – הזמן האידיאלי ליעילות מקסימלית.
ישנן הרבה קפסולות שאינן עומדות בדרישה הזו, כך פורסם על פי מחקר שנעשה בחסות האתר "ConsumerLab.com".
חלק ממעטפת מוצרי המותגים שנבדקו התפרקו רק חלקית.
חלק אף לא נשברו כלל גם לאחר הארכה של שעה.
התוצאות הראו באופן מובהק שהמעטפת החיצונית של קפסולות, מותאמת לתהליך העיכול ככל שתהייה, עשויה לשמש מחסום לספיגה.
כשהתוסף הוא נוזלי – הקליטה של החומרים היא מיידית, חלקם אף נספגים ברגע הבליעה. המשמעות היא שגם ההשפעה מהירה יותר.
שנית, בתוספים נוזליים ניתן "לשחק" עם המינון.
כך יכולים כל בני הבית להשתמש במוצר (טיפה אחת לילדים במקום 2 טיפות למבוגר למשל). מה שלא ניתן לעשות כשמדובר בקפסולות.
מה עוד בהקשר הזה? בזמן מחלה, ייתכן שתזדקקו למינון גבוה יותר. לכן, תוסף נוזלי היא האפשרות הטובה והנסבלת ביותר – רוב החולים ככל הנראה יעדיפו אותה מאשר נטילת 3 או 4 כמוסות פר ביום.
בנוסף – הנוזלים קלים יותר לבליעה.
לכן הם מומלצים (ובטוחים) יותר לילדים מתחת לגיל 12, קשישים או כל מי שסובל מבעיות פיזיות של בליעה או אפילו ממחסום פסיכולוגי.
ולבסוף, במבחן הספיגה – ויטמינים נוזליים מראים שיעור ספיגה של עד 98% ואילו טבליות/קפסולות נעות בין 3 ל-20% בלבד!
תוספי תזונה נוזליים נספגים טוב יותר. צילום: unsplash
חסרונות הנוזלים לעומת הקפסולות:
- חיי מדף – לקפסולות יש חיי מדף ארוכים יותר עקב מייצבים שנוספו להם, אלה המקנים להן את צורתן. אבל, בעוד שהמייצבים הללו מאריכים את חיי המדף, עדיין נשאלת השאלה… האם אנחנו רוצים אותם בגוף שלנו?! מממ, לא בטוח בכלל!
- יציבות – לחלק מרכיבי המוצרים הנוזליים עלולה להיות בעיה של יציבות והתחמצנות, במיוחד לאחר פתיחת הבקבוק וחשיפה לאוויר. לדוגמה כשמדובר בתוספי ויטמין C, ויטמין B9 (חומצה פולית) וקריאטין.
- ניידות – בניגוד לטכנולוגיה המתקדמת עליה נפרט בהמשך, המוצרים הנוזליים הליפוזומליים דורשים קירור, ולכן אינם אידאליים עבור מטיילים.
לסיכום
בהנחה שאנחנו לא מטיילים סביב העולם להנאתנו עם תוספים ליפוזומליים, המוצרים הנוזליים בהחלט קיבלו את הקול שלנו.
השאלה עכשיו היא איזה סוג של תוסף נוזלי או איזו טכנולוגיית ייצור היא היעילה ביותר.
תוסף תזונה נוזלי ליפוזומלי
הליפוזום הוא שחקן מרכזי בשוק תוספי התזונה. ומהו בעצם?
זהו מעין כדור שומן חלול וזעיר בעל מבנה דומה לממברנת התא.
הדבר מאפשר לו לשאת בתוכו רכיבים – גם כאלה שאינם מסיסי שומן ולהחדיר אותם דרך הממברנות לתאים.
הליפוזום אם כן, מגביר את הזמינות הביולוגית ואת הספיגה באופן מהותי. מחקרים מצאו שמדובר בכ-70% שיפור בספיגה ואף גבוה מכך.
אבל גם לליפוזומים הנוזליים, מסתבר, יש חסרונות שכדאי להכיר:
- הם מאוד לא יציבים, מתעפשים ומתחמצנים בקלות. כלומר, מתקלקלים מהר.
- כדי לעכב או להפחית את החמצון מוסיפים להם חומרים משמרים, בעיקר מסוג סודיום בנזואט ואשלגן סורבט ולעיתים אף אלכוהול בכמות נכבדה. על פי מחקרים אשלגן סורבט הוא גורם גנוטוקסי ללימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים) ובמילים אחרות משבש את המידע הגנטי ופוגע ב-DNA שלהם.
- הם מכילים חומרי טעם וריח ו/או ממתיקים מלאכותיים שאין לנו שום עניין בהם.
- לא ניתן לדעת את כמות הליפוזומים המצויים באמת בתוסף (רוב החומרים הפעילים נמצאים עלולים להימצא לעיתים מחוץ לליפוזומים) והאם הליפוזום שלם או פגום.
- תוספים ליפוזומליים נוזליים חייבים להיות מובלים ומאוחסנים בקירור.
רבים התוספים הנוזליים כטיפות הים – איך נדע במה לבחור?
הכירו את המוצרים שאם תשאלו אותנו (ומומחים בנושא) שיעור הספיגה שלהם בגוף הוא בגדר נס! לאחרונה הוצגה הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בשוק לייצור תוספי מזון:
טכנולוגיית ספיגה אולטרא סוניק מבית "קוסט תעשיות טבע בע"מ" – הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בשוק לייצור תוספי מזון.
אברהם מור קצב – נטורופת והרבליסט קליני, סמנכ"ל השיווק של קוסט תעשיות טבע בע"מ. צילום: אלבום פרטי
קחו את כל היתרונות המובהקים המכריעים לטובת המוצרים הנוזליים, תוסיפו להם את 2 היתרונות הייחודיים לתוספים המיוצרים באמצעות טכנולוגיית אולטא סוניק ותקבלו תוספים שהם "game changer" ללא ספק.
אז הבנו שיש בעיית ספיגה. גדולה. בין היתר, בגלל כל מה שהוזכר עד כה: המעטפת של צורות התוספים, זמן פירוק, עמידות, התחמצנות.
וכאילו כל זה לא מספיק – יש עוד פקטור שעדיין לא דיברנו עליו. ובמקרה הזה – איך אומרים: הגודל כן קובע! וקובע באופן ניכר את שיעור הזמינות הביולוגית והספיגה. מה שמוביל אותנו ליתרון הראשון:
יתרון הגודל
מוצרים בטכנולוגיית אולטרא סוניק חודרים לתאי הגוף ללא בעיה גם כשהם מכילים חומרים שאינם מסיסים בשומן! זה אומר: ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, גלוקוז.
למה זה כל כך קריטי ואיך זה בכלל קשור לגודל? הנה ההסבר הפשוט:
ממברנת (מעטפת) התא בגוף עשויה משתי שכבות שומן (פוספולידפידים) – דרכה יכולים לעבור כל הרכיבים מסיסי השומן.
ומה קורה עם שאר הרכיבים מסיסי המים? להם, ה"מסכנים" השאירו רק תעלות בודדות וצרות בקוטר של 20 ננומטר בלבד.
תעלות שרוב רכיבי המוצרים הקיימים היום בשוק – לא יכולים לחדור.
אז איך בכל זאת ניתן להגיע אל פנים התאים?
טכנולוגיית אולטרא סוניק הצליחה ליצור חלקיקים בגודל של פחות מננומטר.
המשמעות היא שהם צולחים את התעלה עד פי 8 מכל חלקיק אחר ולכן טובים ויעילים פי 8 מכל מוצר אחר על המדף.
במחקרים הוכח כי המשתנה הכי משמעותי לספיגה הוא הגודל המולקולרי שחוצה את מעטפת התא בקלות.
מחקרים הוכיחו כי הגודל הוא משתנה קריטי. צילום: pixabay
מוצר ללא אלכוהול
נוסף על בעיית הספיגה (שהיתרון הראשון פותר) קיים עוד אתגר והפעם בשמירה על הרכיבים הפעילים.
אנחנו מדברים על האלכוהול המוסף כמעט לכל תוסף תזונה.
רכיבים פעילים מסוימים הקיימים בצמח, בעת תהליך הפירוק/הבידוד שלהם, נהרסים כליל או חלקית בחשיפה לאלכוהול.
גם את זה, מסתבר, טכנולוגיית אולטרא סוניק יודעת לפתור, מצויין!
הפירוק נעשה באמצעות מים מיוננים (מלאים בנוגדי חמצון) ל-ל-א אלכוהול.
ועוד – מיצוי הצמחים בטכנולוגיה אורך עד 8 שעות לעומת 3 שבועות בשיטה המסורתית, עם אלכוהול.
זו גם האיכות וגם הכמות
טכנולוגיית אולטרא סוניק מאפשרת לכלול מספר רב של צמחים בתהליך הייצור.
זאת בניגוד לשיטה המסורתית שמאפשרת עד 5 צמחים בלבד.
התוצאה היא שכל פורמולה של החברה מכילה את מקסימום הרכיבים הפעילים הנדרשים – ללא הגבלה.
לדוגמה: פורמולה לטיפול בתסמיני קורונה המכילה 22 סוגים של צמחים.
מה שהופך את השיקול הכלכלי גם כן לרלוונטי לטובת מוצרי חברת קוסט.
מיצוי רכיבים פעילים – שיטת הסינון מאפשרת לייצר תוספים בריכוז של 2:1 (200%), לעומת 50% מקסימום בשיטה המסורתית.
