מה ולמה אוכלים בסדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג עתיק, שראשיתו בתקופת התלמוד והגאונים. נהוג לאכול בו מאכלים סמליים ולהתפלל עליהם. כיוון שסעודת ראש השנה היא הסעודה הפותחת את השנה יש לה חשיבות מיוחדת במסורת היהודית.
המאכלים הסמליים מכונים "סימנים", "ברכות", "ברכיות" ואף "יהי רצון" בשל התפילות שמתפללים עליהם. מרבית התפילות הן בזיקה לשם המאכל, כלומר תוכן התפילה או הבקשה דומה לשם המאכל.
מאכלים מהתלמוד
בתלמוד מוזכרים המינים "קרא", "רוביא", "כרתי", "סלקא" ו"תמרי"
קרא
מאכל ממשפחת הדלועיים, על אף שלא ברור לחלוטין באיזה סוג מדובר. נהוג להשתמש בדלעת אך יש הנוהגים להשתמש בקישוא לבן. יהודי ספרד נוהגים להכין ריבת דלעת, יהודי לבנון נוהגים להשתמש במעין קישוא ("ירק הקרעה") שאותו פורסים ומבשלים יחד עם גרגרי חומוס ותבלינים.
רוביא
על פי רוב מזהים את הרוביא עם שעועית "לוביה". יחד עם זאת רש"י מזהה את הרוביא עם התלתן, שהוא, ככל הנראה, התלתן המשנאי – צמח החילבה. על פי זיהוי זה נוהגים יהודי תימן להשתמש בחילבה בסעודת החג. רב האי גאון מזהה אותה עם הפול המצרי, ויש מיהודי צפון אפריקה שנוהגים לאכול פול מצרי בסעודה. הרשב"ץ מזהה את הפול המצרי עם ה"לוביה", וכאמור זהו הזיהוי המקובל. אחרים מזהים את הרוביא עם השומר ואחרים עם השומשום.
כרתי
צילום: Pixabay
כרתי הוא כרישה. בקרב יהודי ספרד ובקהילות נוספות במזרח התיכון, כמו יהדי לבנון, נוהגים להכין ממנה חביתת ירק. לעתים מוסיפים לה גם בשר ולעיתים משאירים אותה פרווה. בלאדינו מכונות הקציצות "אלבונדיגס די פראסה" או "קפטיקאס די פראסה", שהן קציצות כרישה.
מתכון נהדר של לביבות כרישה, בטטה וסלק
סלקא
על פי רוב מזהים את הסלקא עם תרד. יש הנוהגים להשתמש בסלק עלים – מנגולד. אחרים נוהגים להשתמש בשורש הסלק ולא בעליו. צמחים אלו, הסלק, התרד ועלי המנגולד, הם בני אותה משפחה (סלקיים). לכן קיים קושי בזיהוי מדויק ולכן קיימים מנהגים שונים.
תמרי
צילום: Pixabay
המאכל היחיד שקל לזהותו והעדות השונות אינן חלוקות עליו – זהו פרי התמר, אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" (דברים פרק ח, ח). ה"דבש" הוא דבש התמר ולא דבש הדבורים.
תפוח בדבש
בימי הביניים המאוחרים אוחד המנהג של יהודי צרפת לאכול תפוח עם מנהגם של הגאונים לאכול דבש למנהג אחד נפוץ: לאכול תפוח בדבש, שעליו אומרים "תחדש עלינו שנה מתוקה".
מתכון לפודינג תפוחים מקרוביוטי יוצא דופן
מאכלים נוספים
רימון
צילום: pixabay
גם הרימון שייך לשבעת המינים. הוא נזכר כמה פעמים בתנ"ך, על פי רוב בהקשר של יופי ושל ברק מרשים ("כפלח הרימון רקתך", שיר השירים). הכהן הגדול בבית המקדש היה עטוף במעיל שהיה מעוטר ברימוני זהב. חכמים המשילו את האנשים המלאים במצוות לרימון המלא גרגרים. על פי המסורת נהוג לומר שברימון ישנם 613 גרעינים – בדיוק כמניין תרי"ג מצוות. בעת אכילת הרימון, בסעודת ראש השנה נוהגים לברך "יירבו זכויותינו כרימון". בעבר נהגו לאוכלו גם בארצות רחוקות שבהן לא גדל רימון.
גזר
בקרב יהודי מזרח אירופה התפשט מנהג לאכול גזר (צימעס במיוחד) הנקרא ביידיש "מעהרן" שיש לו גם משמעות של "לרבות". ייתכן והסיבה לכך היא שהמגן אברהם כתב שיש לאכול כל דבר שמתאים בלשון המדוברת למשמעות של רבייה. אך גם הרחק ממזרח אירופה, בקרב יהודי תימן, היו שאכלו גזר שעליו ברכו "יגזרו אויבינו ושונאינו".
בתאבון ובברכה שנה טובה, בריאה ושמחה!
